עומרי כספי, שחזר השבוע לשחק, אירח בפרק האחרון של "הפודקאסט של עומרי כספי” את את השחקן שכבש את אירופה וקטף אליפות בכל אחת מ-16 עונותיו במכבי תל אביב, מיקי ברקוביץ’, כשהשניים העניקו ראיון מעניין במיוחד ודיברו על שלל נושאים, ובין היתר גם על דני אבדיה, היהלום הנוכחי של הכדורסל הישראלי.
איך אתה מסתכל על הכדורסל של היום לעומת התקופה שאתה שיחקת?
"שונה לגמרי. אני חושב שהכדורסל בימיי היה יותר יפה, הכדורסל היה מבוסס יותר על תרגילים. היום זה על יכולת אישית, אתלטיות. לא שאנחנו לא היינו אתלטים, אבל אני חושב ששיחקנו יותר חכם. המאמן שלט במשחק, ללא אנוכיות יותר מדי והגענו לתוצאות יפות, אני חושב".
עשו מחקר שהראה שרמת האתלטיות לא השתנתה בין שנות ה-70'-80' להיום, רק אולי איכות הפרקט שהיום הוא יותר קפיצי.
"זה אומר שהיום אני יכול להטביע, לא? מעולם לא הטבעתי במשחק, גם בחימום לא. פעם אחת לפני ריאל מדריד היה חימום, הלכתי להטביע, נתפס לי הגב ובקושי שיחקתי. אמרתי שמרגע זה אני לא מטביע יותר. אבל ידעתי לקלוע את ה-30 נקודות, לא היו אפילו שלשות בחלק מהתקופה שלי. הסתדרנו יפה".
ספרופולוס: "נלחם עד הסוף"למה לא הטבעת? כהחלטה?
"בחימום הייתי יכול להטביע, העדפתי לסיים עם ליי-אפ פשוט. ארואסטי היה מוסר את הכדור, אני הולך לסל. היינו מאוד קבוצתיים, אני חושב. היה לי גם את הכבוד לשחק עם שחקנים גדולים סביבי, שחקנים שהבינו את המשחק - אם זה מוטי, סילבר, שוקי שוורץ, אולסי פרי. היינו כמו פאזל שאחד משלים את השני. פירגנו גם. אם הייתי קולע 30 או 40 נקודות, זה היה חלק מהקבוצה. לא שיחקתי לבד, לקחתי על עצמי אחריות. עמדתי בלחצים, לקחת את הזריקה האחרונה בשניה האחרונה ולזכות בגביע אירופה. לא חששתי לרגע שאני אפספס, שאולי אני לא אצליח, ממש לא".
זה מסר אדיר לדור הצעיר.
"צריך להאמין בעצמך. אני אומר משפט פתיחה בהרצאה שלי: 'המציאות אצלי עלתה על כל חלום ודמיון'. הייתי ילד כשהתחלתי במכבי בגיל 14. הייתי בילדים, בנערים, היה לי מזל פגשתי את המאמנים הגדולים שהיו בכדורסל הישראלי - יהושע רוזין, רלף קליין ואריה דוידסקו. בגיל 15 וחצי כבר העלו אותי לבוגרים ושיחקתי עם כוכבים - כהן מינץ, טל ברודי, ולא פחדתי. הייתי ילד והצלחתי בזה שלא חששתי. המסר שלי לילדים הוא שכדורסל נורא חינוכי ומלמד אתכם להילחם, לא לוותר ולהגשים את החלום".
"אז מה היה החלום שלי בתור ילד? להגיע למכבי לחמישייה. פתאום אחרי כמה שנים אני קפטן מכבי תל אביב, נבחרת ישראל, אירופה. נבחרתי בכל מיני תארים בפיב"א, שחקן מצטיין, שאקיל אוניל לצדי וקוקוץ' לידי, אני צובט את עצמי ואומר לעצמי אם זה אמיתי. לכן אני אומר שהמציאות עלתה על כל חלום, לא נשברתי לאורך הדרך. היום יש הרבה זרים בקבוצות. המסר שלי לישראלים הוא להילחם, להאמין ולהגשים את החלום שלכם".
מיקי ברקוביץ' (משה חרמון)כשאומרים מיקי ברקוביץ', אומרים ווינר. סוף משחק והכדור אצלך בידיים, אמרת לעצמך "אני מוביל את הקבוצה לניצחון"?
"אני אתן לך דוגמאות. דאמיקו היה מאמן שלי במכבי שזכה בכל התארים. הגענו לגמר גביע אירופה בלוזאן נגד בולוניה, אימפריה. הם הובילו עלינו בנקודה ואז יצאנו לטיים-אאוט. דאמיקו עושה תרגיל והכדור האחרון צריך להגיע אליי ומוטי מוציא אותו מהחוץ. יצאנו מהטיים-אאוט, דיברנו בינינו בעיניים. הם שומרים עלינו, מוטי מוציא את החוץ ואני רואה את הכדור - זה כמו ספירה לאחור של החיים שלך. תופס את הכדור, הולך לסל אחד על אחד, מסיים את זה בליי-אפ וניצחנו את המשחק בסל. גביע אירופה".
אתה מרגיש פספוס שלא הלכת ל-NBA? היום הליגה מאוד פתוחה, כמעט 30 אחוז מהליגה שחקנים בין-לאומיים.
"אלה שחקנים שמגיעים עם קילומטראז' מאירופה, מהיורוליג, וזה יותר קל להם. שלחו שחקנים גדולים מסרביה ל-NBA ואני יכולתי להיות האירופי השלישי, היה לי חוזה באטלנטה הוקס. יובי בראון בא והציע לי, עברתי את המבחנים בקלות, אבל לא היה לי שום סעיף יציאה ל-NBA. לא חשבתי על זה כילד. לא היה לי סוכן בהתחלה בכלל. אבל תרמתי הרבה לכדורסל הישראלי, תרמתי הרבה למכבי תל אביב, אני מרגיש חלק מאבני היסוד של המועדון הזה".
דני אבדיה לפני ההמראה לארה"ב (רדאד ג'בארה)אני מניח שאתה עוקב אחרי דני אבדיה, איך אתה חושב שילך לו?
"הוא מוכשר, יש לו אופי, יש לו יד מכוונת - אבא שלו גם היה שחקן טוב מאוד, שיחקתי נגדו גם. אני חושב שהוא יצליח ב-NBA. צריך גם מזל. א', שלא ייפצע. ב', ליפול לקבוצה הנכונה, במקום הנכון ובזמן הנכון. אני שמח שהוא יוצא מהאקדמיה. אני חושב שהוא יצליח באופי, אבל צריך מזל גם. מעבר לזה, אני מעריך את זוסמן גם. אני מאוד אוהב אותו, את האופי שלו, יש לו קליעה טובה ואני מקווה שהוא יפרוץ גם. אני הייתי דוחף אותו, נותן לו את הביטחון".