אז מונדיאל 2010 מאחורינו. אלופת עולם חדשה כבר יש והטורניר המשוגע הזה שנערך בדרום אפריקה וסיפק לנו שוב גמר בין שתי אירופאיות, נכנס אל שלב הסיכומים.
אחד הדברים שהופכים את הכדורגל לכזה גדול, אלו הסיפורים. אירועים נקודתיים שקרו בטורניר של חודש ימים וסוחבים למשך דורות. הסיפורים הם אלו שהופכים את המונדיאל לאירוע הספורט הגדול ביותר בעולם ובדרום אפריקה לא היו חסרים לנו כאלו.
כילד, במשך שנים שמעתי ללא הפסקה את הסיפורים של דוד שלי, אוהד כדורגל שרוף. זה היה קורה בזמן ויכוחים על כדורגל, על שחקנים גדולים, על אירועים שנויים במחלוקת.
תמיד הוא היה שולף לי דוגמא ממונדיאל כזה או אחר. בין אם היד של מראדונה, התצוגות המדהימות של פלה, החמצת הפנדל של באג'יו, ההיסטוריה של קמרון שהובילה למכבי שחקן כמו מקנאקי...
ומה הביא לנו מונדיאל 2010? הוא הביא את הפנדל של ג'יאן, שמנע מנבחרת גאנה לכבוש את העולם, סיפק את יד האלוהים 2 של סוארס, שנגמרה עם מקום בחצי הגמר לאורוגוואי, המונדיאל הזה הציג לכל העולם את דוד וייה ווסלי סניידר, ששלטו בטורניר מההתחלה ועד הסוף ובעיקר הוכיח שבכדורגל הכל אפשרי, תשאלו את אנגליה, איטליה וצרפת.
 |
| לואיס סוארס מציל שער בטוח עם היד בדקה ה-120 (רויטרס) |
|
אז רגע אחרי שהטורניר הזה אומר שלום וכולנו נתחיל להתכונן כבר לברזיל 2014, הנה הסיכום הקליל לדרום אפריקה 2010 דרך חמישה סיפורים מרכזיים.
מראדונה? יד האלוהים של סוארס הסתיימה בלי גביע
הדקה היא ה-120. מאבק על המקום בין אורוגוואי לגאנה על מקום בחצי הגמר. אחרי משחק שלם ודי משעמם, אך עם שני שערים מדהימים, הכוכבים השחורים שכבשו את דרום אפריקה יוצאים להתקפה אחרונה. הכדורים שורקים להם ליד השער ועל הקו עומד לואיס סוארס, חלוץ אייאקס שנתן טורניר חלומי. תחילה הוא עוצר בעיטה מהקו עם הברך, את הכדור השני שעושה דרכו לחיבורים הוא הודף עם היד.
השופט מורה על הנקודה הלבנה, שולח את סוארס לחדר ההלבשה באדום וגאנה רחוקה 11 מטרים מחצי גמר המונדיאל. אסמואה ג'יאן ניגש לבעיטה ושולח פצצה למשקוף השער והחוצה. סוארס פותח בריצה מטורפת, הבכי התחלף בדמעות של אושר ואנחנו הולכים לבעיטות הכרעה. ארבעה פנדלים שלחו שחקני אורוגוואי לרשת, כולל צ'יפ של אבראו שראוי בעצמו לכתבה רק על האומץ שהיה לו ואורוגוואי בחצי הגמר מול הולנד.
 |
| ג´יאן מפורק לאחר שדו קרב הפנדלים נגמר (רויטרס) |
|
שם סוארס כבר היה חסר. היה לה פורלאן אחד מול 11 כתומים נהדרים. זה נגמר ב-2:3 להולנד שהמשיכה עד הסוף, וסוארס? הוא נשאר עם הסיפור על האיש שהביא את אורוגוואי לחצי הגמר, אך לא היה שם כדי לנסות לקחת אותה לגמר.
כוכבים שחורים בשמי דרום אפריקה
אז בסיפור הקודם גיליתם איך הסתיימה דרכה של נבחרת גאנה במונדיאל, אך אין ספק שהחניכים של מילובאן ראייבץ' עשו בטורניר האחרון חיל וחלקם אף סידרו לעצמם חוזים בקבוצות הגדולות בעולם. גם ג'יאן, האיש והפנדל, ככל הנראה יעבור לקבוצה מובילה ככל הנראה בפרמייר ליג.
אבל את האמת, הסיפור של גאנה הוא בלתי נתפס. נבחרת שהגיעה לטורניר הזה בלי הכוכב הכי גדול שלה, מייקל אסיין, ועם לא מעט שחקנים בינוניים, כאלו שלא הצליחו בקבוצות שלהם לאורך השנים, אך התקבצו תחת התואר "הנציגה הבכירה של אפריקה" וסחפו אותה לרבע הגמר בעזרת כדורגל נהדר, קצבי ונוגע ללב.
 |
| שחקני קמרון מביטים בדנים חוגגים, אפריקה איכזבה (רויטרס) |
|
זה היה הטורניר הראשון בו המארחת לא עלתה שלב, טורניר שני בו נבחרת מדרום אמריקה לא הצליחה להגיע לגמר וכזה שראה את אלופת העולם וסגניתה מסיימות דרכן בשלב הבתים, אבל גם טורניר שעשה היכרות מחודשת עם נבחרת גאנה, שהוכיחה באופן מוחלט שהיא כבר לא המדינה ששולחת כל קיץ מאות פועלים זרים שייבחנו בקבוצות ליגת העל ויסיימו כמנקים בתחנה המרכזית. גאנה היא באמת מדינת כדורגל, אם לא עד היום, אז מעכשיו.
המלך דוד
כשספרד פתחה את המונדיאל עם ההפסד לשוייץ, התקשורת בספרד חתכה כאילו אין מחר, כאילו מדובר בצהובונים של אנגליה שמחפשים היסטריה בכל ציוץ. דוד וייה זכה ללא מעט ביקורות. ב"אס" הספרדי נכתב שחלוץ ברצלונה החדשה נראה "לא מחובר, לא במשחק. החלוץ הנהדר של הליגה הספרדית שוב הראה שכנראה בנבחרת זה פשוט לא זה".
 |
| דוד וייה. הביא את ספרד עד לגמר (רויטרס) |
|
שלושה שבועות וחצי לאחר מכן וב"אס" צריכים לשלוח לבחור זר פרחים ולבקש אלף סליחות, כי זה היה הטורניר שלו ובענק. וייה אומנם לא היה שם מול שוייץ, אך הוא היה שם בכל המשחקים האחרים כדי לשים את ספרד בגמר עם הולנד.
וייה הוא השחקן הגדול של המונדיאל הזה, כי עד המשחק נגד גרמניה, שם היה פויול כדי לנגוח את ספרד לגמר, הוא לקח נבחרת שלמה על הגב, אלופת אירופה, והוביל אותה ל"סוקר סיטי" לבד לחלוטין. אם יש גיבור ספרדי מהטורניר הזה, וייה עונה על התואר. וכמה מסכנים האוהדים של ריאל שיצטרכו לראות אותו בעונה הבאה קורע רשתות בברצלונה.
וכמה מסכנים האוהדים של ריאל 2
איך אפשר בלי לספר את סיפורו של ווסלי סניידר? הקשר ההולנדי המדהים הזה, שנזרק מריאל מדריד והלך לאינטר, סוגר עונה פשוט בלתי נתפסת. הקשר הכי טוב במונדיאל ללא צל של ספק וגם מי שלקח את הולנד לגמר. עם צמד מול ברזיל, אין באמת צורך להוסיף על מה שהשיג סניידר במונדיאל הזה.
 |
| סניידר מרוצה. איזה עוד שאיפות כבר יש לו? (רויטרס) |
|
ואיזה שנה מדהימה הוא חווה. אליפות באיטליה, גביע איטלקי וזכיה בליגת האלופות. סניידר הגיע לטורניר הזה שבע, לכאורה. הוא סחב את האורנג' עם ניהול משחק נהדר והצליח להוציא אותם מהאפרוריות שעטפה אותם בלא מעט משחקים. דווקא בטורניר בו מדינה שלימה בנתה על אריאן רובן, הגיע ווסלי והוכיח שהוא פשוט גדול יותר.
אחרי הצמד מול ברזיל הכתירו אותו עיתוני הולנד כגיבור של האומה. וזה בדיוק מה שהוא, מלך של מדינה שלמה שאחרי שנה כזאת, מעניין איזה שאיפות עוד יש לו...
אימפריות וכוכבים נופלים יחדיו
ואיך אפשר בלי לסיים עם הסיפורים של הכוכבים הגדולים, הנבחרות הגדולות, שעפו להם בבושת פנים?
 |
| סימונה פפה מחמיץ את ההזדמנות האחרונה של איטליה להישאר במונדיאל (רויטרס) |
|
איטליה הודחה בשלב הבתים ושם אף אחד לא באמת תיפקד, צרפת סיימה את דרכה בבית עם מקסיקו, דרום אפריקה ואורוגוואי והצליחו לייצר כאוס שאפילו גרר התערבות של הנשיא סרקוזי, אנגליה הושפלה על ידי גרמניה רק אחרי שעלתה בשיניים מבית חלש עם סלובניה, ארה"ב ואלג'יריה ומראדונה? סיפור הסינדרלה שלו הסתיים עם השפלה כואבת, גם כן מול גרמניה.
זה היה טורניר שהבטיח לנו הרבה מהכוכבים, אבל הם לא קיימו, פינו את הבמה לכוכבים אחרים. כריסטיאנו רונאלדו שלא היה שם, ליאו מסי שאחרי עונה עם 47 שערים לא מצא את הרשת ולו פעם אחת, וויין רוני נראה כמו הצל של עצמו, פרנק למפארד נשכח איפשהו בהיתרו' וגם ריברי וגורקוף, שדיברו עליהם כ"זידאן" הבא, אך כל אלה פינו את התואר הזה לתומאס מולר הגרמני בכלל, הדבר הכי דומה לזידאן שיש.
 |
| ריברי. ממש לא זידאן החדש (רויטרס) |
|
לא ידוע אילו השלכות יהיו למודחי מונדיאל 2010, כי בבמות הנבחרת הם הוכיחו פעם נוספת שהם פשוט לא גדולים. אולי מישהו צריך לשנות תפיסה באנגליה, פורטוגל וארגנטינה וגם בברזיל. הכוכבים הגדולים כנראה טובים במסגרת של קבוצה, לא בנבחרת. כשהם באים לשם עם תקוות של מדינה שלמה על הגב הם קורסים. אבל מה זה משנה לנו? אנחנו קיבלנו גמר מונדיאל עם וייה, סניידר, אינייסטה, רובן, ואן פרסי וצ'אבי. פייר? ממש לא התאכזבנו.