"אבי רן היה הגדול מכולם. גם בארץ וגם בחו"ל"

בדיוק 25 שנה עברו מאותו יום שבת קייצי. בצהריי היום יצא אבי רן ז"ל, שוער מכבי חיפה והנבחרת הלאומית, רכוב על אופנוע ים ונכנס לכנרת. סירת מירוץ שעברה בסביבה פגעה בו והוא נהרג במקום. 

השוער שהיה לאגדה בעבור רבים מתושבי העיר חיפה, נשאר כך גם אחרי מותו. רבים מחובבי הספורט בישראל לא ישכחו את היום בו שמעו על הטרגדיה הנוראה. החלוץ עופר מזרחי, שהיה בין חבריו הטובים של השוער, היה זה שהגיע יחד עם אבי רן לחוף גיא בכנרת ונאלץ לחזור בלעדיו. 

היום, מנסה מזרחי לשחזר את אשר אירע: “אבי אסף אותי לטיול ברכב שלו. באותו הרגע שזה קרה לא הייתי בדיוק באיזור, ראיתי התקהלות ורצתי לראות מה קרה. כשהגעתי, מאיר פרץ אמר שהוא קיבל מכה במים. לקחו אותו לחוף צמוד ורצנו לשם לראות אותו. לא כל כך עיכלנו שהוא באמת היה במצב הזה, גם כשהעלו אותו לאמבולנס. היה תוהו ובוהו. כל אחד התפזר, לא ידענו מה לעשות". 

מזרחי היה זה שנאלץ לחזור עם רכבו של השוער לביתו, בלעדיו. “בהתחלה נסענו לבית חולים כי הייתה בי תקווה שהוא כן ישרוד את זה וכשהגענו החלו השמועות. עליתי עם הרכב לכיוון ביתו בדרך הים וכשראיתי את ההתקהלות לא היה צריך לומר יותר שום דבר. זו הייתה מכה קשה מאוד". 

את יוחנן וולך שהיה מנהל הקבוצה, תפסה הידיעה במהלך חופשה בישראל, בימים בהם עבד במזרח הרחוק. “אני זוכר כל פרט מהיום הזה. בצומת במרכז חורב מישהו פתח את החלון ואמר לי שאבי רן נהרג. עד היום יש לי צמרמורת כשאני נזכר ברגע הזה. באותו הרגע עזבתי הכל ונסעתי לבית המשפחה. בתוך שעה הבית התמלא באנשים".

עופר מזרחי. "זו הייתה מכה קשה מאוד" (עמית מצפה)

עוד מגיל צעיר תפס אבי רן ז"ל את העין של רבים. רפי אוסמו הגדול פגש אותו בגיל תשע וכבר מאז ידע שיש לו על מי לסמוך: "בתור ילד כבר ראינו שיש לנו שוער בשער. בהמשך שיחקתי כבלם אחורי ובאמת הייתי קרוב אליו. היינו ממש כמו אחים על המגרש והייתה בנינו הבנה עיוורת. היינו קבוצה נהדרת עם שוער ענק".

"היה נלחם ומתעופף על מגרשי חול, רק כדי לנצח"
הקריירה של השוער המבטיח פרצה הרבה בזכותו של וולך, שזיהה את הפוטנציאל עוד כאשר אבי רן שיחק בנערים. באותה התקופה עלה לבוגרים צדוק אברהמי הצעיר, אך עד מהרה עלה אחריו גם אבי רן הצעיר ממנו שאף תפס את מקומו בהרכב של שלמה שרף. המאמן שחשב לחפש אלטרנטיבה לשניים לאחר האליפות הראשונה מתוך כוונה לשמור על התואר, נתקל אז בהתנגדות נחרצת בהנהלה.

“היו כמה שמות שעלו, כמו להביא את שוער הנבחרת דאז אריה חביב מהפועל יהוד, אבל היו הרבה שהתנגדו”, נזכר וולך. "וזה עשה רק טוב למכבי חיפה ולשלמה כי בעונת האליפות השנייה שלנו, בעונת 1984/5, אבי כבר היה שוער ראשון ללא עוררין".

אבי רן. בחיפה עשו את ההחלטה הנכונה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)

לאבי רן, מעבר לעצם היותו ספורטאי ושוער מקצועי, היו גם תכונות אופי שסחפו אחריו אנשים רבים. “הוא אהב את החיים. היינו עושים התערבויות במשחקים. באימוני הגנה נגד התקפה למשל, אבי בשלב מסויים היה אומר לשלמה שרף 'עזוב, תוציא את אבוקרט'. אחר כך היה אומר 'תוציא את איתן אהרוני, תוציא את מרילי, תשאיר אותי ועוד בלם'. חמישה-שישה שחקנים היו תוקפים אותנו ואנחנו מתערבים איתם שנסיים את שעת האימון הזאת בלי לספוג שער למרות שנשארנו שניים. הוא היה נלחם ומתעופף על מגרשי חול, הכל כדי לנצח. והוא ניצח", אמר אוסמו.

מאז התאונה ב-1987 לא צפה רפי אוסמו בקלטת הנישואין שלו. "התחתנתי שבועיים לפני שהתאונה קרתה", ציין בלם העבר, "אני לא יכול לצפות בזה כי במהלך כל החתונה כמעט הייתי על הכתפיים של אבי. שבועיים אחרי החתונה שלי, עמדנו בטקס ההלוויה שלו באצטדיון. עשרות אלפי אנשים ליוו אותו, אבל אצלי הוא נשאר בראש עד היום. הוא היה הגדול מכולם, גם בארץ וגם בעולם". 

ציון מרילי ורפי אוסמו. "נשאר אצלי בראש עד היום" (עמית מצפה)

גם עופר מזרחי שותף לאותן התחושות ובטוח שלא קם עדיין שוער ברמתו בישראל: “גם כשהשנים חולפות ואתה רואה עוד שוערים טובים, אני יכול להגיד לך שאבי באמת היה דבר מיוחד. היו לו הרבה תכונות כל כך טובות שאין לי ספק שהוא היה מגיע רחוק".