עם הנתונים אי אפשר להתווכח והם לא קשורים להכנה הלא אידיאלית לעונה של הפועל תל אביב, וגם לא לרעש שמסביב בדמות מחאת האוהדים. בשורה התחתונה, הקבוצה של ניר קלינגר נרשמה אמש (ראשון) תחת אחת הפתיחות הכי חלשות של המועדון עם 0 מתוך 6 נקודות לראשונה מאז 1959/60, כולל פיגור לאחר 18 שניות באחד השערים הכי מהירים שנכבשו בליגת העל כבר כמה וכמה שנים. זאת, לאחר ה-2:0 למ.ס אשדוד באצטדיון בלומפילד.
ואכן, הקבוצה של קלינגר באמת נראתה כאחת היותר נאיביות שהיו בהפועל ת"א בשנים האחרונות, בלי קשר לרצף – הפסד רביעי ברציפות ומשחק חמישי ללא ניצחון בכל המסגרות – אלא ליכולת הנרפית, לקבלת ההחלטות הרעה בכל חלקי המגרש וללא יוצא מן הכלל מבין השחקנים, ולהיעדר האופי בנקודות הקריטיות של המשחק.
בסיום המשחק, זעם גדול בהפועל ת"א. "כולם רותחים", אמר גורם במועדון ותיאר זאת היטב, כאשר איציק ושרון עזבו, כל אחד בנפרד, את האצטדיון עוד לפני שריקת הסיום במחאה על היכולת ועם הרבה עצבים, אותם הם לא ממש ניסו להסתיר ביציע וגם לא ממש יכלו.
אוהדי הפועל מפגינים מול ביתו של ניסנובוזה לא נגמר בכך, בעוד איציק ניסנוב המשיך לרכבו ונסע הביתה, שרון, מי שמסומן בראש מחאת האוהדים עם ביתו שבסביון שהפך למוקד ההתרחשויות, עבר רגעים לא נעימים גם בבלומפילד, כאשר חפצים נזרקו לעבר רכבו בעת שהחל לנסוע, על כך עודכנו אנשי האבטחה באצטדיון.
לאחר מכן, כ-100 אוהדים אדומים התקבצו ליד יציאת השחקנים באצטדיון בלומפילד והמשיכו את המחאה, כשקיללו את הבעלים. "ניסנוב לא יהיה בהפועל", קראו האוהדים, שהוסיפו גידופים נוספים. באותם רגעים, נפוצו קריאות לאוהדים להגיע פעם נוספת לביתו של ניסנוב בסביון.
כך היה, כאשר כ-50 אוהדים עשו את דרכם לשם. חלקם נעצרו בכניסה ליישוב, חלקם הגיעו עד לביתו של אחד הבעלים, אך זה כבר קרה אחרי השעה 23:00 ולכן השוטרים, שהגיעו בתוך חמש ניידות וכן כמה אופנוענים, פינו את האוהדים די במהרה לבתיהם. כל זה, בזמן שהשחקנים השתתקו בחדר ההלבשה בבלומפילד ועזבו את האצטדיון מבלי שהמאמן שוחח עמם על הופעתם, כהרגלו.
משה סיני ביציע עם שרון ניסנוב (איציק בלניצקי)עם או בלי קשר למחאה, הלחץ והמתח מחלחלים "היטב" בהפועל ת"א גם לצוות המקצועי ולשחקנים, בכל הקשור לאווירת הביקורת והעצבים. "פתיחת העונה הזאת מרגישה כמו מזוכיזם", אמרו במועדון. "האוהדים ממררים לבעלים את החיים, הם עושים את זה למשה ולניר ולא מאפשרים להם להתחזק והשחקנים ממררים את החיים של האוהדים. התוצאות והיכולת לא מוסיפות לאף אחד מהצדדים, בלשון המעטה. התחושה פה היא זוועה בגדול".
בכל הנוגע למשחק הרע של האדומים, אמרו בהפועל ת"א: "לא מגיעים למצבים, לא מתקרבים אפילו, חיים על שני שערים העונה של עומרי אלטמן בפנדל ובמצב נייח. זה הפרצוף שלנו. אנחנו עוד לא ברמה של זעזועים, אבל יש מתח שלא הרגשנו פה הרבה זמן, מתחיל להזכיר את תחילת העונה שעברה ונקווה שזה לא יימשך ככה".
כדי לנסות ולשנות את המצב הקשה של הקבוצה, סיני וקלינגר דרשו מההנהלה להתחזק בעוד שחקן או שניים, בחלק ההתקפי, אולם בינתיים ההנהלה לא מצליחה להעביר בבקרת התקציבים את חוזהו של אדי גוטליב והניסיון הזה לא פשוט בכלל בימים האחרונים. למרות שההערכות גורסות כי לא ניתן יהיה לצרף שחקנים נוספים, נציג הבעלים והמאמן נחושים בדעותיהם ורואים בהפסד הנוסף אמש כעוד תעודה לכך.
אדי גוטליב. מו"מ לא פשוט (רדאד ג'בארה)המגבלה התקציבית צפויה להקשות על העניין, אך בלי קשר דן עזריה, שנבחן בקבוצה בשבוע האחרון ושעל מועמדותו פורסם לראשונה ב-ONE, אמור להצטרף אחרי שהרשים את סיני וקלינגר, כשהוא ינסה לקרוא תיגר על מקום בחוליית הקישור.
בכל מקרה, ישנה אכזבה גדולה עד כה בעיקר מהזרים שהגיעו בדמות עומאר בראון, לבאן קוטליה וגם ארמנדו קופר לא ממש מרשים בלשון המעטה. מנגד, סיאנדה קולו עשה רושם טוב ובקבוצה ציינו כי למרות שהוא לא מצוי בכושר משחק מלא, ניתן היה להתרשם ממנו לטובה לקראת ההמשך.
אחד האבסורדים היותר גדולים, כפי שפורסם ב-ONE בשבוע שעבר, הוא שבהפועל ת"א בכלל רצו לשחרר את בראון מהקבוצה, אך הבעלים התערבו כדי להשאירו והשחקן ביקש לנסות ולהוכיח את עצמו עד ינואר לפחות. כך ששחקן שמבחינת סיני וקלינגר כלל לא אמור היה להתלבש מול אשדוד, נכנס לבסוף כמחליף ועל כר הדשא מצדיק את העובדה שהשניים רצו שיעזוב כמה שיותר מהר כדי לפנות תקציב לשחקן אחר במקומו.