יום שלישי, 25.06.2019 שעה 06:31
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|תיירות ספורט|ONE TRAVEL

מכמעט פירוק לפירוק יריבות: המסע של ליברפול

שבע שנים בלי תואר, צרות כלכליות וניהול כושל התחלפו בריצה בכל החזיתות, רכש יקר ומועיל ותקווה. ב-22:00: החבורה של קלופ מול באיירן בצ'מפיונס (5 תגובות)

ליגה אנגלית 18-19
9823-9538מנצ'סטר סיטי1
9722-8938ליברפול2
7239-6338צ'לסי3
7139-6738טוטנהאם4
7051-7338ארסנל5
6654-6538מנצ'סטר יונייטד6
5746-4738וולבס7
5446-5438אברטון8
5248-5138לסטר9
5255-5238ווסטהאם10
5059-5238ווטפורד11
4953-5138קריסטל פאלאס12
4548-4238ניוקאסל13
4570-5638בורנמות'14
4068-4538ברנלי15
3965-4538סאות'המפטון16
3660-3538ברייטון17
3469-3438קרדיף סיטי18
2681-3438פולהאם19
1676-2238האדרספילד20
לוח משחקים
  • ברייטון
  • 4 - 1
  • מנצ'סטר סיטי
  • ברנלי
  • 3 - 1
  • ארסנל
  • קריסטל פאלאס
  • 3 - 5
  • בורנמות'
  • פולהאם
  • 4 - 0
  • ניוקאסל
  • לסטר
  • 0 - 0
  • צ'לסי
  • ליברפול
  • 0 - 2
  • וולבס
  • מנצ'סטר יונייטד
  • 2 - 0
  • קרדיף סיטי
  • סאות'המפטון
  • 1 - 1
  • האדרספילד
  • טוטנהאם
  • 2 - 2
  • אברטון
  • ווטפורד
  • 4 - 1
  • ווסטהאם
19/02/2019 15:56 מאת ניתאי שגיב
שחקני ליברפול. רצים לאליפות ולאלופות (רויטרס)
שחקני ליברפול. רצים לאליפות ולאלופות (רויטרס)

'לוזרים', 'פראיירים', ‘בועטים בדלי’, 'לא יודעים לקבל מתנות'. אלה רק חלק מהביטויים שאוהדיה של ליברפול שומעים כבר למעלה מ-20 שנה, כשהעונה הם סופרים את השנה ה-29 מאז הם זכו לאחרונה באליפות אנגליה.

האימפריה משנות ה-90 עברה תלאות רבות בשנים הללו. הקבוצה, שרובנו זוכרים מהקאמבק המרגש מול מילאן בגמר ליגת האלופות של עונת 2004/05, רחוקה מלאפיין את הסגלים שעברו במועדון בעשור האחרון. האופי הסקאוזרי הגאוותן והמוכר נותר רק בליבם של האוהדים, שכל מה שנותר להם היה להתרפק על ימי העבר. עם זאת, בשנתיים האחרונות מורגש שהרוח מתחילה לנשוב לכיוון הנכון בקבוצה מצפון מערב אנגליה, במה שעד לפני עשר שנים נראה כחלום רחוק ולא מציאותי.

סטיבן ג'רארד מניף את הגביע ב-2005 (רויטרס)סטיבן ג'רארד מניף את הגביע ב-2005 (רויטרס)

מה שלא הורג – מחשל

בשנת 2003, לאחר הגעתו של רומן אברמוביץ' לצ'לסי, היריבה לצמרת, בליברפול חשו פאניקה מסוימת. הבעלים דאז, דייויד מורס, סבל מלחצים כבדים למכור את המועדון לידיים עשירות יותר, על מנת להוות תחרות רצינית בליגה של הגדולות. לבסוף, כמעט ארבע שנים לאחר מכן ובתום 17 שנים ללא אליפות, מורס נאלץ להסכים, והחליט למכור את המועדון לטום היקס – איש עסקים אמריקאי ומי שניהל קבוצות ספורט בעבר כגון דאלאס רודאו מליגת ההוקי האמריקאית וטקסס ריינג'רס מליגת הבייסבול, ולג'ורג' ג'ילט, איש עסקים נוסף עם עבר בספורט האמריקאי. "המועדון עובר לידיים בטוחות", אמר אז מורס על העסקה. אמר ללא שום מושג מה יהיו ההשלכות של המעשה.

השניים קיבלו באופן רשמי את הזכויות על המועדון בתחילת 2007, וההבטחות היו רבות. אצטדיון חדש, סגל חזק וכל זה תמורת מעט זמן חסד, אמר אז היקס. לא עבר זמן רב והשם הגדול הראשון, פרננדו טורס, נחת במועדון מאתלטיקו מדריד. הקבוצה גם הגיעה שוב לגמר ליגת האלופות והפעם הפסידה למילאן. זה נראה כמו תחילתם של ימים יפים במרסיסייד, אך בהיעדר הזכייה בתארים (מלבד גביע ליגה אחד ב-2009), הכסף שהושקע לא חזר והאמת החלה להתברר. צמד הבעלים רכשו את המועדון בעזרת הלוואות אותם כמובן היו צריכים להחזיר, במה שהכניס אותו לחובות עתק של מאות מיליונים לבנקים השונים, שלא נחשפו עד אז.

טום היקס וג'ורג' ג'ילט. המועדון לא הגיע רחוק איתם (רויטרס)טום היקס וג'ורג' ג'ילט. המועדון לא הגיע רחוק איתם (רויטרס)

האוהדים כמובן לא נשארו אדישים למצב והחלו למחות נגד הבעלים על מנת לשחרר את המועדון, אך אלו סירבו להיכנע על אף הדיבורים והרחשים מסביב על כך שהוא עוד עלול ללכת בקרוב להליך פירוק. לבסוף בית המשפט התערב, וב-2010 המייטי רדס עמדו רשמית למכירה. לא הרבה אחרי, ממש לפני הקיץ, הגיעה הצעה מקבוצת FSG האמריקאית בראשותם של ג'ון הנרי וטום וורנר, שכיהנה גם כבעליה של אימפריית הבייסבול, בוסטון רד סוקס. על פניו נראה היה שהתסריט חוזר על עצמו, אנשים דומים, הבטחות דומות, אך במקרה הזה לרוכשים החדשים היו תכניות שונות לחלוטין. "אינני יכול להסביר עד כמה אני מאושר וגאה", אמר הנרי, "אנחנו הולכים להקשיב, ללמוד ולעבור את הדרך הזו יחד עם האוהדים", הוסיף ברוח המועדון.

ירידה לצורך עלייה

הדרך שציין הנרי לא הייתה קלה בכלל. המשימה העיקרית הייתה קודם כל להחזיר את ההלוואות שנלקחו לטובת המועדון, והדבר השפיע באופן ישיר על התנהלותו המקצועית. הקבוצה אמנם לא הייתה בחלק התחתון של הטבלה באותו הזמן, אך ההנהלה לא ביצעה רכש נוצץ ובעיקר השקיעה בסקאוטינג נכון ובאקדמיה, בתקווה לקצור את הפירות בשנים הבאות ולהגדיל את ההכנסות. רוי הודג'סון הגיע מפולהאם, אך החזיק בסך הכל חצי עונה בתפקיד ופוטר כבר בינואר. בניגוד לקודמיהם בתפקיד, וורנר והנרי לא התרגשו מלחץ האוהדים, ובמקום להנחית שם גדול לקווים – החזירו את אגדת המועדון ומי שאימן אותו באליפות האחרונה ב-1990 – קני דלגליש.

ג'ון הנרי וטום וורנר. הגיעו בדיוק בזמן (רויטרס)ג'ון הנרי וטום וורנר. הגיעו בדיוק בזמן (רויטרס)

חלק משינוי המדיניות התבטא גם בתחום ההעברות. טורס נמכר בסכום שיא של 50 מיליון פאונד לצ'לסי, אותו בזבזה ליברפול כששברה פעמיים את השיא מהצד השני עם רכישתם של לואיס סוארס מאייאקס ואנדי קארול מניוקאסל. כסף יצא רק לאחר שנכנס, כך פעלו הדברים. למרות זאת, הדברים לא הלכו בהתאם לציפיות, והקבוצה סיימה במקום השישי בטבלה כשהיא מודחת בסיבובים המוקדמים של הגביעים השונים, ואף בסיבוב הנוקאאוט של הליגה האירופית. גם בעונה שלאחר מכן (2011/12), שזכורה היטב לכולנו כעונה בה מנצ'סטר סיטי נכנסה לתודעה עם זכייה דרמטית באליפות, לא נרשמה שום מגמה חיובית תחת דלגליש, כשאפילו מקום לאירופה לא הושג והקבוצה סיימה שמינית בטבלה, המקום הנמוך ביותר מאז עונת 1993/94, במה שהיה הקש ששבר את גב הגמל עבור המאמן שסיים את תפקידו ומאז מכהן כשגריר המועדון.

האיש הבא שנקרא לדגל היה ברנדן רוג'רס, שהשלים עונה ראשונה על הקווים בפרמייר ליג כמאמנה של סוונסי שהייתה המועמדת הפייבוריטית לירידה, אך כנגד הסיכויים סיימה במקום ה-11, במה שהקנה לצפון אירי את מקומו באנפילד. בעונתו הראשונה של רוג’רס ליברפול דשדשה במרכז הטבלה, אך בעונה שלאחר מכן (2013/14) הגיע הטוויסט בעלילה של הרדס. זו הייתה עונה בה הוצג לראווה השילוב האימתני של סוארס, פיליפה קוטיניו, ראחים סטרלינג ודניאל סטארידג', שהיה כמעט בלתי ניתן לעצירה. רק כמעט. אחרי שהביסה את סיטי, יונייטד וארסנל ללא כל קושי, ליברפול מצאה עצמה משום מקום במקום הראשון בטבלה בדרך אולי לשבור את הבצורת, אך אז הגיע המשחק מול צ'לסי בסיום העונה עם ההחלקה המפורסמת של הקפטן, סטיבן ג'רארד, ששברה לעשרות אלפי האוהדים ביציעים את הלב ונתנה את האליפות לסיטי.

סטיבן ג'רארד אחרי אותה החלקה מפורסמת (רויטרס)סטיבן ג'רארד אחרי אותה החלקה מפורסמת (רויטרס)

בנייה לטווח הארוך

אף על פי שהפסידו את התואר ברגע האחרון, בצד האדום של ליברפול יצאו אופטימיים מהעונה הזו. החזרה לקדמת הבמה בזירה המקומית והאירופית הכניסו את FSG להילוך גבוה יותר. מספר שחקנים מוכרים הוחתמו בדמות מריו באלוטלי וקולו טורה מסיטי ואדם לאלאנה שכיכב בסאות'המפטון. עם זאת, הסגל ה”נוצץ” הודח כבר בשלב הבתים בצ'מפיונס ומ-32 הגדולות באירופית, וחזר לסורו כשסיים את העונה במקום השישי בליגה, בניגוד גמור לציפיות.

לרוג'רס ניתן צ'אנס נוסף, אך כשהקבוצה המשיכה את היכולת הרעה מהעונה הקודמת, הרומן איתו הסתיים ומכאן הבינו הבעלים כי המשימה החשובה מכל היא למצוא מנג'ר שינהיג את הקבוצה לשנים רבות. רצה הגורל ובדיוק בקיץ שלפני החיפושים נפרדה בורוסיה דורטמונד ממאמנה, יורגן קלופ, שהחזיר לה לראשונה אחרי 21 שנים את תואר האליפות עם שתי זכיות רצופות. במלווד ידעו שההזדמנות הזו לא תחזור ובאוקטובר 2015 מינו את המאמן שהוביל את השוורצגלבן במשך שבע שנים רצופות.

ברנדן רודג'רס. לא הצליח לשחזר את העונה הראשונה שלו (רויטרס)ברנדן רודג'רס. לא הצליח לשחזר את העונה הראשונה שלו (רויטרס)

"הרגשתי מעט דיכאון באוויר כשהגעתי לכאן", סיפר הגרמני בראיון בחודש דצמבר האחרון. "מלבד ההתקפה, רוב חלקי הקבוצה לא היו מאורגנים. הכל היה אקראי", הוסיף על הסגל שקיבל מקודמו לתפקיד, ומאז אנחנו רואים ליברפול שונה לגמרי. קלופ ידוע בתשוקה האדירה שיש לו לכדורגל התקפי ואטרקטיבי, וניכר היה לראות על שחקניו כי הוא הצליח להחדיר בהם את התכונות שלו, כשבעונה הראשונה שלו סחף את הסקאוזרים לגמר הליגה האירופית, ועל הדרך השיג ניצחונות מרשימים על היריבה הגדולה מנצ'סטר יונייטד והאקסית דורטמונד.

שיטת הניהול של קלופ התאימה ככפפה ליד עבור ההנהלה. פיתוח שחקנים צעירים והטמעת הערכים של המועדון, בתוספת החדרת המנטליות ההתקפית, עשו את שלהם, ועם הזמן ראינו שחקנים צעירים כמו טרנט אלכסנדר-ארנולד וג'ו גומס עושים חיל בקבוצה הבוגרת כשבסוף אף זכו לזימון לנבחרת שלושת האריות. בכלל, היכולת של האיש עם המשקפיים להוציא את המיטב מכל שחקן שעבר תחתיו הוכיחה את עצמה שוב ושוב כשחבר'ה בדמות ג'ורג'יניו ווינאלדום, ג'יימס מילנר ואנדי רוברטסון, שעשו את הפריצה שלהם בפרמייר ליג בקבוצות אחרות, נראים היום אחרת לגמרי מהימים שהביאו אותם לתודעה בקרב הקהל האנגלי, כשהם מהווים חלק בלתי נפרד מהסגל של קבוצתם.

יורגן קלופ עם ג'ורג'יניו ווינאלדום ואנדי רוברטסון. מוציא יותר מהשחקנים שלו (רויטרס)יורגן קלופ עם ג'ורג'יניו ווינאלדום ואנדי רוברטסון. מוציא יותר מהשחקנים שלו (רויטרס)

לא עוד תחנת מעבר

כולנו זוכרים את סאגת המעבר של קוטיניו לברצלונה. קשר נבחרת ברזיל, שנחשב באותו הזמן לשחקן הכי חשוב במערך של קלופ, אמנם חתם לא הרבה לפני כן על חוזה חדש, אך לא התאמץ להסתיר את רצונו לעבור לקטאלונים שחיזרו אחריו זמן רב. בכלי התקשורת וברשתות החברתיות החלו לצוץ ביקורות רבות על הקבוצה, כשהתייחסו בעיקר לעובדה שליברפול הופכת לאט לאט למעין חממה עבור הקבוצות מהדרג הבכיר של אירופה אחרי שמכרה את סוארס לברצלונה ואת טורס לצ'לסי. הביקורות כנראה השפיעו על ההנהלה, ובתוספת מכירתו של ניימאר לפ.ס.ז' תמורת סכום אסטרונומי, הקפיצו את מחירו של מספר 10 באדום לשמיים. למרות הרעש, קוטיניו שוחרר לספרד בסופו של דבר בחלון ההעברות של ינואר שעבר תמורת 160 מיליון יורו.

אחד מהסעיפים בעסקה היה איסור פנייתה של בארסה לליברפול לגבי שחקנים, אלא אם היא מתכננת להציע לפחות 90 מיליון פאונד, מה שבעצם סימל את העובדה שלאנגלים נמאס מלהיות ספקי השחקנים של הגדולות, ואת שינוי המדיניות שלהם לגבי מכירת הכוכבים. נוסף על כך הוא שלקוטיניו הייתה אלטרנטיבה מצוינת בחלק הקדמי, והכסף הושקע בחוכמה בעמדות בהן הקבוצה הייתה הכי חלשה – שוער ובלם. אליסון בקר (67 מיליון ליש”ט) ו-וירג’יל ואן דייק (75 מיליון ליש”ט) הגיעו עבור סכומים ששברו בכל קנה מידה את עקרונות המועדון ואת האג’נדה של קלופ, שהתבטא בעבר נגד תשלום סכומים אסטרונומיים על שחקנים, במיוחד לאחר העברתו של פול פוגבה למנצ'סטר יונייטד.

באנגליה לא שכחו כמובן לקלופ את ההתבטאות הזו, ואף לעגו לו על כך שהושקע כל כך הרבה כסף על שני שחקני הגנה בלבד. אך צוחק מי שצוחק אחרון, ואם תמשיך כך, ההגנה האדומה בדרך לשבור שיא של עשר שנים (ואולי אף יותר) כשהיא ספגה 15 שערים בלבד עד כה העונה בליגה.

אליסון ו-ואן דייק. שיפרו פלאים את ההגנה (רויטרס)אליסון ו-ואן דייק. שיפרו פלאים את ההגנה (רויטרס)

הערב להגנה הזו מצפה מבחן לא פשוט בדמות ההתקפה של באיירן מינכן. מנגד, מאחורי אותה התקפה עומדת ההגנה הכי פגיעה שהבווארים זוכרים בשנים האחרונות, ובל נשכח את האווירה הלוהטת ביציעי אנפילד, שגם בשנים הפחות טובות נשארו מלאים כמעט בכל הזדמנות אפשרית ובוודאי יתרמו לטירוף על הדשא.

לאוהדים האדומים חזר התיאבון, ונראה שלמרות הצלקת העמוקה שנותרה מההחלקה הטראומתית של ג'רארד, התקווה שוב מקננת בליבם. השלט 'In Klopp We Trust' (אמוננו בקלופ) מתנוסס בגאווה ביציע הקופ כבר שנתיים ברציפות, והסיבה ברורה לחלוטין - המאמן החזיר את המועדון לטופ האירופי.

אוהדי ליברפול. יספקו לנו עוד ערב לוהט (רויטרס)אוהדי ליברפול. יספקו לנו עוד ערב לוהט (רויטרס)

זה אמנם הסתיים כבר פעמיים בשברון לב וליברפול לא הניפה תואר מאז 2012 (וגם אז זה היה רק גביע הליגה), אך המדיניות החדשה, ההרתעה שהקבוצה מביאה עמה והסקת המסקנות מכל כישלון מצביעים על כך שהאדומים נמצאים על המסלול הנכון כדי לחזור להיות אחת מאריות אירופה. “הסיפור נחמד עד עכשיו, אבל עדיין לא גמור”, אמר קלופ לקראת המשחק. הפי אנד או טרגדיה? התשובות בקרוב.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןרז מאיר נוחר חזק מדי בחדר, החברים השתעשעו איתו בזמן שישן
במכבי חיפה החליטו להעניש את השחקן שנוחר
נגןבינתיים התופעה ממשיכה להתפשט לעוד מגרש
זה כבר הפך לטרנד: איך שופט מותח כדורגלן?
נגןבלמה של נבחרת קנייה מעורר עניין בקרב הגולשים
האוהדים בשוק: אין מצב שהוא בסה"כ בן 26
נגןהאב לא האמין למראה עיניו ושילם ביוקר
כדורגלן בן 7 שודד את אבא שלו בהתערבות