דווקא אחרי שנה בה חווה פציעות וחוסר מזל שמנעו ממנו לשחק כדורגל כמעט עונה שלמה, מצא עצמו הבלם ירין פרץ ליגיונר כשחתם במדי קרמיוטיסה מהליגה הקפריסאית. הבלם שסיים חוזהו בהפועל תל אביב, מצא בית חם באי השכן ומתכנן לשוב בקרוב ארצה, רק לביקור המשפחה אותם לא ראה בגלל הקורונה כמעט שבעה חודשים. בראיון מיוחד ל-ONE, מספר על השנה הקשה שחווה, החיים החדשים מעבר לים, האהבה לבישול ולדייג, סיפור ההחלמה הקוסמי מניתוח בבטן שהסתבך והרצון לקבל הזדמנות בנבחרת הבוגרת.
פרץ בן ה-22 הצליח לפרוץ לתודעה של הכדורגל הישראלי בעונת ההשאלה שלו להפועל חדרה לפני שנתיים כשזכה לקרדיט מהמאמן ניסו אביטן והוביל את החלק האחורי של הקבוצה לצד דויד מתיאוס, ויסאם רבאח ואוסטין אג'ידה. בתום אותה עונה, החליטה הפועל תל אביב להחזירו לסגל ומאז חווה עונה לא פשוטה כלל שכללה קרעים בקרסול, ניתוח אפנדיציט, ניסיון חזרה למגרשים ושוב פציעה בקרסול, מה שהוביל למצב בו לא שיחק ואם לא די בכך, קיבל הודעה כי בקיץ יהיה משוחרר. "מעז יצא מתוק" טוען פרץ על אותה התקופה שבעקבותיה מצא בית בקפריסין, צעד שמבחינתו היה הנכון ביותר שעשה עד כה כשפתח ב-12 משחקים מ-19 מחזורים וזוכה להערכה מאנשי המועדון. "רמזורים פה זה בגדר המלצה״, צוחק הבלם בזמן שהלך ברחובות לימסול, עיר מגוריו בחודשים האחרונים, אחרי שחזר הביתה מאימון וביקור תקופתי אצל התזונאית, ״אני עובר במעבר חצייה בפחד ומתפלל ׳שמע ישראל׳ כל פעם מחדש".
לאור העובדה שאתה מסתובב ברחובות, זה מתבקש לשאול מה מצב הקורונה בקפריסין?
״אנחנו כבר שלושה-ארבעה חודשים בעוצר לילי, מתשע בערב עד חמש בבוקר אסור לצאת מהבית בכלל. בשבוע האחרון נכנסנו לסגר כללי, אז אם אנחנו רוצים ויכולים לצאת צריך לשלוח הודעה למשרד פיקוח בכדי שתהיה להם בקרה על כמה זמן אנחנו בחוץ, אם שוטר תופס מישהו מעל שלוש שעות בחוץ אז מקבלים קנס של 300 אירו. בניגוד לארץ, פה יש המשחקים וכמובן אימונים, יש לנו אישורים מיוחדים מהקבוצות ואנחנו מראים אותם כדי לצאת״.
ירין פרץ (צילום עצמי) (מערכת ONE)מה עם קהל במגרשים?
״עכשיו במשחקים יש ממש מעט קהל, רק מקורבים של המועדון, עד לפני שלושה חודשים הייתה אפשרות להכניס כמות מסוימת של קהל בין 500 אנשים לאלף, כי זו הייתה תקופה שבקושי הרגשנו את הקורונה. בקפריסין נכנסו לסגר הראשון בגלל 50 חולים בסך הכל כי יש במדינה 800 אלף אנשים, אז הכל בפרופורציות למספרים שלהם. אחרי שהכל התנקה, בתקופת הקיץ הכל היה פה פתוח, מועדונים, מסעדות אז נתנו אפשרות גם לקהל גם להיכנס, אבל בגלל שהכל היה פתוח התחילה שוב הדבקה והיום הם עם 800 חולים ביום שזה נחשב למספרים גבוהים״.
כמו שבטח שמעת, אצלנו הליגה הושבתה.
״אני לא מבין את זה. אני לא חושב שיש צורך לסגור את הליגה ממש ולתת לכולם לשבת בבתים במקום לעשות מתכונת של בדיקות לפני משחקים ולרוץ עם זה. בתקופה בלי משחקים, הכושר שלך נפגע וזה לא משנה שיש אימונים, אתה הולך אחורה למצב כמו בפגרה ופגרה באמצע העונה זו פגיעה רצינית״.
נחזור אליך, ספר קצת על המועדון שאתה נמצא בו.
״קודם כל לקח לי יותר משבוע וחצי לדעת את השם קרמיוטיסה כמו שצריך. בסך הכל כשאני מסתכל על הקבוצה, על ההתנהלות וחדר ההלבשה הכל מאוד מזכיר לי את השנה שלי בהפועל חדרה. לא יכול להגיד שזה אותו חדר הלבשה, כי כמו שהיה בחדרה לא יכול להיות, אבל באמת כולנו פה כמו משפחה, המאמן מדבר בגובה עיניים, הבעלים יושב איתנו לפעמים ובין השחקנים יש אווירה מדהימה. ברמה המקצועית יש לנו המון חוסר מזל, אנחנו נראים טוב ומשחקים טוב אבל המון חוסר מזל ואיבוד נקודות משמעותיות משערים בדקות הסיום והמון החמצות. בפן האישי, אני מרגיש שהולך לי ממש טוב האמת ושמרוצים ממני״.
הסדר יום שלך הוא דיי מצומצם בגלל המצב, איך מסתדרים ככה כשאתה חי לבד במדינה זרה?
״אני רק יוצא לאימונים ומשחקים ומבשל, זה הסדר יום שלי. הייתי רגיל לחיות לבד כמעט כל החיים, בגיל 13 עזבתי את הבית לפנימייה בטוברוק וכשסיימתי שם גרתי גם לבד בארץ אבל זו פעם ראשונה שאני עוזב את המשפחה לחו״ל. לא ראיתי אותם כמעט שבעה חודשים, אני כל החיים גר מחוץ לבית אבל לא היה מצב שאני לא הולך לארוחת שישי אצל אמא, בלי האוכל שלה ובלי המשפחה. אנחנו מדברים כל יום, אין יום בלי לדבר איתם, עם כולם, הורים אחים, סבתות, דודים, עם כולם. אני מתגעגע אליהם מאוד והם אלי, זה קשה. הם כל יום שולחים לי תמונות של הכלבה שלי קיארה, זה באמת אחד הדברים שהכי חסרים לי, היו כמה ניסיונות להביא אותה אבל זה כרגע בעייתי״.
ירין פרץ (צילום עצמי) (מערכת ONE)מהרשתות החברתיות אפשר לראות שאתה מבשל ברמה גבוהה, מאיפה זה התחיל? ״כמו שאמרתי עזבתי את הבית מגיל קטן ותמיד בער בי עניין הבישולים, גם כששיחקתי בנוער אז עבדתי במטבחים של בית קפה ואיזו מסעדה. עניין אותי אוכל אז הייתי יושב ליד אמא בימי שישי ללמוד איך היא מבשלת ולאט לאט זה התפתח, היום אני מכין מפרוסה עם שוקולד ועד קוסקוס. המנה הכי מוצלחת שלי זה קובה סלק, התקשרו אלי ישראלים מפה לא מזמן ורצו להזמין ממני קובה. אמרתי להם שכרגע אין לי ממש זמן כי יש לנו משחקים כל שלושה-ארבעה ימים ולהכין קובה לוקח זמן, אני מגלגל אותם אחד אחד אז קצת בעייתי כרגע אבל אעשה להם בהזדמנות באהבה״.
כאמור המעבר לקפריסין הגיע דווקא אחרי עונה קשה מאוד מקצועית וכן מנטלית עבור ירין. הבלם שהיה רגיל להיות מוזמן לכל התכנסויות הנבחרת נפצע במשחק הנבחרת הצעירה מול קזחסטן בספטמבר 2019 וקרע את כל רצועות הקרסול. השיקום התעכב כשבכל פעם פרץ נאלץ להתמודד עם דבר אחר, תחילה הפציעה עצמה לאחר מכן ניתוח אפנדיציט שהסתבך ולבסוף עד שחזר לעניינים עיקם את הקרסול באחד האימונים.
״קרעתי את כל הרצועות בקרסול במשחק", הוא נזכר, "הרגל הייתה נפוחה וחולה ממש, כולם אמרו לי שתוך ארבעה-חמישה חודשים אני אוכל לחזור אבל בסוף התברר שזה היה הרבה יותר מזה. עברה עלי שנה קשה, בתוך כל הפציעה הזו, קמתי בבוקר אחד עם כאבי תופת בבטן, לקחו אותי לבית חולים וגילו לי אפנדיציט. זה ניתוח פשוט בדרך כלל של משהו כמו 40 דקות וחוזרים הביתה כאילו כלום אבל הניתוח שלי ממש הסתבך, הייתי בחדר ניתוח כמעט שעתיים".
ירין פרץ (צילום עצמי) (מערכת ONE)איך החלמת?
"קרה לי שם סיפור מדהים. נכנסתי לאשפוז ב-1.1.2020, הייתי אמור להיות שם שלושה ימים אבל בלילה האחרון, לא יכולתי לזוז וקראתי לרופאים, שמו לי חומרים להרגעה ושום דבר לא עוזר. היו סביב המיטה שלי המון רופאים שניסו לאבחן מה קורה איתי ולא הבנתי מה יש לי, שלחו אותי לבדיקות ולא הבינו מה יש לי. לא יודע מאיפה פתאום נזכרתי שהרב שלי, הרב מאיר דהרי שהלכתי אליו באופן קבוע בארץ, ביקש ממני לעזור לתלמיד שלו שאין לו כסף וכל פעם לא יצא. שלחתי לו הודעה שאני בבית חולים, שישלח לי את המספר של התלמיד הזה שיתפלל עלי שארגיש טוב. עשיתי לו את ההעברה של הכסף, הלכתי לישון צהריים בבית חולים וקמתי כמו חדש. אני מבטיח שזה סיפור אמיתי, הייתי בצום חמישה ימים ולא אכלתי כלום ופתאום הייתי כמו חדש, יום למחרת כבר שיחררו אותי הביתה״.
מה עבר עליך באותה תקופה?
״רציתי לחזור לעניינים ואז באחד האימונים עיקמתי את הקרסול ושוב חזרתי אחורה לטיפולים, בדיוק כשסיימתי עם כל הפציעה, רציתי לחזור לעניינים, קיבלתי הודעה מהפועל שהם לא מממשים את האופציה עלי ונשארתי בלי קבוצה. עברתי משבר מאוד קשה בגלל כל השנה הזאת, קשה נפשית, בעקבות כל מה שהיה לי גם הגעתי למצב שרבתי עם ההורים שזה בחיים לא קרה קודם אבל הם הבינו אותי. ההורים שלי הם הכל בשבילי, כל מה שאני אעשה בחיים, הכל אני אתן להם. המשפחה תמכה בי כל הזמן והכלבה שלי שהיא כמו הילדה שלי הייתה מה שהרים אותי ובזכותם לא ויתרתי״.
התאכזבת שהפועל החליטה לוותר עליך?
״מאוד התאכזבתי. אני אוהב את המועדון, אוהב את הקהל ואת האנשים ששם. אני חושב שהגיעה לי הזדמנות בהפועל אבל בשנתיים שכביכול הייתי שם לא קיבלתי אותה. השאילו אותי לחדרה לעונה ואז עונה של הפציעה אבל מי יודע אולי בעתיד״.
ירין פרץ (שחר גרוס)איך קרה שדווקא אחרי שנה כזו קיבלת הצעה לעבור לקפריסין?
״נתתי לעידן בן אבו הסוכן שלי אור ירוק לעשות מה שהוא רוצה בשביל למצוא לי קבוצה ואז הוא התקשר אלי אמר תשמע הייתה הצעה מקפריסין אבל בגלל הקורונה כנראה שזה לא יקרה. יומיים אחרי זה היה כבר יום חמישי, הוא התקשר שוב אומר לי ירין תגיע למשרד שלי לחתום על חוזה כי מחר על הבוקר, בשש בוקר אתה כבר טס וככה באמת היה. לא הספקתי לקחת הרבה דברים מהדירה שלי, הייתי בטוח שאוכל לקחת השלמות גם אם אני טס מעכשיו לעכשיו כי זו טיסה של 45 דקות בערך אבל בגלל המצב זו בעיה״.
מה עם הנבחרת? לא זומנת מאז הפציעה.
"אני חושב שהשם שלי מהומהם בכל הקשור לנבחרת ישראל, כשהייתי בנבחרת הצעירה, סיפקתי יכולת טובה ופתחתי גם במשחק ההוא נגד קזחסטן שנפצעתי בו. ניר לוין גם דיבר איתי והחמיא לי אבל אני מאמין שעכשיו עוד יהיה לי צ'אנס בנבחרת הבוגרת".
מה עוד אתה עושה או היית עושה לפני הסגר?
״אני אוהב לדוג. זה ספורט מדהים, יש בזה סיפוק אדיר, אני לא יכול להגיד שזה כמו גול אבל כשדג נתפס בחכה, אני בעננים. קניתי את הציוד המתאים, אמרתי לעצמי איך שאני מגיע לקפריסין, אני אצא לדוג בשביל הנפש גם ככה אני פה לבד ואחרי ארבעה חודשים כשהתחלתי להכיר ומצאתי מקומות לדייג שאפילו המקומיים לא מכירים. הלכתי כמה פעמים אבל לא תפסתי עוד שום דבר, זה בגלל שאני מכוון לדגים גדולים של 15 קילו ומעלה״.
בנוסף להכל, אתה גם משלב לימודי תואר ראשון.
"כן, אני כרגע סטודנט למנהל עסקים וכללה במכללת נתניה וכנראה גם אוסיף עוד שנה בשביל לעשות גם תואר שני. התחלתי אותו בגיל 18 ולקחתי אותו ליותר זמן כי ידעתי שזה יהיה ליד הכדורגל וגם התחלתי מאוד צעיר אז אני לא ממהר. בשנה שעברה כשהייתי פצוע, השהיתי את זה כי רציתי להתרכז בשיקום של הפציעה״.
איך חיי החברה שלך שם לאור זה שהגעת לשם לגמרי לבד?
״אני אדם מאוד חברותי, הגעתי לפה לבד ולאט לאט התחלתי להתחבר לאנשים בעיקר דרך הבית חב״ד שפגשתי שם הרבה ישראלים, בראש השנה עשינו ארוחת חג של 30 אנשים. היום יש לי פה הרבה חברים, התחברתי לאנשים טובים וזה עושה לי טוב להיות בסביבה כזאת".
ירין פרץ,עילאי אלמקייס,מוחמד אבו פאני וירין פרץ (רדאד ג'בארה)מה עם השחקנים הישראלים שמשחקים בליגה איתך?
״יצא לי לפגוש את בן שהר במשחק הראשון שלנו נגד אפואל ויצא לי לשחק נגד אסף צור ודור מיכה. את אסף ראיתי ממש בקטנה ועם דור ישבתי לקפה, דיברנו קצת על ההסתגלות זה היה ממש חודשיים אחרי שהוא הגיע״.
לאור מה שהוא עבר נראה לך שהוא גם מצא בית חם בקפריסין כמוך?
״אני חושב שכן. נראה שטוב לו עם השקט, החברה שלו איתו, המשפחה שלו באה מידי פעם והקבוצה שהוא משחק בה נמצאת במקום טוב ורצים לאליפות אז נראה לי שבסך הכל הוא ממש מבסוט״.
חוץ מלחזור לביקור מולדת למשפחה, יכול להיות שכמו הרבה ליגיונרים נראה אותך גם חוזר ארצה אולי לקבוצה גדולה?
"לא, אני לא חושב שאחזור לשחק בישראל בקרוב. אני רוצה להמשיך כאן וזה הכל מאוד תלוי במה שיהיה לי כאן. החשיפה בליגה הקפריסאית יותר גדולה, אני רואה שחקנים בגילאים שלי מהליגה פה שמתקדמים וקבוצות גדולות רוכשות אותם או עוקבות אחריהם. אני חושב על הקריירה לטווח הארוך, אעשה מה שנכון לי וכרגע לא ארוץ אחרי הכסף״.
איפה נראה אותך עוד חמש שנים?
״אני רוצה להתקדם, אני בתהליך לקבל דרכון אירופאי. המטרה שלי זה להגיע לליגות הבכירות, החלום זו הליגה הספרדית או האנגלית אבל צעד צעד".