אפשר לומר כמעט בוודאות וללא בדיקה אמפירית, כי מרבית המתאמנים אשר מגיעים לחדר כושר למטרות של העלאת מסת שריר (היפרטרופיה), מגיעים מתוך מטרה לשפר המראה החיצוני שלהם. אז נכון, חלק קטן מהם, אם בכלל, יציין מטרות אחרות דוגמת שיפור הבריאות, ענייני שריפת שומן במנוחה וכיו”ב, אך נראה שרכיב האסתטיקה הוא עדיין זה שנותן את הטון.
אך האם העלאת נפח השרירים הינה האחראית הבלעדית למראה החיצוני שלנו? ממש לא. קיימים אלמנטים נוספים בגופינו אשר משפיעים באופן ישיר על המראה שלנו דוגמת: ורידים בולטים, אחוז השומן שלנו, צורת השריר וכן הלאה.
מי שמתייחס לאותם “אלמנטים נוספים” הוא לא אחר מאשר מומחה הכושר ג’ף קבאליר, אשר מתפעל ללא מנוחה את עמוד ה-YouTube הרשמי שלו, אשר זוכה ליותר מ-11 מיליון עוקבים ומתקדם בצעדי ענק לעבר 2 מיליארד צפיות.
בקטע ווידאו שהעלה השבוע, קבאליר מתייחס לקו המפריד בין חלקו הימני של שרירי החזה לחלקם השמאלי, שהוא למעשה נקודות החיבור של שרירי החזה עם עצם החזה. קבאליר טוען כי לקו זה יש חשיבות לא מעטה בנראות שרירי החזה, בדיוק כמו לקו המפריד בין הקוביות בבטן – זהו אמנם עניין ויזואלי שאינו אובייקטיבי, אך עבור אלו שמסכימים עם קבאליר שווה להמשיך לקרוא.
כמו תמיד, גם כאן לתזונה יש חשיבות מכרעת (pixabay)האחרון מתייחס קודם כל לעניין התזונה ולצורך המחשה הוא משתמש בשתי דמויות שונות: מתאמן עם חזה בגודל סביר עם אחוז שומן נמוך יחסית ומתאמן עם חזה גדול יותר עם אחוז שומן גבוה יותר. לדידו של קבאליר, הדמות הראשונה תראה מרשימה יותר, שכן בה ניתן לראות את הקו המפריד בין שני חלקי החזה בצורה ברורה יותר, וקיימת לכאורה אשליה ששרירי חזה נראים מרשימים ובולטים יותר.
מעבר לעניין התזונה יש חשיבות כמובן לרכיב התרגילים בהם אנו בוחרים לאימון החזה. קבאליר אינו מזלזל בתרגילים הקלאסיים להגדלת נפח שרירי החזה דוגמת לחיצה המוט בשכיבה ושאר התרגילים המורכבים (הכוללים את מפרק המרפק), אך הוא מבקש לא לשכוח את התרגילים אשר מאפשרים כיווץ מלא של שריר – אפילו אם תאלצו להוריד במשקלים כדי להשלים את התנועה המלאה.
אם תשימו לב לכך, כפות הידיים שלכם והמרפקים שלכם לעולם לא יתקרבו אחד לשני בתרגילי הלחיצה השונים (לחיצת מוט, שכיבות סמיכה או מקבילים) כמו בתרגיל הפרפר או בתרגיל הפול-אובר ובדיוק בנקודה זו “קבור הכלב” – ייתכן וזו בדיוק “הגדילה” שחסרה לכם כדי לראות את אותו קו מדובר.
תרגיל הפרפר. קבאליר ממליץ אפילו לחצות את קו האמצע בביצוע עם יד אחת (צ"מ)לסיום דבריו של קבאליר, הוא מזכיר שלא ניתן לעבוד בצורה ספציפית על החלק הפנימי של שריר החזה (הקרוב לקו), אך הוא מציין אלמנט חשוב נוסף בתרגילים אשר מאפשרים כיווץ מלא.
מדובר למעשה בנתון מפתיע וננסה לא להיכנס יותר מדי לניתוח המדעי של הדברים: מסתבר שלא כל סיבי שרירי החזה מתחברים בצד השני לזרועות שלנו, מה שמעלה את השאלה כיצד אותם סיבים (non-spanning fibers) עוזרים לקרב את הזרועות אחת לשניה בתרגיל הפרפר למשל.
קבאליר מסביר כי הם אמנם לא משתתפים בתחילת התנועה אך הם בהחלט עוזרים לכיווץ הסופי – לכן מודגשת שוב החשיבות של תרגילי הפרפר שכן הם מאפשרים עבודה כמעט בלעדית על סיבים אלו, בדרך להגדלה יעילה יותר של שרירי החזה.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור בריאות וכושר באתר. מאמן כדורסל בהכשרתו, מדריך חדר כושר ומאמן TRX מוסמך.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה!