חבולה, פצועה וחסרה, הפועל ירושלים למודת האכזבות תפתח הערב (ראשון) את עונת 2020/21 בליגת ווינר סל כאשר תארח ב-21:10 את עירוני נהריה בפיס ארנה עם תקוות מחודשות להשיב את צלחת האליפות לבירה על אף שלל הצרות איתן מתמודדת הקבוצה וכמו כן, גם המועדון.
ההמתנה הארוכה בעקבות פגרת סגר הקורונה השני הגיעה לסיומה והכדורסל הישראלי חוזר לפעילות מלאה עם פתיחת העונה בליגת ווינר, וכעת, במסגרת פרויקט פתיחת העונה של ONE, הגיע הזמן לעשות לכם סדר והיכרות מקרוב עם מחזיקת גביע המדינה, שעברה מיני מהפכה הקיץ.
נשארו/חזרו: ג׳ייקובן בראון, טיישון תומאס, סולימן בריימו, תמיר בלאט (בהשאלה מאלבה ברלין), עידן זלמנסון, דייוידאס סרווידיס.
הצטרפו: מלקולם היל, טאריק פיליפ, כריס קרמר, אדם אריאל, עדי כהן סבן, ניב בלול ויובל שניידרמן ואילון ששון (עלו מהנוער).
הצטרפו וכבר עזבו: לוקה מיטרוביץ׳, ניקוס פאפאס.
עזבו: ג׳יימס פלדין, ג׳רמי פארגו, ג׳ון הולנד, עמנואל טרי, בר טימור, נמרוד לוי, דניאל רוזנבאום (הושאל להפועל רמת גן/גבעתיים), דביר רינגוולד, גיא דותן, אלון ספיר, שלבין מאק וכריס סמית׳ (שני האחרונים לא חזרו מפגרת הקורונה הראשונה).
מכה רודפת מכה: הצרות של ירושלים לא נגמרות
בירושלים היו מאושרים בקיץ לאחר שהצליחו להחזיר ארצה את ג׳ייקובן בראון וטיישון תומאס, שלא סיימו עם הקבוצה את העונה שעברה לאחר שנאלצו לחזור לארצות הברית מסיבות אישיות, וכמו כן, גם שמחו לאחר שהצליחו לשמור על סולימאן בריימו, שהיה במהלך הקיץ במגעים מתקדמים בנוגע למעבר לגלאטסראיי הטורקית.
עם זאת, האופטימיות התחלפה בדאגה כאשר לפני טורניר הפיינל 8 של ליגת האלופות, בראון נפצע בצורה לא פשוטה בכתפו ובמועדון פעלו בצורה מהירה על מנת להנחית בבירה מחליף, לפחות לטורניר באתונה. תחילה היה זה כריס קרמר, שחתם בירושלים ואף הגיע ארצה, אך במועדון לא היו מרוצים מהכושר בו הגיע ובמהלך בזק החתימו את ניקוס פאפאס היווני, אקס פנאתינייקוס, על חוזה למהלך הטורניר ביוון בלבד.
כזכור, העובדה שהקבוצה הייתה לא מחוברת ולא מספיק מאומנת מפאת לוח הזמנים הקצר נתנה את אותותיה כבר על הפרקט באואקה, כאשר החבורה האדומה של עודד קטש הובסה 92:65 על ידי סן פבלו בורגוס הספרדית, שהמשיכה מאותו ניצחון על ירושלים ברבע הגמר כל הדרך עד לזכייה.
בעוד עדיין אין יעד חד משמעי לחזרתו של ג׳ייקובן בראון למגרשים, הצרות של ירושלים נמשכו. הסמול פורוורד החדש, מלקולם היל, שבעידן פוסט ג׳יימס פלדין נחשב לסקורר של הקבוצה, נפצע גם הוא כאשר אובחן כסובל משבר בכף ידו וייעדר בין חודש וחצי לחודשיים.
שתי הפציעות הקריטיות הופכות למשמעותיות עוד יותר בהתחשב בעובדה שירושלים פתחה את העונה הנוכחית עם סגל קצר בהרבה מזה אליו התרגל עודד קטש בשנים האחרונות והאפשרויות של המאמן, גם בלי קשר לפציעות, מוגבלות בעקבות חובתה של ירושלים לעמוד בדרישות בכדי להיות זכאית לקבל את כספי רשת הביטחון של משרד האוצר.
השפעות הסגל הקצר הכו בשבועיים האחרונים בפניה של ירושלים וחשפו את נקודות התורפה של הקבוצה ב-98:94 לטורק טלקום במחזור הפתיחה של ליגת האלופות וב-89:85 להפועל חולון בחצי גמר גביע ווינר, כל זאת, אגב, עוד לפני פציעתו של היל. בשני המשחקים ירושלים נקלעה לבעיית עבירות מצד מספר שחקנים בעקבות חלוקת הדקות הבעייתית שמוגבלת בסגל כה קצר, כאשר בדקות הסיום ירושלים נאלצה להסתדר בהרכבים מאולתרים ללא שחקני מפתח ופשוט קרסה.
לשים את הבעיות בצד: המטרות לא השתנו
אז נכון, החבורה האדומה נאלצת להתמודד העונה עם לא מעט קשיים, אבל בהפועל ירושלים כמו בהפועל ירושלים, המטרה היא תמיד להיאבק על תארים בכל החזיתות וכך גם הפעם. יותר מכך, אחרי שלוש הדחות רצופות בחצי גמר הפלייאוף, בבירה מפנטזים על צלחת אליפות שלישית בתולדות המועדון, או לכל הפחות, חזרה למעמד הגמר אחרי היעדרות בת שלוש עונות.
נכון לרגע זה המצב נראה בעייתי ולא מבטיח במיוחד, אך בבירה מאמינים בשחקנים שעומדים לרשותם ומקווים שברגע שהקבוצה תתחבר בצורה טובה ותהפוך למקשה אחת במקום לקט שחקנים, החבורה של קטש תשכיח את החריקות של ההתחלה ותוכל לרוץ קדימה ולהפוך לקבוצה קשוחה בחזרה, בדומה לזו שהייתה בירושלים בעונה שעברה לפני פגרת הקורונה.
עם זאת, נושא העומק, כאמור, עלול לבוא בעוכריה של מחזיקת הגביע, כאשר לפחות עד לחזרתם של בראון והיל, הירושלמים ייאלצו להסתדר ללא רוטציה בסגל. כריס קרמר, טאריק פיליפ, דייוידאס סרווידיס, סולימאן בריימו וטיישון תומאס יהיו חמשת הזרים היחידים בסגל של קטש עד לחזרתם של שני הפצועים, או לחילופין, עד שבבירה יחליטו להחתים שחקן נוסף.
בתוך כך, הסגל הישראלי גם הוא עבר שינוי שיכול להקשות מעט על ירושלים, לפחות בתחילת העונה, כאשר שניים מהישראלים המובילים של הקבוצה בעונה שעברה, בר טימור ונמרוד לוי, עזבו, ואת מקומם תפסו ישראלים מעט פחות מנוסים ומובילים בדמותם של אדם אריאל, עדי כהן-סבן וניב בלול, וגם דניאל רוזנבאום עבר בהשאלה להפועל רמת גן/גבעתיים.
מבחינת פוטנציאל אין ספק שירושלים צירפה שחקנים איכותיים, מוכשרים וטובים, אבל חוסר הנסיון ברמות הגבוהות עשוי להיות קריטי, בייחוד בשלבי ההכרעה של העונה, אז ירושלים תצטרך כל פיסת ניסיון אם ברצונה להיאבק שוב על תואר האליפות, בו כה חושקים בבירה. אגב, הפציעות בשלב מוקדם כזה של העונה עשויות דווקא לעזור לירושלים וקטש, אם יידעו לנצל זאת נכון ו׳לשפשף׳ את הישראלים בצורה שתבנה אותם ותחזק אותם לקראת המשך הדרך.
באים להוביל: המפתחות של קטש
בעוד חוסר הוודאות סביב מצבו הבריאותי של ג׳ייקובן בראון עדיין קיים, מי שיצטרכו להרים הילוך ולקחת את המושכות הם תמיר בלאט, שאחרי שתי עונות בחסותם של בראון ופלדין מקבל הזדמנות להנהיג ולהוביל את המשחק של ירושלים מאחור וכמו כן, גם כריס קרמר בן ה-32, שינסה לסייע לבלאט להרגיע את המשחק ולנווט בעזרת הניסיון שצבר בשנותיו באולדנבורג הגרמנית, ריטאס וילנה הליטאית וחימקי מוסקבה הרוסית.
בנוסף, על אף שהוא פצוע וייעדר בתקופה הקרובה, שחקן אחר שיהיה מאוד משמעותי העונה, בטח בשלבי ההכרעה, הוא מלקולם היל, שהגיע לבירה אחרי עונה נהדרת באסטנה הקזחית, בה סיים כקלע המוביל של ליגת ה-VTB, לפני ביטולה של הליגה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.
כאשר לירושלים חסר סקורר בדמותו של ג׳יימס פלדין, ליכולת של היל, בייחוד מבחינת אספקת הנקודות, יש משמעות מכרעת מבחינת הקבוצה ובמובנים רבים היכולת שלו תהווה מעין ברומטר מבחינת קטש ושחקניו, שיקוו לקבל את היל בכושר שיא בשלבי ההכרעה של העונה.
שני שחקנים נוספים שיצטרכו לקחת על עצמם המון אחריות העונה, וכבר הוכיחו שהם יכולים לעשות זאת ביחד בעונה שעברה, הם סולימאן בריימו וטיישון תומאס. עם זאת, בעקבות הסגל הקצר, בריימו ותומאס לא יזכו ליותר מדי דקות מנוחה העונה, כאשר עד להחתמת גבוה נוסף הדקות יחולקו בעיקר בינם לבין עידן זלמנסון, דבר שעשוי להוביל לאורך זמן לשחיקה וירידה ביכולת.
מבחינת קטש, אחרי שלוש פעמים ברציפות בהן הקבוצה הודחה תחתיו בחצי גמר הפלייאוף ועל אף שהוביל את ירושלים לשתי זכיות רצופות בגביע המדינה ולזכייה בגביע ווינר בשנה שעברה, עונה רביעית ברציפות בלי כרטיס לגמר הפלייאוף עלולה לערער מאוד את מעמדו במועדון והדחה כואבת נוספת בחצי גמר הפיינל פור, או קודם לכן, עלולה להפוך לשירת הברבור של המאמן בן ה-46 בבירה.