יום רביעי, 14.11.2018 שעה 17:06
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|ONE TRAVEL

הסיבות לתום ימי הזהב במשלחת הפראלימפית

ישראל סיימה את ריו עם מספר המדליות הנמוך בתולדותיה, מגמה שהמשיכה ירידה ממספר דו-ספרתי לחד-ספרתי. חוסר שוויון? לא רק. לי נוף, שליחת ONE לריו (3 תגובות)

19/09/2016 14:14 מאת לי נוף, שליחת ONE לריו
המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה (רויטרס)
המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה (רויטרס)

שימו לב לנתונים הבאים: המשלחת הישראלית משתתפת במשחקים הפראלימפיים מראשיתם בשנת 1960. מאז ועד היום הצליחה ישראל לזכות ב-375 מדליות, פי 41.6 מהמשלחת האולימפית הישראלית. עד ברצלונה 1992 ולמעט השנה הראשונה שבה התקיימו המשחקים, הצליחו הספורטאים הפראלימפיים להשיג בכל אולימפיאדה מספר דו-ספרתי של מדליות. החל מאטלנטה 1996 ולמעט אתונה 2004, אז מספר המדליות עמד על 13, הביאו הספורטאים הישראלים מספר חד-ספרתי. למעשה, המשחקים הפראלימפיים ריו 2016 הם הכי פחות מעוטרים מבחינת המשלחת הישראלית - שלוש  מדליות (מורן סמואל, דורון שזירי וענבל פיזרו), כולן באותו הצבע - ארד.

לזכותם של ראשי המשלחת יאמר כי טרם הנסיעה לברזיל הם ניסו להנמיך ציפיות ואמרו לכל מי ששאל - 8 המדליות מלונדון לא יחזרו על עצמן, הציפיות היו בין מדליה אחת לשש מדליות. התחזית אגב, לא הייתה רחוקה. צמד הטניסאים שרגא ויינברג ואיתי ארנליב היו רחוקים משחקון אחד ממדליית ארד נוספת, הקלע דורון שזירי שזכה במדליה אחת היה רחוק פחות מנקודה מעליה לגמר נוסף ושם אין לדעת לאן זה היה מתפתח ושלישיית שייטי הסונאר לא הצליחה להתמודד עם היעדר רוח באמצע שיוט מכריע, מה שהוביל אותם לשיוט האחרון אחרי שאיבדו סיכוי למדליה.

מורן סמואל נושאת את דגל ישראל בטקס הנעילה (קרן איזיקסון)
מורן סמואל נושאת את דגל ישראל בטקס הנעילה (קרן איזיקסון)

מה קרה בריו?
אז איך ממצב של 20-30 מדליות בעבר הגענו למצב של שביעות רצון משלוש מדליות? התשובה פשוטה מאוד: כסף, כסף וכסף. "אני מסופק כי ידעתי מהו המרחק בין אפס לשש מדליות", אומר יושב ראש הוועד הפראלימפי, דני בן אבו, שיסיים את תפקידו בסוף השנה אחרי שתי קדנציות. "אני יודע איזו עבודה נעשתה. ומה לגבי העתיד? "צריך לעשות מעטפת הרבה יותר רחבה, זה לא רק ברמת הספורטאי או המאמן אלא ברמת ההשקעה של המדינה, איך אנחנו רוצים להיראות ומה אנחנו רוצים לעשות. בעולם כבר השכילו והבינו שספורט נכים זה ספורט מקצועני וזו עבודה מבוקר עד לילה".

כמו שאומר בן אבו,  אם בעבר מדינות אחרות לא ממש השקיעו בספורט הפראלימפי והספורטאים שלנו ניצלו את העובדה הזאת כדי לקחת מדליות והרבה, ב-10-15 השנים האחרונות העולם הלך קדימה מבחינת ההשקעה הכספית והאיתור של הספורטאים הנכים, בזמן שבישראל נשארו במקום. הנה נתונים שיסברו לכם את האוזן: תקציב הטוטו לוועד הפראלימפי בישראל הוא 1.2 מיליון ש"ח לשנה. הוועד המקביל, האולימפי, מקבל תקציב של כשמונה מיליון ש"ח בשנה.

דני בן אבו (אורן בן חקון)
דני בן אבו (אורן בן חקון)

מעבר לזה יש הסכם הכנות אולימפיות להתאחדות ולאיגודי הספורט. התקציב הזה מכסה תחרויות ומחנות אימון לספורטאים בחו"ל. הקריטריונים, הן בספורט האולימפי והן בספורט הפראלימפי, הם דומים, רק שלוועד הפראלימפי יש מגבלה של כשני מיליון ש"ח לעומת 20 מיליון לוועד האולימפי. פי 10. למה? התשובות אצל המדינה.

נוסיף לכל זה את עניין הציוד מהטוטו וקרן המתקנים שמקבלים הוועדים גם מהטוטו. מדובר בתקציב לארבע שנים. מצד אחד, הוועד האולימפי מקבל ארבעה מיליון ש"ח לארבע שנים לציוד, ומצד שני, הוועד הפראלימפי מקבל 1.3 מיליון לאותה תקופת זמן. נוסיף על כך שהובלת הציוד של הספורטאים הנכים יקרה הרבה יותר. לדוגמה, טניסאי אולימפי צריך רק מחבטים וכדורים לעומת טניסאי פראלימפי שצריך מעבר לזה גם כיסא גלגלים מיוחד שעולה כ-40 אלף ש"ח ולעיתים נדרש ליותר מכסא אחד. דוגמה נוספת: רץ מרתון עיוור (גדי ירקוני) צריך רץ מלווה נוסף או שניים.

הנקודה האחרונה היא העובדה שלמרות כל ההצלחות, המדינה לא הכירה עדיין בספורט הפראלימפי כענף מועדף. מה זה ענף מועדף? המדינה קבעה 12 ענפי ספורט שנחשבים למועדפים וזוכים לתמיכה כספית גדולה יותר (בין 1.2 ל-2.5 מיליון ש"ח מהטוטו) מכיוון ששם רואים פוטנציאל התפתחות גבוה. חלק מהדוגמאות הן שחייה, אתלטיקה קלה, סקי מים ועוד. הספורט הפראלימפי לא שם, אך פה יש ניצוצות של תקווה כי מדברים על כך שאולי בשנת 2017 המדינה תכניס את ספורט הנכים תחת הקטגוריה של ענף מועדף. אגב, השוויון היחיד מגיע במענק הכספי שמעניקה המדינה לספורטאים שזוכים במדליה. זוכת הארד באולימפיאדה, ירדן ג׳רבי, תקבל את אותו הסכום שתקבל מורן סמואל מהמדינה (250 אלף ש"ח לפני מיסים).

מורן סמואל (קרן איזיקסון)
מורן סמואל (קרן איזיקסון)

אז איך כל העניינים הכלכליים נוגעים בספורטאים עצמם ביום יום? ספורטאי ששייך לסגל הפראלימפי מקבל מהוועד משכורת מצחיקה של 2,000 ש"ח בחודש לעומת ספורטאי אולימפי שזוכה מהוועד, לפני הספונסרים שלו למשכורת של 8,000 ש"ח בחודש, לא סכום שאפשר לחיות איתו בשקט אבל עדיין פי 4 מספורטאי נכה. אגב, לא מעט מהספורטאים האולימפיים מצליחים למצוא ספונסרים, מהפכה שעדיין לא התרחשה בספורט הפראלימפי שם רק לשלושה ספורטאים (מורן סמואל, ענבל פיזרו וקובי ליאון) יש ספונסרים, מה שנותן להם שקט כלכלי. חלק מהספורטאים מממנים את עצמם על ידי הרצאות שבהן הם מספרים את הסיפור האישי שלהם, לכן, כשפסקל ברקוביץ' אמרה לאחר גמר החתירה בה הופיעה: "תזמינו אותי להרצאות, ככה תעזרו לי לממן את ההשתתפות שלי בטוקיו 2020". אף אחד לא הרים גבה.

ומה יקרה בעתיד? 
ממש לא בטוח שבטוקיו הנבחרת הישראלית תצליח להביא שלוש מדליות. בכלל, במבט של שנים קדימה, אין ממש ספורטאי עתודה. זאת למרות שהמדינה והוועד הפראלימפי עובדים בצורה טובה עם פרויקט פרחי ספורט של משרד התרבות והספורט. "השיוט לא יהיה בטוקיו, אבל כן רואים את הדור הבא", אומר בן אבו. "אם ניקח לדוגמא את איתי ארנליב, שלדעתי יגיע לשיאו בטוקיו, ההישגים של שנות השמונים בלתי ניתנים לשחזור היום", מסכם יושב ראש הוועד.

בואו נסתכל קדימה, ונתחיל בזוכי המדליות באולימפיאדה הנוכחית. מורן סמואל בת 34 וכבר הצהירה שלא בטוח שתמשיך בענף החתירה. ענבל פיזרו בת 29, גיל שבו שחיינים מתחילים לעבור את השיא, בטח כשבמדינות אחרות מטפחים שחייניות צעירות שקופצות לבריכה כבר בגיל 16. דורון שזירי בן 49 וימשיך לאולימפיאדה נוספת.

ענבל פיזרו (לי נוף)
ענבל פיזרו (לי נוף)

ומה לגבי השאר? יואב ולינסקי הצליח לשבור פעמיים את שיאו האישי באולימפיאדה ואם ימשיך בגרף ההתקדמות יכול לעשות דברים יפים בטוקיו. אראל הלוי יכולה וצריכה להתקדם לעבר טוקיו, אלא שפה פחות או יותר נגמרות התקוות הישראליות בבריכה.

מדברים על כך שנעשה ועוד יעשה ניסיון עיקש להחזיר את זוכה מדליית הזהב בטניס כיסאות גלגלים, נועם גרשוני, למגרש ולהתחרות כדי שייקח חלק בטוקיו ובמשלחת לא פוסלים את האפשרות הזאת, נוסיף לזה שיש כמה פרוייקטים יפים כמו הכדורשער (רובן בנות 17-22) שבו עבדו קשה לימור גולדברג והמאמן רז שוהם, שהצליחו לאתר בנות לקויות ראייה לאחד מהפרוייקטים היותר יפים ואולי בטוקיו יצליחו להתקדם.

אראל הלוי (אורן בן חקון)
אראל הלוי (אורן בן חקון)

יש גם פרויקט ג'ודו עיוורים בנצרת, אלא ששם עובדים בעיקר לקראת האולימפיאדה של 2024. מה צופן העתיד? אף אחד לא יודע. מה שכן אין ספק שדרוש פה שוויון בתנאים, או לפחות שיפור בתנאים. אם תסתכלו מקרוב על כל אחד מהספורטאים הללו תגלו סיפור מרתק ועולם שלם, כאלו שהתמודדו ומתמודדים עם קשיים. האנשים שמסתכלים לפחד בלבן של העיניים, נעמדים מולו ובכל פעם שהם מייצגים את עצמם ואת ישראל, מוכיחים לכל ספורטאי צעיר ולא רק לספורטאים שאין דבר כזה לא יכול, יש רק לא רוצה.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןכוכבה של יונייטד מפתיע עם לוק חדש
הלך לו הקסם? התספורת החדשה של פלאיני
נגןשני הכוכבים הגדולים בפרסומת להבלנת שיניים
צפו: זלאטן מככב בפרסומת מביכה במיוחד
נגןכריסטיאנו חגג בצורה ייחודית מול האקסית
מי מחקה את חגיגת הקוביות של רונאלדו?
נגןעל אף שהפסיד מסי סיפק רגע קסום במשחק מול ריאל בטיס
וואו: אתם קלטתם את הדריבל הזה של מסי?