יום שני, 22.04.2019 שעה 09:09
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|תיירות ספורט|ONE TRAVEL

מכמעט פירוק לפירוק יריבות: המסע של ליברפול

שבע שנים בלי תואר, צרות כלכליות וניהול כושל התחלפו בריצה בכל החזיתות, רכש יקר ומועיל ותקווה. ב-22:00: החבורה של קלופ מול באיירן בצ'מפיונס (5 תגובות)

ליגה אנגלית 18-19
8820-7935ליברפול1
8622-8734מנצ'סטר סיטי2
6735-6434טוטנהאם3
6643-6834ארסנל4
6636-5734צ'לסי5
6448-6334מנצ'סטר יונייטד6
4944-5035אברטון7
4949-4934ווטפורד8
4847-4835לסטר9
4842-4134וולבס10
4354-4435ווסטהאם11
4248-4335קריסטל פאלאס12
4144-3535ניוקאסל13
4162-4935בורנמות'14
3960-4234ברנלי15
3657-4034סאות'המפטון16
3453-3234ברייטון17
3165-3035קרדיף סיטי18
2376-3335פולהאם19
1469-2035האדרספילד20
לוח משחקים
  • מנצ'סטר סיטי
  • 0 - 1
  • טוטנהאם
  • בורנמות'
  • 1 - 0
  • פולהאם
  • האדרספילד
  • 2 - 1
  • ווטפורד
  • ווסטהאם
  • 2 - 2
  • לסטר
  • וולבס
  • 0 - 0
  • ברייטון
  • ניוקאסל
  • 1 - 3
  • סאות'המפטון
  • אברטון
  • 0 - 4
  • מנצ'סטר יונייטד
  • ארסנל
  • 3 - 2
  • קריסטל פאלאס
  • קרדיף סיטי
  • 2 - 0
  • ליברפול
  • צ'לסי
  • 0 - 0
  • ברנלי
19/02/2019 15:56 מאת ניתאי שגיב
שחקני ליברפול. רצים לאליפות ולאלופות (רויטרס)
שחקני ליברפול. רצים לאליפות ולאלופות (רויטרס)

'לוזרים', 'פראיירים', ‘בועטים בדלי’, 'לא יודעים לקבל מתנות'. אלה רק חלק מהביטויים שאוהדיה של ליברפול שומעים כבר למעלה מ-20 שנה, כשהעונה הם סופרים את השנה ה-29 מאז הם זכו לאחרונה באליפות אנגליה.

האימפריה משנות ה-90 עברה תלאות רבות בשנים הללו. הקבוצה, שרובנו זוכרים מהקאמבק המרגש מול מילאן בגמר ליגת האלופות של עונת 2004/05, רחוקה מלאפיין את הסגלים שעברו במועדון בעשור האחרון. האופי הסקאוזרי הגאוותן והמוכר נותר רק בליבם של האוהדים, שכל מה שנותר להם היה להתרפק על ימי העבר. עם זאת, בשנתיים האחרונות מורגש שהרוח מתחילה לנשוב לכיוון הנכון בקבוצה מצפון מערב אנגליה, במה שעד לפני עשר שנים נראה כחלום רחוק ולא מציאותי.

סטיבן ג'רארד מניף את הגביע ב-2005 (רויטרס)סטיבן ג'רארד מניף את הגביע ב-2005 (רויטרס)

מה שלא הורג – מחשל

בשנת 2003, לאחר הגעתו של רומן אברמוביץ' לצ'לסי, היריבה לצמרת, בליברפול חשו פאניקה מסוימת. הבעלים דאז, דייויד מורס, סבל מלחצים כבדים למכור את המועדון לידיים עשירות יותר, על מנת להוות תחרות רצינית בליגה של הגדולות. לבסוף, כמעט ארבע שנים לאחר מכן ובתום 17 שנים ללא אליפות, מורס נאלץ להסכים, והחליט למכור את המועדון לטום היקס – איש עסקים אמריקאי ומי שניהל קבוצות ספורט בעבר כגון דאלאס רודאו מליגת ההוקי האמריקאית וטקסס ריינג'רס מליגת הבייסבול, ולג'ורג' ג'ילט, איש עסקים נוסף עם עבר בספורט האמריקאי. "המועדון עובר לידיים בטוחות", אמר אז מורס על העסקה. אמר ללא שום מושג מה יהיו ההשלכות של המעשה.

השניים קיבלו באופן רשמי את הזכויות על המועדון בתחילת 2007, וההבטחות היו רבות. אצטדיון חדש, סגל חזק וכל זה תמורת מעט זמן חסד, אמר אז היקס. לא עבר זמן רב והשם הגדול הראשון, פרננדו טורס, נחת במועדון מאתלטיקו מדריד. הקבוצה גם הגיעה שוב לגמר ליגת האלופות והפעם הפסידה למילאן. זה נראה כמו תחילתם של ימים יפים במרסיסייד, אך בהיעדר הזכייה בתארים (מלבד גביע ליגה אחד ב-2009), הכסף שהושקע לא חזר והאמת החלה להתברר. צמד הבעלים רכשו את המועדון בעזרת הלוואות אותם כמובן היו צריכים להחזיר, במה שהכניס אותו לחובות עתק של מאות מיליונים לבנקים השונים, שלא נחשפו עד אז.

טום היקס וג'ורג' ג'ילט. המועדון לא הגיע רחוק איתם (רויטרס)טום היקס וג'ורג' ג'ילט. המועדון לא הגיע רחוק איתם (רויטרס)

האוהדים כמובן לא נשארו אדישים למצב והחלו למחות נגד הבעלים על מנת לשחרר את המועדון, אך אלו סירבו להיכנע על אף הדיבורים והרחשים מסביב על כך שהוא עוד עלול ללכת בקרוב להליך פירוק. לבסוף בית המשפט התערב, וב-2010 המייטי רדס עמדו רשמית למכירה. לא הרבה אחרי, ממש לפני הקיץ, הגיעה הצעה מקבוצת FSG האמריקאית בראשותם של ג'ון הנרי וטום וורנר, שכיהנה גם כבעליה של אימפריית הבייסבול, בוסטון רד סוקס. על פניו נראה היה שהתסריט חוזר על עצמו, אנשים דומים, הבטחות דומות, אך במקרה הזה לרוכשים החדשים היו תכניות שונות לחלוטין. "אינני יכול להסביר עד כמה אני מאושר וגאה", אמר הנרי, "אנחנו הולכים להקשיב, ללמוד ולעבור את הדרך הזו יחד עם האוהדים", הוסיף ברוח המועדון.

ירידה לצורך עלייה

הדרך שציין הנרי לא הייתה קלה בכלל. המשימה העיקרית הייתה קודם כל להחזיר את ההלוואות שנלקחו לטובת המועדון, והדבר השפיע באופן ישיר על התנהלותו המקצועית. הקבוצה אמנם לא הייתה בחלק התחתון של הטבלה באותו הזמן, אך ההנהלה לא ביצעה רכש נוצץ ובעיקר השקיעה בסקאוטינג נכון ובאקדמיה, בתקווה לקצור את הפירות בשנים הבאות ולהגדיל את ההכנסות. רוי הודג'סון הגיע מפולהאם, אך החזיק בסך הכל חצי עונה בתפקיד ופוטר כבר בינואר. בניגוד לקודמיהם בתפקיד, וורנר והנרי לא התרגשו מלחץ האוהדים, ובמקום להנחית שם גדול לקווים – החזירו את אגדת המועדון ומי שאימן אותו באליפות האחרונה ב-1990 – קני דלגליש.

ג'ון הנרי וטום וורנר. הגיעו בדיוק בזמן (רויטרס)ג'ון הנרי וטום וורנר. הגיעו בדיוק בזמן (רויטרס)

חלק משינוי המדיניות התבטא גם בתחום ההעברות. טורס נמכר בסכום שיא של 50 מיליון פאונד לצ'לסי, אותו בזבזה ליברפול כששברה פעמיים את השיא מהצד השני עם רכישתם של לואיס סוארס מאייאקס ואנדי קארול מניוקאסל. כסף יצא רק לאחר שנכנס, כך פעלו הדברים. למרות זאת, הדברים לא הלכו בהתאם לציפיות, והקבוצה סיימה במקום השישי בטבלה כשהיא מודחת בסיבובים המוקדמים של הגביעים השונים, ואף בסיבוב הנוקאאוט של הליגה האירופית. גם בעונה שלאחר מכן (2011/12), שזכורה היטב לכולנו כעונה בה מנצ'סטר סיטי נכנסה לתודעה עם זכייה דרמטית באליפות, לא נרשמה שום מגמה חיובית תחת דלגליש, כשאפילו מקום לאירופה לא הושג והקבוצה סיימה שמינית בטבלה, המקום הנמוך ביותר מאז עונת 1993/94, במה שהיה הקש ששבר את גב הגמל עבור המאמן שסיים את תפקידו ומאז מכהן כשגריר המועדון.

האיש הבא שנקרא לדגל היה ברנדן רוג'רס, שהשלים עונה ראשונה על הקווים בפרמייר ליג כמאמנה של סוונסי שהייתה המועמדת הפייבוריטית לירידה, אך כנגד הסיכויים סיימה במקום ה-11, במה שהקנה לצפון אירי את מקומו באנפילד. בעונתו הראשונה של רוג’רס ליברפול דשדשה במרכז הטבלה, אך בעונה שלאחר מכן (2013/14) הגיע הטוויסט בעלילה של הרדס. זו הייתה עונה בה הוצג לראווה השילוב האימתני של סוארס, פיליפה קוטיניו, ראחים סטרלינג ודניאל סטארידג', שהיה כמעט בלתי ניתן לעצירה. רק כמעט. אחרי שהביסה את סיטי, יונייטד וארסנל ללא כל קושי, ליברפול מצאה עצמה משום מקום במקום הראשון בטבלה בדרך אולי לשבור את הבצורת, אך אז הגיע המשחק מול צ'לסי בסיום העונה עם ההחלקה המפורסמת של הקפטן, סטיבן ג'רארד, ששברה לעשרות אלפי האוהדים ביציעים את הלב ונתנה את האליפות לסיטי.

סטיבן ג'רארד אחרי אותה החלקה מפורסמת (רויטרס)סטיבן ג'רארד אחרי אותה החלקה מפורסמת (רויטרס)

בנייה לטווח הארוך

אף על פי שהפסידו את התואר ברגע האחרון, בצד האדום של ליברפול יצאו אופטימיים מהעונה הזו. החזרה לקדמת הבמה בזירה המקומית והאירופית הכניסו את FSG להילוך גבוה יותר. מספר שחקנים מוכרים הוחתמו בדמות מריו באלוטלי וקולו טורה מסיטי ואדם לאלאנה שכיכב בסאות'המפטון. עם זאת, הסגל ה”נוצץ” הודח כבר בשלב הבתים בצ'מפיונס ומ-32 הגדולות באירופית, וחזר לסורו כשסיים את העונה במקום השישי בליגה, בניגוד גמור לציפיות.

לרוג'רס ניתן צ'אנס נוסף, אך כשהקבוצה המשיכה את היכולת הרעה מהעונה הקודמת, הרומן איתו הסתיים ומכאן הבינו הבעלים כי המשימה החשובה מכל היא למצוא מנג'ר שינהיג את הקבוצה לשנים רבות. רצה הגורל ובדיוק בקיץ שלפני החיפושים נפרדה בורוסיה דורטמונד ממאמנה, יורגן קלופ, שהחזיר לה לראשונה אחרי 21 שנים את תואר האליפות עם שתי זכיות רצופות. במלווד ידעו שההזדמנות הזו לא תחזור ובאוקטובר 2015 מינו את המאמן שהוביל את השוורצגלבן במשך שבע שנים רצופות.

ברנדן רודג'רס. לא הצליח לשחזר את העונה הראשונה שלו (רויטרס)ברנדן רודג'רס. לא הצליח לשחזר את העונה הראשונה שלו (רויטרס)

"הרגשתי מעט דיכאון באוויר כשהגעתי לכאן", סיפר הגרמני בראיון בחודש דצמבר האחרון. "מלבד ההתקפה, רוב חלקי הקבוצה לא היו מאורגנים. הכל היה אקראי", הוסיף על הסגל שקיבל מקודמו לתפקיד, ומאז אנחנו רואים ליברפול שונה לגמרי. קלופ ידוע בתשוקה האדירה שיש לו לכדורגל התקפי ואטרקטיבי, וניכר היה לראות על שחקניו כי הוא הצליח להחדיר בהם את התכונות שלו, כשבעונה הראשונה שלו סחף את הסקאוזרים לגמר הליגה האירופית, ועל הדרך השיג ניצחונות מרשימים על היריבה הגדולה מנצ'סטר יונייטד והאקסית דורטמונד.

שיטת הניהול של קלופ התאימה ככפפה ליד עבור ההנהלה. פיתוח שחקנים צעירים והטמעת הערכים של המועדון, בתוספת החדרת המנטליות ההתקפית, עשו את שלהם, ועם הזמן ראינו שחקנים צעירים כמו טרנט אלכסנדר-ארנולד וג'ו גומס עושים חיל בקבוצה הבוגרת כשבסוף אף זכו לזימון לנבחרת שלושת האריות. בכלל, היכולת של האיש עם המשקפיים להוציא את המיטב מכל שחקן שעבר תחתיו הוכיחה את עצמה שוב ושוב כשחבר'ה בדמות ג'ורג'יניו ווינאלדום, ג'יימס מילנר ואנדי רוברטסון, שעשו את הפריצה שלהם בפרמייר ליג בקבוצות אחרות, נראים היום אחרת לגמרי מהימים שהביאו אותם לתודעה בקרב הקהל האנגלי, כשהם מהווים חלק בלתי נפרד מהסגל של קבוצתם.

יורגן קלופ עם ג'ורג'יניו ווינאלדום ואנדי רוברטסון. מוציא יותר מהשחקנים שלו (רויטרס)יורגן קלופ עם ג'ורג'יניו ווינאלדום ואנדי רוברטסון. מוציא יותר מהשחקנים שלו (רויטרס)

לא עוד תחנת מעבר

כולנו זוכרים את סאגת המעבר של קוטיניו לברצלונה. קשר נבחרת ברזיל, שנחשב באותו הזמן לשחקן הכי חשוב במערך של קלופ, אמנם חתם לא הרבה לפני כן על חוזה חדש, אך לא התאמץ להסתיר את רצונו לעבור לקטאלונים שחיזרו אחריו זמן רב. בכלי התקשורת וברשתות החברתיות החלו לצוץ ביקורות רבות על הקבוצה, כשהתייחסו בעיקר לעובדה שליברפול הופכת לאט לאט למעין חממה עבור הקבוצות מהדרג הבכיר של אירופה אחרי שמכרה את סוארס לברצלונה ואת טורס לצ'לסי. הביקורות כנראה השפיעו על ההנהלה, ובתוספת מכירתו של ניימאר לפ.ס.ז' תמורת סכום אסטרונומי, הקפיצו את מחירו של מספר 10 באדום לשמיים. למרות הרעש, קוטיניו שוחרר לספרד בסופו של דבר בחלון ההעברות של ינואר שעבר תמורת 160 מיליון יורו.

אחד מהסעיפים בעסקה היה איסור פנייתה של בארסה לליברפול לגבי שחקנים, אלא אם היא מתכננת להציע לפחות 90 מיליון פאונד, מה שבעצם סימל את העובדה שלאנגלים נמאס מלהיות ספקי השחקנים של הגדולות, ואת שינוי המדיניות שלהם לגבי מכירת הכוכבים. נוסף על כך הוא שלקוטיניו הייתה אלטרנטיבה מצוינת בחלק הקדמי, והכסף הושקע בחוכמה בעמדות בהן הקבוצה הייתה הכי חלשה – שוער ובלם. אליסון בקר (67 מיליון ליש”ט) ו-וירג’יל ואן דייק (75 מיליון ליש”ט) הגיעו עבור סכומים ששברו בכל קנה מידה את עקרונות המועדון ואת האג’נדה של קלופ, שהתבטא בעבר נגד תשלום סכומים אסטרונומיים על שחקנים, במיוחד לאחר העברתו של פול פוגבה למנצ'סטר יונייטד.

באנגליה לא שכחו כמובן לקלופ את ההתבטאות הזו, ואף לעגו לו על כך שהושקע כל כך הרבה כסף על שני שחקני הגנה בלבד. אך צוחק מי שצוחק אחרון, ואם תמשיך כך, ההגנה האדומה בדרך לשבור שיא של עשר שנים (ואולי אף יותר) כשהיא ספגה 15 שערים בלבד עד כה העונה בליגה.

אליסון ו-ואן דייק. שיפרו פלאים את ההגנה (רויטרס)אליסון ו-ואן דייק. שיפרו פלאים את ההגנה (רויטרס)

הערב להגנה הזו מצפה מבחן לא פשוט בדמות ההתקפה של באיירן מינכן. מנגד, מאחורי אותה התקפה עומדת ההגנה הכי פגיעה שהבווארים זוכרים בשנים האחרונות, ובל נשכח את האווירה הלוהטת ביציעי אנפילד, שגם בשנים הפחות טובות נשארו מלאים כמעט בכל הזדמנות אפשרית ובוודאי יתרמו לטירוף על הדשא.

לאוהדים האדומים חזר התיאבון, ונראה שלמרות הצלקת העמוקה שנותרה מההחלקה הטראומתית של ג'רארד, התקווה שוב מקננת בליבם. השלט 'In Klopp We Trust' (אמוננו בקלופ) מתנוסס בגאווה ביציע הקופ כבר שנתיים ברציפות, והסיבה ברורה לחלוטין - המאמן החזיר את המועדון לטופ האירופי.

אוהדי ליברפול. יספקו לנו עוד ערב לוהט (רויטרס)אוהדי ליברפול. יספקו לנו עוד ערב לוהט (רויטרס)

זה אמנם הסתיים כבר פעמיים בשברון לב וליברפול לא הניפה תואר מאז 2012 (וגם אז זה היה רק גביע הליגה), אך המדיניות החדשה, ההרתעה שהקבוצה מביאה עמה והסקת המסקנות מכל כישלון מצביעים על כך שהאדומים נמצאים על המסלול הנכון כדי לחזור להיות אחת מאריות אירופה. “הסיפור נחמד עד עכשיו, אבל עדיין לא גמור”, אמר קלופ לקראת המשחק. הפי אנד או טרגדיה? התשובות בקרוב.

לחבילות לברצלונה מול ליברפול בקמפ נואו לחצו כאן >>

RSS RSS   Facebook  Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןנבחרת צרפת הצליחה לגבור על כל היריבות בדרך אל התואר
גם בפיפא: נבחרת צרפת זוכה באליפות העולם
נגןמתוך האימון של יובנטוס
יתנחם בזה: רונאלדו חוטף כדור ויוצא מגדרו
נגןהפרועש בפרסומת חדשה למשקה אנרגיה
מסי חושף את המשקה הסודי שלו בפרסומת חדשה
נגןבאקיוקו עם אקט מתגרה בסיום המשחק מול לאציו
סערה באיטליה: ניצח ונפנף בחולצה של היריב