מבט בטורי הפרשנות לקראת העונה החדשה בפרמייר ליג, והצצה לסוכנויות ההימורים, יגלו מסקנה ברורה מאוד. מנצ'סטר סיטי וליברפול אמורות להמשיך להיות אלו שירוצו באופן בלעדי לתואר האליפות, כשלא יהיה מוגזם להגיד שטוטנהאם, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וארסנל פשוט לא נספרות. אם יש משהו שלמדנו מהכדורגל בממלכה, הוא שלעולם אסור להספיד אף אחד ממועדוני הענק האלה. וחוץ מזה, המאבק על הטופ 4 הוא לעיתים מרתק לא פחות מהתואר.
כל אחד ממועדוני הפאר האלה מגיע לעונה החדשה במצב שונה. טוטנהאם סגנית אלופת אירופה רוצה להוכיח שהיא לא הגיעה לשיא שלה, ארסנל עדיין בונה עצמה בעידן פוסט ונגר, צ'לסי מתמודדות עם איסור ההעברות ועם מאמן בעונת בכורה בליגה הבכירה, ויונייטד? היא פשוט רוצה סוף סוף לצאת מטראומת העזיבה של אלכס פרגוסון.
מנצ'סטר גוברת על מילאן 4:5 בפנדליםטוטנהאם: המשכיות זה שם המשחק
התרנגולים ספגו ביקורת גדולה אחרי הקיץ הקודם בו לא התחזקו בכלל, צעד כמעט חסר תקדים בכדורגל האנגלי. איך העונה הסתיימה? עם מקום רביעי, אך חשוב מכך, מסע בלתי נשכח בליגת האלופות, בו נעצרה הקבוצה של מאוריסיו פוצ’טינו רק בגמר. ופוצ'טינו, שוב, הוא האיש הכי חשוב בטוטנהאם של העידן הנוכחי.
נראה שבכל עונה המאמן הארגנטינאי מתעלה על עצמו. הוא מצליח להוציא מהסגל הקיים יותר ממה שמישהו חשב שאפשרי, שומר (יחד עם הבעלים דניאל לוי), על הכוכבים שכבר לא עוזבים למועדונים הגדולים ביבשת, והופך את הספרס לכוח אמיתי. האם זה יכול להספיק לאליפות? קשה להאמין, אבל אחרי סיטי וליברפול, טוטנהאם נראית שוב כקבוצה הכי חזקה באנגליה, ואי אפשר לזלזל בזה.
מאוריציו פוצ'טינו (רויטרס)שם המשחק גם העונה הוא המשכיות. פוצ'טינו ממשיך לעונה שישית ברציפות בקבוצה הלונדונית, כשכבר ארבע שנים ברציפות התרנגולים מוצאים את עצמם בטופ 4, ובלי ששמנו לב, המאמן הארגנטינאי הפך את טוטנהאם לחברה קבועה במועדון האקסקלוסיבי של הקבוצות הבכירות בממלכה.
מבחינת רכש, סגנית אלופת אירופה שוב לא שינתה את פניה בצורה קיצונית, אבל כן רשמה שתי החתמות גדולות מאוד, בטח יחסית למה שהרגילה אותנו. טאנגוי אנדומבלה, הקשר הצרפתי החסון והמהיר שעורר עניין רב גם ביובנטוס, ונראה על פניו מתאים בצורה מושלמת לכדורגל של התרנגולים, וג'ובאני לו סלסו, הארגנטינאי שכבש בעונה שעברה תשעה שערי ליגה בספרד, ואמור להוסיף עוד מחץ מהקישור. לפחות בשלב זה, נראה שכריסטיאן אריקסן נשאר בקבוצה, ובהחלט יהיה מעניין לראות מה היכולת שהוא יפגין, לאור הדיווחים על כך שרצה לעזוב.
אבל השאלה הגדולה העונה, תהיה שאלת הארי קיין. עד אמצע העונה שעברה, חלוץ נבחרת אנגליה היה ללא שום ספק הכוכב הגדול והשחקן הכי מזוהה עם טוטנהאם בעידן הנוכחי, אבל פציעות רבות גרמו לך שסיים את העונה עם פחות מ-20 שערי ליגה, והוא גם לא היה חלק מרוב המסע הנפלא של הקבוצה לגמר האלופות, כשלדעת רבים, גם לא היה צריך לקבל את המקום בהרכב בגמר נגד ליברפול. העונה, הוא ירצה להוכיח שהוא עדיין החלוץ שמשך עניין מכל ענקיות היבשת בשנים האחרונות.
הארי קיין (רויטרס)יונייטד: לצאת מהטראומה
“Oles at the wheel, tell me how good does it feel” שרו אוהדי מנצ’סטר יונייטד במחזורים הראשונים לאחר מינויו של אולה גונאר סולשאר. ז'וזה מוריניו, אחרי שנתיים וחצי סוערות באולד טרפורד, השאיר את הקבוצה במצב של פוסט טראומה. ההפסד 3:1 לליברפול באנפילד, יותר מאשר היה הפסד של שלוש נקודות, היה נראה כמו הפסד של כל מה שהשדים האדומים סימלו לאורך השנים, ופערי הרמות העצומים, כמעט בלתי נתפסים, שנראו על הדשא באנפילד, גרמו לקברניטי המועדון לבצע זעזוע.
מי שהגיע על תקן מאמן זמני היה סולשיאר, אחד משחקני העבר האהובים במועדון. עם מייק פילן המיתולוגי לצידו בצוות, ואלכס פרגוסון שעל פי הדיווחים לוחש לאוזנו, זה התחיל טוב עבורו. טוב? יותר נכון נפלא. שמונה ניצחונות ליגה רצופים, כדורגל שמח ותחושה שמועדון הפאר הזה חזר שוב לחיים, עם מגע הקסם הכל כך מפורסם של הנורבגי.
אולה גונאר סולשיאר (רויטרס)ומהר מאוד וכמו שאנחנו רגילים בכדורגל, הזמני הפך לקבוע וסולשיאר מונה למאמן הקבוצה. אבל התוצאות? הן הפסיקו להגיע. יונייטד סיימה את העונה עם חמישה משחקים ללא ניצחון, ופער מדהים של 32 נקודות מהמקום הראשון, כשהיא גם מחוץ למקום בליגת האלופות. העונה, הנורבגי מתחיל דף חדש ונקי, או לפחות כך הוא מקווה.
המאמן פזל ליריבה הגדולה שלו מצפון אנגליה, ליברפול, ראה כיצד ההצטרפות של ואן דייק ואליסון שינתה את הקבוצה, והחליט להשקיע ברכש בהגנה. ארון וואן-ביסאקה באגף, ומעל הכל הרכישה של הארי מגווייר בסכום שיא של 80 מיליון ליש"ט, אמורים לשדרג את החלק האחורי של השדים האדומים שספגו בעונה שעברה 54 שערי ליגה, יותר מכפול מסיטי וליברפול. בהתקפה, רומלו לוקאקו עזב לאינטר, ויתכן וזה ייתן דווקא לאנתוני מרסיאל ומרקוס רשפורד את החופש בחלק הקדמי להראות את מה שהם יודעים. ואף מילה על פול פוגבה. הוא צריך לדבר במגרש.
ארסנל: ככה לא בונים קבוצה
ניקולה פפה ודני סבאיוס הצטרפו, והחלק ההתקפי של ארסנל מצית את הדמיון. יחד עם פייר אמריק אובמיאנג הנפלא ואלכסנדר לקאזט, התותחנים ימשיכו להיות קבוצה שיכולה להבקיע בכל משחק, וכנראה תספק לנו את כמה ממהלכי ההתקפה היפים שנראה העונה. אבל האם זה יספיק לאליפות? כנראה שגם אונאי אמרי מבין שלא.
חוסר האיזון בין החלק הקדמי לאחורי בארסנל זועק לשמיים, בוודאי אחרי שספגה בעונה שעברה מעל 50 שערי ליגה. לורן קוסיילני עזב, והקבוצה מלונדון נשארה עם הגנה שכוללת שמות כמו סוקראטיס פאפאסטאטופולוס, דויד לואיז שהצטרף מצ'לסי, קיראן טיירני שהגיע מסלטיק, קאלום צ'יימברס, רוב הולדינג וסיאד קולשינאץ, ועם כל הכבוד לגבורה של האחרון מול השודדים שתקפו את מסוט אוזיל, מישהו באמת רואה את ההגנה הזאת מתמודדת בהצלחה עם ההתקפות החזקות של הפרמייר ליג?