זה היה אמור לקרות כבר בחודש שעבר. אולי בדרבי נגד אברטון, אולי נגד קריסטל פאלאס באנפילד. בחודש מרץ האחרון, אחרי 30 שנה, מיליוני אוהדי ליברפול בכל העולם היו אמורים לחגוג עד שכרון חושים את הרגע הכי גדול בחייהם הספורטיביים, אליפות פרמייר ליג ראשונה והמתנה של 30 שנה שהגיעה לסיומה.
אך כפי שכתב ושר אחד מבניה הכי מפורסמים של העיר, ג’ון לנון המנוח, Life is what happens to you while you're busy making other plans (“החיים הם מה שקורה כשאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות), וכשהם רחוקים 6 נקודות בלבד מהבטחת התואר, הפרמייר ליג יצאה לפגרה כפויה בעקבות התפשטות הקורונה, ועתיד הליגה כרגע לא ברור.
זה צריך להיות ברור. הספורט הוא משני בשלב הזה בחיינו. המאבק על החיים של מאות אלפי אנשים ומדינות שנכנסות להסגר מוחלט על מנת למנוע מגפה, גדול הרבה יותר מכל הישג ספורטיבי כזה או אחר. ובכל זאת, נדמה שיש פה סיפור באמת יוצא דופן, כזה על מועדון שהיה כפסע מרגע השיא הספורטיבי שלו, וכעת עסוק בלהחזיק אצבעות ולהתפלל שההזדמנות הזאת לא תחמוק ממנו. בינתיים, בואו וניזכר בעונה המופלאה של המייטי רדס עד השלב הזה.
ריאל מדיחה את סיטי אחרי עוד משחק לפנתאון
אתה מתחיל הכי חזק שלך, ולאט לאט אתה מגביר
אי אפשר להגיד את זה במילים אחרות, ליברפול העונה פשוט דורסת את הפרמייר ליג. החבורה של יורגן קלופ פתחה את העונה הכי חזק שרק אפשר, ובמשך רוב העונה פשוט הפכה את אחת הליגות הכי חזקות בעולם, אולי התחרותית מכולן, לבדיחה. האדומים החזיקו במאזן בלתי נתפס והיסטורי של 27 ניצחונות מ-28 המשחקים האחרונים, עד שהחלה בחודש שעבר ירידה ביכולת וגם ההפסד הראשון לווטפורד.
תתנו לנתונים האלה רגע לשקוע. המייטי רדס מחזיקים ה-94 אחוזי הצלחה בליגה. הם ניצחו בתחילת העונה שמונה משחקים רצופים, סיימו בתיקו באולד טראפורד נגד מנצ’סטר יונייטד, ויצאו לריצה מטורפת של 18 ניצחונות. בשלבים רבים בעונה הזאת, נראה היה שליברפול של קלופ לא מסוגלת להפסיד נקודות, גם אם היא ממש תנסה.
שחקני ליברפול חוגגים (רויטרס)כמובן שהחבורה מאנפילד גם ניצלה ירידה ביכולת של המון קבוצות גדולות העונה. ארסנל נראתה אבודה, פיטרה את אונאי אמרי ומנסה לחפש יציבות תחת מיקל ארטטה, מנצ’סטר יונייטד החלה לגלות כושר טוב רק בחודשיים האחרונים, אך לרגע לא היוותה פקטור בצמרת, צ’לסי עם איסור ההעברות ויתרה מראש על מאבק האליפות והתעסקה בפיתוח צעירים, וטוטנהאם, שרק בעונה שעברה הגיעה לגמר ליגת האלופות, סובלת מעונת בלהות, פיטרה את פוצ’טינו הכל יכול ועתידה תחת מוריניו כלל לא ברור.
שחקני ליברפול . חייכו לאורך רוב העונה (רויטרס)ובכל זאת, אי אפשר לשכוח שליברפול מתמודדת מול אחת הקבוצות הטובות בתולדות הכדורגל האנגלי, מנצ’סטר סיטי, הקבוצה שהשיגה בשנתיים האחרונות 100 ו-98 נקודות בהתאמה, זאת שהייתה בדרך הבטוחה להדיח את ריאל מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות. העובדה שמול אותה סיטי האימתנית, החבורה של קלופ הייתה בדרך להבטיח את האליפות המוקדמת בתולדות הפרמיירליג, היא לא פחות ממדהימה, כשבאמצע העונה היא גם זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות העולם למועדונים, אחרי שגברה על פלמנגו בגמר דרמטי 0:1 בהארכה.
הרגע החשוב של העונה
באופו טבעי, היו לליברפול העונה לא מעט משחקים גדולים, ניצחונות דרמטיים ורגעים שהרכיבו את הפאזל שהיה בדרכו להסתיים עם האליפות, אך עבורי, 8 דקות שאפיינו יותר מכל את מה שהחבורה של יורגן קלופ עשתה העונה בליגה. 8 דקות שטמנו בחובן אופי, נחישות, ווינריות, וכן, קצת מזל, כי כל קבוצה גדולה צריכה קצת מזל.
זה היה אי שם במחזור ה-11, שבוע לפני משחק העונה הראשון באנפילד בין ליברפול לנמנצ’סטר סיטי. המייטי רדס הובילו את הטבלה בשבע נקודות, אבל הזכרונות של העונה הקודמת בה איבדו את היתרון הזה בשלב הרבה יותר מוקדם של העונה, היו עדיין חקוקים עמוק בראשו של כל אוהד אדום.
סאדיו מאנה בטירוף אחרי השער נגד וילה (רויטרס)באותו מחזור, ליברפול הציגה את אחד ממשחקיה הרעים ביותר העונה, ונקלעה לפיגור 1:0 נגד אסטון וילה. במשחק המקביל, סיטי הפכה פיגור דומה נגד סאות’המפטון ובדקה ה-86 הפכה ל-1:2. שבוע לפני משחק העונה, האדומים נראו בדרך להפסד הראשון העונה, ופוטנציאלית, יכלו לראות את הפער מצטמק לנקודה אחת בלבד שבוע לאחר מכן. כל הזכרונות, כל מפלצות העבר, הכל התעורר מחדש.
אבל בעונה הזאת, היה משהו שונה. משהו שגם לאוהדי ליברפול לקח זמן להתרגל ולהאמין שהוא אמיתי. משחק שנראה אבוד לחלוטין, אפילו מייאש עבור המוליכה, קיבל תפנית עם שמונה דקות אדירות. סאדיו מאנה בישל לאנדי רוברטסון בדקה ה-87, ועמוק בתוספת הזמן הכריע את המשחק עם נגיחה שהתגלגלה לפינה הרחוקה. שבוע לאחר מכן, האדומים גברו 1:3 על סיטי בתצוגת תכלית אדירה. אף אחד כבר לא יכל לתפוס אותם העונה.
סאדיו מאנה כובש נגד סיטי (רויטרס)
לאן ממשיכים מכאן?
את בחירת שחקן העונה של האדומים נשאיר לסיומה הרשמי של העונה, כשכרגע, סימני השאלה עדיין מרחפים באוויר – האם ליברפול תזכה להשלים את העונה על הדשא, האם היא תקבל את האליפות למרות שהעונה לא תגיע לסיומה, או האם, בתסריט הבלהות של אוהדיה, העונה פשוט תבוטל, והם יישארו ללא כלום.
אך בסופו של דבר הכדורגל יחזור, ויורגן קלופ שהאריך את חוזהו עד 2024, כבר יצטרך להתחיל ולחשוב על רענון מסוים בשורות האדומים. החודשיים האחרונים בהם ליברפול נראתה עייפה ופגיעה מאי פעם, ויותר מכל ההדחה הכואבת לאתלטיקו מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות ואיבוד התואר האירופי, הוכיחו שבהחלט יש מה לרענן ולשפר.
המדיניות של יורגן קלופ בקיץ האחרון לא לצרף כמעט אף שחקן חיזוק, הוכיחה את עצמה לאורך רוב שלבי העונה, אך כבר בינואר האחרון התחלנו לראות שינוי במגמה הזאת עם החתמתו של טאקומי מינאמינו, ונראה שליברפול צפויה לצרף שחקני התקפה נוספים, כשמעל כולם טימו ורנר, הגרמני בן ה-24 של לייפציג.
כשמסתכלים על הסגל ועל השלד של ליברפול, נראה שרובו אמור להוביל את האדומים גם בשנים הקרובות. אף אחד משחקני ההרכב של האדומים עדיין לא הגיע לגיל 30, וכמעט כולם מחזיקים בחוזים ארוכי טווח. כעת, מגיע קיץ מאתגר במיוחד עבור קלופ. בהנחה שבחוליית ההגנה שלו שכוללת את אליסון, ואן דייק, גומז/מאטיפ, ארנולד ורוברטסון הוא לא נוגע, הגרמני יצטרך לקבל לא מעט החלטות קשות בחלק הקדמי.
נאבי קייטה. אכזבה (רויטרס)מאז עזיבתו של פיליפה קוטיניו, ליברפול משחקת ללא קשר יוצר משחק אמיתי. זה הוכיח את עצמו ובגדול בשנתיים האחרונות, אך השאלה היא האם קישור שמורכב מפאביניו, ג’ורדן הנדרסון וג’ורג’יניו ווינאלדום, לא הוציא מעצמו את המקסימום האפשרי, ואף מעבר לכך. נאבי קייטה היה אמור להיות זה שמספק את הברק והיצירתיות, אבל פרט לכמה רגעים בודדים בהם נצץ, היה פצוע לאורך רוב השנתיים האחרונות ולא סיפק את הסחורה. המאמן יהיה חייב להחליט על עתידו של הקשר שנרכש עם ציפיות אדירות תמורת כ-50 מיליון יורו. אם הוא מאמין בו, הוא חייב יהיה לקבל את המושכות.
סלאח, מאנה ופירמינו חוגגים עם רוברטסון (רויטרס)וכעת נגיע לשאלה הכי גדולה. חוליית ההתקפה. בדברי הימים של ליברפול, מוחמד סלאח, סאדיו מאנה ורוברטו פירמינו ייזכרו כנראה כשלישייה שנכנסה לדפי ההיסטוריה, אבל כן, בין כל ההישגים, הניצחונות והעובדה שליברפול כבשה את מספר השערים השני הכי גבוה בליגה אחרי סיטי, אי אפשר לפספס את החריקה ביכולת, וכאן מגיעה ההתלבטות הגדולה של יורגן קלופ.
האם הוא מוותר על מוחמד סלאח? המצרי רחוק מהיכולת המופלאה שהציג בעונה הראשונה, וגורם לאוהדים באנפילד למרוט את השיערות לעיתים קרובות עם אנוכיות והחלטות לא מובנות, אבל אם אתם אנשים של מספרים, לא תוכלו להתעלם מהעובדה שגם העונה סלאח כבר הגיע ל-20 שערים בכל המסגרות, ועדיין מתמודד על תואר מלך השערים של הפרמיירליג.
מוחמד סלאח, וירג'יל ואן דייק ורוברטו פירמינו (רויטרס)האם תוותרו על סאדיו מאנה או רוברטו פירמינו? עבורי, הסנגלי הוא השחקן המוכשר ביותר בסגל האדום, השחקן עם תקרת הזכוכית הגבוהה ביותר, זה שהוא וורלד קלאס אמיתי בכל תנועה שלו על הדשא. עבור קלופ, כבר ידוע שזה פירמינו, אחד השחקנים הכי פחות אנוכיים בעולם, ויש לא מעט פרשנים שילחמו עבור הקביעה שהוא האיש הכי חשוב במערך של המאמן הגרמני.
ואולי, אולי לא צריך לשחרר אף אחד. אולי קלופ יצליח להנחית שם גדול, טימו ורנר או ג’יידן סאנצ’ו, אולי שניהם, ולשכנע אותם שהם יכולים להשתלב ברוטציה שלו אצל האדומים, שאולי ינסו לרוץ ולזכות ביותר ממפעל אחד. פפ גווארדיולה עשה את זה בהצלחה בסיטי, אבל זה משהו שקלופ לא היה מורגל אליו בעבר. אבל כל התהיות האלו שייכות לעתיד שנראה רחוק רחוק. כעת, אוהדי ליברפול יושבים בבית וחושבים רק על דבר אחד – “תתנו לנו לחגוג את האליפות כבר!”