יום ראשון, 26.09.2021 שעה 11:49
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|מגזין הספורט לצעירים|בריאות וכושר|ליגת החלומות|לה ליגה פנטזי

גילי כהן פורשת: סיימתי את הפרק הזה בחיי

הג’ודאית בראיון פרישה בלעדי ל-ONE: הפציעות, המאבק בפרימו, ניסיון האיגוד לפתוח את הקריטריון מחדש והמדליה שלא קיבלה במשחקים האולימפיים בטוקיו

8 תגובות |
גילי כהן (איגוד הג'ודו, עודד קרני)
גילי כהן (איגוד הג'ודו, עודד קרני)

השנתיים האחרונות של הספורטאים האולימפיים הרגישו לרובם כמו רכבת הרים. אלו היו שנתיים עם המון תהפוכות ופניות חדות, רגעים של חוסר ודאות לצד רגעי אושר גדולים ובסופם כמובן ההופעה באולימפיאדת 2020 - אבל אין אף ספורטאי שעבר את מה שחוותה גילי כהן בתקופה הזו.

בקמפיין האולימפי האחרון שלה, הג'ודאית בת ה-30 נפצעה פעמיים ברצועות הברך כאשר בפעם האחרונה זה קרה כמה חודשים לפני למשחקים האולימפיים, היא איבדה את הכרטיס לטוקיו אחרי מאבק מאתגר מול גפן פרימו הצעירה, קיבלה הזדמנות חוזרת להיאבק עליו שוב בגלל דחיית האירוע בשנה, עברה הליך שיקום ארוך - וזכתה בכרטיס ממש ברגע האחרון.

גילי כהן (sanyu nakata)גילי כהן (sanyu nakata)

אלא שלא הכל הלך חלק. פחות מחודשיים לנסיעה ליפן, גילי כהן הבינה כי האיגוד מעוניין לשקול מחדש את יציאתה לאולימפיאדת טוקיו עם מכתב ששלח לוועד האולימפי, שדחה על הסף את האפשרות לשלוח נציגה אחרת בקטגוריית המשקל של עד 52 ק"ג בה היא מתחרה. בסופו של דבר, כהן עלתה למזרן בניפון בודוקאן והודחה כבר בשלב מוקדם, שם נפצעה במרפק ובעקבות זאת גם הייתה בעצם הנציגה היחידה מנבחרת הג'ודו שחזרה בלי מדליה מהתחרות הקבוצתית.

כעת, גילי כהן מדברת לראשונה בראיון מיוחד ובלעדי ל-ONE על כל מה שעברה במסע לאולימפיאדת טוקיו ומודיעה: “סיימתי את הפרק הזה בחיי”. הג'ודאית הנהדרת - זו שהופיעה פעמיים במשחקים האולימפיים בריו 2016 ובטוקיו 2020, התמודדה עם אתגרים גדולים בהצלחה יתרה, זכתה בשיאה במדליית הארד באליפות אירופה ב-2014, גרפה עוד 7 מדליות בתחרויות גראנד סלאם ובעוד 14 מדליות בתחרויות גראנד פרי - מבינה עכשיו שזה נגמר ושהיא לא תשוב עוד למזרן.

גילי כהן (רויטרס)גילי כהן (רויטרס)

גילי, בקמפיין האולימפי האחרון עברת פציעה קשה, הפסדת את קריטריון לטוקיו, המשחקים נדחו בשנה, הוא נפתח מחדש ובסוף גם השגת אותו ממש ברגע האחרון. מה עבר עלייך בשנתיים האחרונות?
“וואו, זה מרגיש לי עכשיו כאילו הכל קרה לפני אלף שנה. עברתי רכבת הרים גדולה. כל המאבק על הקריטריון, ההתמודדות עם מגפת הקורונה, הדחייה שפתאום השאירה לי סיכוי והניצחון בכרטיס לטוקיו מרגישים לי כמו פרק זמן ארוך מאוד”.

איך מתמודדים עם פציעה כל כך מורכבת שמגיעה רגע לפני סגירת הקריטריון?
”הייתה לי פציעה קשה ושנה לפני כן הייתה לי עוד פציעה, כך שהכל ביחד היה לי די קשה. לא הרבה חשבו שאוכל לחזור, מה גם שיש הבדל בין לחזור לכשירות ובין לחזור לביצועים מלאים, אז עצם זה שחזרתי ועשיתי מדליות לאחר מכן זו כבר הייתה הצלחה גדולה מבחינתי. בפעם השנייה שנפצעתי בברך זה היה קשה, כי הקריטריון היה קרוב ולא היה לי הרבה זמן להתאושש. הייתי בלחץ של זמן מול הקריטריון הישראלי, אבל לא נשברתי כל עוד היה סיכוי והאמנתי שאני אוכל לעשות את זה”.

בפעם השנייה שנלחמת על הכרטיס לטוקיו, הכל הוכרע בעצם בגראנד סלאם תל אביב שנערך בחודש פברואר, והשגת מדליה שהבטיחה לך את הכרטיס לטוקיו ממש בשיא המרוץ. מה הרגשת באותו רגע?
“אחרי שחזרתי מהפציעה שלי והקריטריון נפתח, בתחרויות הראשונות הרגשתי שהיו לי כמה פספוסים והגעתי לגראנד סלאם בתל אביב בידיעה שזה להיות או לחדול. זה היה יום כמעט מושלם. כל ההכנה והאימונים שעברתי, השיקום הארוך, ההכנה המנטלית - הכל התחבר ליום הזה, שהסתיים באופוריה. באתי לתחרויות באותו היום באמונה שלמה שזה היום שלי ושזה הולך לקרות, והיה לי כיף לראות שדברים התחברו ככה. זה אחד מהימים שהכי זכורים לי לטובה מהקריירה שלי. זה הרגיש לי כמו ניצחון שהוא הרבה מעבר למדליות או הרבה מעבר לרק להשיג את הקריטריון, כי עמדתי בפני משהו שהיה נראה לכאורה כבלתי אפשרי, הייתי עם הגב אל הקיר, והצלחתי להשיג את זה. זה היה מדהים”.

"האמנתי שאוכל להגיע לטוקיו". גילי כהן (רדאד ג'בארה)"האמנתי שאוכל להגיע לטוקיו". גילי כהן (רדאד ג'בארה)

הגעת לטוקיו ורצית לרשום הישג משמעותי. כמה היית מאוכזבת מההדחה המוקדמת שלך במשחקים האולימפיים?
“כשהתכוננתי לטוקיו, ניסיתי להשתמש בדיוק באותה ההכנה ובאותן התחושות שהיו לי לפני גראנד סלאם תל אביב, התחרות שבה זכיתי במדליה והשגתי את הקריטריון, כדי לשחזר את היום המוצלח הזה שוב בטוקיו. באתי באותה תחושה ואמונה שזה יהיה היום שלי ושאעשה בו את ההישג הגדול שאני מחכה לו. הרגשתי ככה לאורך כל הימים שהעברתי בטוקיו לפני התחרות, ביום התחרות עצמו וגם בקרב הראשון שניצחתי”.

ומה קרה אחר כך?
“לצערי בקרב השני נקלעתי לסיטואציה בקרקע מול היריבה שלי, שתפסה אותי ועשתה לי בריח. כשהפסדתי לה, לא האמנתי שזה נגמר כל כך מהר. חיכיתי הרבה זמן לרגע הזה ורציתי חוויה מתקנת מזו שהייתה לי באולימפיאדת ריו, האמנתי באמונה שלמה שזה הולך לקרות - וכשזה לא קרה, הייתה בי אכזבה ותחושת החמצה קשה”.

גילי כהן (חגי מיכאלי)גילי כהן (חגי מיכאלי)

כמה ימים אחרי שסיימת את התחרות האישית, הנבחרת כולה התכוננה לתחרות הקבוצתית במטרה להשיג מדליה ואת לא היית חלק מזה. מה קרה שם בעצם?
“הפסדתי בבריח בתחרות האישית וכשפותחים בריח בג'ודו אז אחרי שנייה או שתיים אפשר להיפצע מזה. מה שקרה זה שהמרפק שלי התנפח ולא יכולתי לעשות ג'ודו. בהתחלה, במחשבה שלנו כנבחרת, רצינו שכולן יירשמו לתחרות הקבוצתית, אבל גם ידענו, אני ושירה ראשוני, שאנחנו נתחרה רק אם יקרה משהו יוצא דופן חס וחלילה לתמנע נלסון לוי, כי היינו שלוש ג'ודאיות שנכנסו בקטגוריית משקל אחת בתחרות הקבוצתית של עד 57 ק"ג”.

אז איך התקבלה ההחלטה בעצם מי תתחרה? הפציעה הכריעה?
“כן, ידעתי שצריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שאעלה על המזרן, אבל רק יומיים לפני התחרות התברר לנו שאי אפשר לרשום בכלל שלוש נציגות בקטגוריה אחת אלא רק שתיים. בהתחלה בנבחרת ניסו לבדוק אם זה יהיה אפשרי בכל זאת לרשום את שלושתנו, אחר כך ניסו לרשום אותי בקטגוריית משקל גבוהה יותר, אבל מבחינה טכנית או בירוקרטית זה לא היה אפשרי. לכן התקבלה החלטה עם הצוות הרפואי שנכון לרשום את שירה ולא אותי, כי היא הייתה יותר כשירה להתחרות".

נשארת ביציע וראית את כל הנבחרת חוגגת זכייה במדליה. כמה זה ביאס אותך?
“האמת שמראש ידעתי שסביר להניח שלא אקח חלק פעיל בתחרות הקבוצתית עם הופעה על המזרן, אבל מבחינת ההרגשה, לא באמת הבנתי מה זה אומר שאני לא רשומה לתחרות הזו - עד לרגע הזה שכולם ניצחו, ואז הקריאו את השמות של כל הנבחרת חוץ ממני והם עלו על הפודיום. האם התבאסתי מזה? באסה זה בלשון המעטה. גם אם לא הייתי עושה משהו בשביל המדליה הזו, להיות חלק מזה ולעמוד על הפודיום - הייתי אומרת שזו נחמה פרותא, אבל היא גם נחמה. אבל זה שהייתי היחידה שלא הייתה שם על הפודיום? זה הרגיש קשה פי כמה”.

נבחרת הג'ודו שזכתה במדליה הקבוצתית בטוקיו. כהן נעדרה מהתמונה (רויטרס)נבחרת הג'ודו שזכתה במדליה הקבוצתית בטוקיו. כהן נעדרה מהתמונה (רויטרס)

באיגוד ניסו לבקש שתעלי על הפודיום בכל זאת כדי לקבל מדליה ולהיות חלק מזה, אבל מה קורה לך בעצם אחרי שאת מבינה שאת היחידה שלא תקבל מדליה בטוקיו מבין כל חברי הנבחרת?
“הייתי למעלה ביציע, ראינו את הקרבות, הם ניצחו, זה היה מטורף, וכאשר אלה שהתחרו הלכו להתלבש לקראת טקס המדליות, באיגוד ניסו שוב לבדוק אם אני אוכל לעלות על הפודיום בכל זאת, אבל הם הבינו בדיעבד שאי אפשר לשנות את החוקים שנקבעו. זו לא הייתה איזו תחרות שאפשר במניפולציה לכופף את החוקים, אז פשוט באותו הרגע לקחתי צעד אחורה ולא הייתי חלק מזה. אפשר להגיד גם שחלק מזה היה בבחירה אישית שלי”.

“עצם זה שהגעתי לטוקיו - זה הניצחון שלי”  

גילי כהן היא אחת הספורטאיות האינטליגנטיות ביותר בספורט האולימפי. יש לה כבר תואר ראשון במדעי הרוח והחברה, היא בעיצומם של הלימודים לתואר שני במסלול מדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, וכעת היא תתרכז בהשלמת הלימודים בראש שקט. היא עדיין לא יודעת מה תרצה לעשות כשתהיה גדולה, וכשהיא מביטה לאחור, כל מה שיש לה לומר זוהי רק מילת תודה למשפחה שלה שליוותה אותה, לחברות שלה, למועדון שלה מכבי הרצליה, למאמנת שלה מיכל פיינבלט על כל השנים ביחד ולפיזיותרפיסט הנבחרת ברנרדו ברקן שנותן את הלב והנשמה, לדבריה. כעת היא נפרדת מהקריירה המקצוענית אחרי שעברה בהצלחה משברים רבים והיא מרגישה שזו סופה של תקופה. אחד מהם, אגב, קרה ממש לפני היציאה לטוקיו.

גילי כהן (חגי מיכאלי)גילי כהן (חגי מיכאלי)

גילי, היה גם עניין מסוים לפני אולימפיאדת טוקיו. כחודש וחצי לפני המשחקים האולימפיים, האיגוד הוציא מכתב לוועד האולימפי שהוא מציע לפתוח את הקריטריון ולשקול להטיס אולי את גפן פרימו במקומך. איך קיבלת את זה?
”יומיים אחרי אליפות העולם, כשאנחנו עוד בבודפשט, לראות כתבה שמישהו הוציא על בסיס משהו שמישהו אמר לו ואחר כך לא לשמוע הכחשה מהאיגוד, זה לא היה פשוט. לא היו לי ימים קלים. למרות שניסיתי להתרכז בעצמי, בידיעה שאין לי אנרגיה מיותרת לבזבז על זה באותו הרגע כי יש לי נסיעה למשחקים האולימפיים שאני צריכה להתכונן אליה, בכל זאת הדברים האלה מחלחלים וזה השפיע עליי".

נפגעת מהדרך שבה זה נעשה?
“זה שם אותי במצב לא נעים. זה הרגיש קצת זלזול בחוקים שנקבעו מראש. חלק מהעניין בג'ודו זה שאתה עושה קרב, וגם אם אתה מפסיד בו ואתה לא מסכים עם מה שהשופט אמר, בסוף אתה נותן קידה, לוחץ יד ליריב שלך ויורד מהמזרן. גם אם הפסדת, אתה לא מנופף בידיים ועושה רעש כדי לקוות שישנו את ההחלטה. אז ברור שהדבר הזה השפיע עליי במידה זו או אחרת, ניסיתי להתעלם ולעשות את המקסימום שלי מתוך ידיעה שאין לי את הפריבילגיה להתעסק בזה ולבזבז אנרגיה מיותרת על זה, אבל בסוף, כן, הדברים חלחלו”.

גילי כהן מול גפן פרימו (חגי מיכאלי)גילי כהן מול גפן פרימו (חגי מיכאלי)

ציפית ליחס אחר מהאיגוד?
“ברגע שיצאה הכתבה ציפיתי שהאיגוד יבוא ויגיד 'לא, נקבע קריטריון, אנחנו עומדים מאחוריו ונותנים גב לספורטאים שלנו'. גיליתי על זה רק מהתקשורת בדיעבד, וגם זה רק כי חברה באה אליי וסיפרה לי על זה. לא היה איזה קול כזה שהתנגד או הכחיש, אז זה נמשך כמה ימים והייתי בשבוע של חוסר ודאות. הוקל לי לראות את התגובה של גילי לוסטיג למכתב של האיגוד. כשהוא הגיב ככה, ידעתי שזה חד משמעי שאני זו שאתחרה בטוקיו, אז הוקל לי מאוד ויכולתי לנשום לרווחה”.

זה יצר מטען מסוים בינך לבין האיגוד?
”לא נכנסתי לזה, כי לא יכולתי להרשות לעצמי להתעסק בזה. רציתי לבוא ולהגשים את החלום שלי, לא רציתי לבזבז על זה אנרגיות. כבוד זה ערך עליון בג'ודו. זה כבוד לאנשים, כבוד לסביבה, כבוד לחוקים, וזה לא היה פה במקרה הזה. יחד עם זאת, עדיין הרגשתי חלק מהנבחרת, כי מבחינתי, מעל הכל, הנבחרת הן הספורטאיות שמרכיבות אותה, והן לא היו חלק מהסיפור הזה”.

כמה היה לך קשה להתמודד עם ג'ודאית צעירה וטובה כמו גפן פרימו על כרטיס אחד? כי בסוף שתיכן מתאמנות ביחד, חיות ביחד - אבל רק אחת נוסעת.
”כן, אבל אלה החוקים בג'ודו. זה קורה הרבה פעמים גם בחו"ל. הנבחרת צריכה להיות גאה מזה שיש לה שתי ספורטאיות טובות באותו משקל. זה שיפר את שתינו, זה גרם לכל אחת מאיתנו לתת את האקסטרה וזו ממש לא קלישאה, וצריך לומר כל הכבוד לגפן על התוצאות היפות שעשתה. לכל דבר יש יתרון וחסרון, אבל זו הייתה המציאות שלנו בג'ודו”.

גילי כהן וגפן פרימו (חגי מיכאלי)גילי כהן וגפן פרימו (חגי מיכאלי)

לאן את ממשיכה מכאן?
”השנתיים האחרונות היו לי קשות ומאתגרות, התמודדתי עם הרבה דברים לא פשוטים ואני מרגישה שנתתי את כל מה שיש לי. בכל המובנים, פיזית, רגשית, מנטאלית, הכל. על המזרן ומחוצה לו, נתתי את הכל. אני מרגישה שעשיתי כל מה שיכולתי, ומבחינתי זהו, סיימתי את הפרק הזה בחיי. הג'ודו תמיד יהיה חלק מהחיים שלי וחלק ממי שאני, אבל אני לא רואה את עצמי ממשיכה יותר בענף”.

הייתה לך קריירה נהדרת ועברת דברים שלא הרבה ספורטאים אחרים היו מסוגלים לעבור. אם את צריכה לבחור רגע שהרגשת בעננים ורגע שבו הרגשת בתחתית במהלך הקריירה שלך, מה הם יהיו? 
”הרגע הכי קשה שלי היה כשהפסדתי את הקריטריון בדיסלדורף 2020, אבל מזה למדתי שגם ביום הכי קשה שלך, היום שבו אתה בטוח שהכל נגמר, גם אחריו יש תקווה ובא יום חדש. מבחינתי היום הכי מוצלח שלי היה בתל אביב 2021, זו הייתה תחרות שבאתי אליה כאשר הכל היה נגדי והכל היה גם בידיים שלי, ושם הכל התחבר לי. ניצחתי כנגד כל הסיכויים, הגעתי לטוקיו - וזה בפני עצמו היה הניצחון שלי”.

אסור לפספס
נגןשיא: דומינו דגני הבוקר הכי ארוך אי פעם!
שיא: דומינו דגני הבוקר הכי ארוך אי פעם!
נגןקורל מגזימה עם הקישוטים: סרג'י חוגג 30
קורל מגזימה עם הקישוטים: סרג'י חוגג 30
נגןהידעתם? לפוגבה ואמא שלו יש כיף סודי
הידעתם? לפוגבה ואמא שלו יש כיף סודי
נגן30 מיליון צפיות! למסי ואנטונלה צוללים
30 מיליון צפיות! למסי ואנטונלה צוללים
כדורגל ישראלי חדשות
ליגת העל
ליגת החלומות
ליגה לאומית
ליגות נמוכות
גביע המדינה
גביע הטוטו
גביע הטוטו לאומית
ליגת העל לנוער
מגזין הספורט לצעירים
פינלנדיה פוצ'יוולי
נבחרת ישראל
ליגת העל לנשים
התאחדות/שופטיםכדורגל עולמי חדשות
יורו 2020
ליגה ספרדית
ליגה איטלקית
ליגת האלופות
הליגה האירופית
קונפרנס ליג
ליגה אנגלית
ליגה גרמנית
ליגה צרפתית
ליגה בלגית
ליגה הולנדית
ליגה רוסית
ליגה טורקית
ליגה סינית
ליגה יוונית
ליגה קפריסאית
ליגה סקוטית
ליגה פורטוגלית
ליגה שווייצרית
ליגה אוסטרית
ליגה פולנית
ליגה ארגנטינאית
ליגה ברזילאית
מוקדמות מונדיאל 2022
ליגת האומות
ליגות נוספותכדורסל ישראלי חדשות
ליגת ווינר סל
גביע המדינה ווינר
גביע ווינר
לאומית גברים
ליגת ווינר אתנה נשים
ליגת התיכונים
נבחרת ישראלכדורסל עולמי
חדשות
NBA
יורוליג
יורוקאפ
ליגת האלופות של פיב''א
יורופקאפ
ליגה ספרדית
ליגה יוונית
ליגה איטלקית
ליגה טורקית
ליגה אדריאטית
יורובאסקט