מחוץ לים הוא טיפוס שקט, אבל כשהוא נכנס למים הכל מתפרץ החוצה וצריך להיות חזק. כל משחה של מים פתוחים נקרא מרתון. זה משחה ארוך וקשה לאורך עשרה קילומטרים של שחייה, לרוב עם מרחקים ברורים של 1,500 מטר בין מצוף למצוף כאשר כל תחרות כזאת מגיעה כמעט לשעתיים בים, ולכן יש בו הרבה טקטיקה, אקשן ודרמה. לפעמים יש גלים, לפעמים גשם, לפעמים שמש, לפעמים מתחת לפני המים יש זרמים שיכולים למשוך אותך לכיוונים אחרים, ולכן הראש של מתן רודיטי לא מפסיק לעבוד.
"בתחרויות אני אוהב לנתח מה קורה בים. בשביל להבין איפה אני ממוקם צריך ראייה מרחבית ואני מפעיל את הראש לאורך כל התחרות. תוך כדי שאני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה איפה כל אחד מהמתחרים שלי נמצא, אני מדמיין את התמונה של המשחה הזה כאילו מלמעלה, מנקודת מבט של ציפור, וככה אני מעריך בערך איפה כל שחיין נמצא ומה הפער בינינו. עם הזמן אתה לומד גם איך הים מתנהג", כך מספר השחיין, שתמיד נשאר עם הראש מעל המים.
עם הראש מעל המים. רודיטי (שחר גרוס)כשהוא בתוך המים, הוא כל הזמן עסוק בחישובים. "בדרך כלל כולם שוחים בקו ישר למצוף ואחרי 20 פעולות חתירה אני מרים את הראש קדימה. אם אני מרגיש שאני סוטה שמאלה, אז אני יודע שיש זרם שמשך אותי לשם, ואז אני גם יודע לנווט ולתקן בעצמי את הסטייה שנוצרה מהזרם. לפעמים אני גם מתלבש עליו או יודע לחמוק ממנו, אבל בדרך כלל אני אנסה להיות כמה שיותר להיות בקו ישר בדרך למצוף. קורה לפעמים שאני גם רוכב על זה ששוחה לפניי ונצמד לו לרגליים כי זה חוסך לי אנרגיה, ממש כמו באופניים כאשר זה שלפניך חותך את האוויר ואתה נוסע אחריו. אני אוהב שהכול משתנה כל הזמן".
בין כל ההישגים הגדולים של אולימפיאדת טוקיו 2020, שכללו שתי מדליות זהב אולימפיות ושתי מדליות ארד מרשימות, היה עוד ספורטאי אחד שרשם הישג משמעותי וסיים קרוב מאוד לפודיום. מתן רודיטי בן ה-22 מהרצליה, שהתחרה במים הפתוחים, הפך לשחיין עם התוצאה הטובה ביותר בהיסטוריה של הענף הישראלי כאשר סיים במקום הרביעי את התחרות האולימפית. לרגל ראש השנה, הוא מדבר בראיון מיוחד ל-ONE על התוצאה שקבע ביפן, החשיפה, האינסטגרם, הסיפור המשפחתי המרגש וגם הרצון להחזיק במדליה אולימפית בעוד שלוש שנים. כמו שנאמר, שנהיה לראש ולא לזנב הפודיום.
מתן רודיטי במים. הראש תמיד עסוק (שחר גרוס)במונחים ישראלים ההישג של רודיטי הוא מטורף, במיוחד לאחר שהשיג את הקריטריון האולימפי רק ברגע האחרון, אבל לזכותו ייאמר שהוא לא פעם בלט והתקרב לטופ העולמי. ב-2018 הוא סיים במקום החמישי באליפות אירופה במים פתוחים, כאשר מי ששולטים בענף הם בעיקר האירופאים, כך שהתחרות הזו די שיקפה את המצב בעולם. אלא שכעבור שנה, דווקא כאשר הישראלי ציפה לראות התקדמות, באליפות העולם של 2019 הוא הגיע לנקודת משבר.
"באליפות העולם הזו היה הקריטריון לאולאמפיאדת טוקיו", ציין רודיטי. "הגעתי אליה בידיעה שעשרת הראשונים מקבל כרטיס ישיר ליפן, ולפי המיקום שלי באליפות אירופה, ציפיתי לסיים בעשירייה הראשונה שזה היה מאוד ריאלי, אבל אז הגיעו כל שחייני הבריכות שמתמחים ב-1,500 מטר ודי שינו את הטקטיקה שהייתי רגיל אליה. הקצב היה חזק מאוד בשני הקילומטרים הראשונים, ואני נתפסתי לא מוכן. נשארתי מאחור במקום ה-35 והיה לי קשה לחזור כבר כי נוצר פער רציני. שחיתי בכל הכוח כדי להגיע לדבוקה המובילה, לקח לי שלושה קילומטרים כדי לסגור את המרחק הזה והגעתי לדבוקה של 25 השחיינים המובילים רק כדי לגלות ש-200 מטר אחרי שאני תופס אותם עוד חמישה מתוכם נכנסו לספרינט משוגע. בסוף שילמתי מחיר כבד בזה שנשארתי מאחור וסיימתי רק במקום ה-20".
איך קיבלת את התוצאה הזו אחרי אליפות העולם?
"זה היה מאכזב כי הייתי בכושר טוב, פשוט מבחינה טקטית הייתה לי פשלה. למרות הכול, אליפות העולם הזו מאוד תרמה לי, כי הפקתי לקחים ממנה, למדתי מזה והתכוננתי כמו שצריך מבחינה טקטית לטוקיו".
הפיק לקחים מאליפות העולם לקראת ההופעה במשחקים האולימפיים (שחר גרוס)ומה הייתה הגישה שלך בטקטיקה למשחקים האולימפיים בטוקיו?
"יש גישה ידועה של האלוף האולימפי לשעבר, שתמיד מתמקם יחסית מאחורה, במקום שהוא רגוע ובלי הרבה שחיינים, ולאט לאט עובר קדימה עד שבקילומטרים האחרונים לפני קו הסיום הוא עוקף את כולם. באליפות העולם נקטתי בטקטיקה הזאת, שילמתי את המחיר, ושם הפקתי לקחים לקראת האולימפיאדה. בטוקיו אמרתי לעצמי שאני צריך להיות בעשירייה המובילה כבר בהתחלה, למרות שזה מסוכן כי הרבה פעמים אתה עלול לקבל מרפק או ברך של מישהו לתוך הגוף שלך ולשלם על זה מחיר אנרגטי. תוך כדי הורדתי רגל מהגז, עצרתי לשתות מים ושמרתי כוחות לסוף כי הבנתי שצריך איזון בגלל שיש הרבה שיקולים במשחה כזה. לשמחתי הכל עבד מצוין".
“בטוקיו אמרתי ‘שיצבטו אותי, חייב לדעת שזה אמיתי’”
כשאתה במשחה בטוקיו, מתי אתה בעצם מבין שאתה הולך לקבוע הישג משמעותי במים?
"אחרי חמישה קילומטרים הסתכלתי לצדדים כדי לנסות ולבנות את התמונה של כל המתחרים בראש שלי, ושם אני מבין שאני בוודאות בין שמונת השחיינים הטובים ביותר, שזו הייתה המטרה שלי. שם רציתי להיות, זו הייתה פסגת השאיפות שלי. ברגע הזה שמחתי בטירוף, זה הביא לי עוד יותר אדרנלין והתמלאתי בכוח. נראה לי שזה הרגיש כמו להבקיע גול במשחק כדורגל. עברתי את האלוף האולימפי לשעבר מריו 2016 פרי וירטמן ההולנדי, עברתי את השחיין האמריקאי ג'ורדן ווילימובסקי ועברתי את מארק אוליבייה הצרפתי, שהם שחיינים מהטופ העולמי וכאלה שלא ציפיתי לעבור אותם. הייתי באקסטזה, אמרתי לעצמי 'שיצבטו אותי, אני חייב לדעת שזה אמיתי'. עלה לי חיוך במים. כל אחד כזה שעברתי רק הכניס בי יותר טירוף".
היה בטירוף כשסיים רביעי באולימפיאדת טוקיו (שחר גרוס)איך זה הרגיש לדעת שסיימת במקום הרביעי?
"הייתי באקסטזה. האולימפיאדה זו הבמה הכי גדולה שאתה יכול להיות בה. לשם כיוונתי כל הזמן הזה והרגשתי לחץ אדיר שלא הרגשתי באף תחרות. אני מתעל את זה למקום חיובי ולוקח מזה אנרגיה, כי חשוב לשמור על אופטימיות בגלל שהרבה מהטקטיקה היא מלחמה פסיכולוגית עם עצמך. כשקוראים בשם שלי ואני הולך לאזור הזינוק, אני חושב על זה שיש מדינה שלמה שתומכת בי וצופה בי בארץ. זה משהו מרגש".
אתה השחיין שהגיע למקום הכי גבוה במשחקים האולימפיים. ציפית לזה בכלל?
"כמובן שלפני זה ידעתי שהמקום השביעי של יעקב טומרקין מלונדון 2012 זה הישג השיא של שחיין ישראלי. המטרה שלי הייתה קודם כל לסיים בין שמונת הטובים ביותר, שזה מקביל לגמר אולימפי בשחייה בבריכות. כשהגעתי לטוקיו הרגשתי מעולה, אבל בתסריט האופטימי שלי חשבתי שאוכל להגיע למקום השביעי בערך ולהשתוות לטומרקין. בסוף הפתעתי את עצמי. כשאתה מסיים רביעי, אתה מבין עד כמה זה נחשב להישג מטורף".
השחיין הישראלי שהיה הכי קרוב למדליה אי פעם. רודיטי (שחר גרוס)גם סיימת יחסית קרוב למדליסטים, בפער של 23 שניות מהמקום השלישי. מה עובר לך בראש כשאתה יוצא מהמים?
"הרגשתי שהתעליתי על עצמי. הכול הסתדר לי מעולה, גם בטקטיקה ובאיך שבחרתי לשחות שם. לא הייתה לי אפילו טעות אחת קטנה, הכל היה מושלם ובגלל זה סיימתי רביעי. לכן אני לא חושב שבסיטואציה אחרת הייתי מגיע שלישי בטוקיו, אבל זה בהחלט מראה שאני קרוב לשם, שיש לי את האפשרות לעשות את זה. ואני אמשיך לעבוד קשה כי התוצאה בטוקיו מאוד דרבנה אותי".
“בריכה? זה כמו תנאי מעבדה”
מתן הוא טיפוס מופנם יחסית. בשבילו, הים הוא מקום הבילוי המועדף עליו, גם אחרי שעות האימונים והתחרויות. "זה המקום שאני מרגיש בו הכי בנוח", הוא מסביר. "וכן, גם כשיש לי זמן פנוי מאימונים אני מגיע לחוף. אני אוהב את הגלים, את השמש, את השקט".
מעדיף את הים על פני הבריכה. מתן רודיטי בהרצליה (שחר גרוס)יחד עם זאת, מאז ומתמיד מתן העדיף את תנאי הים המשתנים, המאתגרים והסוערים. "שחייה בבריכות זה כמו לשחות בתנאי מעבדה. אתה יודע בדיוק מה הולך להיות ואיך זה הולך להסתיים. במים הפתוחים זה לא ככה. במקום לשחות במרחק של 50 מטר הלוך וחזור בין ארבע קירות, אתה שוחה במקום פתוח; במקום לשחות לבד במסלול בבריכה, שוחים איתך הרבה מאוד שחיינים בדבוקה אחת; במקום לשחות בבריכה סגורה עם אותה טמפרטורה קבועה, יש גלים ותנאי מזג אוויר שמשפיעים עליך. לכן מבחינתי הבריכה היא המעבדה, והשחייה בים היא החיים האמיתיים בטבע. גם הרבה יותר כיף לראות את הים או איזה אגם יפה מאשר להסתכל על בריכה סגורה".
כבר מגיל קטן התחרה בשחייה והמאמנים שלו גילו שיש לו יכולת אירובית יוצאת דופן. הוא תמיד החזיק הכי הרבה זמן במים, הצטיין במשחים הארוכים והפך לאלוף ישראל ושיאן ישראל ב-1,500 מטר בבריכה. אלא שהים משך אותו יותר וסקרן אותו יותר, כאמור, ולכן בחר להתמקד במים הפתוחים. באופן מפתיע, למרות שהוא מתחרה בים, רודיטי דווקא מתאמן יותר בבריכות, הרי שבשבוע אחד הוא עושה עשרה אימונים ב"מעבדה" ורק אחד בים.
רודיטי במשחה במים פתוחים (שחר גרוס)מתן, ההצטיינות של השחיינים במים הפתוחים באימוני הבריכה היא בעיקר במרחק של ה-1,500 וחלקם אפילו מתחרים גם במרחק הזה בבריכה במשחקים האולימפיים. יש סיכוי שנראה אותם גם עושה משהו דומה בפאריס?
"אני לא שולל את זה שאתחרה גם במים הפתוחים וגם בבריכה, אבל יש לי הרבה יותר פוטנציאל ברמה העולמית במים הפתוחים מאשר ב-1,500 מטר, למרות שגם לשם אוכל לעשות קריטריון אולימפי לדעתי. אני מתאמן על שיפור המהירות בספרינטים ובאירובי בבריכה, כך שזה חלק מהדרך להתאמן ב-1,500 מטר וזו בהחלט אופציה להתחרות במרחק הזה בעתיד, כל עוד אוכל לשלב בין שני הדברים".
צריך להיות טיפוס חזק כדי לשהות כל כך הרבה זמן מתחת למים. איך שורדים כמעט שעתיים במשחה במים הפתוחים?
"דווקא שחייה במים פתוחים מאוד מעניינת ומכניסה אותך לסיטואציות מאתגרות, זה ענף מיוחד ואני אוהב אותו. כל משחה כזה הוא חוויה בפני עצמה. אני מספר לעצמי את הסיפור של המשחה באמצע הדרך, כל הזמן מתרכז בטקטיקה ומנסה להבין איפה אני נמצא. תמיד יש לי שירים שמתנגנים בראש, ואני תמיד רוצה שזה יהיה שיר קצבי שישמור אותי על קצב גבוה".
יש מצב שיתחרה בבריכה בפאריס. רודיטי (גיא יחיאלי, איגוד השחייה)“ההורים שלי נותנים לי הרבה כוח”
אם מישהו תהה לגבי השאלה האם ההצלחה תעלה לו לראש, אז לא. הוא לא אדם מוחצן והאינסטגרם שלו לא רשם עלייה גדולה של עוקבים, כפי שקרה לדוגמה בחשבונות של ספורטאים אולימפיים אחרים שחזרו מטוקיו. אביו, שמואל רודיטי, כדורגלן לשעבר, מנסה לגרום לו לשווק את עצמו קצת יותר כלפי חוץ, לשתף ולהיפתח לעולם. כרגע, אגב, מתן עדיין לא מקבל תמיכה של אף ספונסר כפי שמקבלים הספורטאים האולימפיים המובילים בארץ, והמצב הכלכלי כמובן תמיד מעסיק אותו, אבל הוא מאמין שגם זה יבוא בהמשך ככל שיכירו אותו יותר.
"אני פחות פעיל באינסטגרם בגלל שאני פחות אוהב לתעד דברים, אלא מעדיף ליהנות מהרגע, לחוות אותו בעצמי ופחות דרך המצלמה", הסביר מתן רודיטי. "עד עכשיו רציתי להתעסק רק באימונים ובתחרויות, אבל עכשיו אני מקדיש לזה קצת יותר זמן ומידי פעם משתף יותר ממה שעובר עליי ברשתות החברתיות".
חושב על שירים תוך כדי תחרות ולא פעיל באינסטגרם (שחר גרוס)לשחיין יש גם את הסיפור המשפחתי המרגש שלו, זה שאביו חשף מיד לאחר הופעתו באולימפיאדת טוקיו בראיון ל-ONE ("מתן הוא מתנה. בואו לעולם הציל אותנו מגיהנום"). כזכור, מתן נולד בהחלטה משותפת של הוריו, שמואל ומזל, להביא לעולם ילד לאחר ששכלו את אחיו יוסי ז"ל בתאונת דרכים. ודווקא בנושא הזה השחיין עצמו לא מרבה במילים בדרך כלל.
כשאבא שלך הוציא את הסיפור הזה החוצה וסיפר כמה חשוב להם שאתה עושה את התיקון למשפחה אחרי הטרגדיה שההורים שלך עברו, איך הגבת?
"אני מעדיף פחות לדבר על זה כי זה לא משהו שאני חושב עליו או חי אותו ביום-יום, זו סיטואציה שפשוט נולדתי לתוכה. אני מבין את הסיפור האישי ואת החשיבות שלו כמובן, אבל ההורים שלי יותר חוו את זה בהשוואה אליי. אני בקושי מדבר על זה עם אנשים, אבל אם אבא שלי הרגיש בנוח להוציא את זה ואמר שהוא גאה בי אז אני שמח על זה".
מתן רודיטי והוריו (איציק בלניצקי)וכשהוא אומר שאתה זה שהכניס לו אור הביתה אחרי כל מה שקרה, ועוד אומר את זה אחרי ההישג הגדול שלך בטוקיו, זה עושה לך משהו?
"כן, ברור. אמא ואבא שלי מאוד תומכים בי ועוזרים לי, ואני יודע שהם מקדישים הרבה מהזמן שלהם להצלחה שלי. אני מאוד מעריך אותם על זה. גם כשאני יוצא למשחה, כשקוראים בשם שלי לפני הזינוק, אני יודע שההורים שלי תומכים בי ורואים אותי מהבית. זה נותן לי הרבה כוח ומאוד מרגש אותי כמובן, אבל איך שהתחרות מתחילה אני מיד חוזר להיות מחושב וקר רוח. כשהכול נגמר, אם אני עושה תוצאה טובה, אז אני מאושר ביחד איתם".
הייתה תקופה שגם עזבת את הבית קצת. בארץ אתה מתאמן תחת אמיר עופר, אבל הענף עבר שינוי עם הרבה שחיינים שיוצאים להתאמן בארצות הברית אצל דייב מארש, כך שגם אתה יצאת לשם כדי לעבוד עם דייב קלשהיימר, מאמן נבחרת ארצות הברית בשחייה במים פתוחים. כמה העבודה שם עזרה לך להשתפר?
"המון. בארצות הברית ראיתי איך הגדולים באמת מתאמנים. שם גם אמרו לי בפעם הראשונה שאני מסוגל לסיים בחמישייה המובילה באולימפיאדה ובסוף זה באמת קרה".
דייב מארש (נעם מורנו)גם בעולם מסתכלים עליך אחרת עכשיו?
"אני מאמין שכן. קיבלתי כמה פידבקים מהשחיינים שאני מכיר ואני בטוח שכולם עכשיו מכירים אותי".
שיא הקריירה של שחיין במים פתוחים מגיע באזור גיל 25, שזה די מסתדר עם אולימפיאדת פאריס 2024, שם תגיע לגיל הזה. אז יש סיכוי שנראה אותך בעוד שלוש שנים במאבקים על מדליה אולימפית?
"אני מאמין שכן, לשם אני שואף".
יאללה, למטרה הבאה (שחר גרוס)