בעולם נדהמו: הריצה הטובה בהיסטוריה, חלק ב'

כשהחלו המשחקים האולימפיים בטוקיו, היה ברור לכולם שיש הרבה למה לחכות בתחרות יש מלכת הספורט – האתלטיקה. כמה אתלטים סומנו כבעלי פוטנציאל לשבור שיאי עולם באצטדיון האולימפי בבירת יפן, ושניים מהם היו שיאן העולם ב-400 מטר משוכות קרסטן ורהולם ושיאנית העולם ב-400 מטר משוכות סידני מקלפלין. אבל את מה שהנורבגי והאמריקאית, וגם חבריהם לריצות הגמר בגברים ובנשים עשו על המסלול בטוקיו יום אחרי יום, אף אחד לא צפה.

רק אתמול ורהולם ריסק את השיא שלו ביותר מ-70 מאיות והיה לאיש הראשון בעולם שיותר מה-46 שניות, בריצה בה גם ריי בנג’מין ריסק את שיא העולם הקודם (שעמד על 46.70 שניות עד שלשום) עם 46.18 שניות. הברזילאי אליסון דוס סנטוס, שהגיע שלישי וזכה בארד, קבע את התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים – 46.72 שניות, כתי מאיות משיא העולם הקודם.

24 שעות עברו והבוקר (רביעי) הגיע הגמר ב-400 מטר משוכות לנשים. הפעם מקלפלין הייתה הפייבוריטית הגדולה לזהב ודליילה מוחמד אמורה הייתה לתת לה פייט. ופייט אכן היה. מוחמד טסה קדימה מהפתיחה, הייתה ראשונה רוב הריצה, כולל במשוכה האחרונה, אבל מקלפלין לחצה על הגז לקראת הסיום, עברה אותה וקבעה שיא עולם מדהים של 51.46 שניות, שיפור של 44 מאיות לשיא העולם הקודם (שלה) שעמד על 51.90 שניות. מוחמד, בדיוק כמו בנג’מין בגברים, שיפרה גם היא את שיא העולם הקודם כשעצרה את השעון על 51.58 שניות ואילו פמקה בול ההולנדית, שסיימה עם הארד, קבעה, בדיוק כמו דוס סנטוס אתמול, את התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים, 52.03 שניות.

סידני מק'לפלין (רויטרס)

ב”גרדיאן” האנגלי קראו לזה “הריצה הגדולה בהיסטוריה – חלק ב’”, ותהו האם זו הייתה הריצה הכי גדולה על המסלול מאז – אתמול. ואכן, נראה שמעולם לא ראינו כזה דבר על המסלול, יום אחרי יום.

לאחר הריצה מקלפלין אמרה: “ראיתי את דליילה לפניי עם עוד משוכה אחת עד לסיום וחשבתי לעצמי: ‘רוצי את הריצה שלך’. המרוץ לא באמת מתחיל עד המשוכה השביעית. רק רציתי לצאת לשם ולתת את כל מה שיש לי. אני פשוט מאושרת. איזה מרוץ אדיר. אני אסירת תודה לכך שאני פה, חוגגת את המרוץ יוצא הדופן הזה ומייצגת את ארצי. אני עדיין לא יכולה להכניס את זה לראש שלי, אני אעכל את זה ואחגוג בהמשך”.

סידני מק'לפלין, דלילה מוחמד ופמקה בול (רויטרס)

ופמקה בול, שנתנה את ריצת חייה שהספיקה לה רק למדלייית ארד, אמרה: “ידעתי שאני צריכה לתת את הכי טוב שלי, הבנות האחרות כל-כך חזקות. זכיתי בארד אבל אני כל-כך שמחה, וואו. הרגשתי שאני בכושר שיא, אמרתי לעצמי ‘אני הולכת על זה הכי חזק ונראה איפה אסיים’. ידעתי שהייתי מהירה ואני חושבת שהוכחתי לעצמי. אני באמת שמחה על זה”.