חוגג לווה 50 מ' ש"ח והבטיח את שחקני בית"ר

משה חוגג עדיין מבושם ממכירת 50% מהבעלות של בית”ר ירושלים לשייח חאמד בן ח’ליפה, אך על פי חשיפה של “דה מרקר” ייתכן שהוא ניצב בפני בעיה לא פשוטה. ב”דה מרקר” חשפו כי החתימה לכאורה מול השייח האמירתי התבצעה כדי להחזיר הלוואה של עשרות מיליוני שקלים שלקח מאיש עסקים, שהוא גם עבריין שהורשע בעבר בבית המשפט.

מסמכים שהגיעו לידי “דה מרקר” מעלים אפשרות שהמכירה לדובאי הייתה לכאורה כדי לפרוע התחייבות של חוגג הנוגעת לקבוצה מהבירה. המסמכים נוגעים להסכם שנחתם בתחילת השנה, ב-13 במארס, בין בעלי בית”ר וחברת ההשקעות שלו ‘סינגולריטים לרועי חיון - עבריין שהורשע ב-2016 במסגרת הסדר טיעון בעריכה, ניהול וארגון הימורים, במרמה ובפעולות ברכוש אסור, ונגזרו עליו 28 חודשי מאסר.

משה חוגג על הכתפיים (אורן בן חקון)

לפי הפרסום, חיון הסכים להעניק לבעלי בית”ר הלוואה פרטית בסך 15.5 מיליון דולר (כ-50 מיליון שקל), כך לפי החשיפה, בריבית שנתית של 12%, ואילו חוגג התחייב שיפעל למכור את כרטיסי שחקניו בבית"ר אם לא יצליח לפרוע את ההלוואה. בנוסף, התחייב שאת הכספים שיקבל במכירה הוא ימשוך את הלוואת הבעלים לטובת איש העסקים חיון.

מפרטי ההסכם שנחשפו ב”דה מרקר” נכתב: "הלווה 2 (חוגג) מתחייב כי מועדון הכדורגל ימסור ייפוי כוח המאפשר לצד ג' לפעול למכירת השחקנים מיד עם דרישה מצד המלווה (חיון)". המשמעות – כרטיסי השחקן של בית"ר ירושלים יכולים לעבור בלי שחוגג יכול להתנגד.

הסכם ההלוואה (מערכת ONE)

לפי תקנוני התאחדות הכדורגל, לחוגג או לסינגולרטים אסור לשעבד את כרטיסי השחקן לטובת ההלוואה. למרות שחוגג אמנם חתום על ההסכם שחושף כי 11 מיליון דולר כבר הועברו לו, הוא טוען כי ההסכם מומש.

מהבקרה התקציבית בהתאחדות לכדורגל מסרו כתגובה ל-”דה מרקר”: "מתוקף חובת הסודיות בפעילותנו אין אפשרות לציין איזה מידע הועבר או מצוי ברשותה. מבלי להתייחס למקרה הספציפי, הלוואות לרוב ניתנות לפירעון באישור יו"ר הבקרה ומצוינות בביאור בדו"חות הכספיים. כך גם לגבי כרטיס שחקן - אם מופיע בדו"ח הכספי כנכס, יש לתת גילוי על כך בדו"ח אם שועבד. בכל מקרה של שינוי שלא בזמן הדוחות, חובה להעביר דיווח מיידי ליו"ר הבקרה".

הסכם ההלוואה (מערכת ONE)

הסכם הלוואה (מערכת ONE)

חוגג עצמו הגיב לחשיפה ב”דה מרקר”: "הבל הבלים, העיתונאים ימשיכו לכתוב ואני אמשיך לעשות. חג ביטקוין שמח".