המאמן ניסו אביטן זכה היום (שני) בתביעה שהגיש באמצעות עורכי הדין רועי רוזן ויובל שדמי נגד מועדון הכדורגל הפועל תל אביב אותו אימן בעבר. הבורר, עו״ד עמיאל תגר, קבע כי האדומים יצטרכו לשלם לאביטן 326 אלף ש”ח פיצויים והסכום הכולל עשוי להגיע לכ-350 אלף ש”ח אחרי שהמועדון ישלם לו את הוצאות בית המשפט.
כזכור, אביטן אימן את הפועל ת”א כחמישה חודשים בעונת 2019/20 כשחתם על חוזה לשנתיים במועדון אך פוטר. הקבוצה לא שילמה למאמן שכר או פיצוי בגין חודש יוני 2020. בעקבות כך, פנה המאמן לקבוצה. משלא התקבלה כל התייחסות למכתבו, הוגשה תביעה כנגד המועדון על ידי המאמן.
הבורר עמיאל תגר כתב בכתב האישום הסופי: “בחנתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה שאין מקום לקבל את עמדת הקבוצה. אפרט את שיקולי. האם מעביד רשאי להפחית הפיצוי עקב הפחתת שכר כללית: הקבוצה לא הציגה בסיס עיוני ואסמכתא משפטית לפיהם יש לבחון את גובה הפיצוי המגיע לעובד בגין סיום מוקדם וכפוי של הסכם לתקופה קצובה שלא במועד הפסקת העבודה, למעט לעניין ה קטנת הנזק.
“קבלת טענת הקבוצה, משמעה הסכמה לפרקטיקה של דחיית תשלום הפיצוי המגיע לעובד בגין יתרת התקופה הקצובה עד לתום תקופה זו, כדי שיהיה, סיפק בידי המעביד לבחון את מכלול הנסיבות "המצדיקות" הפחתת הפיצוי. להבנתי, זכות העובד לפיצוי מתגבשת במועד פיטוריו ועל המעביד לשלם לו באופן מיידי את הפיצוי המתחייב מכך”.
עוד נכתב: “המעביד הוא שבחר להפסיק את ההתקשרות עם העובד ועליו לשאת בתוצאות המתחייבות מכך. בפני המעביד שתי אפשרויות – העסקת העובד עד לתום התקופה הקצובה ככל שיהיה זכאי להפחתות בשכר, יבצע הפחתות כאלה. או שיפסיק העסקת העובד ואז יהיה מחויב בתשלום השכר המלא, אם כי יהיה זכאי אם נתקיימו הנסיבות לכך - להפחתה הנובעת מהנטל להקטנת הנזק”.
“כדי לעמוד על בעייתיות בטיעון הקבוצה, ניתן להעלות היפותזה בה שכר העובדים עולה בתקופה שלאחר פיטורי העובד. האם אז יהיה זכאי העובד לפיצוי שיעמוד בגובה השכר המוגדל, או שהמעביד יטען כי העובד זכאי לשכר ההסכם. גם אם טועה אני בגישתי, עדיין לא מצאתי בראיות הקבוצה שום בסיס ראייתי שיש בו כדי לקבל את טענותיה. אדגיש כי אין באמור להלן כדי להצביע על כך שאם הייתה מתקבלת טענתה העובדתית של הקבוצה, הרי שהייתה רשאי להפחית הפיצוי המגיע למאמן”.
“המשמעות המשפטית של טענה זו הנה עניין מורכב כשלעצמו, שאינני מתייחס אליו כלל בפסק בוררות זה. אשר ל"רשת הביטחון", על פי סעיף למבחני התמיכה, כדי לקבל את כספי "רשת הביטחון", על הקבוצה להפחית בעונות 2020/21 ו-2021/22 שיעור של 20% מההוצאה החודשית הממוצעת בגין שכר שחקנים, מאמנים ומעטפת מקצועית, "הוצאות השכר", בתקופה שמיום 1/3/2020, מעבר לעובדה שהמבחנים נוקבים בהפחתה של 20% ולא 30%, הרי שהקבוצה לא הניחה תשתית ראייתית ממנה עולה כי הדרך היחידה לעמידה בתנאי הסף האמור, הינה הפחתה בשיעור כזה או אחר בשכר המאמן”.
“למעשה, מעבר לטיעון הכללי לא הציגה הקבוצה כל נתון המפרט את "הוצאות השכר" כהגדרתם במבחני התמיכה. בעונת 2020/21 ממנו ניתן ללמוד על אילוצי הקבוצה, כך שניתן להסיק שהפחתת שכר המאמן הייתה מחויבת המציאות. ברור שבפני הקבוצה, כמו בפני הקבוצות האחרות – ניצבה משימה לא פשוטה של כניסה לסד הפחתת השכר שנקבע במבחני התמיכה, אך עדיין אין די בכך כדי להוות ראייה כי הדרך לעשות כן הינה על דרך הפחתת הפיצוי המגיע למאמן”.
הבורר סיכם: “טענת מר גרינברג כי יש לעשות "קיצוץ רוחבי בשיעור של 30%, הינה טענה פשטנית מידי, ובכל מקרה לא הוכחה. הסכמה של השחקנים והצוות המקצועי להפחתה של 30%, הקבוצה לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה כי בפועל הסכימו כל שחקניה והמאמן להפחתה של 30% משכרם”.