הנתונים מספקים תשובה מפתיעה: מאז 1995, רק ב-57% מהמקרים שחקן שזכה בגביע העולם קיבל בהמשך גם את הפרס האישי הנחשב, דבר שלא קרה בין 2010 ל-2018
ככל שמונדיאל 2026 מתקרב לרגעי ההכרעה, גם הדיון סביב זהות הזוכה הבא בכדור הזהב מתחמם. בכל ארבע שנים חוזרת אותה הטענה שלפיה הזוכה בגביע העולם הוא גם המועמד המוביל לפרס האישי היוקרתי ביותר בכדורגל, אך מבט על ההיסטוריה מלמד שהתמונה מורכבת הרבה יותר.
אמנם היו לא מעט שחקנים שהשלימו באותה שנה זכייה במונדיאל ובכדור הזהב, בהם בובי צ'רלטון ב-1966, פאולו רוסי ב-1982 ולותר מתאוס ב-1990, אך החל מ-1995, השנה שבה הפך כדור הזהב לפרס עולמי ולא הוגבל עוד לשחקנים אירופים, המגמה השתנתה באופן משמעותי.
ב-1998 זינדין זידאן זכה עם צרפת במונדיאל הביתי ולאחר מכן גם בכדור הזהב. ב-2002 עשה זאת רונאלדו אחרי שהוביל את ברזיל לזכייה בגביע העולם, וב-2006 הצטרף לרשימה גם פאביו קנבארו, שהניף את הגביע עם איטליה והוכתר לכדורגלן השנה בעולם.
אלא שמאז נשבר הרצף. ב-2010 היה זה ליאו מסי שזכה בכדור הזהב בזכות עונה יוצאת דופן בברצלונה, למרות שספרד זכתה במונדיאל ואנדרס אינייסטה וצ'אבי היו בין המועמדים. ב-2014 כריסטיאנו רונאלדו הקדים את מסי, שהגיע לגמר המונדיאל עם ארגנטינה, ואת מנואל נוייר, שזכה עם גרמניה בגביע העולם.
גם ב-2018 לא היה זה אלוף העולם שזכה בפרס. לוקה מודריץ', שהוביל את קרואטיה עד לגמר המונדיאל, הקדים את כריסטיאנו רונאלדו ואת אנטואן גריזמן, שהיה אלוף העולם הראשון בדירוג באותה שנה. רק לאחר מונדיאל 2022 חזר הקשר הישיר בין שני התארים, כאשר מסי הוביל את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם ולאחר מכן זכה גם בכדור הזהב של 2023.
בסך הכל, שבעה שחקנים בהיסטוריה השלימו זכייה גם במונדיאל וגם בכדור הזהב באותו מחזור, אך מאז 1995 רק ארבעה עשו זאת, שיעור הצלחה של 57% בלבד. המשמעות ברורה: זכייה במונדיאל בהחלט משפרת את הסיכויים לזכות בכדור הזהב, אך היא רחוקה מלהבטיח אותו. בסופו של דבר, כדי להניף את הפרס האישי היוקרתי ביותר בכדורגל צריך להיות השחקן הטוב ביותר לאורך כל העונה, ולא רק בטורניר הגדול של הקיץ.