לטקס הסיום:

לא תשברו אותי: שיאי העולם שכבר שנים לא נופצו

בולט ופלפס הם רק חלק מכוכבים שחתומים על תוצאות ענק שנמצאות בפסגה במשך שנים, אך מי ינסו בכל זאת? היורש מארה"ב והיפני שבגד באשתו וינסה לתקן

0 תגובות |
הישאם אל ג'רוז, בולט ופלפס (רויטרס)
הישאם אל ג'רוז, בולט ופלפס (רויטרס)

אין עוררין על כך שאחד הדברים היותר מרגשים במשחקים האולימפיים הוא לראות שיאי עולם, בוודאי כאלה שלא נשברו במשך שנים או אפילו כאלה שנופצו בפעם השנייה באותם משחקים אולימפיים. לקראת טוקיו 2020 הבא עלינו לטובה אחרי איחור לא אופנתי של שנה, זה הזמן לחזור קצת אחורה בספרי ההיסטוריה לשיאים שכבר למעלה מעשור עומדים בגאון בפסגה, או חלקם אפילו למעלה משני עשורים.

כמובן שיש נציגות רחבה לכוכבים הגדולים ביותר ממייקל פלפס האגדי, דרך יוסיין בולט שהשאיר למסלול הריצה אבק פעם אחרי פעם ועד למי שכונה מלך האתלטיקה של מרוקו, הישאם אל גרוז’. וכמובן שישנם גם שמות פחות מוכרים לחובב הספורט הממוצע, כולל הנציגות הקבועה (והמאוד מפוקפקת) של הספורטאים ממזרח גרמניה ועד למקצועות הקפיצה שם כבר שנים אף ספורטאי כמעט לא מצליח ללטף אפילו את אחד השיאים.

מנגד יהיו את הספורטאים בהווה שינסה להיכנס לספרי ההיסטוריה עם שיאי עולם חדשים משלהם, אחד כזה יהיו מי שכונה לאחרונה היורש של בולט ועונה לשם אריון נייטון. גם בבריכה יהיו כמה שמות חמים שינסו להשאיר חותם, הבולט שבהם הוא כנראה היפני המקומי, דאייה סטו, שרק בשנה שעברה היא מעורב בשערורייה מקומית בעקבותיה הושעה מכל פעילות וכעת ינסה להביא כבוד למארחת ולהשאיר מאחור את פלפס הגדול מכולם.

יוסיין בולט – ריצת 100 מטר (9.58 שניות, 2009)

הפנומן המהיר ביותר בעולם נפרד מהמסלול (הטיסה אפשר לומר) עם שיא משוגע אותו קבע אי שם באליפות העולם המיתולוגית בברלין 2009. האצן הג’מייקני עשה את הבלתי ייאמן ואחרי שעצר את השעונים בבייג’ינג על 9.69 שניות, אך שנה לאחר מכן הוכיח שהוא פשוט על-אנושי ושיפר בלא פחות מ-11 מאיות את שיא העולם הטרי ההוא. כאמור השיא יוצא הדופן כבר בן 12 שנים וספק אם לפחות בשנים הקרובות מישהו יוכל לשפר אותו, אך בכל אופן המטאור הבא ומי שמכונה “יוסיין בולט הבא”, אריון נייטון, עושה סימנים שאולי אולי יש למה לצפות, אבל לזה נגיע בהמשך בריצת ה-200 מטרים.

יוסיין בולט (רויטרס)יוסיין בולט (רויטרס)

פלורנס גריפית’ ג’וינר – ריצת 100 מטר (10.49 שניות, 1988)

פלו ג’ו חתומה על שניים משיאי העולם הוותיקים ביותר. האמריקאית שנמצאה ב-1988 בביתה ללא רוח חיים, הספיקה להיכנס לספרי ההיסטוריה שנה קודם לכן עם הופעה בלתי נשכחת במוקדמות לאולימפיאדת סיאול – עצרה את השעונים על 10.49 שניות, שיפור של 27 מאיות השנייה מהשיא של אוולין אשפורד, שנקבע 4 שנים לפני. היא אמנם לא הצליחה כבר להתקרב לתוצאה הזו בהמשך, אך השיא הזה נותר עד עצם היום הזה. 

פלורנס גריפית' ג'וינר (רויטרס)פלורנס גריפית' ג'וינר (רויטרס)

יוסיין בולט – ריצת 200 מטר (19.19 שניות, 2009)

עדיין עם כוכב העל לשעבר שהוא כזכור היחיד בהיסטוריה שזכה 3 פעמים בזהב באליפויות עולם בריצות ל-100, 200, ושליחים של 4X100. למרות השיא ב-100, הבייסיק של בולט הוא בריצת ה-200 מטרים. הג’מייקני, שזכה ב-8 מדליות זהב אולימפיות, חתום גם על השיא המשוגע ב-200, גם הוא נקבע באותה אליפות עולם היסטורית בברלין 2009. שנה קודם לכן הוא ניפץ את השיא של מייקל ג’ונסון עם זמן של 19.30, ובגרמניה הוא עצר את השעון עם זמן פנומנלי של 19.19 שניות, כשהשאיר הרחק מאחור את הבאים אחריו.

אריון נייטון ראשון בקו הסיום (רויטרס)אריון נייטון ראשון בקו הסיום (רויטרס)

הדור הבא: כאמור נייטון בן ה-17 בלבד, שבכלל גדל כשחקן פוטבול ועשה את המעבר החד לריצות הקצרות, כונה בעת האחרונה היורש של הג’מייקני ובכל הקשור לגילי הנוער הוא בהחלט עושה את הרושם שהוא יחסית בדרך לשם. את שיא העולם עד גיל 20 שהיה שייך לבולט הוא ניפץ כבר פעמיים במוקדמות ארה”ב לקראת האולימפיאדה וקבע תוצאה של 19.84, נואה ליילס היה חתום על תוצאת השנה בעולם עם 19.74, אך עדיין זה הרחק מאחור. אגב שיאו האישי של ליילס הוא 19.50.

פלורנס גריפית’ ג’וינר – ריצת 200 מטר (21.34 שניות, 1988)

שוב חזרנו לפלו ג’ו, שזכתה גם במקצה הנוכחי, אך בניגוד ל-100, את ההיסטוריה היא עשתה דווקא בחצי הגמר, אז על המסלול של אולימפיאדת סיאול היא שיפרה את השיא של מריטה קוך ב-37 מאיות השנייה ולמעשה עצרה את השעון על 21.34 שניות, שיא שלא נשבר מאז. הכי קרוב לזה? דווקא בתקופה האחרונה, גבי תומאס רשמה את התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה עם 21.61 שניות, שזה מראה עד כמה קשה עד בלתי אפשרי לנפץ את השיא של האגדה האמריקאית.

מריטה קוך – ריצת 400 מטר (47.60 שניות, 1985)

השיא שכנראה הכי קשה לשבירה ועם שלל הספקולציות ואי הכשירויות מסביבו. בכל אופן על הנייר, התוצאה שקבעה האצנית ההיסטורית ממזרח גרמניה (לא פחות מ-30 שיאי עולם באולמות ובאצטדיונים במקצים השונים) אי שם לפני 36 שנים בתחרות באוסטרליה לא קרובה לרדת מהמקום הראשון. הכי קרוב לזה היה ב-2019, אז סלוואה עיד נאסר מבחריין סיימה את המקצה אחרי 48.14 שניות בתחרות שנערכה בדוחא.

השיא מ-1983 של הצ’כוסלובקית, ההיסטוריה ממרוקו

ירמילה קרטבכילובה מצ’כוסלובקיה דאז בעלת השיא הוותיק ביותר במקצי הריצה של הנשים – 1:53.28 דקות ל-800 מטרים על המסלול של מינכן אי שם לפני 38 שנים. מנגד הישאם אל גרוז’ מלך האתלטיקה של מרוקו לא עצר ברומא 1988 וניפץ שיא גדול במיוחד – 1,500 מטר ב-3:26.00 דקות. מאז מאוד מאוד התקשו להתקרב לשיא המשוגע, בוודאי בשנים האחרונות. התוצאה השנייה בטיבה במקצה זה היא אי שם ב-2001, ושייכת לברנרד לגאט הקנייתי שעצר את השעון אחרי 3:25.34 דקות.

הישאם אל גרוז' (רויטרס)הישאם אל גרוז' (רויטרס)

במעבר חד היישר לשליחים 4X400, הרביעייה האמריקאית בכיכובם של אנדרו וולמון, קווינסי ווטס, בוץ’ ריינולדס וכמובן מייקל ג’ונסון עצרו את השעונים אי שם באליפות העולם בשטוטגרט 1993 בתוצאה של 2:54.29 דקות. באותו מקצה בנשים צריך לחזור אחורה עוד יותר, עד סיאול 1988 אז הרביעייה מברית המועצות שכוללת את טטיאנה לבודסקאיה, אולגה נזרובה, מריה פינגינה ואולגה ברז’ינה קבעו את השיא המשוגע עם 3:15.17 דקות.

בקפיצה לשיא: התוצאות הבלתי שבירות 

בקפיצות לגובה ישנם שני שיאים ותיקים ביותר – בגברים חאבייר סוטומאייר עם תוצאה של 2.45 מטר, שעשה אותה אי שם ב-1993. בנשים, סטפה קוסטדינובה מבולגריה עם 2.09 מטר מרומא 1987. גם בקפיצה לרוחק השיאים נותרו על כנם במשך שנים רבות. גלינה צ’סטיאקובה מברית המועצות עם קפיצה של 7.52 מטר לפני 33 שנים, ובגברים מייק פאוול האמריקאי שעשה היסטוריה בטוקיו לפני 30 שנה בדיוק עם קפיצה של 8.95 מטר.

חאבייר סוטומאייר (רדאד ג'בארה)חאבייר סוטומאייר (רדאד ג'בארה)

בקפיצה משולשת שנת המפתח היא ללא ספק 1995, אז היו אלה אינסה קראבץ (אוקראינה) בנשים עם 15.50 מטר וג’ונתן אדוארדס הבריטי בגברים, שקבע תוצאה יוצאת מן הכלל של 18.29 מטר. יולימאר רוחאס מוונצואלה הייתה הקרובה ביותר לקראבץ, קפצה במאי האחרון עד ל-15.43 מטרים, תוצאה שהיה נגיעה מלהספיק.

בהדיפת כדור ברזל השיא המיתולוגי נשבר לאחרונה ע”י ראיין קראוזר, ובנשים הוא עדיין קיים מ-1987 עם נטליה ליסובסקאיה מברית המועצות (22.63 מטרים). וכאן זה לא נגמר, גבריאלה רייניש ממזרח גרמניה עם 76.80 מטר בזריקת דיסקוס, יורגן שולט גם הוא ממזרח גרמניה בגברים עם זריקה למרחק של 74.08 מטר. אחרון חביב, וכנראה גם לעוד שנים רבות, הוא יורי סדיך ביידוי פטיש ו-86.74 מטר, שיא מ-1986 שגם חתום על ברית המועצות המיתולוגית.

למים העמוקים: פדריקה פלגריני – 200 מטר חופשי (1:52.98 דק’, 2009)

במעבר חד לבריכה האולימפית, שם בהשוואה לאתלטיקה ישנם פחות שיאים ותיקים, אך כמה יוצאי דופן וגם מעניינים במיוחד. נתחיל מהאיטלקייה הוותיקה (32), שתתחרה אגב גם בטוקיו, אבל כמובן שהדבר כנראה הכי זכור ממנה – המשחה המדהים ההוא ברומא, אז הצליחה לעצור את השעון על 1:52.98 דקות.

פדריקה פלגריני (רויטרס)פדריקה פלגריני (רויטרס)

כמו דג במים: סזאר סיילו עם השיאים ב-50 ו-100 מטר חופשי

הברזילאי מסאו פאולו עדיין כתוב בגדול בספרי ההיסטוריה של עולם השחייה, וביג טיים. שנת 2009 גם הייתה השנה המטורפת שלו, אז הצליח לחתום גם את השיא ב-50 מטר עם 20.91 שניות וגם במרחק הכפול עם זמן פנומנלי של 46.91 שניות. מי שינסה לאיים על ההיסטוריה הברזילאית כאן הוא הכוכב האמריקאי בן ה-24, קיילב דרסל, שבאליפות העולם ב-2019 סיים את המרחקים הקצרים בזמנים של 21.04 שניות ו-46.96 שניות, ומתכוון להשאיר חותם משמעותי גם בטוקיו, מעניין יהיה לראות האם זה יספיק כדי להשאיר את סיילו מאחור.

סזאר סיילו (רויטרס)סזאר סיילו (רויטרס)

פאול בידרמן עם ההיסטוריה ב-200 ו-400 מטר חופשי

עוד שני שיאים מרשימים שכנראה לא יישברו בקרוב שייכים לשחיין הגרמני מהאלה, גם הם התרחשו באליפות העולם ברומא אי שם ב-2009, כאשר בידרמן עצר את השעון על 1:42.00 דקות ב-200 מטרים, ובמרחק הכפול של 400 מטרים סיים בזמן פשוט אדיר של 3:40.07 דקות. אגב, הודות לתוצאות המדהימות הללו הוא גם קיבל את תואר שחיין השנה באירופה ב-2009 כמובן.

פאול בידרמן (רויטרס)פאול בידרמן (רויטרס)

מייקל פלפס – 400 מטר מעורב אישי (4:03.84 דקות, 2008)

אחד השיאים היותר מעניינים שייך לגדול מכולם. האמריקאי שהפך את הבריכה למתחם הפרטי שלו וניפץ שיא אחרי שיא (37 רק בבריכות האולימפיות) בדרך ל-28 מדליות אולימפיות, מתוכן 23 מזהב, חתום עדיין באותיות של זהב על התוצאה הטובה ביותר במקצה הנוכחי עם 4:03.84 דקות מבייג’ינג לפני 13 שנים. הפעם עושה רושם שנשקפת אולי סכנה מבחינת השיא של אגדת העבר האמריקאית – היפני המקומי, דאייה סטו, שנמצא במקום החמישי מבחינת התוצאה הטובה בהיסטוריה במקצה הנוכחי (4:06.09 דקות) יעשה הכל כדי להשאיר את פלפס מאחור וגם כדי לתקן במעט על השערורייה בה היה מעורב בשנה שעברה.

מייקל פלפס (רויטרס)מייקל פלפס (רויטרס)

היפני בן ה-27, שאגב גם מחזיק במדליית ארד אולימפית מריו 2016, הושעה לגמרי מכל פעילות בשנה שעברה אחרי שנתפס בוגד באשתו ובאיגוד השחייה היפני ראו זאת בחומרה רבה עד שאיפשרו לו לחזור לבריכה. השנה הוא כאמור כבר חזר להתחרות ולקחת חלק בתחרויות לקראת האירוע המרכזי בטוקיו, בו ינסה לתקן את מעשיו ולהביא כבוד למארחת גם בבריכת השחייה.

הכוכבים של אמריקה

אז חוץ מפלפס הגדול, לו יש גם חלק משמעותי ביותר במקצים עליהם נרחיב, ראוי לציין גם את השיא של ארון פירסול – האמריקאי שחה 200 מטרים גב ב-1:51.92 דקות באליפות העולם ברומא 2009. בנוסף, הרביעייה האמריקאית של פלפס, גארט וובר-גייל, קאלן ג’ונס וג’ייסון ליזאק מחזיקה בשיא ב-100X4 חופשי עם 3:08.24 דקות, כשגם ב-200X4 חופשי (פלפס, ברנס, וולטרס ולוכטה השנוי במחלוקת מחוץ לבריכה) התוצאה הטובה ביותר אצל נציגי ארצות הברית (6:58.55 דקות) ולקינוח גם שיא העולם ב-100X4 מטר מעורב עם 3:27.28 דקות על ידי פלפס, פירסול, אריק שנטו ודייויד וולטרס.

ארון פירסול (רויטרס)ארון פירסול (רויטרס)
אסור לפספס
נגן30 מיליון צפיות! למסי ואנטונלה צוללים
30 מיליון צפיות! למסי ואנטונלה צוללים
נגןאלי דסה פותח טיקטוק ומפגיז על ההתחלה
אלי דסה פותח טיקטוק ומפגיז על ההתחלה
נגןמזהים את הפוטנציאל? ליאו מסי בגיל 8
מזהים את הפוטנציאל? ליאו מסי בגיל 8
נגןהבחור שהתפרסם בזכות אכילה בזמן רכבת הרים
הבחור שהתפרסם בזכות אכילה בזמן רכבת הרים