ב-11 ביוני 2009 בוצעה אחת ההעברות המשמעותיות ביותר בכדורגל של דורנו - כריסטיאנו רונאלדו עזב את מנצ׳סטר יונייטד תמורת סכום שיא של 94 מיליון יורו ונחת בספרד, בריאל מדריד. שם, בליגה הספרדית החזקה, חיכה לו מי שעתיד להיות יריבו הספורטיבי הגדול ביותר, ליאו מסי, שכבר כיכב אז במדי ברצלונה.
ככל שנקפו המחזורים והעונות היה זה ברור לכולם, מדובר ביריבות שמאתגרת את השניים להיות טובים יותר, כובשים יותר, מוחצים יותר וזוכים יותר. על כל שיא היסטורי ששבר האחד, ענה לו האחר בהישג משלו. על כל גולאסו שהותיר את פיות האוהדים המומים, הגיעה תשובה בדמות שער יפה לא פחות.
בקיץ האחרון התנאים השתנו. רונאלדו עזב את ריאל ואת הליגה הספרדית והצטרף לסרייה A לאלופה האיטלקית יובנטוס. מסי, לעומתו, נותר בדיוק במקומו בקאמפ נואו בלי שום תכניות לזוז ממנו. לכאורה, האות לסיום היריבות רבת השנים בין שניים מהשחקנים הגדולים בתולדות המשחק, אולם בפועל המשמעות הייתה בסך הכל שינוי של זירת הקרב.
גם כשהם בליגות שונות, הוויכוח ״מי גדול יותר״ נמשך, ואף ביתר שאת, כשהוא גורר אליו גם השוואות בין טיבה של הליגה הספרדית לאיטלקית. אין בכוונתנו אפילו לנסות לענות על השאלה האפית הזו, אולם נקודת חצי העונה אליה הגיעו כעת שתי הליגות הבכירות, היא הזדמנות מצוינת לבדוק ולהשוות את הנתונים של השניים הן בזירה המקומית והן בליגת האלופות. וכמו שהתרגלנו משניהם, זו רק ההתחלה.
רואים רק רשת
נתחיל, איך לא, בנתון המדובר ביותר - השערים. ובכן, נתוני השניים בליגות המקומיות דומים למדי - 17 שערים למסי בלה ליגה, לעומת 14 של רונאלדו בסריה A. התדירות הופכת את יתרונו של הפרעוש למשמעותית עוד יותר, שכן, הוא כובש כל 83 דקות בליגה, לעומת 117 של הפורטוגלי.
והאמת, כשמוסיפים לכך את השערים בליגת האלופות, הפער עוד גדל - עם ששת שעריו במפעל מגיע מסי ל-23 שערים עד כה העונה בכל המפעלים, בעוד רונאלדו כבש רק שער אחד במפעל האהוב עליו עד כה, כך שהוא עומד על 15. בגזרת התדירות הפער גדל גם כן, כשכוכב בארסה מספק שער כל 78 דקות על המגרש, לעומת 137 של יריבו.
היתרון נמשך גם בבישולים - 12 פעמים סידר הארנגטינאי שערים לחבריו לקבוצה (10 מתוכם בליגה), בעוד כוכב יובה בישל 7 פעמים (5 בליגה). לפיכך, מסי מחזיק העונה בנתון המדהים של שער או בישול כל 51 דקות (לעומת 93 דקות אצל רונאלדו).
הסכם החלוקה
אם ננבור קצת באופיים של השערים, נראה שהגיוון שונה לחלוטין. אצל הפורטוגלי, מתוך 15 שעריו, תשעה הגיעו מבעיטות מתוך הרחבה, ארבעה בפנדלים, שער אחד בנגיחה ושער נוסף בבעיטה מחוץ לרחבה. כמו כן, 10 משעריו הגיעו ברגל החזקה שלו, ימין, לעומת 4 שכבש בשמאל.
אצל מסי החלוקה מעט אחרת - 15 מתוך 23 שעריו נכבשו בתוך הרחבה, 3 בבעיטות מחוץ לרחבה, 4 נוספים בבעיטות חופשית ו-1 בפנדל. בהיעדר שערי נגיחה, 20 שערים הוא כבש ברגל שמאל החזקה, ואילו 3 ברגל החלשה. חלוקה שונה, אך מרשימה מצד שניהם ללא ספק.
משמעות לחיים
נתון נוסף שבדקנו היה משמעות אותה כמות שערים עבור כל אחת מהקבוצות, וכאן, האמת, ההבדלים מצטמצמים. מסי אחראי ישיר (שער או בישול) ל-51 אחוז משעריה של בארסה בלה ליגה, בעוד רונאלדו צמוד אליו עם 50 אחוזים (יובה פשוט כבשה פחות). בכל המסגרות, הפער גדל מעט ועומד על 52 אחוזי מעורבות למסי, לעומת 47 אחוזים לרונאלדו
עם זאת, שימו לב לחשיבות אותם שערים - רק פעם אחת כבש מסי שער מכריע שהתברר בסיום כשער ניצחון, כאשר פעם אחת נוספת הוא העניק נקודה. רונאלדו לעומתו לא פחות מארבע פעמים היה זה שכבש שערים שהתבררו כשערי ניצחון, ועוד פעם אחת כבש שער שהעניק לקבוצתו נקודה.
מה עם קצת עומק
אחרי שעברנו על הדברים החשובים, הנה כמה נתונים נוספים מעניינים: רונאלדו מאיים מעט יותר על השער - 4.8 פעמים למשחק, לעומת 4 של מסי, הוא גם מוסר מדויק יותר - 85 אחוזי דיוק לעומת 82. עם זאת, הפרעוש מספק הרבה יותר מסירות ונוגע הרבה יותר בכדור - 45.2 מסירות בממוצע במשחק, לעומת 27.8 של CR7. הארגנטינאי גם ייצר 18 מצבים ודאיים לשער עבור חבריו, לעומת 6 של יריבו.
לפיכך, די טבעי שמסי גם מאבד יותר כדורים - 2.2 למשחק, לעומת 1.1 של הפורטוגלי, אולם גם סוחט מעט יותר עבירות - 1.9 למשחק, לעומת 1.6. גם בגזרת הדריבלים בה הוא עשה לעצמו שם הוא כמובן מוליך עם 4.2 דריבלים מוצלחים למשחק (ב-64 אחוז הצלחה), זאת לעומת 1.2 של רונאלדו, ב-50 אחוז הצלחה.
לסיכום, אין ספק כי סדר הדברים השתנה עבור רונאלדו בעונה הזאת. הוא הגיע לקבוצה שרצה מצוין גם בלעדיו, וגם כזאת שמבקיעה פחות. למרות החסמים הוא הצליח להשתלב פשוט נהדר, הפך ממש לקראת סוף החצי הראשון למלך שערי הליגה ונהיה בורג משמעותי במכונה המשומת של אלגרי. מנגד, מסי פשוט ממשיך לדהור בלי להביט לאחור. לא משנה מי היריבה ומי משחק בשורותיה הוא שם כדי לעשות את מה שהוא יודע. הנתונים היבשים מורים על יתרון למסי אחרי חצי עונה, אולם בינינו, אנחנו באמת רק בחצי הדרך.