חודש יוני, 1999, אצטדיון קאמפ-נואו. ביציעים יש 20,000 אוהדים, ועל הדשא משחקת ברצלונה, עם הקפטן אנדרס אינייסטה, מול רוסאריו סנטרל בגמר טורניר נייק. השתיים נפגשו כבר ביום הראשון של המשחקים ואז הקטאלונים הביסו את הארגנטינאים 0:5, אבל בקרב על הגביע לא הושגה הכרעה ב-40 דקות (שוחקו שתי מחציות של 20) והקבוצות ניגשו להארכה אחרי 1:1.
אינייסטה, שהגיע מהכפר פואנטאלבייה ללה מאסיה, 3 שנים לפני כן ושיחק אז בקבוצת הקאדטים של בארסה, הבקיע את שער הניצחון בדקה האחרונה של הגמר, נבחר ל-MVP של הטורניר וקיבל את הגביע מלא אחר מאשר פפ גוארדיולה. "יום אחד אני אשב ביציע ואצפה בך עושה את מה שאני עושה", אמר לו מי שהיה אז הקפטן של הקבוצה הבוגרת.
הוא – מספר 4 - טעה אז בדבר אחד: במיקום שלו עצמו, בזמן שאינייסטה מככב על המגרש. קצת פחות מ-10 שנים לאחר מכן, פפ, כמאמן, ראה את רגל ימין ההיא של אינייסטה – זו שניצחה את רוסאריו – מטיסה את הכדור לרשת של פטר צ'ך מול צ'לסי, עמוק בתוך תוספת הזמן של חצי גמר ליגת האלופות.
פאסט פורוורד ל-2010 ביוהנסבורג, הארכה בגמר המונדיאל בין ספרד להולנד. דקה 116, איש הקרח מכניע את מארטן שטקלנבורג, נותן ל"רוחה" גביע עולם ראשון ומקפיץ כפר שלם באוויר, על כל 2,067 תושביו. בספרד, שם אינייסטה נחשב כבר עכשיו לחצי אלוהים, קוראים לזה "אינייסטאסו" ואפילו יש חטיף שנושא את השם הזה.
צפו באימון ספרד לקראת צרפת
קור הרוח המקפיא של סן אנדרס, כפי שהוא מכונה, על הבמות הכי מרכזיות שיש, הוכיח שלא משנה מה יקרה, תמיד אפשר לסמוך עליו, וכשרואים את העונה המזעזעת שעברה על אריאן רובן, לומדים להעריך קילריות של שחקן במאני-טיים. תוסיפו לכך את יכולת המסירה האדירה שאינייסטה מביא איתו למגרש, את הטכניקה העילאית, השליטה הפנומנלית בכדור והמצרך הכי חשוב בטופ העולמי: מהירות מחשבה בלבל של ליאו מסי וצ'אבי.
 |
| אינייסטה מקבל את הגביע מגוארדיולה |
|
| |
מסי נטול חוש לשערים
ועדיין, המהנדס מאלבסטה לא מוערך באמת כמו שמגיע לו. למה? יש כמה גורמים. ראשית: קיבעון, אותה סיבה שבגללה לצ'אבי (או לאינייסטה עצמו) אין עדיין כדור זהב ברזומה, כי תמיד יותר קל לבחור בכוכבים נוצצים כמו מסי או כריסטיאנו רונאלדו על-פני קשר ששולט בקצב המשחק או שמשנה את המומנטום.
שנית, חוסר מזל. לא כל דור מספק שחקנים ברמה חולנית כמו מסי ואפילו רונאלדו (שמתבסס, מעבר לכישרון, על הרבה אימונים ומשמעת עצמית גבוהה), וכשאתה "נופל" בתקופה של שניים כאלה, קשה לך לקבל את ההכרה הראויה. מעבר לטיימינג, יש את השחקנים שמסביבך וזה די ברור שאם אינייסטה היה משחק בקבוצה אחרת, הוא היה סופרסטאר על כל המשתמע מכך.
 |
| החטיף אינייסטאסו בספרד (אסף לירן) |
|
| |
הסיבה השלישית היא הסטטיסטקה. לצד כל האיכויות (שעולות בהרבה על המגרעות) של אינייסטה, יש את בעיית השערים. גולר הוא מעולם לא היה וכנראה גם לא יהיה כי אין מה לעשות, יש דברים שקשה לשנות בשלב מתקדם של הקריירה. מצד שני, אם לקשר הספרדי היה גם חוש לשערים, כנראה שהיינו מקבלים משהו קרוב מאוד לתופעה שנקראת ליאו מסי. יש סיבה שכוכב בארסה הוא יוצא דופן.
הבעיה של אינייסטה היא כזו שאיתה נאלץ להתמודד גם זינדין זידאן, שהקלאסה של קשר בארסה דומה לזו שלו. "הוא מזכיר לי את עצמי", התוודה כוכב העבר של יובנטוס וריאל מדריד, שהיה נהדר בתקופתו, אבל מעטים האנשים שמזכירים אותו כשמתווכחים על זהות השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה, בין היתר בשל המאזן: מעולם הוא לא כבש בעונה יותר מ-12 שערים, בכל המסגרות. והוא היה קשר התקפי, כן?
 |
| זידאן מול אינייסטה: "הוא מזכיר לי את עצמי" (GettyImages) |
|
| |
ואצל אינייסטה טור הכיבושים לא מרשים יותר, להיפך, למרות שחל שיפור מסויים. בעונת 2010/11 הוא השווה את שיא ההבקעות שלו לעונה – תשעה שערים, ובעונה החולפת היו לו שמונה. אבל זו הגדולה של סן אנדרס, שהוא תורם בכל-כך הרבה אספקטים שלא באים לידי ביטוי בסטטיסטיקה, עד כדי כך שלמצוא מישהו שיגיד עליו מילה רעה זה קשה יותר מלעצור את מסי.
כוכבים יש בשמיים
ליורו, אינייסטה הגיע בכושר שיא ולאף אחד אין ספק מי השחקן מספר 1 של אלופת העולם ואירופה, בשל יכולתו ובין היתר, גם בגלל הנסיבות: היכולת הזוועתית של פרננדו טורס בעונה החולפת, ההיעדרות של דוד וייה הפצוע, מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים, וההחלטה ההזויה של ויסנטה דל בוסקה להשאיר מחוץ לסגל את מי שהיה אמור להיכנס לנעליו של הגואחה: רוברטו סולדאדו, שכבש העונה 27 שערים בוולנסיה עם קישור הרבה פחות טוב מזה של ה"רוחה".
 |
| אינייסטה ודוד וייה. חבר, אתה חסר (GettyImages) |
|
| |
החיסרון של וייה משמעותי במיוחד ופוגע באינייסטה, צ'אבי ודוד סילבה, מכיוון שמעבר לשערים, התנועה הנהדרת של החלוץ באיזור הרחבה, הייתה יוצרת רווחים ומפנה שטחים לקשרים שהיו מגיעים מאחור. בהיעדרו, וכשטורס עדיין לא חזר לעצמו, אין אף שחקן בסגל הספרדי ש"חי" על קו ההגנה של היריבה, זאת למרות שהאסטורי נפצע כבר בחודש דצמבר.
וכאילו שזה לא הספיק, דל בוסקה – מאמן שמרן (או פחדן, תלוי איך אתם מסתכלים על זה) במיוחד – המשיך עם שיטת 2 הקשרים האחוריים (צ'אבי אלונסו וסרג'י בוסקטס) מהמונדיאל, במקום לעשות את ההתאמה המתבקשת לחיסרון של וייה, לוותר על הבאסקי או הקטאלוני בהרכב ולהכניס במקום אחד מהם, קשר התקפי (ססק) או קיצוני (חסוס נבאס, פדרו).
 |
| צ´אבי אלונסו לצד בוסקטס. בשביל מה צריך את שניהם בהרכב? (רויטרס) |
|
| |
המערך (4:2:3:1) שהוביל לביקורות על ספרד "המשעממת", הוא הגורם המרכזי לכך שצ'אבי, כקשר קדמי בודד, מתקשה לבוא לידי ביטוי ביורו מול היריבה המסתגרת התורנית, אבל השיטה היא גם זו שהבליטה עוד תכונה נהדרת של אינייסטה: היכולת לפרוץ בונקרים. "האיש למשימות מיוחדות", קרא לו העיתונאי גרהאם האנטר וחואן מאטה הסביר: "הוא רואה רווחים במקומות שנראה שהם לא קיימים ויכול להיכנס למקומות הכי צפופים. הראש שלו עובד במהירות מדהימה".
עוד לפני היורו, במשחק האימון האחרון של ספרד מול סין - אליו הגיע אינייסטה שבוע וחצי אחרי עונה מתישה וגמר גביע המלך מול אתלטיק בילבאו - קיבלנו דוגמא מצויינת לכך. הקשר שיחק רק מחצית, אבל היה רמה אחת מעל כל היתר וקינח בבישול נהדר לדוד סילבה, שאמר עליו: "הוא עושה בקלות דברים שנראים בלתי אפשריים".
 |
| אינייסטה מלהטט מול סין (GettyImages) |
|
| |
מעבר לחוכמה של אינייסטה, יש לו גם יכולת ייחודית לשחרר לחץ (אם איזשהי נבחרת תועיל בטובה לא להסתגר מול ספרד במשך מרבית המשחק) ביעילות מדהימה, הוא נלחם עד הרגע האחרון, תמיד שם את טובת הקבוצה/נבחרת בעדיפות עליונה ויש לו שקט נפשי, ואופי נוח מאוד, שלא אופייני לסופרסטארים ושהופך אותו לאחד השחקנים האהובים על אוהדי בארסה, הנבחרת ומאמניו.
המהלך שמסביר מיהו אינייסטה כנראה טוב יותר מכל דבר, זה הבישול שלו לנבאס ב-0:1 על קרואטיה. הוא כבר עמד באחד כל אחד מול השוער סטיפה פלטיקושה, אבל העדיף למסור לקשר סביליה שהיה בעמדה טובה יותר וחגג איתו את שער הניצחון. כדי להבין את הקונטראסט בין זה ליריבה של ספרד ברבע הגמר – צרפת – מספיק להיזכר בגול של סמיר נאסרי מול אנגליה. מה הוא עשה מיד אחריו? חגג? לא, לא, לא – הלך להשתיק את גארי נוויל.
 |
| אינייסטה ודל בוסקה באימון של ספרד (GettyImages) |
|
| |
"לאינייסטה יש השפעה כל-כך גדולה על המשחק של ספרד", אמר זידאן על השחקן היחיד ביורו שנבחר פעמיים למצטיין – מול קרואטיה וב-1:1 נגד איטליה. אחרי המפגש עם האזורי, התמונה שכיכבה בתקשורת הספרדית הייתה זו של סן אנדרס מוקף בחמישה שחקנים, מה שחזר על עצמו גם נגד לוקה מודריץ' וחבריו. ומה היה לאינייסטה לומר על כך? "זה נותן לך מוטיבציה בגלל שהיריבה מתמקדת בך".
רק דמיינו את השמירה הכפולה (ולפעמים המשולשת) שזוכה לה "המנצח על התזמורת", כפי שמאמן אירלנד, ג'ובאני טרפאטוני, קרא לאינייסטה אחרי ה-0:4 של ספרד, ותחשבו מה הוא היה עושה בהרכב קצת יותר התקפי של דל בוסקה, עליו הגן הקשר אחרי גל הביקורות.
 |
| כמה שחקנים צריך כדי לעצור אינייסטה אחד? |
|
| |
בינתיים המהנדס מסתדר מצויין ולצד אינספור המצבים שהוא מסדר לחבריו, יש גם את הנתון המדהים הבא: מבין כל השחקנים ביורו, הוא השלישי במספר האיומים למסגרת עם 10 כאלה (בממוצע: כל 26 דקות) כשרק רונאלדו (14) וקארים בנזמה (12) מקדימים אותו. הוא רק צריך להתחיל לדייק, וכדאי לו, בהתחשב בזה שהוא מעולם לא הפסיד – בבארסה או בנבחרת – אחרי שכבש.
הווינר הכי גדול בכדורגל העולמי נמצא בעמדת זינוק נהדרת להיות ה-MVP של היורו, אבל לפני זה יש לו את צרפת על הראש. המפגש הרשמי האחרון בין הנבחרות היה לפני 6 שנים בשמינית גמר המונדיאל, אז אינייסטה ראה מהספסל איך פרנק ריברי, פטריק ויירה וזידאן מנצחים 1:3 את ספרד. הפעם הוא יהיה על המגרש, הוא יבוא לנקום ותהיו בטוחים שיילחם עד השנייה האחרונה. ולא יזיק אם ירעיד את הרשת, רגל ימין מתגעגעת אליה.
 |
| אינייסטה מוקף בשחקנים קרואטים |
|
| |