לרבים מן הילדים יש חלום. להיות רופא, לוחם אש או כל דבר אחר. בסיפורו של דור זינו (25), נשוי, עם ילד בדרך, יש חלום אחד שכמעט ונעלם בגלל המצב המשפחתי בבית כשהיה צעיר יותר – להיות כדורגלן.
מי שנסע למשחקי קבוצתו (הפועל חיפה ומכבי עירוני קריית אתא) בלי אף עזרה מאף אחד, בקיץ, בגשם, בבוץ ובאוטובוסים, כמעט מצא את עצמו עוזב את הכדורגל בגלל שהתא המשפחתי שלו התפצל וחווה רגעי שפל. אחרי לא מעט ניסיונות לחזור לתלם, זינו מצא בית חם בשנים האחרונות בהפועל יקנעם מליגה ג', שם כבש 16 שערים, והעונה – הצטרף למועדון ספורט קריית ים המתחדשת שחזרה לליגה ג' שומרון אחרי 10 שנים, ונדמה שאין מה שיעצור בעדה.
בעברו, הוא היה נחשב לאחד השחקנים המוכשרים בשנתון שלו (96'), אבל בשלב מסוים, הוא הפסיק להגיע לאימונים. "המצב בבית, כל מה שקרה בין אמא לאבא השפיע עליי. מצב הרוח שלי התדרדר ופשוט לא יכולתי להכיל את זה. זה פגע בי להמשיך ולהתפתח בקבוצה שגדלתי עליה. הפועל חיפה זו קבוצה שאני אוהד מאז שאני זוכר את עצמי. הראש שלי לא היה בכדורגל באותה תקופה. כל הזמן חושב על מה יהיה כשאחזור הביתה".
דור זינו (באדיבות המדיה של מועדון ספורט קריית ים)בנובמבר 2013 היה משחקו האחרון לפני גיוסו לצה"ל. "הייתי בתפקיד לוחמה, תפקיד שלא אפשר לי לחזור לשחק כדורגל באופן מקצועי. אחרי שהבנתי שזה גדול עליי וקשה לי בלי הכדורגל, ירדתי מתפקיד לוחמה לתפקיד שמאפשר לי לחזור למה שלא רציתי לוותר עליו – הכדורגל" אמר זינו.
חייו כילד הושפעו לא מעט ממה שקרה בבית. אחד המקרים היה בבדיקה שגרתית אצל הרופא, שם גילו לאחיו, צח (בן 30 היום), את המחלה הנוראית. "הוא היה בן 14 בסך הכל. אני הייתי ילד, קטן. פתאום הרבה אנשים בבית, נסיעות לבית החולים, טיפולים. הייתי צעיר מדי להבין את כל הסיטואציה הזו שהשפיעה עליי כמעט בכל תחומי החיים. הייתי ילד ונער לא פשוט. אם לא די בכך, אחרי תקופה קצרה גם ההורים שלי התגרשו. סיטואציות שאתה לא מאחל לאף אחד. אתה לא יכול להמשיך לשחק כדורגל כי אין מי שיעזור לאמא בבית, כשאחי במצב לא פשוט מבחינה בריאותית. הכל נפל עליי".
בעקבות אירועי העבר, החזרה שלו למגרשים הייתה הדרגתית. למשל, בעונת 2017/18, ראה 13 דקות משחק בדיוק במדי מכבי נווה שאנן בעקבות המצב. שנה וחצי מאז, הוא חזר למגרשים כשחקן מן המניין אחרי עבודה קשה.
אחד הזכרונות שלא יוצא לך מהראש? "הייתה תקופה מאוד לא קלה בבית אחרי שההורים נפרדו. אני זוכר ערב אחד דפיקות עזות בדלת כשהיו אלה המעקלים של הוצאה לפועל שממש רצו לקחת לנו חפצים מהבית כי אמא נשארה עם חובות לאחר הגירושים ואני זוכר סכום של 1,500 שקלים שהם דרשו רק בשביל לא לקחת כלום מהבית. אמרתי לבחור שהגיע שיחכה כמה דקות ואני כבר אגיע עם הכסף. באותו רגע פשוט נסעתי למרכז שלנו בעיר, ידעתי שיש חנות שקונה מכשירי סלולרי יד שניה ופשוט מכרתי את הפלאפון שלי שהיה בן חודש בדיוק. קניתי אותו אחרי שאספתי כסף לא מעט זמן ובדיעבד מזל שכך היה כי הערך שלו היה שווה לסכום אותו הייתי צריך באותו רגע ופשוט מכרתי אותו לחנות, הם נתנו לי סכום של 2,500 שקלים. משם, טסתי הביתה לשלם למעקלים את הסכום כדי שיעזבו אותנו בשקט".
דור זינו (באדיבות המדיה של מועדון ספורט קריית ים)הוא הוסיף בכאב: "אמרתי להם לא להתקרב לפה כמה חודשים כי אנחנו נסדר תעניין, רק בשביל לא לראות את אמא שלי יושבת על הספה עם מבט כאוב בחוסר אונים מוחלט. זה גמר אותי ואני זכור שבאותו לילה פשוט לא נרדמתי ויצאתי להסתובב בשכונה שלנו הייתי עם עצמי זה תחושה לא נעימה ולא מאחל אותה לאף אחד, במיוחד לילד שעבר גירושים שאבא שלו לא היה בבר מצווה שלו זה חוויה שהייתי נמנע ממנה בכיף. מאותו רגע אמרתי שאני לא נותן לזה לקרות שוב יותר וממש הלכתי עם אמא שלי לכל הסידורים האלה. ואני? ילד בן 14 בסך הכל. יושב מול הרשויות ומבטיח שנשלם דברים ונסדיר חובות ובאמת הייתה זאת מלחמה עד שהצלחנו לסדר את זה ולקנות שקט”.
“אני שמח שאמא שלי שהיא לביאה אמיתית למרות כל הקשיים לעולם לא החסירה מאיתנו דבר ואם יש משהו שאני חייב לה זה את חיי כי בלעדיה לא הייתי בן אדם נחוש, מאמין וכזה שלא מוותר כמו שאני היום. תמיד שמרתי את זה בסוד" הוסיף זינו.
החלום להגיע להפועל חיפה. "אני מתאר לעצמי שאם לא המקרים שהשפיעו על מצבי הנפשי, אני בטוח שהייתי היום בליגה גבוהה יותר. שחקן מצליח יותר. הייתי הבטחה בהפועל חיפה שלקחה אותי מקריית אתא. הייתי צריך להיעזר באנשי מפתח על מנת שבקריית אתא לא יעצרו ממני להתפתח בקריירה המקצועית שלי. הייתה דרישה כספית שבסופו של דבר ירדה מהפרק. אני עדיין צעיר ויש לי מה לתת. אני רוצה להגיע להפועל חיפה, אני מכיר של את החבר'ה והלוואי ויש סקאוטים שצופים בליגה שלנו ורואים מה אני שווה".
(מועדון ספורט קריית ים (באדיבות המדיה של המועדון)זו שנה שלישית ברציפות שדור זינו משחק כדורגל כשהוא משאיר את כל האירועים המשפחתיים מאחור. אם בעברו היה שחקן התקפה, הרי שהפך לשחקן הגנה בגלל חוסר שהיה במכבי נווה שאנן. "כולם יודעים מהן יכולותיי. כמגן שמאלי, אני יכול לתת תפוקה גם של חלוץ. היום אני במקום אחר, בריא יותר, ולא נותן למחשבות העבר להשתלט. אני כאן, בקריית ים, בכדי להצליח לעלות ליגה. זו המטרה ואנחנו נשיג אותה גם יחד".