משחק הקרבה: הספורטאים הלוחמים של צה"ל

ספורטאים רבים שמגיעים לשלב שבו הם מתגייסים לצבא, לרוב נוטים לברוח משירות קרבי וקשה. הם מחפשים את הדרך הקלה יותר ולא מעט מהם שואפים לקבל פטור של ספורטאי פעיל או מצטיין, שנותן הקלות בשירות. אלא שהשבוע הופיעו על רחבת המסדרים בבסיס חיפה של זרוע הים שלושה ספורטאים שעברו בהצלחה את אחד מבין מהקורסים הקרביים והיוקרתיים ביותר בצה"ל. סמל ז' שהיה לוחם ג'ודו והוכתר כאלוף ישראל בצעירותו במשקל של עד 60 ק"ג, סמל י' שהתחרה בתחרויות טריאתלון באופן מקצועי עד גיל 18 וסמל ר' ששיחק כדורגל בקבוצת הנוער של אסי גלבוע והחליט לעשות שירות התנדבותי ומשמעותי.

שלושתם סיימו השבוע קורס צוללן והופיעו בטקס הסיום שנערך בראשותו של מפקד חיל הים, אלוף אלי שרביט. הקורס שמכשיר את החיילים שמשרתים בצוללות הוא אחד מהיוקרתיים ביותר בצה"ל ונמשך יותר משנה. הם יפעלו באופן חשאי ומבצעי במשימות רבות ומגוונות מעבר לחופי ישראל ולכן נאסר עליהם להצטלם. הם עזבו הכל, כולל התהילה והפרסום, לטובת הצבא.

"בחרנו לשרת את הצבא וזה לא משהו פשוט כי מי שמגיע לפה לא מחפש את הפרסום אלא רוצה לעשות משהו מועיל, ואני ממש שמח שהגעתי לתפקיד הזה", סיפר ז' שהתחרה על מזרן הג'ודו גם בתחרויות בינלאומית והחליט לקחת הפסקה. "אני גדלתי במשפחה עם אבא שהיה איש קבע במשך הרבה מאוד שנים. כל מי שאני מכיר שירת כלוחם אז היה לי יותר קל להחליט מה עדיף. חשבתי שכרגע עדיף לי יותר לתרום למדינה מאשר להתפתח ספורטיבית. אני כמעט ולא מצליח להתאמן עכשיו, אבל גם אם אני ארצה לחזור להתחרות אני לא חושב שתהיה לי בעיה".

החיילים בסיום הקורס (דובר צה"ל)

בימים שבהם כל ילד חולם להיות ג'ודאי, אחרי ההצלחה המסחררת של ירדן ג'רבי ואורי ששון במשחקים האולימפיים בריו, הוא דווקא חושב שיש דברים מספקים יותר בחיים. "אני חושב שזה הרבה יותר מרגש לעמוד בטקס ולקבל את סיכת הצוללן מאשר לעמוד על הפודיום בתחרות כזאת או אחרת. אני תמיד שמח לעקוב אחרי כולם, זה כיף לראות אותם מצליחים ומגיע להם כל הכבוד. אם אני צריך להמליץ לג'ודאי צעיר אז אמליץ לו בלב שלם ללכת לצבא לתפקיד משמעותי. אני רוצה להאמין שאמצא את המקום שלי בג'ודו אחרי הצבא, אני לא יודע אם זה בפן התחרותי כי אולי אלך לאמן, אבל מאמין שאחזור".

ר', קיבוצניק במקור וכדורגלן לשעבר ששיחק בתור קשר אחורי, הוא למעשה ההפך הגמור מהתדמית של הכדורגלן הממוצע, כלומר זה שמחפש דווקא את הדרך הקלה. "חונכתי לתרום בילדות שלי ואני לא מתחרט על זה", הוא אמר השבוע. "אני לא מרגיש שפספסתי כלום. הכדורגל נתן לי הרבה והיה לי מאוד כיף אבל אני בקרוב אגיע לצוללת שמיועדת לי וזה מה שחשוב מבחינתי כרגע. שלושתנו התחברנו מאוד פה מתוקף היותנו ספורטאים וזה באמת היה חיבור מיוחד. הפכנו לחברים טובים ותמכנו אחד בשני. אפילו שיחקנו כדורגל כולנו ביחד לא פעם וזה היה נחמד".

חגיגות סיום קורס צוללן בחיפה, השבוע (דובר צה"ל)

י', שהתחרה בטריאתלון, איבד את אביו ז"ל בעקבות מחלת הסרטן והיה נחוש להתגייס לשירות הזה. "זה גרם לי להגיע למקום גבוה יותר בצבא, אחרי שאני ואבא שלי דיברנו על זה הרבה. זה רק דרבן אותי לתת יותר ולהמשיך קדימה. גם לקחתי הרבה דברים מהספורט אל הצבא, כמו למשל לדרוש מעצמי יותר ולדעת לא לוותר. הספורט עזר לי מבחינה פיזית וגם מנטאלית כמובן. אלה שני עולמות שאפשר לומר שהם מקבילים. בהרבה מקרים בקורס הרגשתי שאני כאילו בתחרויות וזה עזר לי, אם זה להתמודד מנטאלית עם כניסה למים בחמש בבוקר או כל דבר אחר שהייתי צריך להפעיל בו את הראש. הקריירה שלי אולי נעצרה אבל היא לא חזות הכל כי גיליתי הרבה דברים על עצמי פה וחוויתי דברים שלא הייתי חווה בשום מקום אחר. אני מקווה שאחרי הצבא אחזור לספורט".

השלישייה על הצוללת (דובר צה"ל)