עם כדורגל רע והופעה שמעלה המון דאגות, מכבי תל אביב הצליחה אמש (חמישי) לעלות לשלב הפלייאוף של הקונפרנס ליג בזכות 0:1 על ספרטק טרנאבה הסלובקית. שער הניצחון של הקפטן שרן ייני הובקע מוקדם והציפייה הייתה שידחוף את הצהובים לעבר ההופעה הטובה שכולם מחכים שהם יתנו, אך בפועל קרה בדיוק ההפך.
היה נראה שהאורות כבו מיד אחרי הגול של ייני והקבוצה נעלמה בתוך הלחות החשוכה של אצטדיון בלומפילד. בהמון דקות זה לא היה כדורגל. זה פשוט נראה כמו 11 שחקנים שרק מחכים לשריקת הסיום. במקום שמחה מעלייה לשלב הפלייאוף של הקונפרנס, במכבי ת”א צריכים להיות מודאגים מאוד מאיך שהקבוצה נראית.
לאורך הקיץ דיברו במועדון על כך שהם מצפים מהשחקנים שהיו שם בעונה שעברה ולא הצליחו לזכות באליפות, להגיע בטירוף לעונה החדשה, שכל אחד ירים את רמתו, ובלי קשר לשחקני החיזוק שעוד לא הגיעו, שגם החומר הקיים יידע להפיק מעצמו יותר. בפועל? אם אלו היו התקוות של הצהובים אז כרגע הן ממש לא בדרך לכדי מימוש. במקום ששחקנים ייתנו מעצמם עוד, אנו חוזים בדעיכה לא פוסקת של דמויות מפתח.
ואן לוון: נלחמנו עד הסוףאנדרה ז’ראלדש פתח בצורה רעה את העונה ונראה סובל מבעיות פיזיות. אנריק סבוריט רחוק מלהיות בעניינים. מתן חוזז לא לוקח את ההזדמנויות שהוא מקבל, אבי ריקן מתקשה לתת את המספרים שהוא יודע לתת, הכדורים לא נכנסים לטל בן חיים, וגם המאמן פטריק ואן לוון מרגיש מפוחד מדי לבצע שינויים שיכולים לתת משהו אחר לקבוצה. וזה כמובן בלי להזכיר שהקבוצה איבדה את דור פרץ ומכרה את יונתן כהן.
החילוף של אדוארדו גררו למשל היה משהו שכולם היו מעריכים אם היה קורה הרבה לפני, או אם היה אפילו הולך עם אסטרטגיה כזו מהרגע הראשון של המשחק, אבל ואן לוון של תחילת העונה פועל בזהירות יתר. ממש כאילו הוא חושש לשחרר לרגע את הרסן הטקטי שעוצר בעדו. לצד כל אלה, צריכה להישמע גם ביקורת על השחקנים עצמם שמסרבים להפיק לקחים. בעונה שעברה הצהובים כמעט עפו מהגביע על כך שאיתי שכטר לא מסר לניק בלקמן מול שוער. אח”כ הם הפסידו אפשרות לנצח את מכבי חיפה בפלייאוף על מהלך זהה כשאז היה זהו בלקמן שלא מסר.
גם מול סוטייסקה זה התרחש וגם אמש. השחקנים מגיעים למצבי מסירה לחבריהם החופשיים לחלוטין ברחבה ומעדיפים לבעוט. פעם ריקן, פעם בן חיים, פעם חוזז. השמות לא באמת משנים – זה דפוס שחוזר על עצמו ומעיד על אפס אחוזי למידה מטעויות עבר. זו מגמה מדאיגה לא פחות. במקום לגמור את המשחק במחצית הראשונה או בדקה ה-47, מכבי ת”א שוב נגררה לדקות מלחיצות שבשיאן דניאל פרץ הצעיר הציל אותה.
פטריק ואן לוון. שחקניו לא מפיקים לקחים (רדאד ג'בארה)“אני מסכים שאין אצלנו הפקת לקחים בנושא הזה”, אמר ואן לוון לאחר המשחק, ונראה שזהו שיעור שהוא צריך להעביר לשחקניו בהקדם, שכן אם סוטייסקה וטרנאבה היו יריבות חלשות, מכבי ת”א לא תמצא מולה עכשיו יריבה טובה יותר. את שחטאר קרגנדי היא צריכה לעבור בלי שום בעיה ולהגיע לשלב הבתים חרף כל המגרעות וחרף האיחור עם החיזוק. ומה איתו אתם שואלים? אז אחרי עדן שמיר והציפייה שעסקת דן ביטון תיחתם סופית בימים הקרובים, במכבי ת”א פועלים כמובן להבאה של חלוץ ושל שחקן כנף זרים.
אולם, במועדון מסרבים להתרגש מהלחץ שמגיע מהקהל בנושא: “אנחנו עובדים ועובדים קשה. הגשנו הרבה הצעות, כמעט כולן היו הצעות רכישה בהרבה כסף. התקציב הוא לא הבעיה. אבל אנחנו מנהלים מו”מ עם שחקנים טובים ומבוקשים וכשזה מגיע לשלב התשובה הסופית אז פתאום ההוא מעדיף טורקיה וההוא קיבל הצעה בגרמניה ושחקן אחר קיבל הצעה ענקית בקטאר ודברים נפלו. אבל אנחנו עובדים כדי להשיג את השחקנים הנכונים בעיקר כי אנחנו יודעים שיש לנו אפשרות להביא רק שני זרים. כך שאם נצטרך לחכות עוד שבוע כדי להביא לפה רכש מצוין, נחכה. הפאניקה והדרמה שבאה מהכיוון של הקהל שרוצה רכש היא מובנית, כי עזבו אותנו שחקנים טובים, אך אנחנו בטוחים שבסוף נעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו בנושא החיזוק”.
אז מה כן לוקחים במכבי ת”א מהמשחק? את הכרטיס לפלייאוף כמובן ואת דניאל פרץ. השוער הצעיר ממשיך במגמת עלייה ולמען האמת נראה כמו היחיד בינתיים שמשתפר ממשחק למשחק. ההופעה שלו זיכתה אותו בתואר השחקן המצטיין וגם בהרבה פרגונים מהחברים שלו ומהצוות המקצועי. “כיף לעשות משחק טוב, הרגשה נהדרת. מצד שני עוד לא באמת עמדנו במטרה שלנו להעפיל לשלב הבתים ויש לנו עוד שני משחקים קשים בדרך”, סיכם פרץ. “יש לנו קצת חוסר מזל. בשני המשחקים סבלנו מכך. מעבר לזה, הקבלת החלטות שלנו הייתה אולי קצת פחות נכונה בחלק הקדמי ונשפר את זה. כן הגענו להרבה מצבים. לגיטימי במשחק נוקאאוט כשאנחנו מובילים בשער אחד, שנלך טיפה אחורה ומצטבר קצת לחץ בדקות האחרונות. אבל חשוב שלא ספגנו ושעברנו שלב”.
דניאל פרץ (רדאד ג'בארה)משחק הרגל שלו: “זה משהו שמגיל קטן שמתי עליו דגש בכל האימונים ובכל המשחקים. ראיתי לאן הכדורגל הולך, ששוער חייב להיות עם משחק רגל בטח בקבוצה התקפית כמו מכבי ת”א. להיות עוד שחקן בהנעת כדור זה מאוד חשוב. אני עדיין עובד על זה כמעט בכל אימון ובאימוני אקסטרה וזה משתלם”.
המחמאות מטל בן חיים (“שוער העתיד של נבחרת ישראל”): “מחמאות זה כיף והכל אבל בוא נישאר עם הרגליים על הקרקע. עשיתי כולה חמישה משחקים. אני מסתכל על שבוע הבא, להמשיך את הדרך, משחק אחרי משחק, בואו נסתכל קרוב”.
סיטואציה שמזכירה את העלייה של טננבאום לפני שתי עונות: “קודם אני מאחל לדניאל טננבאום החלמה מהירה. אנחנו חברים טובים מאוד, גם מחוץ למגרש, יש תחרות ברור, אנחנו מכבי ת”א והתחרות היא על כל עמדה, על הסגל ועל ההרכב. אני כמו כל שחקן מכוון לשחק ולהיות השוער הפותח כמובן ואני אעבוד מאוד קשה בשביל זה”.
העובדה שבעונה שעברה שיחק רק פעם אחת בלבד: “העונה הקודמת הייתה קשה מאוד עבורי. שיחקתי רק בגביע הטוטו מול בני סכנין. היה לי הרבה חוסר מזל והקבוצה הייתה בפיגור מאוד גדול של נקודות ואז עשינו קאמבק, העונה הייתה צמודה וגם בגביע ההגרלות היו קשות. האמנתי כל הזמן שההזדמנות תגיע, לא עשיתי בכלל פרצופים, עבדתי חזק ורק חיכיתי לצ’אנס שלי ואני מנסה לקחת אותו על הצד הכי טוב שאני יכול”.