אחרי תהליך של כמעט שנתיים, הוועד האולימפי החליט אמש (ראשון) לפתוח במשא ומתן על הקמת המשרדים החדשים של הארגון בפתח תקווה, בעקבות הסיכום מול עיריית תל אביב על פינוי הבניין הקיים במתחם הדר יוסף. ההחלטה על הקמת הבית האולימפי התקבלה לאחר דיון בישיבת ההנהלה שנערכה בוועד האולימפי.
כזכור, רגע לפני ישיבת ההנהלה נשלח מכתב מיו”ר מכון וינגייט, ד”ר יואב הלר, ליו”ר הוועד האולימפי, יעל ארד, בבקשה לשקול אפשרות לעבור למכון וינגייט, שרוצה לאגד תחתיו את כל ענפי הספורט האולימפי בישראל. אמנם בווינגייט לא הגישו הצעה רשמית ובוועד האולימפי גם לא מעוניינים לעבור לשם, אך לא מן הנמנע שהארגון ימתין לראות מה תציע המדינה. ייתכן שהצעה נכונה עם סיוע כלכלי רחב תעודד את הארגון לשקול זאת.
בכל אופן, בלי קשר לווינגייט - הוועדה להקמת הבית של הוועד האולימפי, בראשותו של יגאל כרמי שכיהן כיו”ר הארגון לשעבר, הציגה את מסקנותיה בפני חברי ההנהלה. הוועדה בחנה חמש הצעות מערים שונות, כאשר שתי ההצעות המובילות היו של עיריית הרצליה ועיריית פתח תקווה - ובשורה התחתונה הוצגו עשר נקודות השוואה בין שתיהן, כאשר פתח תקווה יצאה הבחירה המועדפת מביניהן.
ההצעה של עיריית הרצליה, שהייתה דווקא אופציה מועדפת על אנשי הוועדה אי שם בתחילת התהליך, נפלה בגלל כמה מכשולים, בין היתר בעקבות החלטתה כי עלויות בניית החנייה סביב הבניין החדש יהיו מכספי הוועד האולימפי ולא במימון העירייה. להרצליה היה מיקום נהדר משום שהשטח המיועד היה קרוב לקניון גדול, כמו גם לתחנת רכבת, לנתיבי איילון ולכביש 2, כאשר לתל אביב או מכון וינגייט נמצאים במרחק קצר יחסית, אלא שהוחלט לא לתמוך בה משיקולי עלויות וזמני בנייה.
יעל ארד (חגי מיכאלי)בסופו של דבר, בוועד האולימפי מעוניינים להעביר את הפעילות מתל אביב לפתח תקווה, לאחר שהעירייה הקצתה שטח מיוחד לכך. זה גם היה רצונה של יעל ארד. יחד עם זאת, ההצעה היא ל-25 שנה כאשר תהיה אופציה להארכת החכירה של השטח בעוד עשר שנים ולאחר מכן בעוד בעשר שנים נוספות, כך שבסך הכל השטח אמור לשמש את הוועד האולימפי ל-45 שנה. בוועד האולימפי רוצים הבטחה שבעוד 25 שנה השטח יישאר שלהם, ולכן סוכם כי הצדדים ייפגשו למשא ומתן כדי לדון בעניינים הללו, כמו גם בנושא תשלומי הארנונה והעלויות הכרוכות במעבר.
בוועד האולימפי מיהרו לפרסם הודעה כי הנהלת הוועד האולימפי “אישרה פה אחד שבית הוועד האולימפי החדש ייבנה בעיר פתח תקווה”, אך בגלל שנרשמה התנגדות למהלך של הכרזה ללא משא ומתן על התנאים במקום ובדיקה מלאה של ההיתכנות למהלך, בחלוף כחצי שעה יצאה הבהרה: “פתח תקווה נבחרה כעיר עם ההצעה הטובה ביותר, וכרגע נעבור לשלב של ניהול משא ומתן על הסכם החכירה”.
בין היתר, פתח תקווה הייתה עדיפה בגלל עניין החנייה וההערכה של הוועדה כי הפרויקט יהיה מהיר יותר בעיר הזו, משום שהעירייה הקצתה שטח שמיועד לבניין בתב”ע, כך שהתכנון צפוי להיות יותר קצר וזה למעשה יזרז את הבנייה. על פי התכנון, הבניין ייבנה בסמוך לאצטדיון הכדורגל המושבה במבנה של 3,000 מ”ר ויכלול בין היתר את משרדי הוועד האולימפי, מוזיאון, אודיטוריום גדול, משרדים לאיגודים השונים שיהיו מעוניינים להצטרף אליו ואף משרדים לספורט הפראלימפי.
במהלך הדיון בישיבת ההנהלה אחד מהנוכחים שאל: “אתם מדברים על הקמת מבנה של 3,000 מטר ויש רק 50 מיליון שקל בקופה. מאיפה יגיע עוד כסף? לבניין כזה צריך עוד מימון, אחרת זה לא מסתדר”. לפי ההערכות, הוועד האולימפי יצטרך לגייס עוד עשרות מיליוני שקלים כדי להקים את המבנה בסדר הגודל הרצוי. רק לאחר המשא ומתן מול העירייה, ניתן יהיה להעריך סופית את עלות הפרויקט.
יו”ר הוועדה להקמת הבית האולימפי, יגאל כרמי, סיכם לאחר הבחירה בהצעה של פתח תקווה: “לאחר תהליך בחינה של שנתיים, הוועדה גיבשה את מסקנותיה בעזרת חבריה, כולם אנשים שמבינים בתחומם - אם זה עורכי דין, שמאים, אנשי נדל”ן ואנשי ספורט. התהליך היה סדור והגענו לתוצאה שאנחנו מרוצים ממנה. כעת תחל הידברות עם העירייה לגבי הפרויקט”.