כמה שהחיים יכולים להיות רכבת. לפעמים אתה למעלה, לפעמים אתה למטה, ולפעמים צריך גם מזל כדי שכל הדברים יתחברו, אבל לפעמים אפשר גם לקחת את ההזדמנות בידיים. אם היינו נותנים לאוהדי הפועל תל אביב לנחש בקיץ האם איש וויינרייט יהיה במועדון, לא בטוח שכולם היו אומרים כן. אם היינו שואלים אם הוא יהיה שחקן חמישייה בסוללת הכוכבים האדומה ביורוליג, כמעט כולם בטח היו עונים לא.
אם היינו שואלים אותו, סביר להניח שהתשובה הייתה כן, כי כזה איש, הוא תמיד אופטימי, תמיד חיובי, תמיד מאמין. הפורוורד הגיע להפועל ת”א על תקן של שלשות והגנה, ובעונה הראשונה שלו אמנם כן מילא את התפקיד בסך הכל, אבל הייתה תחושה שלא ברמה המקסימלית, ושאפשר יותר, רק שעם הזכייה ביורוקאפ המועדון עלה ליורוליג, ואז עלתה השאלה לגבי אילו שחקנים מתאימים ואילו לא.
היו קצת סימני שאלה לגבי איש, הרי הייתה תחושה שאפשר יותר, אז ברור שיהיה קשה לתת יותר ברגע שזה ביורוליג, אבל האמריקאי הפך לאקס פקטור הכי גדול של המועדון ללא ספק. עד כמה הוא חשוב לתוכנית המשחק של דימיטריס איטודיס? זה אפשר להבין רק לפי המספרים. בשני המשחקים הוא שיחק מעל 30 דקות, ולא רק שזה הכי הרבה בכל משחק, אלא אף שחקן לא עבר את הרף הזה בכלל.
איש וויינרייט (רועי כפיר)53.35% מעבר לקשת בשני המשחקים ביחד, 100% ל-2, נגד ברצלונה פלוס-מינוס של פלוס 12, שלישי הכי גבוה בקבוצה, ומדד 12. נגד אנדולו פלוס-מינוס של פלוס 19, שני הכי גבוה בקבוצה, ומדד של 15, שני הכי גבוה בקבוצה. וחשוב לזכור, ככל שתשחק יותר זמן, ככה לרוב קשה יותר להעמיד פלוס-מינוס ומדד טובים יותר, והוא עשה זאת כשהוא משחק הכי הרבה בשני המשחקים.
8 נקודות במשחק הראשון ו-11 במשחק השני, אבל אפשר גם לשים בצד את המספרים ופשוט לצפות בו שומר. הסוויצ’ים, היכולת לקחת שחקן מעמדת רכז ועד עמדת הסנטר, הגיוון שזה נותן לאיטודיס והעידוד לשאר החברים. איש וויינרייט הגיע בגדול לעונה הזו, ובצדק הפך לבאנקר בחמישייה של איטודיס במשחקים הכי יוקרתיים שיש ביבשת.
סיום העונה של וויינרייט הייתה קצת צורמת. אמנם הפורוורד היה די קבוע בין חמשת הזרים במשחקים בליגה, כששיחק בעונה הסדירה 20 מתוך 26 משחקים, אבל המעמד שלו לא היה דומה לזה שיש לו כיום. ניקח לדוגמה את היורוקאפ. וויינרייט במשחק המכריע נגד ולנסיה שיחק 11 דקות בלבד, ושישה שחקנים במפגש הזה שיחקו יותר ממנו.
איש וויינרייט (רועי כפיר)נמשיך לגראן קנאריה. במשחק הזכייה לא פחות משישה שחקנים קיבלו יותר דקות מוויינרייט, ואפשר לומר שהעונה שלו תמה בצורה הכי אכזרית שיש, כאשר אין אוהד אחד שלא זוכר את הסל של ג’ארד הארפר, ואי אפשר שלא לציין שאותו סל בלתי נשכח נקלע על וויינרייט. הפרשנויות היו מפולגות וחלק טענו שאפשר היה לעשות יותר, וחלק טענו שאין מה לעשות והארפר קלע סל מטורף מרחוק, אבל מה שבטוח זה שככה העונה של וויינרייט תמה.
אבל כבר רשמנו, איש הוא אדם אופטימי, חיובי, כזה שכולם בחדר ההלבשה אוהבים. גם במשחקים שלא שיחק, שלא התלבש, שלא בלט יותר מידי, הוא תמיד עם חיוך. על הספסל, על הפרקט, עם טרנינג לא בסגל, אחרי ששורקים עליו עבירה, אחרי ששורקים נגדו עבירה, וויינרייט תמיד עם חיוך. הוא הפך את הקערה, והפך ל”איש למשימות מיוחדות” של איטודיס, ולאחד השחקנים החשובים בסגל, כזה שכיום נדמה שאי אפשר להוציא אותו.
אל תהיו מופתעים אם ישחק הכי הרבה היום בדרבי ב-21:05 נגד מכבי ת”א, אל תהיו מופתעים אם הוא יהיה על לוני ווקר, ואל תהיו מופתעים אם הפועל תחייך בסיום המשחק, אבל מה שבטוח זה שאיש יחייך, תמיד. האדומים חולמים על מאזן 0:3, ועוד עם ניצחון בדרבי שיוריד את היריבה המרה למאזן הפוך בדיוק של 3:0, ובשביל זה הם יצטרכו את וויינרייט, ולרוב – כשצריך אותו, הוא יודע להגיע.