סבע: אין כסף באירופה, דובאי זה המקום המושלם

החלוץ בראיון מיוחד ל-ONE: "אני כוכב פה, קיבלתי כבוד של מלך", "קוואס לא הצליח פה ומצליח בארץ". וגם: הנבחרת ("היו מתעלמים ממני") והסוד של זהבי

תומר חבז | 27/09/2021 21:30

דיא סבע לוהט. חלוץ אל נאסר מאיחוד האמירויות בישל השבוע בפעם הרביעית בחמישה משחקי ליגה, כאשר הוסיף שני שערים ונבחר לשחקן השבוע בליגה. שנה בדיוק חלפה מאז עבר השחקן בן ה-28 ליעדו החדש, במעבר שעורר גלים בישראל, גם בשל תהליך השלום שהתרחש זמן קצר לפני.

כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מדבר על ההשוואות בין הליגות, יחסיו עם התקשורת, מיצוי הפוטנציאל ומעמדו בנבחרת ישראל. וגם: ההמלצה לברנדלי קוואס ממכבי ת"א, ערן לוי וערן זהבי.

"בעונה שעברה עברתי עליות וירידות. הייתה שנה לא הכי מוצלחת מבחינה אישית. מבחינה קבוצתית, היא גם לא הייתה הכי מוצלחת אבל הגענו לגמרים בגביע הליגה ובגביע המדינה והפסדנו בשני המשחקים כך שזה היה מאכזב. יש לי את העונה הזאת כדי לתקן את כל מה שהיה בעונה שעברה", אמר סבע.

מה לא עבד בשנה שעברה?
”יכול להיות שהגעתי למקום חדש, ליגה חדשה. הקבוצה ידעה עליות וירידות והייתי חלק מזה. אני מצפה מעצמי ליותר. העונה כבר שיחקנו חמישה משחקים ואני עם שישה מספרים בדף הסטטיסטיקה ואני בכיוון הנכון ובקצב טוב".

“אין מקום יותר טוב לגדל את הילדים”

במהלך הקריירה לא היית רגיל להיות ה"כוכב" של הקבוצה ועכשיו זה המעמד שלך.
"אם אני חוזר אחורה, לתחילת המסע שלי פה, קיבלתי כבוד של מלכים. זה היה משהו הזוי שלא אשכח לעולם. קיבלתי קבלת פנים ששחקנים גדולים לא קיבלו. אתה מרגיש שאתה בא ככוכב, כשחקן מפתח. זו לא עוד העברה. זה היה משהו גדול. כולם אז סיקרו את המעבר בגלל השלום, אבל אני חוויתי את זה במציאות מהרגע הראשון שנחתתי בדובאי. אתה באמת מרגיש שאתה כוכב".

כמה הסכום ששילמו עליך והציפיות מלחיצים.
"זה לא מלחיץ, אצלי זה יותר כיף. ברגע שנותנים לבן אדם כל כך הרבה, גם מצפים ממנו. לא הביאו אותי בשביל לתת שבעה גולים ושבעה בישולים. בגלל זה אני אומר שאני מאוכזב מעצמי. על פניו העונה הקודמת (שישה שערים וחמישה בישולים) הייתה סבירה, אבל אני מצפה מעצמי ליותר. אני קודם כל רוצה להביא תואר קבוצתי. אם נביא תואר, כבר אעמוד במטרה. הרי גם בסופו של דבר אני ועוד שניים שלושה שחקנים אלו הם המוציאים לפועל. אז מן הסתם שאם אבקיע חמישה עשר גולים ועשרה בישולים, אז נהיה בצמרת. המועדון הזה לא זכה באליפות 30 שנים".

איך החיים מבחינה משפחתית?
"אצלי המשפחה קודמת לכל. ברור שהכדורגל חשוב לי, אבל לדאוג למשפחה זה אחד הדברים החשובים. ברגע שהמשפחה שלך בסדר, אז זה מקרין על הכדורגל ויותר קל לך להתרכז. מבחינה משפחתית, טוב לי כאן מעל ומעבר. אין מקום יותר טוב לגדל את הילדים, המקום המושלם".

מדברים על הכסף במדינה, כמה זה באמת נוצץ?
"קודם כל, יש פה הרבה כסף ועושר. אלו אנשים מבחוץ שבאים לפה לחיות וגם המקומיים עצמם די עשירים. חיים פה ברמה מאוד מאוד גבוהה. בטח היו לך חברים שהיו פה והם חוו מה שקורה פה. זו רמה אחרת, אין פה שאלה. הכול בטופ. יש לך אפשרויות מפה ועד הודעה חדשה, מבחינת מסעדות, חופים, קניונים".

זה לא יכול להסיח את הדעת מהכדורגל?
"תשמע, אם לא תצליח בכדורגל אתה לא תהיה פה. בשביל לשמור על רמת חיים כזאת ולהיות פה כמה שנים, אתה מבין שאתה צריך את הכדורגל. בהתחלה אתה מתלהב כי לא ידעת מה זה דובאי, אבל אתה מתרגל. צריך למצוא את האיזון. אני בכללי לא בן אדם בליין, לא בארץ, לא בסין ולא בשום מקום".

“קוואס לא הצליח אצלנו – ומצליח בארץ”

אתה רואה את הדלת נפתחת לעוד ישראלים?
"אני חושב שזה תלוי בי במידה רבה. אם אני אעשה עונות טובות, זה יכול לפתוח את הדלת. זה לא קל, כי בסופו של דבר יש פה ארבעה זרים בקבוצה והם מחפשים כאלה שיבואו לעשות שינוי. אני נגיד לא חושב שיכולתי לחתום פה אם לא הייתי מגיע מהליגה הסינית. אם הייתי בא מישראל, יכול להיות שלא היו לוקחים אותי. לסין החשיפה יותר גדולה".

דיא סבע בתקופתו בגוואנגז'ו ר.פ (מערכת ONE)

איך ההשתלבות של עבדאללה חליחאל?
"זה לא קל בשבילו. הוא צעיר, הוא בפעם הראשונה יוצא מהארץ. זה לא שחקן ששיחק שש או שבע עונות בליגת העל גם. אז מן הסתם שיותר קשה לו להשתלב. יש לו זמן, הוא לא בא כמוני עם ציפיות כי הם הביאו אותו על תקן הבטחה. הוא גם לא נחשב זר אז יש יותר סבלנות. זה ילד בן 20 שבא לאחד המועדונים הגדולים פה. הולך לו טיפה יותר קשה, אבל לאט לאט יהיה לו בסדר".

אם אתה צריך להשוות בין הליגה הישראלית לליגה בדובאי. מה הפערים?
"אני לא טוב בהשוואות. אבל מצד שני, אצלנו בארץ אוהבים להסתכל על כל העולם לפני שמסתכלים על עצמנו. כשהיינו בסין, הסתכלו על הליגה הסינית ועכשיו על הליגה בדובאי. אבל בוא נסתכל על קוואס שעבר למכבי ת"א. שחקן שאצלנו לא פרח ובמשחק אחד בישראל כולם דיברו על זה שהוא עשה בית ספר למכבי חיפה ואיזה רכש הוא. ופה הוא לא ממש הצליח. אז אתה מבין שזה לא קל להצליח פה. והוא עוד בא לישראל לא בכושר. אני לא אומר שהוא שחקן לא טוב, כי אני גם המלצתי עליו ואמרתי שהוא יצליח בארץ, אבל הוא לא הצליח אצלנו ומצליח בארץ. אז אני לא טוב בהשוואות, אבל זאת התשובה. זה לא קל להצליח בדובאי כמו שחושבים".

ספר באמת, מה אמרת לו?
"הוא שלח לי הודעה ושאל אותי. המלצתי לו כי אני חושב שמכבי זה אחד המועדונים הגדולים בארץ וזה לא סוד. אמרתי לו שאם מבחינה כלכלית זה מתאים לך, אל תחשוב פעמיים, תחתום. זה מועדון גדול בארץ שאתה תהנה בו, מועדון שמשחק כדורגל. ת"א זו עיר יפה לחיות בה".

אחרי שחתמת שם, ויתרת על אירופה או הרמות הגבוהות?
"תשמע, זו שאלה קשה, כי הכדורגל הוא דינמי. אני בן 28 ואני נותן לחיים לזרום. אין לי שום ציפייה מיוחדת. מבחינתי, אני רוצה להיות במועדון הזה כמה שיותר. כל עוד זה תלוי בי, אני לא רוצה לעזוב. אני רוצה להביא תארים לקבוצה הזאת ולהמשיך כמה שיותר. מה יקרה? אי אפשר לדעת. אם תגיע הצעה נשקול אותה. זה כן מדגדג לי, אבל גם אין כסף באירופה. בסופו של דבר זה פער דרסטי. זה לא לוותר על קצת כסף בשביל ללכת. אם זה יהיה לוותר על טיפה כסף בשביל ללכת לאירופה אעשה את זה, אבל הסכומים שמדברים עליהם באירופה, זה סכומים שאי אפשר לחשוב עליהם אפילו. זה לא שיש פה הצעה מהליגה ספרדית על השולחן. אני לא אעבור מפה לקבוצה במקום השלישי בליגה האוסטרית בשביל להגיד ‘אני באירופה’. אז שאנשים יגידו שלא שיחקתי באירופה, אז מה, זה לא מעניין".

היו הצעות בשנה האחרונה?
"היו דיבורים עם קבוצת צמרת בליגה הטורקית, אבל זה לא היה משהו שהגיע למצב של חוזה, תנאים וכו'.

“אפשר להגיד שלא הוערכתי בישראל”

חזרה לארץ הייתה על הפרק?
"לא היו קבוצות שדיברו אותי. אבל אני גם לא חושב שקבוצה תפנה אליי כי אני לא באיזה שלבי סיום של הקריירה. זה לא שאני שחקן שלא מוצא את עצמו ורוצה לחזור לארץ. אני במקום טוב ולא חושב על חזרה לארץ, אז אין להם מה לפנות, אני בכלל לא על המדף".

לא חסרה לך החשיפה? התקשורת?
"ברור שחסרה וזה לא עושה טוב בפנים. אבל אני לא אתחנן לאף אחד ולא אדבר עם אף אחד. אני גם יודע למה הכול קורה איתי בצורה הזאת. כי אני לא מדבר עם התקשורת ולא דיברתי גם כשהייתי בארץ. לא כ"כ אוהבים אותי. ראיונות אני עושה, אבל אני לא מדבר בקטע אחר ואתה יודע למה אני מתכוון. לא הייתי משתף פעולה בקטע של הדלפות אז לא היו מדברים איתי. אני לא אשנה את עצמי כדי שיאהבו או יסקרו אותי. אני לא רוצה שיסקרו אותי בגלל שאני משתף פעולה איתם, אלא בגלל שאני באמת טוב. אבל כנראה שככה זה עובד, זה לא משנה אם אתה טוב או לא".

סבע בן ה-28, עבר מסלול שונה מעט מרוב הכדורגלנים. למעשה, הכדורגל הישראלי לא ממש האיר לו פנים. הוא גדל בבית"ר טוברוק, עד שעבר בקריירת הבוגרים למכבי ת"א שם החל את דרכו, כשבהמשך הפך לשחקן משנה בהפועל ב"ש, מכבי פ"ת ובני סכנין. הרגע המשמעותי הגיע במכבי נתניה, שם התאושש מפציעה קשה ופרץ עם שתי עונות אדירות במכבי נתניה, משם עבר להפועל ב"ש, ממנה נמכר לגוואנגז'ו ר.פ הסינית ומשם לאל-נאסר, קבוצתו הנוכחית.

נפגעת קצת מהכדורגל הישראלי?
"לא, להיפך. גם כשיצאתי, אמרתי שכן ארצה לחזור לשחק פה. אם הגעתי למיצוי היכולת שלי בישראל? ברור שלא. הייתי במצב מוזר: העלייה שלי מ-0 ל-100 הייתה מטאורית. הכול קרה מהר מאוד, כך שאפילו לא הספקתי להיות שחקן מפתח בארץ במשך כמה שנים. עד הפציעה שלי, הייתי שחקן משלים בכל הקבוצות, שחקן רוטציה, שבכלל לא נותנים לו לבוא לידי ביטוי. אחרי הפציעה, סיפקתי עונה אחת טובה בלאומית ועוד עונה אחת במכבי נתניה בליגת העל. עברתי לב"ש לכמה חודשים ופתאום סין. בשש שנים שלפני הפציעה אף אחד לא אמר "זה שחקן צריך לתת לו לשחק". גם בלאומית כשסלובו נתן לי את הבמה לא האמינו ואז באתי לליגת העל וסיפקתי עונה יותר טובה מהלאומית".

אבל אפשר להגיד שלא הוערכת בארץ?
"ברור שאפשר. אני כל הזמן אומר לקרובים שלי שבגיל 18 הייתי שחקן יותר טוב מאשר עכשיו. אני אסביר לך למה: דיא של גיל 18 היה בעל פוטנציאל להגיע רחוק יותר מהמציאות היום. היום אולי רואים את הכשרון אז אומרים שאני טוב. אבל במסלול שנכפה עליי לא יכולתי להגיע לאירופה. אם היו נותנים לי צ'אנס בגיל 18 לשחק במכבי ת"א, יכולתי להגיע לאירופה. את היכולות שיש לי עכשיו, היו לי גם לפני".

“הסוד של זהבי? הוא צעד אחד לפני כולם”

יש צעד אחד שאתה מצטער עליו בקריירה?
"הטעות היחידה היא מכבי ת"א. שנה לפני זה הלכתי להשאלה בב"ש ועשיתי חצי עונה טובה, נשארנו בליגה. חזרתי למכבי ואז הגיע העידן של ג'ורדי עם אוסקר. עשיתי מחנה אימון ואוסקר שחרר חמישה שחקנים. הוא בא אליי ואמר לי אני משאיר את ההחלטה בידיים שלך. הוא ידע שיש לי הצעות גם מב"ש וגם מק"ש, אבל הוא נתן לי את האופציה להישאר להילחם. אמר שמבחינתנו אני שחקן אצלו בסגל אבל אם ארצה לעזוב הוא ייתן לי. פה, כשלא נשארתי במכבי עשיתי טעות. הגורל שלי יכול היה להיות שונה".

למה לא הצלחת להטביע חותם בנבחרת?
"כי לא קיבלתי הזדמנויות, לא נתנו לי לשחק. אז אי אפשר להטביע חותם מהספסל. אני חושב שברוב הפעמים שנכנסתי, כן הייתי טוב ומעורב. גם במשחקים שפתחתי כן הראיתי מה אני יכול ומסוגל לתת. לא האמינו בי יותר מדי. אני מגיע לנבחרת, מתאמן כמו שצריך, כל הזמן מוכן והיו מתעלמים ממני".

אולי זה בגלל הליגות שבחרת, שקצת מחוץ לרדאר?
"אפשר להגדיר את זה כתירוצים. ערן זהבי לא היה בסין? זה לא שהליגה שלנו בישראל היא הליגה הספרדית ואני הולך לשחק בליגה הסינית. אי אפשר להגיד שהליגה הישראלית היא הספרדית והליגה הסינית היא ליגה זבל. כל שחקן אחר בעולם היה עושה את הבחירות שעשיתי".

ערן זהבי – מה הסוד? בתור אחד שהיה קרוב אליו בסין.
"זה סיפור ארוך (צוחק). קודם כל אני חושב שהבן אדם הוא סופר מקצוען. זה בן אדם שנותן את כל כולו לכדורגל. אם כולם עובדים קשה? אז הוא כנראה עובד קשה יותר מכולם. בסופו של דבר זה לא רק לעבוד, הוא כל הזמן חי את המשחק צעד אחד לפני כולם. צעד אחד לפני הבלם. אם הוא זז יותר מהבלם, רץ יותר מהבלם".

עונת השיא שלך נרשמה יחד עם ערן לוי בנתניה. כמה זה עצוב שהוא משחק בליגה א'?
"דיברנו על קבלת החלטות בהתחלה? אני לא יודע מה קרה בינו לבין נתניה שגרם לו לעזוב, אבל אני חושב ששני הצדדים היו צריכים להגיע לעמק השווה ושהוא כן יישאר. זה המקום היחידי בארץ שהוא הרגיש בבית. הוא קיבל אהבה מהקהל ונתן מהלב. זו הפעם היחידה שהרגיש לי שיש לו חיבור עם מועדון. בכל המועדונים הוא היה בא והולך ובנתניה הוא מצא בית”.

“אם הוא היה צריך לוותר או הם, בסופו של דבר שני הצדדים היו צריכים להגיע לתוצאה שהוא יישאר. אח"כ הוא הלך לבית"ר שהייתה בתקופה לא טובה והוא כמובן תמיד בפרונט. למה הוא בליגה א'? אל תשכח את הגיל, הוא גם עבר מבית"ר לקטמון וחשב שיעלו. אתה יודע איך זו קריירה של שחקן, אתה יכול גם להתדרדר בבום, לא לדעת מה קורה איתך ולמצוא איתך בליגה א'. חבל מאוד".

הוספת תגובה