מדליסט הזהב ממינכן נזכר ברצח י"א הספורטאים

דן גייבל, שנחשב לאחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה וזכה במדליית הזהב באולימפיאדת מינכן ב-1972, התייחס למתקפת הטרור שגבתה את חייהם של 11 ספורטאים ישראלים, י”א חללי מינכן.

גייבל פתח את דבריו וכתב: “ב-1972, כמה ימים אחרי שזכיתי במדליית הזהב במשחקים האולימפיים במינכן, אחד מ-25 המתחרים במשקל שלי בהיאבקות חופשית נלקח כבן ערובה ונרצח. שמו היה אליעזר חלפין ולמרות שלא נאבקתי נגדו, ראיתי אותו מתחרה בצורה טובה על המזרן. מספר ימים לאחר מכן הוא כבר לא היה, נרצח ביחד עם מאמן נבחרת ההיאבקות של ישראל, שופט היאבקות ישראלי ושמונה ספורטאים ומאמנים נוספים, קורבנות של מתקפת הטרור על הכפר האולימפי. המשחקים הופסקו, הדגל האולימפי הורד לחצי התורן וכולם תהו אם האירועים יימשכו”.

“למרות הטרגדיה, ממשלת ישראל וראש המשלחת הישראלית חשבו שהסמל של התחרות הבין לאומית והרוח של המשחקים האולימפיים משמעותית כל כך ותמכו בהמשך המשחקים. בתוך ארבעה ימים, הגעתי לטקס הזיכרון ולאירוע הסיום באצטדיון האולימפי. המשחקים האולימפיים של 1972 נשארו איתי כאשר התחלתי לאמן את קבוצות ההיאבקות של ארצות הברית. הזיכרון של הטרגדיה הזאת היה במחשבותיי בזמן שהנבחרת נערכה למשחקים ב-1980 במוסקבה. בסוף שנת 1979, ברית המועצות פלשה לאפגניסטן ולפתע היו דיבורים בארצות הברית על החרמת המשחקים במוסקבה”.

“כמאמן, זה היה מאתגר להכניס מוטיבציה לספורטאים תחת הנסיבות האלה, אבל איפה שיש את האפשרות להחרים, הספורטאים וגם המאמנים מתקשים אפילו יותר, כאשר אנחנו מתאמנים יותר משעתיים רצוף בכל יום וכולם מותשים. זה לא עוזר לאף אחד לחשוב ‘בשביל מה אני מזיע אם ארה”ב לא תשתתף באולימפיאדה?’. זה כמובן בדיוק מה שקרה, ארה”ב לא הגיעה למשחקים האולימפיים במוסקבה וכולם היו מאוכזבים מאוד, ספורטאים הרגישו שנגזלה מהם האפשרות לזכות במדליה אולימפית. בעקבות החרם, אגב, ברית המועצות ו-13 מדינות נוספות החרימו את המשחקים ב-1984 בלוס אנג’לס”.

“אני מסתכל על ההיסטוריה הזו בגלל שהפוליטיקה מחדירה את עצמה למשחקים אולימפיים נוספים, הפעם כאשר נשקלת האפשרות להחרים את אולימפיאדת החורף בבייג’ין ב-2022. כמאמן ומדליסט זהב אולימפי אני יכול להגיד שלא יצא שום דבר טוב בהחרמת המשחקים ואנחנו לא צריכים לעשות זאת שוב, ספורט מחבר את העולם ביחד וחרמות קורעים אותו לגזרים ויכולים גם להרוס את החיים של הספורטאים ומשפחותיהם”. 

“מה שלמדתי ב-1972, 1980 ו-1984 זה שהפוליטיקה שודדת את הרוח מהמשחקים האולימפיים. ארה”ב לא צריכה להוסיף עוד פוליטיקה למשחקים ואסור לה להחרים את אולימפיאדת החורף בבייג’ין. הממשלה שלנו עשתה את זה פעם אחת, אנחנו לא צריכים פעם נוספת”.