עשר שנים עברו מאז החליט מיץ' גולדהאר להיכנס לכדורגל הישראלי - וכיום אין ספק שהוא הוביל למהפכה. הבעלים היהודי שבא מקנדה הצליח להחזיר את הצהובים להיות הטובים ביותר במדינה ולשנות את הגישה כלפי הכדורגל המקצועני במדינה. ארבע אליפויות, גביע אחד, הצלחה גם בזירה האירופית שכוללת הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות, ארבע הופעות בליגה האירופית, ובעיקר שינוי הגישה והאופי של המועדון, הם אלה שהציבו אותו בתור בעלים כל כך משפיע ומצליח.
לרגל עשור לעסקת הרכישה של מכבי תל אביב שנחתמה בתחילת אוגוסט 2009, אך החלה בעצם עוד הרבה לפני כן תוך כדי העונה האחרונה של אלכס שניידר, עם ביקורים רבים בישראל ומשא ומתן עיקש, ONE מציג את “פרויקט העשור”. מתחילים עם הפרופיל המקצועי – מיהו בעצם מיץ’ גולדהאר, מה היו צעדיו הראשונים כבעלים ומהם השינויים אותם מרגישים כיום, עשר שנים לאחר מכן.
מתחילים דרך העיניים של אבי נמני שהיה המנהל המקצועי הראשון שלו, ניר לוין שניהל את מחלקת הנוער, גדי כרמלי שהיה עוזרו של המאמן מוטי איוניר והכדורגלן דור מיכה, שחוזרים אחורה לצמתים המרכזיים ששינו את פניה של הקבוצה מקרית שלום. המעבר המדורג מצוות מקצועי ישראלי לזר, החזון לגדל שחקנים ממחלקת הנוער שנזנח וקם לתחייה מחדש, הבאתן של ג'ורדי קרויף, בזבוז הכספים וה"פייר פליי" ששינה את צורת החשיבה של המועדון והאישיות של גולדהאר שהרשימה כל אדם שעבד תחתיו. פרופיל הבעלים של מיץ' גולדהאר נחשף.
צפו בחגיגות מכבי ת"א ובתגובות השחקניםשכר לימוד
בקיץ 2009, כשגולדהאר הגיע למכבי תל אביב, הוא רכש את הבעלות על המועדון מידיו של אלכס שניידר, שנאלץ להתמודד עם מכשולים רבים וחוסר הצלחה. רבים חשבו שגולדהאר הגיע כדי לחפש תהילה או כדי לייצר מקפצה לביזנס בישראל, אבל בחלוף השנים כולם התבדו. מקורביו מספרים שהוא בא לעבוד בשקט ולתרום לספורט שהוא כל כך אוהב, ועל אף שבהתחלה היה נדמה שהוא על גבול הנאיבי, גולדהאר ניקה את השטח והפך את מכבי תל אביב לשם שמזוהה עם מקצועיות.
"הוא בנאדם זהב", אמר אבי נמני, מי שנשאר במועדון עוד מימי שניידר, אז שימש כמנהל המקצועי שלו. בתפקיד הזה נמני נשאר גם בתחילת דרכו של גולדהאר בתל אביב וביחד הם ניסו לבנות סגל חזק שיוביל את המועדון בחזרה לצמרת. גולדהאר הזרים כסף והנחית בין היתר שמות כמו ברק יצחקי, גל אלברמן, רוברטו קולאוטי ואלירן עטר, בציפייה להתמודד על האליפות.
"הוא רצה לעזור ולעשות טוב כבר מהרגע הראשון וזו הייתה נקודת פתיחת טובה", ציין נמני. "יש לו לב זהב הוא התאים מאוד למכבי תל אביב כי הוא ווינר אמיתי, אם כי לקח לו קצת זמן להבין מה זה הכדורגל הישראלי. לא פשוט לאדם זר שבא מבחוץ להבין מיד מה קורה. זה היה עסק שונה לחלוטין ממה שהוא הכיר, אבל בסוף הוא מצא את הפורמט הנכון לניהול המועדון. וגם אם נעשו טעויות בתחילת הדרך, בשורה התחתונה הוא נחשב לבעלים טוב".
גולדהאר עם נמני. "לב זהב" (דרור עינב)שיתוף הפעולה בין נמני לגולדהאר לא החזיק זמן רב ובקבוצה הביאו את מוטי איוניר לעמדת המאמן. גולדהאר ראה בו כגורם שיכול להוביל את המערכת קדימה וחשב שהוא זה שיגרום לשחקנים להיות מחויבים יותר, בתור אחד שגדל במועדון וחי את הרוח שלו. ביחד איתו, הגיע גם גדי כרמלי ששימש כעוזרו. "אני ומוטי באנו לקבוצה אחרי טראומה", שיתף כרמלי. "מהרגע הראשון נעשו שינויים. בכל זאת, מיץ' השקיע לא מעט כסף בתחילת הדרך והוא הלך לאיבוד, אז בתקופה שלנו מוטי ואני החלטנו לשתף יותר צעירים, והוא אהב את הרעיון".
"בהתחלה היו כל מיני יועצים והיו גם כמה “נשמות טובות” שניסו למנוע את זה שאגיע למכבי תל אביב. כשישבנו אני ומיץ' לשיחה בארבע עיניים, הכל היה אחרת", הדגיש עוזר המאמן, שניסה להסביר את האווירה שהייתה סביב המועדון. "לעומת בעלי קבוצות אחרים שפגשתי, הוא בא נקי מכל אינטרס וכל מה שעשה היה ממניע של נתינה. גיליתי אדם שהוא מאוד ישר והגון, הוא כריזמטי וכשאתה יושב מולו אתה מרגיש עד כמה הוא אדם מיוחד ומרגיש איך הוא משדר כוח".
את הליך ההחתמה של איוניר הוביל ג'ק אנגלידיס, מי שהופקד להיות הנציג של גולדהאר בתל אביב בתחילת הדרך. מרכז חייו של הבעלים נמצא בקנדה ורוב הזמן הוא כמובן לא היה בישראל, כך שבמקביל לרצון שלו "לחזור למקורות" ולייצר שחקני בית מהנוער, כמו דור מיכה, רועי קהת ומונס דאבור - גולדהאר עשה תהליך הפוך בשדרה הניהולית, והזרים למערכת עוד ועוד נציגים זרים מטעמו.
גדי כרמלי ומוטי איוניר. "הגון וכריזמטי" (יוסי ציפקיס)"ככל שהזמן עבר", כך מספרים גורמים שונים שעבדו בקבוצה באותן השנים, "גולדהאר למד יותר ויותר על שיטות העבודה של המועדון. בהתחלה לא היו לו דרישות יוצאות דופן, הוא ניסה רק להכיר את הסביבה ולהבין איך הדברים עובדים. אחרי שנתיים של למידה, הוא התחיל לעבוד באמת".
בשלב מסוים, הוא ונציגיו לא אהבו את התוצאות שהשיגה הקבוצה תחת איוניר, כך שהוא וכרמלי לא סגרו אפילו שנה מלאה במועדון ועזבו. "זה הפך לפצע כואב לכל אחד מהצדדים", הודה בדיעבד כרמלי והוסיף: "מיץ' נכווה בשנתיים הראשונות בצורה שאי אפשר לתאר. הוא ניסה משהו אחד עם שחקני רכש, לא הלך לו. ניסה משהו אחר עם הצעירים, לא הלך לו. זה לא פשוט להתחיל ככה, אבל מבחינתו זו הייתה תקופת למידה. לזכותו ייאמר שגם כשהוא סיים מערכות יחסים עם העובדים שלו, הוא נפרד בצורה יפה מאוד. מיץ' אוהב ספורט בצורה שקשה לתאר. הוא רצה להיות הטוב ביותר ולהגיע לליגת האלופות, והוא לא ויתר על זה. במובן מסוים, לקראת הסוף למדתי עליו שהוא עקשן, שהוא חכם ושהוא חושב לטווח הארוך. אין ספק, הוא לקח החלטות ניהוליות גדולות וסימן לכולם שזה יימשך עוד שנים קדימה".
בין לבין, ניר לוין הוזעק לעמוד על הקווים, ומתפקיד של ראש מחלקת הנוער הוא זה שהפך למאמן בפועל. "לתקופה מסוימת אימנתי את הבוגרים כמחליף של מוטי, אבל רוב הזמן עבדתי בנוער", אמר לוין, שראה איך המועדון צירף כעבור זמן קצר את ג'ורדי קרויף לתפקיד המנהל המקצועי, כשהכול עובר דרכו. ולמינוי הזה הייתה משמעות גדולה בדרך של גולדהאר, שקיבלה לפתע תפנית חדה. רשמית, הבעלים הפסיק לסמוך על הישראלים והחל לבודד את עצמו מהתרבות המקומית. ליבו מזהב, אך בכל הנוגע לעסקים, בדמו של גולדהאר זורם קרח וזאת אפשר היה להבין מהשיחות עם כל מי שעבד סביבו ואיתו.
ניר לוין. "בלי בולשיט" (משה חרמון)שדות זרים
"העבודה שלי לא הייתה ישירות מול מיץ'", אמר לוין. "בנושאים המקצועיים עבדתי מול המנכ"ל ומול ג'ורדי. בודדים האנשים שהיו בקשר ישיר איתו באותם ימים. מה שכן, היו פעמים שהוא הגיע לישיבות עבודה, וכשהייתי שם מיץ' היה מאוד ענייני, בלי כל הבולשיט שמסביב. הוא רצה לדעת פרטים, נתונים, עלויות ודברים מקצועיים שהיו רלוונטיים לאותה הפגישה. הוא היה משימתי מאוד".
בניגוד לדברים הללו, נמני, שעבד לצידו של גולדהאר בתחילת דרכו במועדון, תיאר דפוס פעולה שונה מצידו של הבעלים. "בתקופה שהייתי במכבי היחסים איתו היו ברמה החברית ולפעמים הוא היה אפילו עושה אצלי חגים", הוא סיפר, ולמעשה הסביר עד כמה הוא היה בקשר יותר אישי וישיר איתו מאשר המחליפים שלו. אפשר לומר, כי ככל שהזמן עבר גולדהאר תפס מרחק גדול יותר מהצוות המקצועי הישראלי.
לימים, נמני חזר לעבוד מול גולדהאר ואנשיו, רק בכובע אחר, כסוכן שחקנים. "הוא שינה את המדיניות מול המאמנים בגלל שהוא הבין שהמאמנים הישראלים היו מקושרים מאוד לתקשורת הישראלית", הבהיר נמני. "הוא רצה לנתק את כולם כי התקשורת במובן מסוים גרמה נזק למועדונים והשפיעה על קבלת ההחלטות. צריך להבין, תפיסת העולם שלו היא לא משהו שהוא כל כך מוכר לנו כישראלים, אבל הוא דבק בה והאמין בה - וזה מביא תוצאות".
גולדהאר עם קרויף. תחילת המהפכה (יוסי ציפקיס)מהרגע שקרויף הצטרף, המועדון עבר שינוי משמעותי ובולט יותר. "הכל השתנה", ציין לוין, שנותר במערכת. "התפיסה השתנתה בכל מובן. לא התרכזנו רק במשחק עצמו כחזות הכול, כלומר לא רק ההישגים והכדורגל עניינו אותנו, אלא התחלנו לשים דגש על טיפוח הנוער ועל התרבות הארגונית. למשל, כשהייתי במחלקת הנוער, אז בא אלינו צוות מקנדה שהעביר לנו השתלמויות במשך תקופה ארוכה על מנהיגות, על תרבות ארגונית, על ניהול אנשים ודברים דומים. זאת אומרת, הוא לא בא ואמר 'הנה השקעה כספית, תביאו לי תארים', אלא הוא רצה גם שהאנשים שלו ינהלו טוב יותר את המערכת ויקבלו כלים איך לעבוד ולהתנהל בצורה נכונה".
גם השחקנים הרגישו בהבדל. "קיבלנו בעיקר שקט, זה השינוי הגדול שאני הרגשתי בתור שחקן", סיפר דור מיכה, שראה את התהליכים הללו מתרחשים במו עיניו, הרי שהוא היה חלק מהמועדון עוד לפני הגעתו של גולדהאר. "אם היית מגיע למתחם האימונים לפני מיץ', היו שם עיתונאים, ואוהדים, ומקורבים ובלאגן. ובאמת מהרגע שהוא בא, לקח לו שנה-שנתיים להבין מי נגד מי, הוא שידר רוגע ושקט תעשייתי, נתן לנו את כל התנאים להצליח ובסוף זה השתלם".
קרויף הביא מאמנים זרים והתחיל לבנות תוכנית מקצועית שתשלב בין שתי תפיסות העולם שגולדהאר ניסה להשיג קודם לכן. מצד אחד הוא לא רצה לוותר על הנוער, אבל מצד שני הוא גם חשב איך לחזק את הקבוצה בשחקנים בכירים ובזרים על מנת שהיא תדבר חזק בצמרת. תוך כדי המהפכה המקצועית שבנה קרויף, בעונה הראשונה הקבוצה שלו המשיכה לרוץ עם הסגל הקיים והוא לא חשש לתת את המושכות לשחקנים צעירים יחסית, כמו מושיקו לוגסי, רפי דהן, ברק לוי, דור מיכה ומונס דאבור ששיחקו באופן קבוע. שיחקו, והביאו לקבוצה אליפות ראשונה אחרי עשור.
מונס דאבור ודור מיכה. הצעירים השתלבו (יניב גונן)הרעב גדל
אלא שהאליפות הזו הביאה לרעב מסוג אחר. מכבי תל אביב רצתה להיות הישגית יותר ולכוון למקומות גבוהים יותר, וכדי לחזק את השורות קרויף רצה להביא רכש איכותי מבחוץ. השחקנים מהנוער, כך חשב ההולנדי, לא היו מוכנים להתמודד עם הדרישות של המאמנים הזרים או עם משחקים ברמה של ליגת האלופות. הוא אמנם עדיין האמין בצעירים, אבל חשב שהם לא מוכנים מספיק כדי להוביל את הקבוצה ברמות הגבוהות ביותר, ולכן יצא למסע קניות. טל בן חיים החלוץ, עומרי בן הרוש וערן זהבי הגיעו והשאירו את המועדון בצמרת של הכדורגל הישראלי לתקופה ארוכה. שלוש שנים אחר כך, הם חגגו אליפות שלישית ברציפות ואכן גם הצליחו להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. גולדהאר קטף את הפירות, בלי להתערב יותר מידי בנעשה במועדון - לפחות על פי מה שנראה מעל פני השטח.
"איך עובדת התקשורת עם מיץ' כשהוא מגיע? הוא בא, מדברים קצת על העונה, אבל לא יותר מדי. אני לא זוכר רגע ספציפי ביחסים בנינו", שיתף מיכה, שתיאר למעשה בעלים שהוא די מעורב אבל לא כזה שנוטה להתערב יתר על המידה. "בפעם האחרונה שהוא בא לארץ הוא דיבר איתי, פירגן לי ואמר שנתתי עונה מדהימה, אבל לא היה משהו מעבר לזה".
מיכה היה בין הבודדים משחקני הבית שהצליחו לשרוד בסגל הנוצץ של הקבוצה. אלא שבגלל מסע הרכש שעשתה, מכבי תל אביב נקלעה לבעיות מול אופ"א, שבדקה את העסקאות שביצע המועדון וגילתה שהן חרגו מכללי ה"פייר פליי". במקביל לכך, גולדהאר החליט להנחית בארץ את פטריק ואן לוון לתפקיד המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, אחרי שג'ורדי קרויף הגה את הרעיון להוציא את שחקני הנוער לתקופת התחשלות בבית"ר תל אביב/רמלה, שהפכה לקבוצת הבת של הצהובים. שחר פיבן, יונתן כהן, דן גלזר ודור פרץ היו בין אלה שיצאו בהשאלה לליגה הלאומית או לקבוצות אחרות בליגת העל, על מנת שיצברו ניסיון.
גולדהאר ליד פיבן. תוצר של "קבוצת הבת" (אחמד מוררה)בהחלטות הללו למעשה המועדון של גולדהאר הכין את התשתית לבניית שלב ב' בחזון שלו, זה שהוא ניסה להוציא לפועל עוד בימי איוניר. "הוא תמיד רצה לראות את הצעירים, אבל הוא גם ידע שצריך לגדל אותם ושזה תהליך שייקח כמה שנים", טוען כרמלי. "הוא סטה מהדרך הזו בהתחלה, בלי להיכנס לסיבות שהובילו לזה, אבל ה'פייר פליי' עזר לו לחזור אליה אחרי כמה שנים".
"הנוער חשוב לו מאוד", הוסיף לוין. "יש לנו תמונה יפה ביחד מאחד הביקורים שלו כשהיה בארץ. בדיוק איך שהוא נחת קבוצת הנוער זכתה באליפות, אז הזמנתי אותו להגיע לטקס ההנפה בקריית שלום והוא באמת הגיע. הוא צנוע מאוד, אבל היה לו חשוב להיות שם ואפילו להצטלם עם השחקנים. בדיעבד נוכחתי לדעת שהוא היה מעורב בכל מה שקורה בקבוצת הנוער וזה מסביר עד כמה הנושא הזה היה חשוב לו. היום, ההשקעה שלו בנוער באה לידי ביטוי. העובדה שעכשיו משחקים בבוגרים שחקנים שגדלו בתקופתי בנוער, זה אומר שהגישה הזו הייתה נכונה. עכשיו הוא לא צריך לקנות ישראלים בכירים בסכומים גבוהים או ללכת על זרים בינוניים רק כדי להשלים את הסגל, כשיש לך שחקני בית טובים. ומעבר לזה, יש פה גם עניין של גאווה, הזדהות וערך כלכלי חשוב ביותר".
“מכבי היא כמו הילד שלו”
"העונה מיץ' קיבל בדיוק את מה שהוא רצה, עם הרבה שחקנים צעירים ושחקני בית שלוקחים אליפות. זה היה החזון שלו", אמר מיכה. "אני מאמין שהוא הכי מאושר בעולם מהעניין הזה ומהעונה הזו, ואין סיבה שלא יהיו עוד רגעים כאלה. העובדה שהוא בעלים מאוד יציב שכל הזמן דוחף להשקעה אבל גם לשקט, זה מאוד מרגיע אותנו. אתה רואה קבוצות אחרות, גם הגדולות, שכל הזמן יש בהן אי ודאות ובלאגן ומבקשים לקצץ, ואצלנו השקט הזה גורם להתרכז נטו בכדורגל, שזה דבר חשוב מאוד".
מיץ' גולדהאר עם צלחת האליפות (רדאד ג'בארה)"אתה רוצה לשמוע את דעתי?", שאל כרמלי, ומיד ענה. "מכבי תל אביב זה הילד של מיץ' גולדהאר. בחיים האמיתיים אין לו ילדים עדיין, אבל הקבוצה הזו היא הדבר שהוא נותן ומעניק לו כל כך הרבה כאילו היא הילד שלו. אני בטוח שמבחינתו הוא נהנה לראות אותה גדלה וצומחת. הוא לא יעזוב אותה. הוא לא עושה את זה בשביל להרוויח משהו אישי, הוא פשוט רוצה לתרום ולהביא תרבות אחרת למדינת ישראל. בלי כותרות, בלי רעש, בלי בלאגן, הוא בעלים שונה לחלוטין מהבעלים הרגילים שאנחנו מכירים פה. הוא ברמה אחרת לגמרי".