יממה לאחר האכזבה הגדולה שחווה במשחקים האולימפיים בטוקיו, שגיא מוקי, שהודח בסיבוב השני בטורניר הג’ודו בקטגוריה עד 81 ק”ג, החליט לחלוק עם עוקביו ברשתות את תחושותיו בפוסט אמוציונלי, בו הוא גם לא שכח לענות למי שביקרו אותו אחרי ההפסד על המזרן בבירת יפן.
“לכל העוקבים התומכים ולכל אלה שהפוסט שלי יגיע אליהם. אין לי ספק שכולכם ציפיתם ורציתם. אולי לא יותר ממני אבל רציתם מאוד לאור ההישגים בקמפיין האולימפי הזה. בכל זאת אלוף עולם, אלוף אירופה בפעם השנייה ואין ספור מדליות מגרנד סלאם, גרנד פרי וטורנירים בסבב העולמי. ללא ספק הוכחתי בעיקר לעצמי אבל גם לכל המדינה שאני מסוגל ומסוגל בענק”, פתח מוקי.
שגיא מוקי מדבר אחרי ההדחה“הג'ודו, הספורט שבחרתי הוא לא פשוט ואפילו אכזרי. כל טעות קטנה, שבטניס למשל תעלה באיבוד נקודה, בכדורסל תעלה בסל של היריבה, בג'ודו היא תעלה בנפילה ואתה יכול למצוא את עצמך מחוץ לתחרות והתרחיש הזה יכול לקרות לכל אחד, גם לאלוף העולם ובתחרות הזו ללא מעט אלופי עולם אחרים”, המשיך הג’ודאי והוסיף: “מה שהכי חשוב לי הוא שאני שלם עם עצמי, שלם עם הדרך שלי. אחרי אולימפיאדת ריו היה לי קשה במיוחד בגלל הפציעה הקשה (שתי פריצות דיסק), שאיתה התמודדתי ונלחמתי בזמן שהרבה מסביב חשבו שאתלה את החליפה”.
עוד כתב: “לא ויתרתי וחזרתי למזרן. מסביב עדיין חשבו שלא אתגבר עליה ולא אחזור לשגיא הלוחם שנמצא בטופ, אבל בעזרת דרך לא מתפשרת שלי חזרתי למסלול וכבשתי פסגה אחר פסגה - אלוף אירופה בפעם השנייה, השמעת ההמנון לראשונה על אדמת אבו דאבי והשיא - אלוף העולם (הג'ודאי היחיד בגברים שהגיע לתואר הזה, משהו שלא נעשה לפניי). התחזקתי והתעצמתי מהמשבר הזה. אני לרגע אחד לא שוכח את הדרך שלי והיום הספציפי הזה לא ישבור אותי”.
בורחאשווילי מעל שגיא מוקי (רויטרס)לסיום, מוקי לא שכח לענות למבקרים ולהודות לתומכים: “לכל המצקצקים מסביב אני נשאר חזק עם הראש למעלה. תודה לכל אלה שמחזקים אותי, תומכים בי ומבינים שזו הדרך. הדרך הזו רצופה באתגרים ומכשולים, פעם אתה למעלה ופעם למטה אבל מה שעוזר לך להגיע למעלה זו הדרך, ללא פשרות, החתירה למצוינות, ההקרבה האישית וכל הערכים הנוספים שמלווים אותה. הרבה עיניים מביטות בי היום ואני מביט בהן בחזרה ולגמרי שלם עם הדרך שלי ועם איך שהגעתי. אמשיך לייצג את מדינת ישראל בכבוד גדול”.
ראשוני: “אני בסדר, עם הראש למעלה”
גם שירה ראשוני פירסמה פוסט אחרי ההפסד שלה בקרב על מדליית הארד בג’ודו (עד 48 ק”ג): “תשאלו כל ילד או ילדה בענף שלנו מה החלום שלך והם יגידו לכם - מדליה אולימפית, ובמשך קריירה שלמה זה תמיד שם, פסגת השאיפות, הסיבה לעשות את כל הדברים שלפעמים נראה מטורף שאנחנו עושים. המשחקים האולימפיים בג'ודו הם רכבת הרים, הם תקופת חיים שלמה שנדחסת לשבוע. הם המקום בו חלומות מתנפצים או מתגשמים ואין באמצ. ובגלל זה הכל כל כך אמוציונלי”.
“אני מודה, איכשהו אני מרגישה באמצע, המדליה לא אצלי, החלום שהיה לרגע כל כך ריאלי נגמר. אבל אני באתי לפה עם עוד חלום, אני באתי לפה להוכיח מה אני שווה, באתי כדי להראות מי אני, ולהתפוצץ על הבמה הכי גדולה בעולם! ואני מרגישה בלב שלם שעשיתי את זה”.
שירה ראשוני מול דריה בילודיד (רויטרס)עוד הוסיפה: “אז עדיין קשה לי לענות על השאלה איך אני מרגישה, אבל חשוב לי להגיד שאני בסדר, שאני עם הראש למעלה ושאני מלאת הערכה על כל האהבה והפרגון שאני מקבלת בימים האחרונים. נשארו עוד יומיים לתחרות האישית וכולי תקווה שהכבדים שלנו יצליחו בתחרויות שלהם ובנוסף החלום למדליה בתחרות הקבוצתית עדיין ממשי! עוד 3 ימים של מלחמה!”.