חבר הכנסת סימון דוידסון, יו"ר ועדת משנה לתקציבי הספורט, קורא לשר התרבות והספורט, חילי טרופר, להתערב בחלוקת כספי התמיכה לאגודות הספורט. "מצבם הולך מדחי אל דחי עקב השינוי במנגנון העברת הכספים", נכתב בפניית דוידסון לטרופר.
"בשנת 2019 נכנס לתקפו שינוי מנגנוני זה. שר האוצר דאז, משה כחלון, ומנכ"ל משרדו שי באב"ד, ביקשו שיתרת ההכנסות של הטוטו תועבר למשרד האוצר ותחולק על ידו למשרד התרבות והספורט, במסגרת תקציב המדינה. המנגנון החדש, כבר בשלב הדיונים בוועדת הרפורמות ובטרם נכנס לתקפו, הציף חששות רבים, כדוגמת חשש מהסבת תקציבים המיועדים לספורט לתחומים אחרים וחשש מפרוצדורת התקצוב המסורבלת של המדינה. שרת התרבות והספורט דאז, מירי רגב, נכנעה ללחצים והסכימה, חרף התנגדותה הראשונית, לקבל מתווה העברת כספים חדש ולא בשל".
דוידסון המשיך: "בטרם השינוי, היו איגודי הספורט מקבלים תמיכות כלכליות מהמועצה להסדר ההימורים בספורט באופן שוטף, בהתאם לחוק להסדר ההימורים בספורט, המסדיר את אופן והיקף חלוקת יתרת ההכנסות מהימורי הספורט, לגופי הספורט בישראל. בעת ההיא כ-%85 מהתמיכות הכלכליות לאגודות היו מגיעות מהטוטו ורק כ-%15 ממשרד התרבות והספורט. כך ששינוי זה עבור האגודות הוא דרסטי וכישלונו מדכא את פעילותן השוטפת של האגודות ואף הביא לסגירה של רבות מהן.
"השינוי נוצר מתוך כוונה שכל גופי הספורט יקבלו כסף מהמדינה כגופים ציבוריים, אולם כיוון שהם ובייחוד העמותות, לא היו מסוגלים להגיש בקשות דרך מערכת 'המרכבה', לוותה החקיקה בהוראת שעה לפיה גופי הספורט בישראל יקבלו את הכסף במשך ארבע השנים הראשונות דרך הטוטו, ולאחריהן, מתחילת 2023, יתחילו לקבל כשאר הגופים הציבוריים דרך המרכבה ע"פ נוהל שר האוצר הרגיל".
האגודות נפגעו מהשינוי. טרופר (עמרי שטיין)דוידסון המשיך והסביר את חומרת המצב: "כ-150 עמותות קבוצות ספורט, מרביתן מהפריפריה כבר נסגרו כתוצאה מהשינוי הזה ומהשלכותיו הכלכליות והרגולטוריות הקשות. לפי ההערכה עוד עשרות עמותות עלולות להיסגר בעקבות ביטולה של הוראת השעה, וכניסת הפרוצדורה של הגשת בקשות דרך מערכת המרכבה שמוביל אגף התקציבים כיום. ניסיון שר התרבות והספורט להעביר את הארכת הוראת השעה בטרם התפזרה הכנסת, מעיד אף הוא כי השר ואנשי משרדו מבינים היטב שהדבר עתיד לפגוע קשות באגודות הספורט ובייחוד בחלשות שבהן.
"מאז שנת 2019 ועד היום, ניתן לראות בבירור שהשינוי לא השיג את מטרותיו. אדרבה, מאז היכנסו לתוקף רק הידרדר מצבם של איגודי ואגודות הספורט בישראל, והם החלו לסבול מקשיים תקציביים וניהוליים שיסודם בכישלון יישום המתווה החדש. אי ודאות תקציבית ותזרימית הפכה ללחם חוקן של אגודות הספורט. מועדי התמיכה ידועים אמנם, אך המדינה לא עומדת בהם. גם כאשר מחולקים הכספים, גובה התמיכה פחות משהובטח, והמדינה מחילה לא פעם מבחני תמיכה רטרואקטיביים.
"חוסר ודאות זה מייצר פגיעה מתמדת ביכולת האגודות לתפקד מול ספקים ונותני השירותים השונים. המציאות הזו היא הרסנית לכל גוף כלכלי, קל וחומר לאגודה שמטרתה אינה עשיית רווח ואין לה בנמצא שפע של רזרבות תקציביות. כל זאת חרף העובדה שמאז הרפורמה, האגודות דווקא נדרשות ליותר דיווחים ורגולציה מאשר בעבר. בנוסף, שלא כבעבר, יתרות תקציביות חוזרות לקופת האוצר במקום להיות מופנות לצרכי אגודות הספורט".
לסיום כתב דוידסון: "השינוי שנעשה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של אגף התקציבים באוצר, אך מנוגד לאינטרס של עולם הספורט הישראלי. בניגוד לשביעות רצונם של אנשי אגף תקציבים מהמצב החדש והבעייתי, אגודות ספורט רבות מבכות על השינוי ומשוועות לעזרה והצלה. אגודות אלה הן יסוד קיומו של הספורט הישראלי ובלעדיהן לא ניתן לקיים פעילות ספורטיבית מוסדרת. לפיכך, קיומן ותפקודן השוטף הוא בראש ובראשונה אינטרס של המדינה.
"שר התרבות והספורט, כעת מצוקת האגודות התגלגלה למשמרת שלך. נדרשת התערבותך הדחופה כדי למנוע את החרפת המצב הבעייתי ואת קריסתן של אגודות ספורט נוספות. בטווח המיידי יש להאריך את הוראת השעה אשר ביטולה רק יחריף את מצבן של אגודות הספורט בישראל, ובטווח הארוך יש לבחון שוב את הישגי הרפורמה ולדאוג לכך שמשרד האוצר עומד ביעדים להם התחייב ומספק את התמיכות בשקיפות ובאופן סדור, כפי שהובטחו לאגודות".