סיפורים רבים נכתבו על יוהאן קרויף המנוח מאז הלך לעולמו ב-24 במרץ, בגיל 68. קרויף השחקן, המאמן, האבא, המהפכן. קרויף של נבחרת הולנד, של אייאקס, של ברצלונה. גם הקשר לישראל לא נשכח כמובן, עקב תפקידו של בנו ג'ורדי במכבי תל אביב. אך הסיפור הבא, שממחיש את קרבתו של יוהאן קרויף לעם היהודי ואת הגדולה שלו כבן אדם, הוא סיפור יוצא דופן.
פריץ ברנד, אולי עיתונאי הספורט החשוב ביותר בהולנד, עדיין לא נולד בשנת 1940, כשמשפחתו נאלצה לברוח מביתם בהולנד עקב עליית הנאצים לשלטון. הם התחבאו אצל חוואי הולנדי בשם פריץ (על שמו נקרא הבן כמובן), שלמעשה הציל את חייהם. כארבעה עשורים אחרי, כשקרויף הגיע למשחק במדי הנבחרת באיזור החווה, ברנד ראה את האפשרות להחזיר טובה לבן אדם שבזכותו הוא נולד.
 |
| אוהדי מכבי ת"א זוכרים את קרויף (הפייסבוק של מכבי) |
|
| |
"לקחתי את האיש שהציל את חיינו, חוואי קשיש, חולה, לבוש בקבקבי עץ, לפגוש את קרויף", מספר פריץ וממשיך: "אמרתי ליוהאן, זה הבחור שסיפרתי לך עליו, הוא נתן למשפחה שלי מקלט בזמן המלחמה. בלעדיו לא הייתי פה". שחקן העבר המנוח הסתכל עליו ואמר: "כמובן, שמעתי עליך. בזכותך המשפחה שלהם חיה. זו זכות לפגוש אותך, אני גאה בך". כשלושה חודשים אחר כך, החוואי הזקן הלך לעולמו.
 |
| במדי אייאקס. תמיד היה מקורב ליהדות |
|
| |
ברנד מספר שהדרך בה מספר 14 האגדי דיבר לחוואי הייתה ההתנהגות האופיינית שלו: "יוהאן התייחס לכולם באותה הדרך. מהאדם הפשוט ביותר ועד למלכה. הוא היה כנראה האדם היחיד בעולם שלא הבין עד כמה הוא בעצם גדול. זה מה שהפך אותו למיוחד. אני מתגעגע אליו".
ואת הגדולה של קרויף והקשר ההדוק ליהדות אפשר לראות גם בביקור במוזיאון "יד ושם", לאחר שב-2013, במהלך ביקורו בישראל לרגל חגיגות האליפות הראשונה של מכבי ת"א תחת ניהולו של בנו ג'ורדי, הקפיד לבקר במקום בשמה של משפחתה של אשתו, ששלושה מבני משפחתה ניספו במחנות הריכוז. במשך כל הקריירה שלו היה מקורב יוהאן ליהדות מאחר והוא שיחק באייאקס, אולי המועדון "היהודי" ביותר בכדורגל. בשל כך היה לו חשוב לבקר במקום.
 |
| קרויף. קודם כל בן אדם |
|
| |
"למה ההשפעה שלו על הכדורגל הייתה כל כך גדולה?", "בגלל שהוא לא רק היה השחקן הטוב ביותר שזכיתי לראות, הוא גם היה בן אדם שלא הבדיל בין אנשים. הוא לא הסתכל על דת, מין או פוליטיקה, הוא ראה בכולם שווים ורצה לתת לכולם הזדמנות שווה ליהנות מהספורט", סיכם העיתונאי הוותיק בגעגוע גדול לאגדת הכדורגל ששינתה את המשחק.