הסיפור של ניצן פלד הוא לא דבר שרואים לעתים קרובות בספורט העולמי, והישראלי בפרט. היא גדלה בצפון תל אביב, נכנסה לפני כמה שנים לעולם ההפקות וראתה בזה את הקריירה, אך רצה הגורל ופגישה אחת בבסיס כשהייתה חיילת שינתה לגמרי את המסלול והובילה אותה לתחום מפותל ואינטנסיבי, ובעיקר כזה שלא משופע בנשים. בשנה וחצי האחרונות היא עובדת כסוכנת שחקנים ב-ISCOUT אותה מנהל עידן בן אבו, במקביל לעבודתה כמפיקה. בין לבין, היא גם ערכה הכנות לחתונה עם בן זוגה בחמש וחצי השנים האחרונות, הבלם צליל נחמיה, כשהשניים נישאו מוקדם יותר השבוע.
אז איך משלבים את הכול יחדיו? בראיון מיוחד ל-ONE מספרת ניצן פלד על הדרך שהובילה אותה לעולם הסוכנות והבחירה בתחום לא שגרתי, התגובות שקיבלה, ההתנהלות מול הקבוצות, הזוגיות עם הכדורגלן, השאיפות המקצועיות, העסקאות עליהן היא חתומה וגאה, הקושי במציאת זרים, המודל לחיקוי, החלום הגדול וגם על ספיר ברמן.
צפו בראיון עם ניצן פלד“זה הכי מרגש בעולם, הזמן טס”, מספרת פלד על החתונה. “אנחנו מכירים כמעט 6 שנים, אני מלווה אותו מההתחלה והוא גם הסיבה שהגעתי לתחום הזה מלכתחילה. עברתי איתו את הדרך מליגה א’ והטיפוס למעלה וזו הסיבה שהתחברתי לתחום הזה בדמי. הכרנו בצבא כשהייתי מש”קית ת”ש בתל השומר, הייתי צריכה סוודר מהאפסנאות, לו הייתה נסיעה מהבסיס בנתניה והוא הגיע לשם כדי להביא משהו למפקד שלו ושם נפגשנו, המבטים הצטלבו וזה התגלגל. הוא היה כדורגלן בקריית גת בלאומית והם ירדו ליגה באותה עונה. פחות הבנתי בתחום, זו הייתה נקודת הפתיחה המורכבת”.
איך קיבלו בהתחלה בסביבה שלך שאת יוצאת עם כדורגלן?
”הכל היה בסדר, כמו שיש אחד עורך דין ואחד רופא. זה נראה לאנשים תחום שהוא נורא קל אבל הוא קשה מאוד ודורש הקרבה בכל המובנים, אם זה בתחום החברתי, באוכל, ניתוחי משחק, וידאו ואימונים לאורך היום כי לא מספיק להתאמן רק עם הקבוצה. זה משהו שהוא מקריב ואני יחד איתו עבור התחום הזה, כי אם לא תהיה מקצוען ותשקיע זה בעייתי”.
לנהל זוגיות כשאת סוכנת והוא כדורגלן, זה משהו שמקל עליכם או דווקא מקשה?
”לא מקל ולא מקשה. יש סוג של הקלה כי אני כן בתחום ומבינה את מה שעובר עליו הכי קרוב, הוא לא צריך להסביר לי מהלכים או מצב של קבוצה, אני מבינה כבר הכל מעצם ההיכרות שלי עם התחום והוא הסיבה שאני נמצאת במקצוע הזה. יש לי סיפור על זה. כשהכרנו הייתי בגלי צה”ל, בדיוק עברתי בסיס והייתי משק”ית ת”ש גם שם. בגלי צה”ל יש מאגרי טלפונים של כולם, ובאותה תקופה צליל היה במצב מורכב בקבוצה והיינו בתחילת הקשר, לא הבנתי מה זה פנדל, כמה דקות משחקים, מה לי ולזה? אבל כשאת רואה את בן הזוג שלך במצב כזה את רוצה לעזור”.
“חשבתי מה אפשר לעשות בתור בחורה בת 19 כדי לסייע. פשוט הלכתי למאגר של הטלפונים שהשגתי גישה אליו וכתבתי מספר-מספר של אנשים. רשמתי לי מי הבעלים, מי המאמנים, שחקנים, עשיתי רשימה של 50 מספרים. פשוט התקשרתי ואמרתי ‘היי, אני בת 19, בן הזוג שלי שחקן, אולי תראה אותו? אולי תייצג אותו?’”. וככה הבנתי שהתחום הזה לא רק התחום שלו, אלא גם שלי אולי. הגפרור שהצית את המדורה”.
"מבינה את מה שעובר עליו הכי קרוב". צליל נחמיה (חגי מיכאלי)“הייתי מגיע לעבודה ב-2 בלילה בת”א ורואה את החברות שלי יוצאות לשלוותא”
כמה זמן עבר מהרגע הזה ועד שנכנסת לעולם הסוכנות?
”באותו הרגע לא כל כך התעסקתי בזה. צליל היה בקריירה שלו והיה לו ליווי מקצועי והכל, ואני הייתי ועד היום בתחום ההפקה. עבדתי בקשת 12, עכשיו בישראל בידור, זה תחום שאתה בו מפתח קשרים ומכיר אנשים וגם אם לא תרצה אתה מעורבב עם אנשים. אמרתי לעצמי רגע, יש לי בבית שחקן, אני קוראת אתרי ספורט בכל יום, כל האתרים. אליי הביתה לא מגיע עיתון לאישה, אלא קודם הספורט. היה נראה לי טבעי לשלב את הדברים שאני הכי אוהבת שזה הספורט שנכנסתי אליו בפול גז ושכן אני מכירה אנשים, והלכתי על זה”.
איך היו התגובות בסביבה שלך על ההחלטה להיות סוכנת?
”אתה יודע ברגע שרואים מישהו שהולך אחרי החלום שלו וזה משהו לא שגרתי, כמו סוכנת, שזה לא נורמלי, יש כאלה שפחות מפרגנים. התנתקתי מהמון חברות. גדלתי בצפון תל אביב ומקום חם עם אווירה מסוימת, וכשבחרתי בדרך שונה אז לא קיבלתי תגובות הכי מפרגנות. התנתקתי מחברים וחברות, בניתי עם צליל הכל מאפס. אני במקום טוב עכשיו, אני מעדיפה מעט איתי ומפרגנים מאשר הרבה שמאחורי הגב אומרים דברים אחרים. המשפחה תמיד פרגנה ומאחוריי ושמחים שאני פותחת דלת למשהו שלא שגרתי. גם בסוכנות וגם בהפקה, עוסקת בהרבה דברים, זה לא מובן מאליו. הם נורא גאים ואני מקווה שזה ימשיך הלאה. עברתי תקופות קשות מול חוסר פרגון מהחברה סביבי, אני במקום אחר עכשיו גם מבחינת מי שמלווה אותי. אני בן אדם שאם מישהו לא אמיתי איתי הוא לא יהיה, רוצה אנרגיות חיוביות סביבי וכשהן לא כאלה, מעדיפה שלא יהיו”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)במה עסקת בשנים שלפני ההגעה שלך לסוכנות?
”הייתי בהפקות וזה משהו שאני עושה גם היום. זה מתחבר לתחום הסוכנות, זה לא שקמתי ביום אחד ואמרתי שזה מה שאעשה, זה תהליך שמתבשל וצריך אמביציה ומרפקים בשביל זה. אני בת 25, צעירה, בתחום ההפקה כבר 6 שנים, לא טסתי לטיול הגדול ולא הייתי בחופש אף פעם מהרגע שהשתחררתי. התחלתי בהפקה כילדה בת 19 שעובדת בחינם. עבודות שחורות של לנקות רצפות, כיורים וגם ג’וקים, עבודות מלוכלכות ובחינם. מ-3 בבוקר עד 22:00 על הרגליים מבלי להרוויח שקל במשך שנה כדי שיכירו אותי ואת השם שלי”.
“כיום אני כבר בתפקיד של הפקה ראשית ובכירה, וזו הדרך שעשיתי בכדורגל ואני רק בהתחלה והכל עוד לפניי. אם לא הייתה לי האמביציה לעבוד קשה והרבה שעות וניקיון, לא הייתי מגיעה למה שרציתי. הייתי מגיעה ב-2 לפנות בוקר עם טרנינג לעבוד בנמל ת”א כחלק מסדרה של קשת ורואה את כל החברות שלי יוצאות לשלוותא מבושמות ומאורגנות, זה היה לא פשוט”.
“גם בכדורגל בעולם הגברי צריך הרבה אמביציה, מצד אחד זה משהו שמשרת אותי גם כי כבחורה אני יותר בולטת, אבל מישהו שמקבל הודעה מילדה בת 24 הוא חושב לעצמו מה לי ולה, זה נראה מוזר, אבל אחרי שנה בתחום כבר מכירים את השם ומבינים שאני רציתי ובאתי כדי להישאר”.
איך זה מרגיש כאישה להיות בתחום הזה?
”זה מאוד מורכב והיה לי מוזר בהתחלה. הכרתי את עידן בן אבו מ-ISCOUT ובאמת בזכותו אני כאן, הוא נתן לי את הבמה וממשיך לתת לי את זה ואני חייבת לו הכל. הוא ושי עטאס אנשים מיוחדים והכול בזכותם. אני זוכרת שהייתי בפייסבוק וכל הזמן היה קופץ לי השם עידן בן אבו והייתי רואה שהוא מחתים שחקנים במכבי ת”א ובמכבי חיפה, שאלתי את עצמי מי זה. לפני שנה וחצי שלחתי לו הודעה בפייסבוק שאני בחורה צעירה ורוצה נורא להיכנס לתחום, זה עולם גברי. פרשנים גברים, מאמנים, שחקנים, שאלתי את עצמי מה אני קשורה. כתבתי לו שאני רוצה להיכנס לזה ואין לי מושג איך, הייתי בטוחה שהוא לא יענה בכלל, זה גם היה חודש יוני בשיא הבלאגן של ההעברות, אבל הוא ענה לי. רציתי להוכיח לו שאני רצינית, ישבתי במשך חודש שלם והכנתי מצגת של 15 שחקנים שהימרתי שהם הדבר הבא, כאלה שעוד לא פרצו ושמתי עליהם עין. מבחינת סטטיסטיקות וניתוחים, ישבתי וקראתי, לקחתי את זה כפרויקט חיי. הוא קרא והתלהב ומשם נתן לי את הבמה. אני חייבת לו את הכול, הוא לימד ומלמד אותי בצורה מדהימה”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)“בתחילת הדרך הרגשתי יחס קצת שונה. סוג של עדינות. גם אם לא היו רוצים שחקן זה הכול היה בקטע של ‘הוא מעולה אבל לא כרגע’, לא כמו שמנפנפים גבר. זה טבעי כי אני בחורה צעירה אבל עם הזמן ככל שאת מפתחת שיחות אז היחס הופך להיות כמו אל סוכן מן השורה. לא רוצה שיסתכלו עליי כבחורה או עדינה, עברתי הרבה וגם המון קשיים ויש לי את המרפקים, זו דרך לא קלה ותחום לא פשוט. יש הרבה סוכנים בשוק. אני מקווה שיהיו לי הכלים להגיע הכי רחוק שיש”.
“הייתי שואלת את צליל מה זה פנדל. התחום הזה הפך לכל עולמי”
איך שיתוף הפעולה בינך לבין עידן נראה ביום-יום?
”במיוחד עכשיו בקיץ אנחנו מדברים על בסיס שעתי. הוא בנה משהו שהפך לאימפריה. אם זה מחלקות של סקאוטינג שמזהים שחקנים בנוער, זרים, ליגות נמוכות וגם בליגת העל כל אחד עם המחלקה שלו, זה משהו שהוא גדל ואני שמחה להיות חלק מזה. אמנם בשלב הזה של הקיץ יש שקט, אבל זה שקט רועש. עשינו שת”פ עם סוכנות ענקית מאוד בשם “base”. סוכנות השחקנים הכי גדולה בעולם והיא בחרה בנו להיות האנשים שלה בארץ וזו גאווה ענקית וגם שדרגה את היכולת שלנו להביא זרים איכותיים שיביאו שדרוג מקצועי ואמיתי, השאיפה היא לעשות עסקאות טובות”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)את מתייעצת עם צליל, הוא איתך, על התלבטויות שיש בדרך?
”ברור, אנחנו מדברים על הכל, כל המידע שיש לי בסופו של דבר זה ממנו. הייתי שואלת אותו ‘מה זה פנדל?, היה פאול פה? נגע לו ביד?’, את כל החוקים ההתחלתיים זה היה דרכו. הוא לימד והסביר לי, שאלתי אותו המון שאלות כדי להבין כי כשהכרנו לא ידעתי כלום. הייתי מאלה ששואלים למה 11 שחקנים רודפים אחרי כדור. לא הבנתי שום דבר וזה לא משך אותי. ברגע שהוא נכנס לתוך חיי זה הפך לכל עולמי. אני לא זוכרת איך היו החיים שלי בלי העולם הזה. יש לו חלק מאוד משמעותי. גם בקריירה שלו כל החלטה או שאלה, כמובן שהבחירה היא שלו, אבל מן הסתם מתייעצים ובודקים מה עדיף”.
איך את שילבת את התקופה הזו של העסקאות עם ההכנות לחתונה?
”אני לא ישנה הרבה. יש ימים שאני קמה ב-4 בבוקר לסידורים וחוזרת הביתה ב-21:00. אני כל היום בפלאפון. כשאני ערה אני על הנייד. זה הרבה טלפונים עם מאמנים, בעלים, שחקנים, עם עידן, כי זו התקופה שהכל קורה וגם אחרי הקורונה שהביאה איתה דברים שליליים אבל גם חיוביים, היא שינתה את כל התפיסה בתחום וזה מתבטא במה שהולך להיות בקיץ הזה. יהיה מעניין ושונה”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)זה לא חלון העברות שגרתי אחרי מה שעבר עלינו בשנה האחרונה. איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
”אנחנו עובדים תמיד. לא אגיד שהחיפוש שלנו הוא אחרי ה’אקס פקטור הבא’ כי זה קצת קיטשי, אבל השאיפה היא שהזר שלנו יבלוט. יש המון סוכנים והמון שחקנים וכולם מקבלים הצעות כל הזמן. המטרה היא שהזר שלך יהיה האיכותי והטוב ביותר, שיתרום גם לקבוצה בצורה הכי טובה. שיתוף הפעולה עם base מאפשר את זה כי נחתו פה כמה זרים איכותיים ששדרגו. יש כמה כיוונים שיצוצו בקרוב. כל המחלקות עובדות בצורה מטורפת. אם זה צעירים מהנוער שמחתימים אותם על חוזה, שחקנים חדשים”.
נתקלת בדברים מוזרים בכדורגל הישראלי?
”העניין הוא שמה שחשבתי על התחום הזה התממש. זה תחום קשה, מלא בעבודה ואם שחקן רלוונטי היום יש סיכוי שמחר כבר לא. התחום משתנה ומתהפך בקצבים שאתה לא מעכל אותם ועד שאתה נכנס לקצב לוקח המון זמן. שיערתי את זה אבל לא ברמה הזו, אבל זה גם הקסם של התחום. אם אתה עובד כל יום במשרד והכל נורא בנאלי ומשעמם זה שונה, אבל אם כל יום יש צונאמי וסערה זה הכיף. או שאתה מתרסק חלילה, או ממריא”.
ניצן פלד וצליל נחמיה (אינסטגרם)צליל כרגע שחקן חופשי (סיים חוזה בהפועל פתח תקווה), אם תגיע הצעה מחו”ל איך זה ישתלב עם הקריירה שלך?
”אני אחריו לכל מקום שיילך, זה נשמע קלישאה אבל זה אמיתי. אם יהיה משהו שיקדם אותו מקצועית אני עוזבת הכל ואורזת מזוודה מיד וטסים. גם אם זה קרוב וגם רחוק. אני אעבוד מחו”ל, זה דווקא יעזור ויתרום, אבל אני איתו ואחריו לכל מקום שילך וירצה. אמרתי לו את זה מההתחלה. גם אם זה יוון או כורדיסטן”.
“חלמתי שתהיה לי החתמה משלי, וזה קרה עם ספנדלהופר. יהיו התפתחויות”
יש המון סוכנים בשוק, איך זה מרגיש מבחינת הלחץ במציאת שחקנים וסגירת עסקאות?
”תראה גם ההפקות זה תחום שגם ככה מיסודו הוא נורא לחוץ, ברמה שיש לי הודעה באמצע הלילה שצריך צלם ולרוץ על זה, אז אני חיה ונושמת את זה. הלחץ לא הפתיע אותי אבל כן יש תחרות רבה ומגוונת. אם יש לך קבוצה X שצריכה בלם אז תעשה הכל ותחפור ותתקשר ותדאג שהשחקן שלך הוא הכי טוב והכי בולט כדי שיהיה מעל כולם. למאמן יש עוד אלפיים סוכנים ושחקנים ולא את כולם אפשר לבדוק ולא לכולם יש זמן, אז צריך פה גם קשר אישי ויחסי אנוש, צריך את הכלים המקצועיים כדי להראות שיש פה שחקן במחיר מסוים, אל תפסיד את זה. שיחות בשעות לא שעות, בלילה ומוקדם בבוקר, להיות זמין תמיד כי מתפתח משהו ואסור לפספס. זה עולם ששואב ממך הכל אבל ככה מצליחים”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)את הישראלים כולם מכירים, הזרים זה הקושי הגדול. התחושה הזו שאתם מביאים שחקן זר ופתאום הוא מצליח. איך זה מרגיש?
”זו גאווה ענקית. היה לי חלום עד לפני כמה חודשים שתהיה לי החתמה של זר ראשון שהיא תהיה שלי, וזה קרה עם לוקאס ספנדלהופר בבני סכנין. הוא גם יהיה מעניין מאוד הקיץ, יהיו התפתחויות. כשאתה מביא שחקן מחו”ל, עוקר אותו מהסביבה שלו אז יש לך גם אחריות כלפיו. שידאגו לו, שיהיה לו את הבית, האישה, הילדים. לוקאס חי פה תקופה לבד עד שהם באו. מעבר לפן האישי יש את הרצון הגדול שהוא באמת יצליח וכשזה קורה זה גם הצלחה שלי. טוב לו פה, הוא עושה דרך טובה ושדרג את הקבוצה אז זו גם הצלחה שלך באופן אישי. עם זרים זה הכי קשה כי או שאתה מצליח או נופל. 50:50. כשיש לך סוכנות טובה כמו base אז אתה יודע מי הוא ומאיפה בא אז אתה גם מכיר את האיכויות שלו וכשזה בא לידי ביטוי זה כיף. ללוקאס יש ביקוש גם בארץ וגם בחו”ל, אז זה כיף ענק כי זו הצלחה גם שלי”.
באופן אישי יצא לי לדבר עם לוקאס לפני כמה חודשים, מצב הרוח שלו היה ממש לא מעודד כשהמשפחה שלו הייתה רחוקה. איך נראה הליווי שלכם?
”זו הייתה תקופה קשה עבורו ואני מבינה אותו. הוא עשה מעבר למדינה אחרת, אשתו לא איתו והילד לא איתו בגלל הקורונה וכל האישורים זה עיכב את זה. זה משפיע כי התחום הזה קשה והמשפחה זה המנוע שלך, אז כשהיא לא פה זה קשה. שיחות איתו, עם המועדון, דאגה לפרטים הכי קטנים שידאגו לו, ארוחות איתו בשישי בערב ואנחנו מארחים אותו. זו דאגה לא רק כשחקן אלא גם כאדם, שהוא לא יהיה חלילה בודד. שיתחבר עם החברים. הפן המקצועי הוא הכי פשוט, האישי יותר קשה. הוא השתלב פה מצוין בקבוצה והמדינה, יהיו הפתעות איתו בהמשך”.
עידן בן אבו, לוקאס ספנדלהופר וניצן פלד (פרטי)אתם ממש צריכים לשמש כפסיכולוגיים של השחקנים הזרים לפעמים.
”זה הרבה פסיכולוגיה. כי שחקן ברגע שלא הולך לו אתה הכתובת. עידן ושי עטאס שאין מילים עליו מראים לי את זה בכל יום, כי כשאתה סוכן זה נראה פשוט – שחקן חתם פה ושחקן אחר שם. אבל עידן ושי נותנים תחושה של בית, גם לשחקנים הצעירים מהנוער, הם ילדים ואנחנו רואים את הדאגה. הם עושים ימי ההולדת עם השחקנים, ארוחות שישי עם שחקנים זרים ונוער, כולם. ISCOUT זה בית. שעה של פגישה עם עידן והפלאפון שלו לא מפסיק לצלצל. אבות ואימהות של שחקנים, השחקנים עצמם, והוא סבלני לכולם. ממש אבא. זו עסקה לכל דבר להחתים שחקן, אבל להיות אבא כמו שיש בסוכנות הזו זה לא פשוט וזה מה שקורה עם לוקאס וכל שחקן אחר. שחקן טוב זה שחקן שטוב לו”.
לאור המצב הביטחוני שהיה במדינה לאחרונה, הקושי עולה בלהביא זרים לישראל?
”כן שואלים על זה. אם היינו מדברים לפני חודש וחצי אז היה פחד, אבל יש משהו בטבע האנושי שכשדברים נרגעים וחוזרים לשגרה אז שוכחים, ואני רואה את זה בשחקנים הזרים. זו שאלה שנשאלת אבל לא מתעכבים על זה יותר מדי זמן. דווקא הזרים מתלהבים מהאווירה פה ושזו מדינה של כל הדתות, יש מוסלמים ונוצרים ומקומות קדושים וים. מתעסקים בטוב של ישראל וזה משמח, כי המצב הביטחוני לא פשוט ומקשה בכל התחומים. קודם כל שכולם יהיו בריאים, אבל כיף לראות שהזרים מסתכלים על ישראל כמדינה ולא רק בלאגן ומלחמות. זו המציאות”.
ואחרי שהם מגיעים לפה הדעה שלהם משתנה? מבינים שזה לא נורא כמו שהציגו להם.
”הדעה משתנה לטובה תמיד. ‘וואו, איזה יופי ואיזה אנשים’. בדרך כלל כשבאים מאירופה הם קרים יותר מהישראלים. יש להם את התקשורת שם שמציגה את ישראל באור מסוים. אני לא מכלילה אבל אירופאים יותר קרים, זה לא כמו בישראל. אז ברגע שהם מגיעים לפה ומצפים לראות מה שאמרו להם בתקשורת ורואים לפתע מדינה חמה שמחבקת, וחיי לילה וים וכיף, אז תמיד חוות הדעת של מי שבא משתנות לטובה. זה חלק מההסברה שלנו, מבחינתנו כל זר שבא לפה והתאהב זה עוד 10 זרים כי זו משפחה שתחזור לבקר, המלצות לחברים, מוסיף לתיירות. זה כיף, כי אם התקשורת העולמית לא עושה, אז אנחנו מראים שזה שונה וזה כיף. כששחקן זר נהנה ומשתלב פה, מעבר לפן המקצועי החשוב, זה סיפוק גדול בפן האישי”.
את קצת יותר משנה בתחום, מה למדת על הכדורגל הישראלי?
”הוא שונה לטוב ולרע. משתנה בקצבים, אם זה חילופי מאמנים ושחקנים, הקצב יותר מהיר מכל מה שהכרתי, אבל יש קסם. יש הרבה עניין ואנחנו עובדים כשיש עניין. יש טוב ורע בכל דבר, אבל יותר טוב מרע. זה תחום שעדיין מתפתח והולך לכיוון חיובי וכיף לראות. מי יודע אולי נהיה ביורו גם”.
ניצן פלד (רדאד ג'בארה)“לא רוצה להיות ‘סוכנת חדשה’ או ‘סוכנת אישה’, אלא סוכנת נקודה”
איך נראית התנהלות עם בעלי בית? יש הרבה חוסר סבלנות.
”במיוחד כשמביאים זר, הציפייה היא שיספק את הסחורה מהר. לשחקן יש זמן התאקלמות זה לא מכונה, אם משחק שניים הוא פחות טוב יש שאלות של ‘מה יהיה איתו?’, אנחנו מרגיעים כי זה בן אדם שמגיע למדינה זרה. רואים את הלחץ הזה גם בחילופי מאמנים ושחקנים, הלחץ הזה הוא לפעמים לא הכי טוב. תמיד יש דברים שצריכים זמן וכשלוחצים יותר מדי זה לא קורה תמיד. קבוצות שעוברות תהליך ויהיה מבורך לתת לתהליך לקרות, יותר סבלנות, עוד קצת, להוריד רגל מהגז. זה ישראלים, הקסם שלנו זה שאנחנו רוצים הכל מהר ועכשיו”.
יש לך מודל לחיקוי?
”לא משהו מסוים, אבל כשאני רואה נשים בספורט כמו ויקי ועקנין וקרן בן נשר מעכו אני אומרת ‘וואלה, זה תחום גברים ויש נשים שהגיעו לעמדת כוח’. זה משמח ומעורר השראה. אני מקווה שיהיה שינוי, לא מבקשת הרבה בחורות, אבל שיהיו הרבה כאלה בעמדות מפתח כי יש לנשים מה לתרום בכל מקום. אני רואה את המגמה הזו נעשית. לא התייעצתי איתן, אבל זה יקרה מתישהו”.
"לנשים יש מה לתרום בכל מקום". ניצן פלד (רדאד ג'בארה)אפרופו כוח נשי, איך את רואה את הסיפור סביב השופטת ספיר ברמן?
”היא גאווה ענקית, אני חושבת שהיא מתחברת למגמה שיש היום שתחום הכדורגל הולך למקום אחר, חיובי ומקבל, היא עשתה משהו ראשון בעולם. זה תקדימי. היא מייצגת את מה שקורה פה, תחום גברי עם מקום לנשים חזקות ואנחנו בעד שהכדורגל יתפתח”.
אז מה החלום הגדול?
”להיות בתחום הרבה שנים ולהצליח, לא להיות סוכנת חדשה ולא סוכנת בחורה, אלא סוכנת נקודה. שזה יהיה טבעי ולא מוזר. אני רואה את החלום קורה לאט לאט, זה זמן ותהליך, אבל זו המטרה עם כל הצוות בסוכנות. הכול פתוח, לבחורות יש קסם ואנחנו בדרך הנכונה. דבר ראשון הכי חשוב זה בריאות, מה שקרה עם כריסטיאן אריקסן מצמרר ונותן פרופורציות, מה שהקבוצה שלו עשתה כשהסתירו אותו זה מדהים, אתה רואה שזה בני אדם בסופו של דבר, אז שנהיה אנשים קודם כל, נלך בדרך טובה. ניפגש בעוד כמה שנים, באותו המקום, עם עסקה גדולה. הכל פתוח, לך תדע”.