הטכנולוגיה שנכנסה אל תוך עולם הספורט הביאה לשינוי גדול אצל כל מי שעוסק בו. וכמו שבקבוצות הכדורגל יושבים ומנתחים את המשחקים שלהם, גם השופטים הפכו בשנים האחרונות את העבודה שלהם לרצינית ומעמיקה יותר. אם פעם מצלמה אחת תיעדה מרחוק את המשחקים שהם שפטו, אז כיום עשרות מצלמות מנתחות את ההחלטות שלהם מקרוב עם הילוכים חוזרים - ו"להחלטה של הרגע", מתווסף מימד נוסף, מימד ההתנהגות תחת לחץ.
כדי להבין כמה לחץ מופעל על שופט כדורגל במשחק, מספיק להיכנס לשיחה השבועית של פרויקט המצוינות שהקים איגוד השופטים. שם הבינו שאת הטכנולוגיה הקיימת צריך לחבק ולאמץ, כדי ללמוד ולהבין איך כל החלטה או התנהגות של שופט נראית כלפי חוץ. ופתאום, כשיש לו מראה להביט בה, גם הביקורת העצמית של אותו השופט הופכת לגבוהה יותר וגרף השיפור בניהול המשחק שלו הופך לקצר יותר. בימים האחרונים, צוות ONE קיבל הצצה בלעדית למה שקורה בקורס הכי מעניין באיגוד השופטים, שלראשונה פתח את הדלתות וחשף את מה שעובר על השופטים מאחורי הקלעים.
חניכי האקדמיה בשיחה השבועית (אחמד מוררה)עשר שנים קודם לכן, באיגוד השופטים הבינו שפרויקט החניכה שלהם לא מביא תוצאות. עד אז, כל שופט צעיר היה נעזר בליווי של שופט עבר, שהיה מייעץ לו באופן פרטני ומנסה לעזור לו להתקדם. אלא שבאיגוד זיהו שהדור הבא של השיפוט בארץ לא באמת התקדם, ויותר מזה, לעתים רבות אותם השופטים הפגינו חוסר בגרות, רמת אנגלית נמוכה וכושר גופני לקוי.
לפני שמונה שנים הגיע לביקור בארץ מרקוס נובס, ראש מערך ההדרכה של איגוד השופטים בשווייץ, שבמודע או לא במודע, השאיר חותם גדול גם על האיגוד הישראלי. כששמע מהמנכ"ל יריב טפר על מצב השופטים הצעירים בארץ, השוויצרי הציע לו מודל שיתאים לישראל. "הוא ראה את נפח הפעילות שלנו וחשב, בגלל שאנחנו במדינה קטנה, שאולי כדאי להשקיע יותר משאבים אבל במעט אנשים", סיפר השבוע טפר, שלקח את העצה וניסה להעביר אותה לרמת השטח. "רצינו השקעה באיכות ולא בכמות, והחלטנו על כמה שינויים".
יריב טפר, זיו אדלר ורועי ריינשרייבר (אחמד מוררה)בעקבות זאת, סגל השופטים והעוזרים החל להצטמצם בחמש השנים האחרונות ושיטת העבודה עברה ללמידה בקבוצות קטנות, מתוך כוונה להפוך את השופטים למקצוענים יותר ולייצר עתודה שתהיה מיומנת כבר מגיל צעיר. את תחום ההדרכה הם החליטו להעביר לשופטים בכירים שעדיין פעילים, גם כדי שהצעירים ישאפו להגיע לרמה שלהם וגם כדי שירגישו יותר בנוח לדבר איתם מאשר עם דמויות שיצאו כבר מתחום השיפוט והפכו למבקרים או לחברי ועדה שאמורים לקבל החלטות לגבי העתיד שלהם.
זה התחיל עם חיים יעקב ואורן סימניאן ובמהלך השנים מי שלקחו על עצמם להוביל את הפרויקט הם זיו אדלר ורועי ריינשרייבר שעומדים בראש האקדמיה למצוינות לשופטים יחד עם דני קרסיקוב שמדריך את הקוונים. מי שמגיעים לאקדמיה הם לרוב שופטים צעירים בתחילת דרכם, שעוברים תהליך סקאוטינג מעמיק על ידי המנהלים המקצועיים האזוריים.
אבל עצם העובדה שהם אותרו, לא אומר שהם ייכנסו לאקדמיה כל כך בקלות. כל שופט שאותר עובר מיונים שכוללים ראיון אישי, מבחן באנגלית, מבדקי כושר גופני, מבחן חוקה בווידאו וראיון אישיות עם פסיכולוג. רק אם השופט המועמד יעמוד בכל הקריטריונים של תנאי הקבלה, הוא יוכל להצטרף ל"יחידת העילית של השופטים", ממש כמו יום מיונים בצבא. "לא קל להיכנס לפרויקט", אמר אחד מהחניכים, "אבל בגלל זה יש הרבה שופטים שרוצים להגיע לפרויקט כי זה נחשב למשהו יוקרתי".
עוזרי השופט בתדרוך משלהם בבית הנבחרות (אחמד מוררה)בפרויקט יש נכון לעכשיו 27 חניכים בהם 18 שופטים ותשעה עוזרי שופט מליגה ב' ועד הלאומית, שחלקם מגיעים עם רקע מסוים כמו שניר, בנו של שופט העבר מאיר לוי, וחלקם גם לומדים בזמנם החופשי מקצועות של הנדסה או ארכיטקטורה בטכניון. בכל עונה נפתחת כיתה חדשה וכל אחת מהן מחולקת לפי רמת הניסיון של השופטים שנמצאים בה. במהלך העונה הם עוברים מבחנים על בסיס חודשי, כך שבאיגוד כל הזמן בודקים אם החניכים באמת מתקדמים ככל שהזמן עובר. חלק מהם, מודים באיגוד, נאלצים גם לנשור בדרך.
"אנחנו מתאימים את ההתקדמות של השופט לאישיות שלו", ציין זיו אדלר בן ה-42, שעובד מחוץ לאיגוד גם בראיית חשבון. השופט הוותיק והמוערך הפך למנחה מקצועי באקדמיה, אחרי שקריירת השיפוט שלו החלה רק בגיל 23. "התחלתי לשפוט מאוחר יחסית, בלי שום כלים ובלי שום ניסיון, ובכל זאת הגעתי להיות שופט בכיר. בדיעבד, רק כשהגעתי למעלה הבנתי שזו עבודה לכל דבר והיום אנחנו רוצים שהשופטים יבינו את זה כבר מגיל צעיר, שיחוו את הביקורת והלחץ שכל שופט בליגת העל מרגיש בכל משחק וינסו לחשוב כמוהו, כדי שבזמן שהם יגיעו לשם, הלחץ לא יכריע אותם".
אדלר והבכירים מתאמנים יחד עם החניכים (אחמד מוררה)הקפיצה למעלה היא לא תמיד קלה ואת זה מנסים באיגוד להפוך לדבר פשוט יותר כאמור. שופט בליגת העל מרוויח פי כמה משופט מתחיל בליגות הנמוכות ולאחרונה התקבלה באיגוד החלטה להעלות את השכר של הסגל הבכיר ב-56 אחוזים, כך שבעתיד כל שופט בליגת העל ירוויח כ-3,000 שקל למשחק, מה שיספק לדור הבא תמריץ נוסף לרצות להתקדם. "כשנרגיש שהשופט פה מייצב את עצמו ויכול לעשות את זה, הוא גם ישפוט בלאומית או בליגת העל", הבהיר אדלר.
רוב השופטים באקדמיה לא ממש מוכרים עדיין, אבל כבר בקרוב הם עשויים למצוא את עצמם תחת הפרוז’קטורים של האצטדיונים הגדולים בארץ, או במילים אחרות - באור הזרקורים. יגאל פריד, למשל, הגיע בתוך חמש שנים מליגה ב' לליגת העל בזכות האקדמיה והוא עשה זאת בגיל 24 בלבד. קצב ההתקדמות שלו הרשים, עד כדי כך שהוא גם הגיע לקורס ה-Core של אופ"א יחד עם נאאל עודה.
שניר לוי. הבן של מאיר ממשיך את השושלת (אחמד מוררה)השופטים באקדמיה מתכנסים פעם בשבוע, בכל יום שלישי, בבית הנבחרות בשפיים. הם מגיעים לשם מכל רחבי הארץ, כולל מקרית ביאליק, באר שבע ונהריה, ליום עיוני שמתחיל משעות הצהריים ונמשך עד הלילה. "הגדרנו את זה כהעשרה ולא כחובה", ציינו באיגוד, "ומה שהכי מפתיע זה שכולם עושים הכל כדי להגיע".
בקורס לאו דווקא מדברים רק על החלטות שיפוט ואם הגיע לקבוצה מסוימת כרטיס אדום או לא, אלא מדברים גם על איכויות של שיפוט, ניהול אנשים, ניהול צוות והתנהגות. הם עוברים שיחות עם פסיכולוג הספורט רועי סמואל שעובד איתם גם בסימולציות, שומעים הרצאות מטייסי קרב שהסבירו איך בחיל האוויר מבצעים בקרה עצמית וניתוח של הפעולות שעשו אחרי כל טיסה, ומקבלים גם שיעורי בית להמשך.
הדור הבא של השופטים בשיחה מקצועית (אחמד מוררה)כשדלתות האקדמיה נפתחו, השופטים הצעירים התיישבו סביב שולחן עגול בחדר התדרוכים ודיברו על השבוע שעבר עליהם. על פניו, אין שום דיסטנס בין השופטים הבכירים לחניכים שלהם, כך שלפני כולם זיו אדלר הציג להם אירוע מהמשחק ששפט בין מכבי תל אביב להפועל חיפה והשיחה זרמה. במסך הוא הציג אירוע תמים לכאורה מהדקה השישית ושאל מה לא בסדר בו. בסרטון נראה אדלר כשהוא גוער בעדן בן בסט שלא לעמוד ליד הכדור בזמן בעיטה חופשית של מכבי ת"א וצועק עליו להצטרף לחומה. דוד פוקסמן זיהה ראשון את הבעיה. "צעקת עליו סתם", קבע מיד השופט הצעיר, "אם הוא לא עשה משהו חריג, למה לא להתחיל את המשחק באווירה טובה?".
אדלר הסכים איתו ושיתף את שעבר עליו. "הוא רצה להפריע קצת לבועט ואני באינסטינקט צעקתי עליו לזוז אחורה", הסביר. "זה היה כנראה בגלל המתח שהרגשתי לפני המשחק ולא שידרתי לשחקנים שבאתי בראש שקט. למרות שהמשחק נפתח באווירה טובה, דווקא אני יכול הייתי לגרום לו להתחמם עם הצעקה הזו ובאמת אחרי כמה דקות הבנתי את זה, ניגשתי לבן בסט ואמרתי לו 'סליחה שצעקתי עליך ככה'. לשמחתי הוא הבין למה התכוונתי וזה עבר בסדר, אבל הנה דוגמא לזה שכולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות", סיכם אדלר.
דוד פוקסמן וקובי לחם הכהן. מקשיבים ורושמים (אחמד מוררה)לאחר מכן הם התפנו לנתח בווידאו את כל ההופעות מהמשחקים שעברו על כל אחד מהשופטים הצעירים. כך למשל, חניך מהאקדמיה ששפט במשחק מהלאומית במושבה הוציא כרטיס צהוב על עבירה קשה רק אחרי שהשחקנים רצו אליו ודרשו ממנו לעשות זאת, ואדלר העיר: "זה נראה כאילו נכנעת להם. אם החלטת להוציא צהוב, תוציא ישר ולא אחרי עשר שניות". הם, מנגד, שיתפו בהתלבטויות שהיו להם וחשפו את הצד שלהם לאירועים, שהוא לא תמיד גלוי לצופה.
כך למשל עשה אביעד שילוח ששרק באופן מוצדק אך מאוחר לפנדל לטובת בני לוד, בעקבות מרפק ששלח שחקן הפועל פ”ת, בן אלגרבלי, לפניו של שחקן היריבה בתוך הרחבה. "ראיתי לאורך כל המשחק עימותים בין שני השחקנים שם ואמרתי לצוות שישימו לב אליהם", הוא גילה לנוכחים בחדר, "ואז באמת תוך כדי המשחק הקוון אומר לי שהיה מרפק בלי כדור בתוך הרחבה. אני לא ראיתי את זה, אז שאלתי אותו באוזניה אם זה קרה בוודאות בתוך הרחבה. הוא נלחץ קצת ולקח לו זמן להגיב אז עדיין לא שרקתי, פשוט הלכתי באיטיות וחיכיתי לתשובה, עד שהוא אמר שהעבירה הייתה בפנים, ואז סימנתי לפנדל ונתתי את האדום. בגלל זה לקח לי קצת זמן לשרוק".
אדלר וריינשרייבר מקשיבים לשיחה, מבינים את ההתלבטויות, משבחים כשצריך ומבקרים כשצריך, וחולקים עצות מהניסיון האישי שלהם. לא להגיב בכעס, לא לצעוק, אבל גם לא לוותר. החניכים מקשיבים ורושמים לעצמם הערות ועל הדרך מתעדכנים בהנחיות החדשות של האיגוד, כמו זו שאומרת לבקש מהשחקנים להוריד את היד מהפה כשהם פונים אליהם ולשמור על מרחק סביר מהשחקן במקרים שכאלה, בעקבות אירוע שבו שחקן בלאומית פנה לשופט בצורה שכזאת והוא עצמו הבליג על כך. "זה נראה לא טוב", טען בפניהם אדלר, "הצופה חושב שהשחקן מקלל או מפעיל לחץ עליכם. במקרה כזה תבקשו מהשחקן להוריד את היד ורק אז הוא יקבל את רשות הדיבור. תעבירו להם מסר שזה לא בסדר ושאין להם מה להסתיר".
זיו אדלר ורועי ריינשרייבר בשיחה (אחמד מוררה)אחרי השיחות הללו, ריינשרייבר גם נוסע ברחבי הארץ כדי לבצע מעקבים על השופטים אפילו בליגות הנמוכות, יחד עם צוות צילום שיתעד את המשחקים שלהם. "זה מצחיק, כי בפעם הראשונה שאני ראיתי את עצמי זה היה לכמה שניות בתקציר של משחק מהלאומית", ציין ריינשרייבר והוסיף: "היום כל שופט מגיע ללאומית אחרי כמה וכמה ניתוחי וידאו שעשינו לו עוד בליגה ב', כמו שעשינו השבוע לשופט במשחק בחולון שלא שם לב לבעיה בתלבושת של שחקן שנכנס ולזה שלקראת סיום המשחק שוער החזיק את הכדור ביד במשך 24 שניות כשהחוק היבש אומר שהוא יכול להחזיק אותו עד שש שניות לכל היותר. ואז השבוע הוא מגיע לישיבה, אתה מראה לו איך הוא תיפקד, ובמשחק הבא שלו אתה רואה איך פתאום הוא גם יורד לפרטים ושם לב לכל דבר שקורה".
במהלך השנים באיגוד הבינו שהם בעצם לא התאמנו בשיפוט אלא רק בכושר גופני. ואחרי הישיבה השבועית שנמשכה כשעה וחצי, הם יצאו לאימון כושר על הדשא בשפיים, וגם שם החניכים הפעילו את הראש. מאמן הכושר רוני גוטליב הוא זה שהוביל את תחילת האימון ולאחר מכן השופטים התחלקו לשתי קבוצות - קבוצה שופטת של ארבעה אנשי צוות כולל קוונים וקבוצה של שחקנים שמדמה עימותים, יחס מזלזל מצידם, עבירות גבוליות והפרעות בעמידה של החומה בזמן ביצוע בעיטה חופשית. כל זה, כדי להפעיל לחץ על השופט על מנת שיגיע מיומן יותר למקרים דומים במגרשים ובסיום כל תרגול שכזה מועבר לשופט משוב מפורט על ההתנהלות שלו באימון.
חניכי קורס שופטי הכדורגל באימון (אחמד מוררה)"יצרנו שפה ארגונית אחת שרוצה לשאוף למצוינות בשיפוט ואני חושב שזה מקרין החוצה לכל השופטים בארץ", סיכם מנכ"ל האיגוד יריב טפר, שכבר סימן מטרה לעתיד. אם כרגע שבעה מתוך 11 השופטים בסגל הלאומית הם יוצאי האקדמיה, אז בעשר השנים הקרובות באיגוד מצפים שבליגת העל יהיה רוב של שופטים שעברו בפרויקט. עד אז, הם ימשיכו לנסות ללמוד ולהשתפר.