אחרי שאדי השמפניה כבר התפוגגו, האבק מעט שקע והספקנו לעכל את זכייתה של נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה עד גיל 20, הגיע העת להסתכל על הזכייה הזאת, ובפרט על הגמר האדיר מול נבחרת קרואטיה, במבט קצת אחר. ONE, בשיתוף מחלקת הכדורסל של חברת InStat ספורט, מביא לפניכם כמה נתונים די מדהימים על הזכייה, שמדגישים את עליונותה של הנבחרת בראשות אריאל בית הלחמי.
- ישראל סיימה במקום השני בטורניר בנקודות למשחק (84.7 לעומת 85.7 של נבחרת סרביה), קראו לה נבחרת הגנתית? ובכן, הנתון הזה מוכיח את העוצמה ההתקפית. כך, לא פחות מארבעה שחקנים מהנבחרת סיימו בטופ 20 בטורניר בממוצע נקודות למשחק – מייקל בריסקר (15.3 נק’), יובל זוסמן (14.4), גיל בני (13) ודני אבדיה (12.7).
מייקל בריסקר. הקלע הבולט (FIBA)- לישראל היו שתי חמישיות שהיו מעל כל האחרות בגמר מבחינה מספרית. הראשונה: בני, בריסקר, זוסמן, אבדיה ורוינה, אשר שיחקו יחד תשע דקות וחצי, בהן ניצחו בהפרש של תשע נקודות. השנייה: שבת, בריסקר, זוסמן, רוינה וצ’צ’אשווילי שבחמש דקות וחצי רשמה פלוס שמונה.
- המשותף לחמישיות המובילות הנ”ל: בריסקר, זוסמן ורוינה מופיעים בשלושתן. כך גם היה בחמישייה המצוינת מול ספרד (ניצחה ב-12 תוך שמונה דקות) ומול צרפת (ניצחה ב-7 ב-12 דקות).
אריאל בית הלחמי. חמישיות מאוזנות (FIBA)- 16 חמישיות שונות שיחקו בגמר, אולם המדהים הוא כי כולן היו לפחות שוות לכל חמישייה קרואטית שעמדה מולן. אף חמישייה לא הפסידה ביותר משלוש נק’ הפרש, פרט לזאת שהורכבה מהמחליפים בגארבג’ טייים, לאחר שהניצחון הובטח.
- כבר מזמן מספרים לנו שבכדורסל המודרני נעלמה כמעט לחלוטין הזריקה מחצי מרחק, ונראה כי בישראל הנושא הופנם לחלוטין. בגמר מול קרואטיה לקחו הכחולים לבנים רק זריקה אחת מחוץ לבקבוק אך בתוך קשת השלוש, של זוסמן (החטיא אותה) בחצי הגמר מול צרפת, אגב, לקחו שתי זריקות בלבד (שתי החטאות – של צ’אצ’אשווילי ושל אבדיה).
בחירת הזריקות מול קרוטאיה (באדיבות InStat Sport)- לישראל יש בעיה מסורתית בצבע, שכמעט לא הורגשה בטורניר הנוכחי. אחת הסיבות לכך, היא שאריאל בית הלחמי כלל לא התעקש על הנושא. כמה פוסט-אפים היו לנבחרת בגמר? אפס! אפילו לא פוסט אפ אחד. מול צרפת וספרד ביצעו הישראלים שלושה פוסט אפים (ביחד).
- עוד בנושא ניצול היתרונות – רצים כמה שיותר ומקצרים את ההתקפות. כך יצא, שזמן החזקת הכדור הממוצע של ישראל מול קרואטיה היה 8.7 שניות לפוזשן, לעומת 11.9 שניות של הקרואטים. היריבה גם החזיקה בכדור ארבע דקות וחצי יותר מהנבחרת. בתוצאה, זה ממש לא משתקף.
דני אבדיה (FIBA)- 18 ריבאונדים בהתקפה לעומת 10 של הקרואטים, 35:46 בכלל הריבאונדים. אלו נתונים של נבחרת עם נחיתות בגובה? לא, אלו נתונים של נבחרת בה כולם סוגרים חזק לריבאונד, משני צידי המגרש. 12 ריבאונדים לרוינה, 10 לזוסמן. כשהיריבה מיידה מחוץ לקשת, כולם משתתפים במאמץ.
- יובל זוסמן קלע בשלבי הנוקאאוט 17.8 נק’ בממוצע למשחק, הוריד 5.8 ריבאונדים ומסר 3.5 אסיסטים. בגמר האחוזים שלו אמנם לא היו מבריקים (5 מ-12 מהשדה), אולם הוא עשה 2 מ-4 חשובים מחוץ לקשת. בנוסף, הוא קלע שלוש פעמים בתוך הצבע בחדירות לצד שמאל. כשחקן ימני, זה ממש לא טרוויאלי, אולם דווקא העובדה כי המגן סגר לו את הצד החזק והוא הצליח לסיים היטב גם בצד החלש, מראה על יכולתו. MVP כבר אמרנו?
יובל זוסמן. MVP ראוי (דוברות איגוד הכדורסל)