שי לוי
|
הפורוורד, יהונתן שולדבראנד (2.04 מ', בן 28), הוא אחד השחקנים היותר חשובים במסע החזרה של הפועל תל אביב לליגת העל, אבל הסיפור האישי שלו יכול להמחיש לכם את הסיבות לכישלון של הכדורסל הישראלי בפיתוח של כישרונות צעירים.
רק בקיץ האחרון חזר הפורוורד הוורסטילי לישראל, לאחר שש שנים די מוצלחות בגלות, במטרה לממש מעט מהפוטנציאל האדיר שתמיד היה טמון בו ובינתיים מצליח לא רע בכלל.
שולדבראנד הוא בנו של שחקן העבר השבדי, לורנס, שהגיע לארץ באמצע שנות ה-70' ושיחק כמתאזרח בהפועל ר"ג ובהפועל עפולה. לורנס התאהב במדינה שלנו ועל הדרך גם בישראלית. יהונתן שיחק במחלקת הנוער של קיבוץ סאסא שבגליל העליון, אך למרות כשרונו הרב,הנתונים הפיזיים הנדירים והייחוס המשפחתי, לא הצליח למצוא בית חם או מאמן מקומי אחד שיאמין בו ויקדם אותו.
לכן, לפני כשבע שנים, לאחר עונה מאכזבת על הספסל של רמת השרון ("זה לא ייאמן, אנחנו כבר ירדנו ליגה והזרים עדיין שיחקו. אנחנו ישבנו על הספסל מול מכבי ת"א והזרים שיחקו בשביל ה-DVD. אני לא אשכח את זה") בליגת העל, החליט שולדבראנד לעזוב את המדינה בה נולד וגדל ולהתחיל הכל מחדש במולדת של אביו, שבדיה, שם הפך בין רגע לאחד משהשחקנים הטובים במדינה ואף כיכב במדי הנבחרת הלאומית.
בזכות ההצלחה בשבדיה, שולדבראנד התקדם לליגה השנייה בספרד ושיחק בקבוצת הבת של מלאגה, אבל בשל בשנה שעברה כבר היה על סף פרישה מכדורסל לאחר שלא הצליח להתאושש מפציעות חוזרות ונשנות בקרסול.
בקיץ האחרון, לאחר הפסקה של עשרה חודשים, חזר שולדבראנד לא רק לשחק כדורסל, אלא גם לישראל ולאחר הופעה מוצלחת בליגת הקיץ של מנהלת הליגה, חוזר ע"י מספר קבוצות בליגת העל, אך החליט לבחור דווקא בהפועל ת"א מליגת המשנה כמקום בו יעשה את הקאמבק: "זה מקום יוצא מן הכלל. גם בספרד ובשבדיה אין כאלה דברים. אכפת לאנשים וזה שווה את הכל". ומה המקום האידיאלי בשבילו? "מקום שאין בו ארבעה זרים", הוא משיב עם חיוך ומוסיף: "זה פספוס גדול לכדורסל הישראלי". צפו בכתבה