ההצלחה של עומרי אלטמן בהפועל תל אביב העונה לא אמורה להפתיע אף אחד, על פניו. השחקן שהחל לשחק במדים האדומים כילד, עבר למכבי ת"א וגדל בשורותיה לפני ששב להפועל ת"א, תמיד סומן ככישרון גדול בכדורגל הישראלי. הכישרון הזה לקח אותו בגיל 17 בלבד לפולהאם אחרי שזומן למבחנים בארסנל ובליברפול. הוא נדד איתו גם לפנאתינייקוס וכנראה ייקח אותו גם לזירה הבינלאומית בקרוב – בישראל או אולי בהונגריה.
אבל הרעב, המנהיגות, החדות, היעילות והתכליתיות שמציג אלטמן העונה, הם אלו שמבטאים את כל הכישרון הזה, שמוצג בחודשים האחרונים במלוא הדרו בליגת העל. והם אלו שמסמנים על שינוי גדול שחל אצל השחקן החם של ניר קלינגר. לקראת הדרבי מול מכבי ת"א ב-20:15 באצטדיון בלומפילד, כאשר בגיל 25 הוא בשיא הקריירה שלו עד כה ועדיין לפני שיא הקריירה כולה – בהפועל ת"א ובסביבתו של אלטמן מסבירים מה השתנה אצלו תחת קלינגר, מה עובד העונה שלא עבד בעבר.
האם הפועל תצליח להגיע לפלייאוף העליון?כזכור, אלטמן, שהחל את קריירת הבוגרים שלו במכבי ת"א, הושאל בדרך להפועל פתח תקווה והגיע למתחם חודורוב בעידן אמיר כבירי, עזב את הקבוצה לאחר שירדה לליגה הלאומית בקיץ 2017 ליוון וכרגע קל מאוד לקבוע שהתקופה באי השכן עשתה לו רק טוב, למרות שנה קשה של היעדרות בשל קרע ברצועה הצולבת, וכי הוא התבגר בכמה שנים במדים הירוקים של פאו. הפציעה אמנם קצת עצרה אותו, אבל מי שמכיר את אלטמן מבין שגם אותה שנה בחוץ היא לא משהו שהיא תבכה עליו.
כל זאת, לא לפני שנכנס לעימות משפטי מול המועדון בתקופת הפירוק, נעדר ממשחקי הקבוצה לאחר מכן בשל הריקושטים וחזר אחרי שחתם על חוזה חדש שאפשר לו לצאת בדיעבד לפאו בסעיף שחרור מוסכם של 150 אלף אירו. על הדרך, הוא נקלע לכוונת של האוהדים הזועמים שפרקו עליו את רוב העצבים בעונת הבלהות שהלכה ונהייתה גרועה מרגע לרגע, על המגרש ומחוצה לו, והסתיימה בטרגדיה ספורטיבית.
עומרי אלטמן מהימים ביוון. האי השכן עשה לו טוב (רויטרס)כך היה גם בתחילת העונה. הפועל ת"א נראתה רע בלשון המעטה תחת ניסו אביטן, הקהל חזר לגדרות של וולפסון ולא מהסיבות הנכונות וכשהשחקנים ספגו קללות – אלטמן חטף את הגידופים הקשים ביותר. אבל בניגוד לאלו שלא הבינו מדוע הוא אינו מניד עפעף למשמע מילים קשות ביותר ופגיעות פיזיות כמעט בו ולגמרי ברכבו פעם או פעמיים – צריך להבין את הדברים הבאים.
"הוא בחור שלא מראה רגשות, כזה הוא, לא כועס ובטח שלא נבהל, הוא קול", אמרו בהפועל ת"א על אלטמן. "הוא הבין את המצב על המגרש ומול האוהדים והחליט לדבר רק על המגרש. לא לענות לאף אחד ולא לעשות שום דבר אחר. כל הקבוצה קיבלה אנטי מהקהל, והוא במיוחד, ואין פרות קדושות בתקופות כמו שהיו בתחילת העונה. הוא למד לחיות עם זה, כבר מכיר את זה, ובגלל שספג הכי הרבה מהקהל הוא הבין את זה הכי מהר וידע להתמודד יותר טוב מכולם.
אלטמן. ידע להתמודד עם ביקורת הקהל (אורן בן חקון)"זה נראה מבחוץ כאילו לא אכפת לו ואולי זה מה שגרם להרבה אוהדים להתעצבן עליו ואולי להפוך אותו שוב ושוב לשעיר לעזאזל. אבל זה כל כך רחוק מהמציאות. אין שחקן אחד בליגה שיש כזה פער בין מה שהוא משדר בשפת גוף לבין מי שהוא באמת. חושבים שהוא מישהו אחר ולאחרונה מגלים את אלטמן האמיתי, אלטמן החדש. אוהדים קיללו אותו, אבל בזמן שהשחקנים התחבקו בניצחון על הפועל רעננה הוא ברח להם ורץ לאוהדים, הוציא מהפה שאגה מטורפת ואז ראו כמה אכפת לו וכמה הוא נותן מעצמו. הוא בטירוף להצליח".
ובדיוק כשאותה תקופה גרועה הסתיימה, הגיע קלינגר ואיתו רוח חדשה במתחם חודורוב, רוח שבישרה על השינוי אצל אלטמן תחת המאמן, שנתן לו את הביטחון וידע להביאו למצב האופטימלי והמסקרן הנוכחי בו הוא מצוי. המאמן, שקירב אליו את הקשר/חלוץ וגרם לו להבין שזה הרגע לו לבצע את קפיצת המדרגה לה כל כך חיכה, ניסה אותו בכמה עמדות ולאחר כמה משחקים החליט לבטל את הקו הנטוי ולחרוץ: מדובר ב"חלוץ בצד”.
עומרי אלטמן וניר קלינגר. עשו שינוי (שחר גרוס)אלטמן, שתפקד כחלוץ מדומה לעת צרה, מוגדר ככזה על ידי קלינגר בוולפסון, אחרי שבקריירה שיחק כבר בכנפיים, בימין ובשמאל, כקשר 50:50 וכ-10. תחת מאמן הפועל ת"א הוא מצא את העמדה הנכונה בדיוק עבורו וזה עובד, ורואים את זה מדי שבוע על לוח התוצאות עם 7 שערים ו-4 בישולים בליגת העל עד כה.
"עדיין לא עלו על התפקיד שלו עד עכשיו", ניסו להסביר בוולפסון. "ניר עלה על זה שהוא 'חלוץ בצד' כמו שהוא אוהב להגיד, כמו שהיה לו את עדן בן בסט למשל בהפועל חיפה, כמו שהיה עמיר תורג'מן בזמנו. אלו שחקנים מיוחדים, לא קשרים התקפיים, אלא חלוצים בצדדים. אם ניתלה באילנות גבוהים אז כמו ניימאר או קיליאן אמבפה. בארץ אין שחקנים כאלה. מהרגע שעומרי תורגל בעמדה הזאת באחד האימונים, זה היה ברור שזה התפקיד שלו ברגע אחד, שם הוא מרגיש הכי נוח. זה מוציא ממנו הרבה יותר מאשר יצא ממנו בכל הקריירה עד עכשיו.
ניר קלינגר. מצא את התפקיד עבור אלטמן (רדאד ג'בארה)"הוא לא אחד כזה שנדבק לקו ומרים את היד לקבל כדור. הוא בא לאמצע ומתחיל מהלכים לבד, חוזר אחורה בשביל דברים כאלה, יורד להגנה כשצריך כמו מול בית"ר ירושלים. כשאתה מסתכל על המערך ואתה מקווה שיקרה משהו לא מתוכנן תוך כדי משחק, אתה מצפה שזה יהיה אלטמן. אתה רוצה שהוא יקבל את הכדור. הוא מייצר הזדמנויות בעצמו ומשום מקום. כמו בדרבי הקודם המשקוף שלו, גם מול הפועל כפר סבא, והקורה מול בית"ר בסיבוב הקודם, גם מול מכבי חיפה. מאמנים אוהבים שחקנים כאלה ושחקנים כאלה אוהבים להיות תחת אנשים כמו קלינגר וסיני שנותנים להם את המושכות".
מעבר לדומיננטיות יוצאת הדופן שלו בתקופה האחרונה מבחינת מספרים, כאשר כרגע הוא שווה 50 אחוז משעריה של קבוצתו בליגה (11 מתוך 22), הוא גם עוזר לקבוצה לא מעט מבחינה טקטית כשהוא מושך את תשומת לבם של שחקני ההגנה של היריבות עם סחיטת 46 עבירות העונה, כשהוא שלישי בקטגוריה הזו בליגת העל. בנוסף, הוא עושה הרבה יותר הגנה מאשר היה עושה אצל כל מאמן אחר וברור שאצל קלינגר אין הנחות לאף אחד. להפך, מאלטמן הוא מצפה להרבה יותר מכולם.
עומרי אלטמן חוגג. הדומיננטי באדום (אורן בן חקון)כבר בתחילת דרכם, קלינגר ונציג הבעלים משה סיני לקחו את אלטמן לכמה שיחות בוולפסון, בהן למעשה הוא קיבל מהם את המושכות להוביל את הפועל ת"א. "אתה ואוראל דגני צריכים להנהיג את הקבוצה, אחד בהגנה והשני בהתקפה", אמרו השניים לאלטמן, שנענה לאתגר ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים. "מהרגע שניר הגיע הוא נתן לו את התחושה שהוא שחקן מאוד בכיר במועדון, שסומכים עליו ושמצפים ממנו גם. יש כאלה שמפחדים ונלחצים, אבל אחד כמו אלטמן לקח את זה למקום טוב. מצפים ממנו, כמו מאוראל, להיות מאמנים על המגרש".
מעבר לעובדה שהוא קיבל גם את סרט הקפטן כמה פעמים, למרות שזה קרה בין היתר ב-5:0 למכבי חיפה, אלטמן הפך לשחקן של קלינגר על המגרש, בעוד הוא שאב מעט מהמנהיגות ומהאופי הבלתי מתפשר של מאמנו. אם זה בקור רוח מקפיא מול השער, בעת בעיטות הפנדלים, על כר הדשא במשחקים וכן באימונים. בכלל, הוא יותר מעורב מאשר בעבר, אומר את מה שעל לבו תמיד, מנסה לתקן כל דבר שחורה לו, על המגרש ובחדר ההלבשה.
עומרי אלטמן ואוראל דגני ביציע (שחר גרוס)"זה שיפר את התחושה שלו ועשה אצלנו שינוי גדול", מספרים בסביבתו על אותן שיחות עם קלינגר וסיני ועל התפקיד המרכזי שלו בהפועל ת"א, אותו הוא קיבל ואותו הוא לקח. "הוא לא היה צריך יותר מזה. יש לו את הכישרון ועכשיו יש לו גם בטחון ממשחק למשחק. עוד בישול, עוד גול, עוד פנדל, הוא מרגיש בטוח בעצמו העונה וזה עושה הבדל". לחבריו אמר לאחר אותה שיחה: “באתי להנהיג, לקחת אחריות, גם כשקשה וגם כשכואב”.
"בגיל 25 עומרי הבין שזה הגיל שצריך לקחת את הקריירה לכאן או לכאן", אמר גורם בקבוצה שגם סיפר כי אלטמן עובד מאז שחזר להפועל עם הקואוצ’ר אדר רוזנברג ועם מירב דואני מדריכת הפילאטיס שעוזרת לו למנוע פציעות ולעבוד על השרירים. "הוא הבין שאסור לו לוותר, שהוא חייב לתת עבודה עכשיו. יש לו יכולות מפחידות בבעיטה, נגיחה וכוח. אין את זה לכל אחד. רואים את זה גם באימונים, בחדות שלו. הוא מתאמן טוב, שומר על עצמו מאוד, עושה אימוני כושר חיצוניים, שומר על הגוף. הוא מצליח ומגיע לו כי הוא מוכשר ועובד קשה להביא את זה לידי ביטוי. הוא הפך להיות הרבה יותר מקצוען מאז שהוא עבר ליוון וזה שחקן אחר ממה שהכרנו לפני שהוא עזב. נראה שהוא הבין בדיוק מה זה כדורגל אירופאי ושמירה על אורח חיים בריא. בכלל, הוא גם הפך לשחקן מאוד שמח".
עומרי אלטמן. סגר מעגל (רדאד ג'בארה)ויש לו הרבה סיבות להיות שמח. בתקופה האחרונה אלטמן חוגג מדי שבוע, כאשר כבש תשעה מתוך עשרת שעריה האחרונים של הפועל ת”א בליגה, וחגג פעם אחר פעם – בהשראתם של רוברטו פירמינו, עם עין אחת מכוסה בעזרת היד ובתנועת הידיים של כריסטיאנו רונאלדו אותה אין צורך להסביר.
התקופה הטובה לא נעלמה מעיני הזירה הבינלאומית, כאשר מעבר לקריירת המועדונים שלו, בעוד יש לו חוזה בוולפסון עד לסיום העונה הבאה – נבחרת הונגריה פנתה אליו בבקשה שייצג אותה כפי שנחשף ב-ONE. אלטמן, שמחזיק בדרכון הונגרי, סירב כרגע בנימוס ועדיין ממתין לזימון מאנדי הרצוג לנבחרת ישראל וגם מאמין שיקבל. עם זאת, הדלת להונגריה עדיין לא נסגרה באופן סופי, בעוד המאמן מרקו רוסי מעוניין בו מאוד והעביר לו מסרים כי הוא רוצה לבנות עליו מבחינה מקצועית. בכל מקרה, אלטמן ביקש להתרכז במשימות שיש לו עם הפועל ת"א, והוא מרוכז מתמיד.
עומרי אלטמן חוגג עם שחקני הפועל ת"א (שחר גרוס)"אין פה שחקן שרוצה להצליח בהפועל יותר מעומרי, ברמה כזאת", אמרו בהפועל. "קשה לקבוע, אבל נראה שהוא מרגיש שהוא חייב משהו, רוצה לסגור איזשהו חוב במועדון. דגני ירד עם הקבוצה ליגה והעלה אותה מהלאומית וגם נשאר. אבל אלטמן חזר כדי לסגור מעגל, לתת לפחות עונה בקבוצה ולהחזיר אותה למרכז הבמה כי כולנו מקווים שעונה אחת עם פלייאוף עליון, צמרת, משחקים גדולים ושלבים מאוחרים בגביע המדינה – תעשה משהו ושנחזור למרכז העניינים באמת וזה חלום של הרבה אנשים כבר הרבה שנים, מאז 2012.
"כולם יודעים שמבחינת האוהדים הדרבי הוא מעל הכל, אצל אלטמן זה קצת אחרת. הוא רוצה להחזיר את הפועל לעניינים. אם לנצח את מכבי זה חלק מזה – יכול להיות – אבל בשורה התחתונה גם אם נפסיד ונגיע לפלייאוף העליון ונתקדם בגביע אז הוא כן סגר את המעגל מהמקום שלו. זאת יכולה להיות רק סוכרייה אם הוא יככב מול מכבי, כמו סרט של וולט דיסני עם סוף טוב. עמנואל בואטנג למשל הוא אחד השחקנים הכי אהובים ביציע וזה לא קשור אפילו ליכולת שלו, פשוט כי הוא כבש שער שוויון בדרבי בעונה שעברה. וזה היה רק כדי לא להפסיד בדרבי. האמת היא שלא אכפת לו מי יכבוש או יבשל, הוא רק רוצה שננצח בכל משחק ושיידעו כולם שאנחנו יכולים להתמודד עם הקבוצות הגדולות.
עומרי אלטמן. מרוכז בהפועל ת"א (רדאד ג'בארה)"הרוב לא זוכרים, אבל בעונת הירידה היו לו שתי החמצות שהיו יכולות בדיעבד להשאיר אותנו בליגה, וזה עדיין יושב עליו, בכלל הירידה. במצב של 3:3 מול הפועל חיפה בסמי עופר, הוא בעט החוצה ממרכז הרחבה, ומחזור לסיום מול הפועל אשקלון, הוא קיבל כדור על ה-16, עבר שחקן, הגיע לאזור הפנדל ובעט מעל השער. רוב השחקנים מאז סיימו לשחקן, טוטו תמוז, אייל משומר, עופר ורטה ודודו ביטון בלאומית, בן רייכרט עבר תקופה קשה, אבל בזמן שכולם דעכו הוא היחיד שהתקדם.
"הוא הלך לפנאתינייקוס וזה מועדון ענק. היה בפולהאם לפני כן. הוא מכיר את הרמות הגבוהות כבר. כשהוא החליט שהוא חוזר לארץ, מכבי חיפה רצתה אותו והציעה יותר כסף כמובן. אנשים לא ייחסו לזה חשיבות אולי, אבל היה לו חשוב מאוד לחזור להפועל ת"א, לסגור את המעגל הזה. הוא בטירוף להצליח בהפועל".
עומרי אלטמן. המפתח של קלינגר (חגי מיכאלי)עם השערים, החגיגות, האמביוולנטיות סביבו וכל מה שעבר בשני צדי העיר ת"א, בעיקר בצד האדום, אלטמן הפך לאחד השחקנים היותר מזוהים עם הפועל העונה ולא רק בגלל השערים. מול האקסית בבלומפילד, הוא ינסה להמשיך את התקופה הנהדרת שלו. 5,019 האוהדים האדומים ביציע, גם אם חלקם לא יודו בכך, יקוו לעוד ועוד נגיעות שלו בכדור באזור המסוכן, וגם יקוו לקפוץ מהכיסאות (אם בכלל יישבו בשער 5).
בתוך סגירת המעגל הזאת, ניצב הדרבי התל אביבי שיכול לסגור עוד כמה פינות בדרך לשם וכמובן הפלייאוף העליון שנמצא מעבר לפינה. במוקד הדרבי, לפחות מהצד האדום, ניצב לו אלטמן, שונה לחלוטין מהקדנציה הקודמת שלו באדום ובוודאי מצעירותו בצד הצהוב, בוגר וחזק הרבה יותר, ומי שרק רוצה להמשיך לשמוח ולהאריך עוד ועוד את העונה הטובה בקריירה שלו עד כה.