אחד האירועים הזכורים לרעה מהעשור הקודם בריאל מדריד היה הדרך בה עזב אחד מסמלי המועדון, מגדולי שחקני הבלאנקוס בכל הזמנים איקר קסיאס. בראיון שהעניק במקסיקו, סיפר על מערכת היחסים עם ז’וזה מוריניו בטרם עזיבתו ומה הוא חושב על הדרך בה סיים את דרכו במועדון נעוריו.
“גם אני וגם ריאל טעינו, אבל אני חושב שלמדנו מזה”, אמר קסיאס שנשאל האם שגה בהתנהלות שלו בסיום דרכו. “אני לא אוהב את איך שזה נראה, אבל זה ככה ואני חושב שזה היה לא טוב עבור שנינו. אני בטוח שיום אחד נוכל לתקן את הפאשלה הזו ולעשות דברים טובים שיאפשרו לאנשים לחייך”.
משחק המהפכים: 2:3 משוגע לריאל על בטיסההבדלים בתקופה של ויסנטה דל בוסקה וז’וזה מוריניו מבחינתו: “שתי התקופות הללו שונות, אחד קידש את הרמה הספורטיבית והשני את הרמה האישית. לי ולמוריניו היו שנה וחצי של הבנה ובחצי שנה לאחר מכן היו חילוקי דעות, אבל זה דברים שקורים והם לגיטימיים בין מאמן לקפטן הקבוצה. זה שיש לך את הסרט לא אומר שאתה גדול יותר מהמאמן, אבל בסופו של דבר דברים יכולים להשתבש כי אתה צריך לדבר איתו כל יום ומערכת יחסים היא דבר שברירי”.
הגורמים למתיחות: “מוריניו חשב שאני לא ברמה מספיק גבוהה או שמערכת היחסים שלנו כבר לא מספיק טובה, לכן היה לו קל יותר לבחור עם מי ללכת. יש הרבה דברים שאנשים לא רואים, אבל יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד, ראינו אחד את השני הרבה פעמים מאז ויש בינינו רק מילים חמות. זו לא שאלה של טינה, כי כל אחד מאיתנו חיפש את טובת הקבוצה. אני בחרתי לא להיות קרוב אליו מבחינת היחסים והוא בחר בשוער אחר. הסיטואציה הזו קרתה שהייתי בן 33, קיבלתי את זה בבגרות, מסתכלים במועדון ומנסים לא ליצור יותר מדי דרמה ושערוריות, הייתי מתנהל כך שוב היום כי לא טעיתי”.
יש הרבה דברים שאנשים לא רואים, אבל מערכת היחסים ביני לבין מוריניו טובה מאוד היום
העצות שהיה נותן בעקבות המקרה הזה: “לעבוד, לעבוד ושוב לעבוד. לואיס ארגונס, שהיה אחד המאמנים המשפיעים ביותר עליי, אמר לי לא להסתכל לעולם על מאמן או שחקן אחר, רק על עצמי וזה מה שעשיתי כדי להשתפר, אם אתה עושה עבודתך היטב, לעזור לחברים שלך ובוודאי שככה תגיע להישגים. היה הרושם שריאל היא מקום שקדוש לשחקנים, הפילוסופיה של פלורנטינו פרס היא להחתים את השחקן הכי גדול של הרגע, זה גם נתן עוד מוטיבציה. אני זוכר אבל שהשנה האחרונה של פרויקט הגלאקטיקוס לא הלך כפי שציפינו, אבל בין 2000 ל-2003 זכינו בשני תארי אליפות אירופה, שתי אליפויות ליגה ואינספור תארים שהפכנו את חיינו לנוחים. הוא ידע איך להביא מועדון לעמדה שהוא החשוב ביותר”.
פלורנטינו פרס וז'וזה מוריניו (רויטרס)הלחץ שיש במערכת של ריאל מדריד: “כששיחקתי שם בקבוצות הצעירות, גם אם ניצחנו 2:8 המאמן היה מעיר לי על השערים שספגתי, הלחץ מתחיל מגיל צעיר וזה מה שליווה אותי עד שהפכתי לשוער הקבוצה הבוגרת. ידעתי שבכל שלושה ימים האחריות מוטלת על כתפיי, זה ברור שזה לא קל להיות בסיטואציה כזו כל הזמן, אבל האמת שאהבתי את זה. החיים אחרי הפרישה? הכל השתנה מאוד, ממצב שיש לך שגרה יומיומית, אתה צריך להמציא את עצמך מחדש ברמה האישית והמקצועית. היה לי מזל, התכוננתי לזה בשנתיים האחרונות שהקריירה שלי לקראת סיום, מהרגע שהיה לי התקף לב. בשל המצב הנתון ומה שקרה לי, לא הייתה לי שום בעיה לפרוש כי התכוננתי לזה”.