ארל וויליאמס: במכבי אין כימיה ואמון אחד בשני

בזמן שמכבי תל אביב נחלה את ההפסד השלישי ברציפות שלה לריאל מדריד בסדרת ההצלבה של היורוליג, על הפרקט בהיכל נוקיה התארח אחד מהכוכבים הגדולים ביותר של המועדון הצהוב לדורותיו - ארל וויליאמס. השחקן האגדי שנכנס להיכל התהילה של המועדון והגיע ארצה במיוחד כדי לקחת חלק בטקס לכבודו, נאלץ לראות את הקבוצה לה הוא רוחש כבוד גדול גם אחרי הרבה מאוד שנים מפסידה לריאל הגדולה. אך גם זה לא הרס ולו במעט את הביקור שלו בישראל.

ארל, שהיה זכור בעיקר כשחקן כדורסל רעשני אך באותה מידה גם עצום ביכולותיו, הפך במרוצות השנים למורה בבתי ספר בארצות הברית, מה שהוא מכתיר כשינוי הגדול בחייו, כתהליך שמיתן אותו והפך אותו לבחור הרגוע שהוא היום. על אף היותו כבר בן 62, שיחה קלה עם הבן אדם מזכירה לך שהוא חיובי ומלא חיים כמו בצעירותו ממש.

פגשנו את וויליאמס לראיון אישי ומיוחד במלון בו הוא מתאכסן, קראון פלאזה, ממש לפני שנסע לביקור משפחתי בדרום. ביום שני הקרוב הוא כבר יעזוב את ישראל ויחזור אל אשתו וילדיו בניו ג'רזי אך בראיון שהעניק לנו הוא סיפר על ההתרשמות שלו ממכבי של השנים האחרונות, על הכסף הגדול שהשתלט על הכדורסל באירופה ובעולם ונגס בו מעט, על דמות הכדורסלן הגדול ביותר מבחינתו וגם על הזיכרונות מהקבוצה שהוא מגדיר "פעם בחיים".

וויליאמס נזכר בקבוצה הגדולה לה היה שותף: "לא היינו הדרים טים של ישראל, היינו הדרים טים של אירופה, אף אחד לא היה יכול לנצח אותנו. לקחנו כל תואר אפשרי והפכנו למועדון הגדול ביותר בעולם, כולל ארה"ב".

וויליאמס המשיך ותיאר את השנים שלו בישראל: "כשהגעתי לכאן אולסי פרי אמר לי שמעולם לא ראיתי מקום כזה. הוא אמר שזכייה באליפות כאן היא דבר שמעולם לא חוויתי. בשנה השלישית שלי הגענו לגמר שהתקיים בגרמניה, במקום בו היטלר אמר שהוא רוצה להרוג את כל היהודים. זכינו שם באליפות אירופה ואני בכיתי. הרגשתי שהניצחון הזה סותם לנאצים את הפה. בכיתי הרבה פעמים כאן. גרמנו לעולם להתעורר ולראות מה עשינו.

על החזרה לארץ עם הגביע אמר: "זה היה מדהים, הגענו לישראל וחיכו לנו בשדה התעופה אנשים מכל העולם. הגיעו כ-100 אלף אנשים לחגוג".

על מכבי של היום אמר: "ראיתי את מכבי משחקת ולשחקנים אין את הכימיה והאמון אחד בשני וזה אחד הדברים החשובים בכדורסל. בנייה של קבוצה חייבת להתחיל מרכזים קשוחים, כאלה שיודעים ליצור ולהגיע למצבים. הם צריכים לערב את השחקנים מסביבם ולעשות אותם טובים יותר. בזמננו לא היינו רואים שחקנים שמתלוננים שהם על הספסל".

ארל וויליאמס ואולסי פרי מקבלים כבוד לפני המשחק (שי לוי)

בשהותו בארץ מוקף ארל חברים טובים אך מי שדואג לו יותר מכל כדי שייהנה מהביקור הוא לא אחר מחברו, דורון ג'מצ'י, שדואג להכיר לו את "ישראל החדשה" על פי הגדרתו ואפילו מצליח לדלות ממנו בשיחות טלפון יומיות כמה מילים בעברית שמעולם לא שכח.