בארצות הברית ובעולם כולו מאות מיליונים מחכים לסופרבול ה-55 שיפגיש את טמפה ביי של טום בריידי עם האלופה קנזס סיטי של פטריק מהומס למשחק הגדול, המדובר והנצפה ביותר בספורט האמריקאי.
אחד מהאנשים שעובדים בתעשייה הזו ב-NFL הוא הישראלי אלון קרמר, שהצטרף בשנה האחרונה לגוף שמנהל את ליגת הפוטבול האמריקאית והיה אחראי בין היתר על ארגון המשחקים עם קהל, למרות מגבלות הריחוק החברתי בעקבות מגפת הקורונה.
קרמר, בן 35 מחיפה, משמש בשנה האחרונה כמנהל פרויקטים בקבוצת ניתוח נתונים ב-NFL, יחד עם עוד 12 איש במחלקה שלו. מדובר בצוות שתומך בקבוצות בצד העסקי והשיווקי, כמו ענייני מכירת כרטיסים, זכויות שידור, נותני חסות, פרסומות ומידע על האוהדים. כמובן שבימים של מגפה עולמית, התפקיד שלו הפך למשמעותי ביותר. כעת, קרמר מספר בראיון ל-ONE על מה שקרה מאחורי הקלעים, מפתיחת העונה ועד לסופרבול.
אלון קרמר. סוגר שנה ב-NFL (פרטי)אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שקרמר עבד עליהם בשנת 2020 היה הפרויקט המורכב של הקהל במגרשים וניהול המשחקים תחת המגבלות. בניגוד ל-NBA, בליגת הפוטבול הוחלט שלא לשחק בשיטת הבועה אלא לקיים את המשחקים כמו שהם, באצטדיונים של הקבוצות השונות ברחבי ארצות הברית. קרמר, בעל תואר ראשון במחשבים בטכניון ובעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, עבד קשה כדי שזה יתאפשר.
"שאלנו את עצמנו איך אפשר להכניס מקסימום אוהדים ליציעים ועדיין לשמור על מרחק ביניהם", אמר קרמר ומיד מצא פתרון. "אני והמחלקה שלי פיתחנו אלגוריתם שיודע להתמודד עם זה. כל קבוצה שקיבלה אישור לארח קהל שלחה אלינו את המפה של האצטדיון שלה, את כמות הצופים שהיא יכולה להכניס באחוזים מתוך תכולת האצטדיון וגם נתונים על המנויים. ידענו מה אחוז הזוגות שיש להם מנוי, כמה אנשים יושבים בשלישיות וברביעיות באצטדיון, וחילקנו אותם לקפסולות קטנות. בהתאם למגבלות ולמידע הזה, האלגוריתם רץ על כל האצטדיון וידע איך לפזר בצורה אופטימלית את הקפסולות בין המושבים, תוך שמירה על מרחק בין קפסולה לקפסולה".
אוהדי קנזס סיטי (רויטרס)זה נשמע מטורף, אבל מה קורה אם יש מגבלות נוספות באצטדיונים?
"איפשרנו לראשי הקבוצות לאתגר אותנו. שאלנו 'האם אתם רוצים שאנשים ישבו ליד המעבר?', תהינו 'האם תעדיפו מרחק של שני מטר או יותר מזה במרווח בין הכיסאות?' או 'האם תרצו גישה נפרדת לכל קפסולה במעברים?'. זה היה מאוד גמיש, יותר מחצי מהקבוצות אירחו קהל בשלב כזה או אחר במהלך העונה, לרוב בתפוסה של 15 עד 20 אחוז מהקיבולת ביציעים, ובסך הכל היו לנו 1.1 מיליון אוהדים במשחקים. מבחינתי, זה שהיו יותר ממיליון אנשים שזכו להיות במשחקי פוטבול השנה בצורה בטוחה עם מסכות כשאף אחד לא נדבק, זה מדהים".
וכמה קהל יהיה בסופרבול?
"באצטדיון יש 65 אלף מקומות, הוצאנו למכירה 15 אלף כרטיסים בטווח מחירים שנע בין 7,000 דולר ל-20 אלף דולר, שאלה מחירים סטנדרטיים לאירוע כזה. במקביל, בגלל שעובדי מערכת הבריאות בארצות הברית כבר התחסנו, כאות הערכה לעבודה שלהם הוצאנו עוד 10,000 הזמנות רק לעובדי מערכת הבריאות, אז למעשה יהיו כ-25 אלף צופים".
אוהדי טמפה ביי (רויטרס)גם המשחקים עצמם התקיימו כרגיל בצל המגפה, אך זה לא היה כל כך פשוט. יש בליגה הזו 32 קבוצות, יש בכל אחת מהן כ-50 שחקנים לא כולל צוות האימון ויתר העובדים, יש מגבלות תנועה של מדינות מסוימות בגלל קצב התפשטות המגפה - ולצד זאת, היה גם רצון גדול להמשיך בשגרה מבחינת הליגה. בסופו של דבר, רק חמישה משחקים נדחו בגלל הקורונה ועוד עשרה זזו לתאריך אחר כדי להתאים את הלו"ז, מתוך 256 משחקים בעונה.
"פוטבול באמריקה זה לא סתם עוד ענף, זה ממש כמו דת. עצם זה שהעונה שוחקה במלואה, זה שראינו נורמליזציה עם הכנסת קהל למגרשים וזה שהסופרבול נערך בזמן, זה אינדיקטור חשוב לאיך שארצות הברית מתמודדת עם המגפה", ציין קרמר. "לא עשינו בועה כי לוגיסטית זה עניין מורכב בגלל שהעונה ארוכה, כמות השחקנים גדולה ויש יותר זמן מנוחה בין המשחקים, אבל המשכנו לשחק בתנאים קצת אחרים וזה עבד".
התמודד עם לא מעט אתגרים במגפת הקורונה. אלון קרמר (פרטי)איך התמודדתם עם המגפה בתוך הקבוצות עצמן? כי לפעמים יש חולים כשהשחקנים יכולים להיפגש עם אחרים.
"הכפלנו את כמות האוטובוסים והמטוסים לכל קבוצה כדי שיהיה מרחק בין השחקנים, הליגה השקיעה 100 מיליון דולר בבדיקות קורונה שנעשו ממש באופן יום-יומי עם כ-7,500 בדיקות בכל שבוע, כל שחקן ענד צ'יפ מיוחד שהיה כמו צמיד על היד שלו, עקב אחרי המיקום שלו בכל מקום ורק איתו הדלתות במועדונים היו נפתחות, כך שידענו מי היה לצד מי בחדר מסוים במתקנים של הקבוצות ולמשך כמה זמן. בנוסף היה צ'יפ לכל שחקן על החולצה בזמן המשחקים ובכל פעם ששני שחקנים היו במרחק של פחות משני מטר, זה נתן התראה וכך ידענו עם איזה שחקנים הוא היה במגע ישיר ויכולנו למנוע הפצה של הווירוס במקרה של שחקן מאומת".
וכמה הידבקויות היו בליגה?
"היו הידבקויות, במיוחד בתחילת העונה, אבל בסך הכל אחוז החיוביים מבין השחקנים עמד על 0.076 אחוזים".
גם אלה מסכות. אוהדים במשחק NFL העונה (רויטרס)אתה בין היתר עובד גם עם הספונסרים. כמה הליגה נפגעה מהמשבר הכלכלי שהביאה איתה מגפת הקורונה?
"אחד מהפרויקטים הראשונים שלי ב-NFL, ממש בחודש מרץ בזמן שרק התחילה ההתפרצות הגדולה של הקורונה, היה לבדוק מה מצבם של הספונסרים. היה חשש גדול שחברות יפשטו את הרגל, אז עשיתי ניתוח פיננסי לכל הספונסרים של הליגה וכך בעצם הצוות שאחראי על העבודה השוטפת מולם ברמה העסקית ידע מראש מה המצב באותן החברות, איזו חברה צריך לבוא לקראתה בחלוקת תשלומים, או מאיזו חברה צריך לדרוש את הכסף כאן ועכשיו לפני שהיא פושטת רגל כי אחרת נפסיד אותו. לשמחתי הצלחנו לשמור על הספונסרים איתנו וידענו לקראת מה אנחנו הולכים".
אתה מוביל כמה פרויקטים גם בתחום השיווקי והעסקי. הפרסומות לסופרבול נמכרו בחמישה מיליון דולר לחצי דקה כי הרייטינג טוב, שזה לא פחות ממדהים. כמה אפשר להשפיע על התחום הזה?
"אחת מהמטרות שלי בעבודה היא לתת תג מחיר נכון על חסויות, לנסות להבין כמה חשיפה מקבל כל ספונסר ואנחנו עושים את זה גם בשיטה של בינה מלאכותית. כיום יש כלים כדי לדעת כמה רייטינג וחשיפה היו באותו רגע שבו הפרסומת שודרה. כל שוק התקשורת משתנה ולאחרונה עשינו גם הסכם עם אמאזון פריים, דרכם אנחנו עובדים על עיבוד וידאו וזיהוי תמונה. כרגע רק מכירת זכויות השידור לבדן נותנת לנו סדר גודל של עשרה מיליארד דולר לשנה, ולדעתי אנחנו בדרך למהפכה כי כל תחום הסטרימינג ייכנס לתחרות של רכישת זכויות השידור לעונה הבאה".
אוהדים עם מסכות ביציעים (רויטרס)זאת אומרת, אפשר לומר שיש התקדמות גם בתחום הזה?
"כן. יש טרנד מאוד מעניין והשנה אחד מהמשחקים אפילו שודר באופן בלעדי באמזון פריים בסטרימינג וזה נחל הצלחה גדולה. בשנה הבאה נדע לקראת מה אנחנו הולכים".
איך אתה מסכם את השנה הראשונה שלך ב-NFL?
"הגשמתי חלום לעבוד בספורט המקצועני, כיף לקום בבוקר כי אתה יודע שאתה משמח מיליוני אוהדים מסביב לעולם, אבל החלום הזה לא היה הצלחה רגעית אלא משהו שעבדתי עליו שנים. התקדמתי מבחינה אקדמאית, צברתי ניסיון וידע מקצועי בדרך, ושמעתי גם הרבה מאוד 'לא' בדרך לתפקיד הזה. להיות ישראלי בתרבות העבודה האמריקאית זה משהו שדורש הסתגלות, אבל אם הצלחתי זה אומר שזה אפשרי. אנחנו אולי לא מבינים בפוטבול, אבל בעסקים אנחנו מבינים מצוין וזה עזר לי".
טום בריידי (רויטרס)עד כמה לדעתך היחס לספורט האמריקאי שונה מהיחס לספורט בישראל?
"שיטות הניהול והאסטרטגיה בספורט האמריקאי הן ברמה מעל מה שקורה בארץ. זה מתבטא בכמה דברים, אבל בעיקר בתכנון וארגון לטווח הרחוק. כל דבר בליגה מנוהל בצורה מקצוענית כל כך, עד לרמה שיודעים מי אחראי להביא את הכדור בפינת המגרש. כל דקה וכל אירוע מתוכננים לפרטי פרטים ואתה יוצא מנקודת הנחה שכל דבר הוא גם מדיד. יש משפט שאומר 'אי אפשר לשפר את מה שאתה לא מודד', אז אנחנו אוספים נתונים ומספרים על כל דבר אפשרי כדי שנוכל להשתפר בו בעתיד. לעומת זאת, בארץ יש תרבות של מחשבה לטווח קצר יותר".
זאת אומרת שהספורט הישראלי מנוהל פחות טוב.
"זה לא שמישהו עושה משהו רע, אבל צריך ללמוד ולהתקדם. יש הרבה ידע על מה שקורה בארצות הברית ובאירופה, אפשר להעתיק את מה שעובד שם וליישם בארץ".
פטריק מהומס (רויטרס)הוכחתם שאפשר להכניס קהל למגרשים גם בזמן מגפה עולמית, עם עבודה מיוחדת ויצירתית לחלוקת המושבים, אבל בישראל עדיין לא הכניסו קהל למגרשים מאז שהתפרצה המגפה. לדעתך, כאחד שגדל פה והיה אוהד כדורגל שהלך למשחקים, יכול להיות שעדיין לא ראינו בישראל קהל ביציעים כי יש חשש מזה שהישראלים לא יישמעו להנחיות?
"האמת שיש לי סיפור מעניין על זה. ב-NFL קבענו שהקהל שמגיע למשחקים בארצות הברית צריך לעטות מסכות, אבל אז נתקלנו בתופעה מוזרה. האוהדים האמריקאים קנו קופסה גדולה של פופקורן לפני המשחק, בכל דקה הכניסו פופקורן אחד לפה וכך יכלו להישאר בעצם בלי מסכה. גם כשהסדרנים העירו להם על זה שהם בלי מסכה, הם ענו 'מה אתם רוצים, אנחנו אוכלים'. הבנו את הקטע, למדנו מזה ובתוך שבוע הפסקנו למכור פופקורן במשחקים, ככה שהישראלים הם לא היחידים שמנסים להתחכם. הכל שאלה של רצון והתאמה למצב".
מה צפוי לנו בסופרבול?
"אני מקווה שיהיה משחק טוב ושכולם ייהנו, גם בישראל".