על ההבדל בין גרין לאניימה

עם מאוד משעשע הוא העם האנגלי, על כך יכול להעיד כל מי שנתקל אי פעם באזרחים מהממלכה הבריטית, על אחת כמה וכמה כשמדובר באזרחי אנגליה בכלל ואוהדי נבחרת שלוש האריות בפרט.

כל אוהד אנגלי יוכל לספר לכם אודות הגביע הקדוש שצריך לשוב לממלכה, ממנה הוא נעדר מאז שנת 1966, אז זכתה בו בפעם היחידה בזכות שלושער מצוין של ג'ף הרסט בגמר נפלא מול גרמניה, שהסתיים בתוצאה 2:4 לאחר הארכה.

מאז ועד היום, לפני כל מונדיאל או יורו, מכתירים האוהדים והתקשורת באנגליה את הנבחרת כאחת המועמדות הבכירות לזכיה בטורניר, ובצדק. אך תמיד תמיד ישנו איזשהו גיבור טרגי, שמוכתר על ידי אותם אוהדים ותקשורת מקומית, והורס את החלומות ומשבש את הדרך לזכיה.

דייויד בקהאם, כל אנגליה שרקה לו בוז אחרי ההרחקה מול ארגנטינה (רויטרס)

בואו נלך רק מספר טורנירים אחורה אל שנת 1996, טורניר היורו אותו אירחו האנגלים וכבר היו משוכנעים כי יזכו בו על אדמת המולדת, אולם פנדל לא מוצלח של בארי בחצי הגמר שלח אותם מאוכזבים ואת גרמניה לחגוג. שנתיים לאחר מכן, היה זה דייויד בקהאם שספג את הכרטיס האדום בשמינית גמר המונדיאל מול ארגנטינה, והותיר 11 לוחמים להחזיק מעמד עד לפנדלים, שם שוב נוצחו.

במונדיאל 2002 שהתקיים בדרום קוריאה ויפן הגיעו האנגלים חדורי אמונה שהפעם הם חוזרים עם נגביע, גם הגרלה שזימנה להם את ברזיל ברבע הגמר לא קטעה את החלום, אולם אז השוער דייויד סימן היה זה שטעות חמורה שלו סייעה לרונאלדיניו לכבוש שער ניצחון ולשלוח נבחרת אנגלית חפויית ראש הביתה.

ביורו של שנת 2004 שוב היה זה דייויד בקהאם שהפך לאוייב האומה עם פנדל כושל בהפסד (שוב) בדו קרב הפנדלים מול המארחת ברבע הגמר. שנתיים לאחר מכן, במונדיאל בגרמניה, ושוב פורטוגל היא זו שעמדה בדרך, והפעם היה זה וויין רוני לו יזכרו את ההרחקה שלו אחרי דריכה על שחקן יריב, שהביאה להדחה, איך לא, בבעיטות עונשין מהנקודה הלבנה.

וויין רוני, הוא הרס את חלומות המונדיאל הקודם לאנגלים (רויטרס)

אז למה אני מספר לכם את כל זה, אתם שואלים? בגלל שאני מאוד מקווה שממונדיאל 2010 לא יזכרו את רוברט גרין, שוערה של ווסטהאם, כאותו גיבור טרגי. הטעות האיומה שלו שהביאה לשער השוויון של ארה"ב החזירה את האנגלים לקרקע המציאות, ואולי טוב שזה קרה בשלב מוקדם כל כך.

גם אנחנו בישראל מייצרים בכל מונדיאל גיבור כלשהו. ב-2006 בגרמניה היה זה ג'ון פנטסיל שחגג את ניצחונותיה של גאנה עם דגל ישראל, וגרם לכולנו להרגיש חלק מההישג של הנבחרת האפריקנית הקטנה שהודחה רק בשמינית הגמר על ידי ברזיל הגדולה.

אניימה הודף עוד כדור של מסי ומעלה את מניותיו ברחבי העולם (רויטרס)

היום כל דיווח מכל מדינה בעולם שקשור במונדיאל עולה עם השם של ישראל. לא, הפעם אין מדובר בהקשרים שליליים, אלא בזכות יכולת מופלאה של שוער ניגריה והפועל ת"א, וינסנט אניימה, שנתן באמת הופעה יוצאת דופן בכל קנה מידה, ורק בזכותו ירדו הניגרים כשרק כדור אחד ברשתם.

אניימה עדיין משחק כאן במקרה, ואין ספק בכלל שבהפועל ת"א החלו הלילה לחפש לו מחליף, כי עם יכולת כזו במשחק בעל סיקור שכזה הגיע זמנו של השוער החתולי לעבור לשחק ברמות הגבוהות באמת, ומוטב מאוחר כי זה היה צריך לקרות כבר לפני שנה.

הכתוב הינו טור דעה