סאדיו מאנה היה אמור להגיע לבונדסליגה עוד בקיץ 2014. החלוץ הסנגלי סיים אז שנתיים מוצלחות בזלצבורג, ואצל בורוסיה דורטמונד שקלה להחתימו כאשר רוברט לבנדובסקי עזב לבאיירן מינכן. על הנייר, זו הייתה העסקה המושלמת במסגרת מדיניותם של הצהובים-שחורים בשוק ההעברות – הם הרי תמיד מחפשים כוכבים אלמונים יחסית לפני הפריצה הגדולה. המנהל הספורטיבי מיכאל צורק סגר את כל הפרטים עם האוסטרים, אבל יורגן קלופ לא התרשם מהבחור בפגישה האישית שאורגנה להם.
"עשיתי טעות. דיברנו, ובסוף השיחה הרגשתי שזה לא מתאים. היו לו כובע מצחיה ופס בשיער, והוא נראה כמו ראפר. חשבתי שזה לא השחקן בשבילי. אני קורא אנשים טוב בדרך כלל, אבל הפעם שגיתי", סיפר הגרמני בדיעבד. לו היה בוחר אחרת, ייתכן שתסריטים רבים מאוד היו מתפתחים אחרת לגמרי – סוג של אפקט הפרפר.
כי הרי האיש שהגיע כמחליפו של לבנדובסקי בבורוסיה, צ'ירו אימובילה האיטלקי, נכשל באופן מוחלט. דורטמונד נקלעה למשבר עמוק, שקעה בתחתית באמצע עונת 2014/15, וקלופו הבין שמיצה את עצמו במועדון. הוא נפרד בדמעות בקיץ 2015, וכל האוהדים בכו יחד איתו. חודשים ספורים מאוחר יותר, הוא כבר היה על הספסל באנפילד, והשם הראשון ברשימת הקניות שהגיש להנהלת ליברפול בקיץ הראשון שלו במרסיסייד היה מאנה, שעשה בינתיים חיים משוגעים בסאותהמפטון. קלופ אף התנצל בפני הסנגלי על החלטתו בדורטמונד, והשניים השאירו את משקעי העבר מאחור.
סאדיו מאנה ומוחמד סלאח (רויטרס)מה היה קורה לו היה מקבל את ההחלטה הנכונה ב-2014? אולי מאנה היה מזניק את דורטמונד להישגים חדשים, קלופ היה נשאר, וליברפול הייתה ממשיכה עוד זמן מה עם ברנדן רוג'רס? אין לדעת. בעולם האמיתי, הסנגלי ממש לא צריך להצטער על כך שנדחה לפני שמונה שנים. הקריירה שלו התפתחה באופן פנומנלי, וליברפול הפכה עבורו לבית פנטסטי. הוא היה הכוכב המשמעותי הראשון שגייס קלופ לסגל, כי רוברטו פירמינו כבר היה שם. שנה לאחר מכן הצטרף גם מוחמד סלאח, והפרויקט החל לצבור תנופה, בדרך להפוך לאחת הקבוצות הטובות בעולם. ואולם, כעת מאנה הוא גם הראשון שעזב.
כעת, בעיכוב של שמונה שנים, הוא מגיע לבונדסליגה במקומו של לבנדובסקי, כי לגורל יש לעתים דרכים מיוחדות לסגור מעגלים. הסיבה בגללה חש הסנגלי מיצוי בליברפול עדיין לא ברורה לגמרי, והוא לא נתן הסבר ישיר. האם באמת חש שהוא לא מוערך מספיק ביחס לסלאח? האם באמת לא היה מרוצה מההצעה הכספית שהוגשה לו כדי להאריך את החוזה? בינתיים אלה רק ספקולציות, ולא קל להאמין בהסברים אלה כאשר יודעים את אופיו סל מאנה. מדובר בכוכב ללא אגו, שתמיד העמיד את הקבוצה לפני טובתו האישית, ומעולם לא ראה בהתעשרות חסרת פרופורציות מטרה בחיים. האמירה שהוא הסכים לשחרר בנושא הייתה מוזרה וייחודית. "60 עד 70 אחוזים מהאנשים בסנגל רוצים שאעזוב, ואעשה כרצונם", הוא אמר.
סאדיו מאנה (רויטרס)מאיפה הוא לוקח את המספרים? זו כבר שאלה נפרדת, אבל דבר אחד ניתן להסיק מכך באופן ברור – מאנה מרגיש שהוא השליח של בני עמו. אלה לא מילים ריקות, ומעשיו לאורך השנים מוכיחים זאת. את חשבון הבנק המצוין שלו הוא לא מנצל כדי לשים עשרות מכוניות יוקרה חסרות תועלת ליד הווילה או להתהדר בבגדי מעצבים. הוא מעולם לא שכח את השורשים, וכל תושבי הכפר בו גדל במחוז הכי נידח בסנגל נהנים מכך מאוד. יש שם עכשיו בית חולים חדש, בית ספר חדש, תחנת דלק, סניף דואר, וגם תשתית אינטרנט מהיר – כלי חשוב ביותר בעולם המודרני. לפי הידיעות שמגיעות מסנגל, כל תושבי הכפר זוכים לקצבה חודשית מטעמו של מאנה. הוא אף מגיע לשם בכל הזדמנות בחופשות, ורק לאחרונה צולם מתרוצץ בבוץ ומשחק כדורגל עם הילדים המקומיים.
באופן טבעי, פועלו תורם מאוד לתדמיתו, לא רק בסנגל אלא ברחבי אפריקה השחורה בכלל. מבחינת כדורגל נטו, הוא נמצא כבר עכשיו בשורה הראשונה בהיסטוריה של הכוכבים האפריקנים הגדולים בכל הזמנים, לצד ג'ורג' וואה, סמואל אטו, דידייה דרוגבה ויאיא טורה. יש שיטענו שהוא עולה על כולם, הן מבחינת הכישורים על המגרש והן בזכות אופיו – והוא הרי רק בן 30. יש לו עוד כמה שנים טובות לככב ברמה הגבוהה ביותר, ואולי כאן צריך לחפש את הסיבה מאחורי המעבר לבאיירן. מאנה מגיע לגרמניה לא רק ככדורגלן, אלא גם כסוג של שגריר. הוא מייצג את המדינה ואת היבשת, וייתכן שהוא רואה במעבר צעד חיוני בהקשר זה.
סאדיו מאנה ורוברט לבנדובסקי (רויטרס)לכן, ההחתמה הזו חשובה לא רק לבאיירן, אלא לבונדסליגה כולה. הכוכבים האפריקנים הבולטים זהרו בה אי שם בשנות ה-90', עם אנתוני יבואה הגנאי וג'יי-ג'יי אוקוצ'ה הניגרי באיינטרכט פרנקפורט – שניהם מצאו את עצמם בסופו של דבר באנגליה. האפריקני היחיד שעשה לעצמו שם גדול בבאיירן היה הבלם הגנאי סמי קופור, הזכור במיוחד מהתקף הזעם שלו אחרי ההפסד הדרמטי בגמר ליגת האלופות למנצ'סטר יונייטד ב-1999. בתקופה האחרונה, לא היו בגרמניה כוכבים בולטים מאפריקה השחורה, אם לא מחשיבים את פייר-אמריק אובמיאנג, אשר ייצב אמנם את נבחרת גאבון, אך מעולם לא ייצג באמת את היבשת – הוא צרפתי ואירופי לכל דבר.
גם אובמיאנג, אגב, עזב בסופו של דבר לפרמייר-ליג, והמעבר מדורטמונד לארסנל נתפס כקידום מקצועי. הפעם, מגיע לבונדסליגה כוכב על מהליגה האנגלית בשיא כושרו, וזה לא דבר על מה בכך. זו עסקה חשובה מאוד תדמיתית למועדון ולליגה כולה, ומאנה שם את הליגה הגרמנית הישר על המפה בכל רחבי אפריקה. עד עכשיו היא הייתה הרבה פחות מעניינת ומושכת בהשוואה לאנגליה, ספרד וצרפת, אבל עכשיו המצב משתנה באופן מהותי מאוד. מספר האוהדים של באיירן בסנגל ובאפריקה כולה עשוי לעלות, והדבר אף יסייע בהחתמת כישרונות צעירים מהיבשת.
באופן כללי, זו לא תקופה פשוטה עבור הבווארים. הם אמנם חגגו 10 אליפויות רצופות, אבל המועדון נמצא במשבר ניהולי, והכוכבים הבולטים נוטים לעזוב. דויד אלאבה חתם בריאל מדריד כשחקן חופשי לפני שנה, היחסים עם לבנדובסקי הגיעו לשפל מדהים ולמלחמה מכוערת בתקשורת, וגם סרג' גנאברי עשוי לנטוש אחרי שהמגעים על הארכת חוזהו הגיעו למבוי סתום. לכן ההחתמה של מאנה כה קריטית. היא יוצרת תחושה של עצירת סחף, והמנהל הספורטיבי המושמץ חסן סליהמידז'יץ' מקווה שהדבר לשפר את מעמדו הרעוע.
לא במקרה פירסם עוזר המאמן, דינו טופמולר, תמונה בה מצולם מגזין קיקר עם דיוקנו של מאנה וכתב: "טוב להתחיל כך את השבוע". לא במקרה הודלפה לתקשורת שיחה חיובית לכאורה בין המאמן יוליאן נגלסמן לרכש החדש. לא במקרה המועדון מתכנן היום הצגה ראוותנית במיוחד של הסנגלי. מאנה הוא חבל ההצלה של באיירן, והוא – הצנוע שבצנועים ומתאים במיוחד למשימה. זו גם הסיבה בגללה הוא יחסר לליברפול יותר מכוכב "רגיל". תרומתו לחדר ההלבשה ולאווירה מסביב למועדון היתה חשובה לא פחות מהשערים והבישולים על הדשא. מאנה הוא שחקן מיוחד במינו, ומעכשיו הוא שייך לבאיירן ולבונדסליגה.