קרב גרזנים: על המצ'אפ בין קאסמירו לקאנטה

אנחנו עדים לעידן של שינויים בכדורגל העולמי. זה בא לידי ביטוי בסגנונות משחק, בדרישה משחקנים, במהות התפקידים השונים על המגרש ובשק האיכויות הנדרש כדי לבצע אותם בצורה הטובה ביותר. במהלך השנים, התפקיד שחווה אולי את אחד השינויים הגדולים ביותר הוא הקשר האחורי, ה-’6’ הקלאסי. בזמן שאנחנו רואים יותר ויותר קשרים אחרים מנהלי משחק דוגמת ג’ושוע קימיך מבאיירן מינכן או מרקו וראטי מפאריס סן ז’רמן, ישנם מעט מאוד שחקנים שעונים על ההגדרה הידועה “גרזן במרכז השדה”.

במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות שיפגיש את ריאל מדריד וצ’לסי לראשונה במסגרת רשמית מאז 1998, נקבל קרב בין שני הגרזנים הבכירים שיש לכדורגל עולמי להציע – מן הצד הלבן קאסמירו, בעוד שמן הצד הכחול נגולו קאנטה. הברזילאי נחשב לאחד הטובים בעולם בתפקידו כבר במשך שנים הרבה בזכות יכולות פיזיות יוצאות דופן ויכולת תיקול מדהימה, בעוד שהצרפתי מוכר כמי שבמשך שנים פשוט נמצא בכל מקום על המגרש ומכסה שטחים שצורה פשוט פנומנלית, כשלעתים נראה כאילו יש לפחות כמה ממנו על המגרש בעת ובעונה אחת.

נגולו קאנטה (רויטרס)

במידה מסוימת, אפשר לומר שקאסמירו וקאנטה הם שני השחקנים הכי חשובים של הבלאנקוס ושל הבלוז. שניהם שחקנים בעלי אופי דומה, אך גם עם הרבה תכונות שונות. בזמן שקאסמירו הוא שחקן שנשאר בעיקר במרכז השדה בשלישיית הקישור יחד עם טוני קרוס ולוקה מודריץ’, קאנטה נע על כל המגרש. קאנטה רץ לתקל, חותר למגע, בזמן שהגדולה העיקרית של קאסמירו היא לדעת להתמקם במקומות הנכונים, לזכות בכדורים השניים ולשחרר את הכדור מהר לשליש האחרון של המגרש. 

מבט על הסטטיסטיקה של השניים מספרת במידה מסוימת את הסיפור על החשיבות של שניהם. קאנטה, שחזר להרכב ב-0:1 על ווסטהאם בליגה, רשם באותו משחק לא פחות מ-15 פעולות הגנתיות מוצלחות – 4 תיקולים, 3 חטיפות, 2 הרחקות, הוא ניצח ב-5 מתוך 7 מאבקי קרקע ובמבאבק אווירי אחד מתוך אחד. הצרפתי עומד על ממוצע של 3.16 ו-2.36 חילוצי בכדור למשחק. לעומתו, קאסמירו, שעיקר העבודה שלו נמצאת במרכז השדה, מוביל בהרחקות כדור ונמצא מן המובילים באירופה בקטגוריה זו (עם 2.59 למשחק), הרבה בזכות העובדה שהוא יודע איפה לחכות לכדורים השניים וכיצד למקם את עצמו בצורה הטובה ביותר. עוד יתרון משמעותי מגיע במאבקי האוויר, כשקאסמירו רושם כמעט 3 מאבקי אוויר מוצלחים במשחק לעומת 0.84 של קאנטה. 

קאסמירו (רויטרס)

נכון, קאנטה וקאסמירו מייצגים במידה מסוימת דור הולך ונעלם של קשרים אחוריים, אך גם הם עשו התאמות והפכו במשך הזמן לקשרים אחוריים מודרניים בעיקר באספקטים ההתקפיים. קאנטה משתמש בכוחה המתפרץ שלו כדי לשבור קווי כדרור בדריבל מעולה (כמעט שני דריבלים למשחק), עם אחוזי הצלחה של 74.4. במידה מסוימת, אפשר לומר שקאנטה הוא ‘6’ שהפך עם הזמן למעין ‘8’, שחקן שיודע גם להצטרף קדימה ולקדם נכון את המשחק. הוא נוגע בכדור יותר בשליש האחרון עם 353 (ב-27 משחקים) לעומת 311 של קאסמירו (ב-29 הופעות). הנתונים על סמך הליגה.  

אלה שהתרומה ההתקפית של קאסמירו באה לידי ביטוי בנתונים אחרים. הברזילאי מהווה סכנה תמידית במצבים נייחים וכבש העונה לא פחות מחמישה שערים כשהוא מוסיף שלושה בישולים, בעוד שהמאמן של קאנטה מנגד עומד על שני בישולים בלבד. קאסמירו מסכן את השער בממוצע של יותר מבעיטה למשחק, בעוד שקאנטה, שלא ניחן ביכולת בעיטה יוצאת דופן, עושה זאת 0.37 פעמים בלבד פר 90 דקות. 

בזמן שקאסמירו נהנה משיתוף פעולה עם שני קשרים שמקדמים את המשחק בצורה הטובה ביותר שאפשר לבקש כמו לוקה מודריץ’ וטוני קרוס, קאנטה במקרים רבים גם צריך להיות סוג של פליימייקר בצ’לסי. אפשר לומר שהמצ’אפ המרתק הזה, בין שניים מהקשרים האחורים האיכותיים בעולם ויש שיגידו האיכותיים שבהם, יתברר כגורם קריטי במאבק על המקום בגמר. זינדין זידאן ותומאס תוכל יודעים על מה לסמוך.