הפרישה של סימון ביילס, הסדקים בבריכת השחייה מול האוסטרלים העולים, שוב ללא מדליית זהב בריצת 100 מטר היוקרתית, הפסד סנסציוני לנבחרת הכדורגל בנשים ועוד לא מעט נפילות של המשלחת האמריקאית התרחשו ב-11 הימים מפתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו, שישה ימים בלבד לפני טקס הנעילה.
בעקבות כל אלה מי שהשתלטו על כל החזיתות היו שוב הסינים, שבאופן מפתיע מאוד (טרם תחילת המשחקים כמובן) מחזיקים בהכי הרבה מדליות זהב ובהפרש ניכר (22:29). גם בסך הכל הכללי האמריקאים רק עם שלוש מדליות יותר (61:64), כשאפילו במשחקים האולימפיים בבייג’ינג, המקומיים לא סיימו עם יותר מדליות מארה”ב (110:100).
ליו יאנג (רויטרס)בדרך קבע האמריקאים משיגים יותר מדליות בתחרויות האתלטיקה, אבל לאור כמות הנפילות של ארה”ב במשחקים הנוכחיים יהיה קשה להמר על כך כמשהו ודאי. ובינתיים המשלחת האיכותית מסין המשיכה להרשים בהתעמלות המכשירים, בהרמת המשקולות ואפילו ברכיבת אופניים בשטח.
רק לסבר את האוזן עד כמה השליטה של ארה”ב היא מוחלטת לאורך השנים, בניגוד למה שקורה כרגע, אפשר להסתכל על טבליות המדליות שם האמריקאים בפער עצום משאר המדינות – 2,523 זכיות לעומת 1,010 מדליות של ברית המועצות השנייה. אז בבייג’ינג הסינים השיגו פחות מדליות, אך יותר זהב ואם הפעם יצליחו להשיג גם יותר מדליות באופן כללי זה יהיה משהו בהחלט יוצא דופן ויקרה לראשונה מברצלונה 1992.
דרסל וחבריו לשליחים נפרדים מהבריכה בטוקיו (רויטרס)הפעם האחרונה שארה”ב לא הייתה עם שיא הזכיות? לפני 29 שנים. אז המשלחת המאוחדת, ממשיכת הדרך של ברית המועצות אפשר לומר, עם רוסיה, אוקראינה, גאורגיה ועוד 9 מדינות גם יחד השאירו את האמריקאים מאחור עם 108 לעומת 112 של המדינות ממזרח אירופה. במשחקים האולימפיים בסיאול 1998, המשלחת המפוקפקת של מזרח גרמניה הייתה שנייה עם 102 וברית המועצות עם 132 מדליות.
ואגב, אם בחשדות עסקינן, אז גם הפעם ראיין מרפי, השחיין האמריקאי, שעצר רצף זכיות של ארצו ב-200 מטר גב הביע ביקורת על ההפסד שלו בגמר ליבגני רילוב הרוסי: “אני מרגיש שהמשחה שלי לא היה נקי”. תירוץ או יש מן האמת? ימים יגידו. בכל אופן המשלחת האמריקאית לא עומדת עד כה בציפיות, ופחות מבחינת הכמות, שסביר להניח שתגיע לאזור ה-90 פלוס/מינוס, אלא יותר מהכיוון של הסתפקות במקומות 2/3 על הפודיום בלא מעט מקצועות בהם ארה”ב שלטה באין מפריע כמעט.
ראבן סאנדרס חוגגת מדליה (רויטרס)כאמור, לא מעט ספורטאים אמריקאים איכזבו ולא בהכרח כי לא עמדו על הפודיום, אך בניגוד אליהם מי שסיפק בענק את הסחורה הוא הכוכב הגדול בבריכת השחייה. קיילב דרסל, שהוא אמנם לא מייקל פלפס וגם בוודאי שלא יהיה, אבל לגמרי עמד בציפיות עם חמש מדליות מוזהבות וללא היכולת הפנטסטית שלו, בארצות הברית כבר היו מדברים על ההופעה בבריכת השחייה ככישלון.
בכל אופן נותרו עוד שישה ימים מלאים ומסקרנים של תחרויות והמצב עוד יכול להשתנות, אך אם המגמה הנוכחית תימשך והסינים, שמגיעים כבר כמעט לכל פודיום ועשו קפיצה אדירה מאולימפיאדת ריו, ייקחו יותר זהב/מדליות או גם וגם, והפעם לא בביתם, זו תהיה כבר הפתעה גדולה וחותמת לאמריקאים שהם צריכים לעשות חישוב מחדש כי הפערים כבר הולכים ומצטמצמים יותר ויותר.