דאבור: טוב שלא חזרתי למכבי, פה אני מוערך

מונס דאבור לבטח לא חלם שהסכומים שישלמו עליו יגיעו לשבעה מיליון יורו. כבר בחלון ההעברות בחודש ינואר הוא היה אמור לעזוב את גראסהופרס השווייצרית, אך הקבוצה לא הייתה מוכנה להוריד מהדרישות שלה על החלוץ המצטיין. בשווייץ ידעו מה יש להם ביד, התעקשו, לא וויתרו, עד שלבסוף השיגו מבחינתם את המחיר הרצוי - שבעה מיליון יורו מרד בול זלצבורג האוסטרית.

כעת, לאחר שחתם בקבוצה ל-5 שנים, דאבור, שעברו עליו חודשים לא קלים עד שהכל נסגר, מתפנה לספר לנו בראיון מיוחד ל-ONE על מה שעבר עליו, על הרגשות, התוכניות לעתיד וגם מכבי תל אביב ונבחרת ישראל .

13.5.2016, אתה חותם על חוזה עתק לחמש שנים במועדון הפאר האוסטרי, נמכר בסכום אסטרונומי לשחקן ישראלי ועל הדרך גם מתבסס כשיאן ההעברות של המועדון ושל הליגה האוסטרית בכל הזמנים. בתור ילד, חלמת פעם שתגיע לרגע הזה?
"ברור שחלמתי, כמו כל ילד שמתחיל לשחק כדורגל ומתחיל לחלום על גולים, מספרים, חוזה טוב וקבוצה טובה. את האמת שלא חשבתי הרבה על להיות שיאן העברות של קבוצה כזו או אחרת או של ליגה, אבל עכשיו אני עושה את זה וזה כבוד גדול בשבילי. להגיד שחלמתי? אז כן חלמתי ואני ממשיך לחלום. תראה, בכדורגל הכל הולך מהר, רק לפני שנתיים עברתי לגראסהופרס תמורת 300 אלף יורו ופתאום אני עובר לרד בול בסכום דמיוני! לפעמים זה קשה לתפיסה".

מונס דאבור חותם ברד בול זלצבורג (מערכת ONE)

בוא נחזור אחורה, לאיפה שהכל התחיל.
"כמו כל ילד, מאוהב בכדור ולא עוזב אותו, היה לנו מגרש דשא קטן 4/4 בחצר של הבית עם שערים קטנים של קט-רגל מברזל ורשת כמובן. הייתי רק מחכה לחזור מבית הספר לקחת את הכדור ולרדת למגרש לשחק במשך שעות, עם חברים מהשכונה ועם אחים שלי וכל בני הדודים מהמשפחה, הייתי בוכה כשהייתי מפסיד, מתעצבן ורב. מצד שני כמובן שהייתי שייך לבית ספר לכדורגל באחי נצרת והיינו מתאמנים 3 פעמים בשבוע ומשחקים רק משחקי אימון, לא היינו אז במסגרת הליגה. בגיל נוער סיימתי כמלך השערים של הליגה עם 44 גולים ב-25 משחקים ואז עליתי לבוגרים באותה עונה לחמשת המשחקים האחרונים, אז היינו בליגת העל ואימן אותנו ג׳ון גרגורי". 

התרגשת שהוקפצת לקבוצה הבוגרת של המועדון?
"באותה עונה ירדנו ליגה, ולא אשכח את הרגע בו התחלתי לבכות כמו תינוק, למרות ששותפתי רק בשלושה או ארבעה המשחקים אחרונים. באותם משחקים הבנתי שסקאוטים של מכבי נכחו והתלהבו ממני ואז באה ההצעה מהמועדון, הייתי צריך לבחור בין אם לעבור לקבוצת הנוער של מכבי או להמשיך בבוגרים של אחי נצרת בליגה הלאומית, בסופו של דבר בחרתי לעבור למכבי".

מונס דאבור עם צלחת האליפות בנוער (יניב גונן)

איך הרגשת עם המעבר לנוער של מכבי תל אביב?
"היה לי מאוד קשה בהתחלה, לא קיבלתי מספיק דקות משחק והקבוצה רצה טוב וניצחנו כל הזמן, עברו עליי ימים נוראיים במשך ארבעה-חמישה חודשים בנוער. הייתי לבד בלי המשפחה בלי חברים ולא הכרתי אף אחד בסביבה החדשה בתל אביב, אפילו לא היה לי רישיון נהיגה. בכיתי ימים ולילות בדירה בקרית שלום, לבד. ואז רציתי לעזוב וביקשתי שחרור, אך אז לקח אותי עמיר תורג׳מן והסביר לי שהוא כן בונה עליי. בסופו של דבר סבא שלי היה זה שקיבל את ההחלטה בלי להתייעץ איתי ונתן את האור הירוק למכבי להאריך את החוזה ומאותו רגע הכל היסטוריה. הייתי עם גול אחד עד דצמבר וגם זה היה בגביע, סיימנו את השנה עם דאבל וסיימתי כמלך שערים של הליגה ביחד עם רועי קהת".

‏לא העריכו אותך בארץ?
"מה זה לא העריכו אותי, כשלא הייתי משחק במכבי תמיד היו באים אליי שחקנים שהם מהמובילים בקבוצה ואלה שעשו דבר או שניים בכדורגל, מעודדים אותי ואומרים לי דברים שכיף לשמוע, לא כי הייתי עצוב, אלא בגלל שהם ראו שהיה מגיע לי יותר ממה שקיבלתי, אבל אני לא שוכח שגם מכבי זה המועדון שנתן לי את הבמה המרכזית להצליח".

היית רוב השנה בכושר מצוין, הבקעת בצרורות אבל גוטמן לא ספר אותך, למה?
"לא יודע מה הייתה הסיבה, למרות שקיבלתי הזדמנויות במשחקים האחרונים בקמפיין אבל הייתי מגיע לנבחרת בכושר שיא ולא הייתי מתלבש אפילו, אני יודע שגוטמן מעריך אותי ומאמין ביכולות שלי, אבל אז היו לו את ההחלטות שלו ואני מקבל את זה כמו מקצוען".

מונס דאבור במדי הנבחרת (רדאד ג´בארה)

אתה מגיע לנבחרת משווייץ ככוכב הגדול של גראסהופרס, בכושר פנטסטי, ופתאום אתה מוצא את עצמך על המטוס חזרה לציריך בלי לקבל דקת משחק אחת, מה עובר לך בראש באותם רגעים?
"תחושות לא נעימות, אוכל את עצמי מבפנים, הייתי חוזר לקבוצה וכשהשחקנים שואלים כמה שיחקת ואני עונה שלא שותפתי בכלל הם היו מופתעים, לשמחתי לא היה לזה סיכוי להשפיע על המעמד שלי בקבוצה".

למה לא העריכו אותך במכבי? הרי בכל משחק ששותפת בו היה לך שער או בישול, מה היו הסיבות?
"באמת שאין לי עדיין תשובות לזה, אבל אני חושב שלפחות השחקנים כן העריכו אותי ומאוד".

אוסקר גרסיה. "מחכה לעבוד איתו" (טוויטר)

שיאן ההעברות של זלצבורג ושל הליגה האוסטרית בכל הזמנים, מלחיץ?
"נכון שזה שיא ההעברות במועדון ובליגה האוסטרית, לא יודע אם להגיד שזה מלחיץ אבל כמובן שזה מאתגר מאוד, מקווה ומאמין שאצדיק את זה ואחזיר על המגרש כמו שצריך".

דיברת עם אוסקר גרסיה שמאמן את הקבוצה? מה הבטיחו לך?
"כמובן שדיברתי עם אוסקר הרבה ומאז ינואר אני איתו בקשר, אני יודע מה המועדון רוצה ממני בדיוק ולאן הם מכוונים, אני מחכה לעבוד איתו עוד פעם ולהצליח בעזרת השם".

מונס דאבור ברד בול זלצברג (מערכת ONE)

מה התוכניות לגבי הקבוצה הגרמנית לייפציג, שלמעשה בעלת הבית של זלצבורג? עומר דמארי כמעט לא ראה דקת משחק אחת.
"רד בול לייפציג זה השם החם עכשיו בגרמניה וכולם מדברים על זה שבעתיד הם יהיו חזקים מאוד בצמרת הבונדסליגה. עומר עבר פציעה ולא היה לו קל לחזור ולקבל דקות כי הם קנו עוד חלוץ, זה חוסר מזל כי אני חושב שהוא יכל להצליח שם".

נחזור למכבי תל אביב, לפי החודש האחרון נראה שערן שזהבי לא פוגע, הקבוצה לא מתפקדת.
"את האמת שבמשך כל העונה הייתי בטוח שמכבי יחזרו וייקחו את האליפות, אבל מגיע להפועל באר שבע כל הכבוד על העונה האדירה שהם עושים, אני לא אגיד שמכבי תלויה בערן כי יש שם שחקנים ברמה מאוד גבוהה שיכולים לקחת את הקבוצה ולהוביל אותה".

מונס דאבור במדי מכבי תל אביב (שי לוי)

לפני פחות משנה, היית בדרך חזרה למכבי, ספר לנו מה היה באמת שם, מה היו השיקולים ואיך הכל נפל?
"זה לא סוד שהייתי קרוב לקדנציה שנייה במכבי, היו הרבה שיקולים, גם כאלה שלא קשורים לכדורגל, בסוף זה יצא לטובתי שלא חזרתי. בקיץ התחלנו את האימונים והמצב בקבוצה היה על הפנים, הרבה שחקנים שעלו מהנוער לא היו עדיין בקצב, עזבו 5-6 שחקני מפתח והפסדנו משחקי אימון לקבוצות מליגה שלישית, המצב היה באמת קשה וחשבתי לרגע שזה יכול להיות רעיון טוב לחזור למכבי לעשות עונה טובה, לשחק בצ׳מפיונס או בליגה אירופית ואז אפשר להתקדם עוד פעם לעבר אירופה, בסוף זה יצא לטובתי".

חושב שאם היית חוזר למכבי לקדנציה שניה, היו מתייחסים אליך ככוכב אחרי ההצלחה האדירה שהייתה לך בשווייץ או כעוד שחקן ליד זהבי?
"אני לא חושב שבארץ היו מעריכים אותי כמו שמעריכים אותי בחו"ל ובאמת שאין לי תשובה לזה, לגבי מכבי אני לא יודע, בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל וזהו, לא צריך לחשוב יותר מידי".

אתה עדיין כועס על גראסהופרס שלא נתנו לך לעבור לליגה הספרדית/איטלקית/גרמנית?
"אני מבין את השיקולים שלהם, בסופו של דבר הם רואים לנגד עינם את טובת המועדון וטובת המועדון היא להכניס כמה שיותר כסף לקופה, זה לגטימי ואני לא רואה מועדון אחר שהיה מתנהל אחרת. אבל בסופו של דבר הכל יצא לטובה, אני מאוד מרוצה ומאושר מהמעבר לרד בול זלצבורג, זה שידרוג משמעותי לקריירה שלי מכל הבחינות. אנשים בארץ נוטים לזלזל בזלצבורג ובקבוצות אחרות אבל הלוואי ורמת המקצוענות בארץ הייתה 30% מהרמה שיש בזלצבורג".

מונס דאבור חוגג במדי גראסהופרס

איפה נראה אותך בעוד שנתיים? לאן אתה מכוון?
"התוכנית היחידה שיש לי זה לקום מחר בבוקר, לעבוד הכי קשה שאפשר וללכת לישון כשחקן הרבה יותר טוב, אני מכוון הכי גבוה שאפשר, ומאמין בעצמי שאני יכול ומסוגל עם עבודה קשה לשחק ברמות הכי גבוהות באירופה, אם אהיה טוב ואוכיח את עצמי על המגרש אז השמיים הם הגבול".

עם כל ההצלחה שלך עכשיו, מה הכי חסר לך?
"ללא ספק אבא שלי ז"ל, בתור ילד תמיד כשהסתכלתי עליו ידעתי מה החלום שלו והיום אני מגשים לו את החלום הזה, זה קורע אותי מבפנים שהוא לא איתנו, לא חוגג איתי בגולים, לא מחבק אותי, אבל אני יודע שהוא מסתכל עליי מלמעלה, רואה הכל ובטוח שגאה בי, זה מה שמנחם אותי. בלעדיו ובלי המשפחה שלי מעולם לא הייתי מגיע לאיפה שאני היום, אין תחליף להאהבה, התמיכה והחיבוק הגדול שאני מקבל ממשפחתי ומארוסתי ואין שום מקום אחר בעולם שהייתי יכול לקבל זאת".