מצעד הבושה של הישראליות במפעלים האירופיים

אלופת המדינה, מכבי חיפה, הגיעה לגומלין מול אקטובה בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות, כשהיא מקווה לא למעוד מול יריבה שעל הנייר חלשה ממנה. חוץ מהתבוסה של נתניה לגלאטסראיי, הישראליות עד כה עושות חיל בקיץ הנוכחי (גם בני יהודה והפועל ת"א), וגם חיפה, למרות פתיחה רעה מאוד, הצליחה לשמור על הרצף הטוב.

לאורך השנים נפגשו הישראליות באירופה גם עם קבוצות שהסגל שלהן היה בנוי משחקנים שהם בעצם גם דייגים, נגרים, כבאים ואפילו דוורים וגננים. בימים אלה החלו הקבוצות הישראליות את דרכן באירופה לעונת 2009/10 ולכן החלטנו לנבור בספרי ההיסטוריה, לצלול למעמקי הארכיונים ולהביא לכם את מצעד הבושה הגדול של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופאים השונים.
יש לכם עוד הצעות עבורנו? טקבקו.

רודה - הפועל ב"ש 0:10
ה-2 באוקטובר 1997 הוא ללא ספק תאריך ציון בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הפועל ב"ש פגשה את רודה, קבוצה בינונית מהליגה ההולנדית ומשם, כמו שאומרים, הכל היסטוריה.

אין ספק שאת תוצאת המשחק בין ב"ש לרודה יהיה קשה לקבל וגם לשחזר עוד הרבה שנים קדימה. 0:10 כן, כן 0:10. נראה כי ללא ספק מדובר בנקודת השפל מהגדולות של הכדורגל הישראלי ושל הפועל ב"ש בפרט.

בני טבק המאמן ועוזרו דאז עופר פביאן, שפוטרו עוד לפני שהספיקו לנחות בארץ, בוודאי היו שמחים למחוק את הבושה מהרזומה שלהם. עד המשחק הזה נחשבה רודה לקבוצת מרכז טבלה בהולנד, לא משהו מאיים במיוחד, בטח לא בגזרה האירופית. מיד לאחר המפגש בין השתיים הוענק לרודה תואר אירופי ראשון: מחזיקת תוצאת השיא בניצחון הגבוהה ביותר במשחק רשמי. שאפו.

ידע ימים יפים יותר. בניון ברודה (רויטרס)

נראה כי הבלאגן שהיה במגרש והכדורים שלא הפסיקו להתגלגל לתוך הרשת של שאול סמדג'ה היו תוצאה של מסע מפרך, מבורדק וחסר מקצועיות ששלט בקבוצה מבירת הנגב. עם זאת, גם סיפורים על טורניר פינג-פונג בין השחקנים והיעדר אימונים סדירים ונסיעה ארוכה בדרך למגרש בהולנד לא מצדיקים ביזיון שכזה. בדקה ה-90 של המשחק נחתמה גם תוצאת המשחק - 0:10 להולנדים.

למרות ההשפלה הגדולה, הצליחה הפועל ב"ש להגיע בכל זאת לאירופה, אם לא בכדורגל, לפחות בקורות החיים של שחקן אחד שהיה שותף להשפלה ההיסטורית: יוסי בניון. איפה הוא ואיפה הם?

נברנו בספרים והנה לפניכם סגל הקבוצה שעשתה היסטוריה:

שאול סמדג'ה, אורן סגרון, צ'אבה הורבאט, דודו מויאל, שרון רפאל, שמעון ביטון, יאיר שמחון, אלון ריף, יוסי בניון, שרון אביטן, רמי אליהו, סרגיי גוסייב, תומר וקנין, רונן מלכה, דודו חפר, אמיר אביגדור

בודו גלימט – בית"ר ירושלים 1:5
אחרי ניצחון כפול במפגש מול פלוריאנה ממלטה בסיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א 1996/7, זימנה לבית"ר הגרלת הסיבוב השני מפגש מול בודו גלימט מהליגה הסקנדינבית הכי בלונדינית באירופה, הליגה הנורווגית.

עם היוודע הדבר החלו בבירה לחגוג. הרי מדובר בסה"כ באסופה של "דייגים" למיניהם, אותם יפגשו בדרך לעונה חלומית באירופה. שבוע לאחר מכן גילו בבירה שהחגיגות היו מעט מוקדמות מדי.

ה"דייגים" הגיעו לטדי הגועש והשאירו את השחקנים של אלי כהן המומים וכואבים על כר הדשא, עם חמישייה בשער של קורנפיין, שרק עונה קודם לכן הגיע בקול תרועה רמה כדי להחליף את גיורא אנטמן.

הסגל הנוצץ של הבית"רים כלל את אלי אוחנה, יוסי אבוקסיס, איציק זוהר, דוד אמסלם, אלון חרזי, תמאש שאנדור, סטפן שאלוי ואישטוואן פישונט, שגילו בתום 90 דקות ש"חבורת הדייגים" דומה יותר לקבוצה של "לוחמי שוורים".

יעדיף לשכוח את הנורבגים. דוד אמסלם (גיא בן זיו)

כמו כוסות רוח למת, או אם תרצו כמו אקמול לחולה סופני, הצליח טרטיאק לכבוש את השער היחיד לזכותה של בית"ר ולקבוע את תוצאת המשחק, 1:5. אם לא די בכך שהמשחק בטדי נגמר עם חמישייה ברשת הבית"רית, גם מפגש הגומלין בנורבגיה לא הפחית מהבושה.

החבר'ה חזרו עם הפסד נוסף ל"דייגים", הפעם "רק" 1:2. אין ספק שההפסד הצורם לבודו גלימט מציין את אחת מנקודות השפל של הכדורגל הישראלי ושל בית"ר ירושלים. עם זאת, ניתן בכל זאת להבחין בנקודת אור אחת באותה עונה - למרות ההשפלה בית"ר לא התפרקה ובסוף העונה זכתה באליפות המדינה.

קלאקסווירק, איי פארו - מכבי חיפה 2:3
במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1995/6, הגרילה מכבי חיפה את "בוני הסירות" וה"דייגים" של קלאקסווירק מאיי פארו. על פניו, מדובר היה באחת ההגרלות הקלות שיכלו לבקש לעצמם הירוקים, וכך גם היה במשחק הראשון בקרית אליעזר.

החבר'ה מהכרמל לא התקשו להביס את האורחים 0:4 (שלושער של אלון מזרחי ואחד נוסף של עופר שטרית), וכל שנותר להם הוא לשמוח לקראת מפגש הגומלין מעבר לים.

הוציא מהרשת שלושה כדורים יותר מדי. רפי כהן

בין סקוטלנד, נורבגיה ואיסלנד שוכנת קבוצת איים קטנטה המכונה איי פארו. על פניו מדובר באחד המקומות האקזוטיים והיפים עבור כל תייר מזדמן אך עבור גיורא שפיגל ושחקני מכבי חיפה מדובר ללא ספק בכתם שחור בדרכונם בשנת 1995.

כאמור, עם יתרון מבטיח של 0:4 נחתו שחקניו של שפיגל במזג אוויר קשה למדי, וגילו עד מהרה שלא רק אלון מזרחי יודע להבקיע שלושה שערים במשחק אחד, אלא גם הולגר דניאלסון, שם אותו שוערה של חיפה דאז, רפי כהן, כנראה לא יישכח לעולם.

גם שלושער שלו במשחק הראשון לא מנע את המבוכה בגומלין. אלון מזרחי (רויטרס)

בדקה ה-68 עמדה תוצאת המשחק על 1:3 למקומיים (שער של רביבו בדקה ה- 32) ונראה היה שהחיפאים ייצאו בתבוסה אבל אז בדקה ה-82 הגיע עופר שיטרית, שהצליח מעט להקטין את ההשפלה, וקבע את תוצאת המשחק, 2:3. אין ספק שההפסד לקלאקסווירק הוא מביך במיוחד למועדון הירוק המפואר, בייחוד לאור העובדה שמדובר בליגה חובבנית כמעט לגמרי. למרות ההפסד המביך הצליחה חיפה לעלות לשלב הבא. כמה חבל ששם היא פגשה את ספורטינג ליסבון ורשמה מבוכה נוספת בדפי ההיסטוריה שלה (0:4 לליסבון בסיכום שני המשחקים).

הרכב מכבי חיפה: רפי כהן, אבישי ז`אנו, רומן פץ, אלון חרזי, משה גלאם, אלון חזן, סרגיי קנדאורוב, רוני לוי, איל ברקוביץ, חיים רביבו, אלון מזרחי (מרקו בלבול, עופר שטרית).

ויסלה קראקוב – בית"ר ירושלים 0:5
אחרי עונת הדאבל הגדולה (2007/8), הגיעה בית"ר ירושלים הנוצצת עם התקציב הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי ועם הרבה ציפיות, בניסיון לכבוש את ליגת האלופות.

חגגו חמש פעמים. שחקני ויסלה מול זנדברג, בנאדו וקאלה ההמומים (רויטרס)

בית"ר יצאה לקראקוב עם ביטחון רב בשל הניצחון הביתי 1:2 במשחק הראשון. אף אחד לא תיאר לעצמו, שהתקלה במטוס הפרטי ששכרה הקבוצה כדי להגיע לקראקוב ישירות, היה סימן מקדים לתקלה שעתידה להיות במשחק עצמו.

בית"ר נחתה בפולין באיחור של יום, וחזרה כעבור יומיים וחצי עם הזנב בין הרגליים. בית"ר הגיעה עם ביטחון ומנגד חטפה חמישייה (!). תחילת ההתפוררות של האימפריה הצהובה-שחורה נראתה בקצה המנהרה.

קריאות האוהדים להתפטרותו של שומי, הביקורת הקשה כלפי הזרים הנוצצים דרק בואטנג וכריסטיאן אלברז, ולאחר מכן פיטוריו של שום והתפטרותו של גיורא שפיגל שהגיעה כמה שבועות לאחר מכן חתמו את הגולל: הבושה הייתה קשה מדי בכדי שהבוס ארקדי גאידמק יעבור עליה לסדר היום, כך גם הרגישו האוהדים. ללא ספק אחד הכתמים הכואבים בהיסטוריה של המועדון.

תחילת הסוף של קבוצת הדאבל. שום משקיף על בואטנג (גיא בן זיו)

סנטה קולומה – מכבי ת"א 0:1
סנטה קולומה ומכבי ת"א הוגרלו למפגש במסגרת סיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א בשנת 2007. על פניו מדובר באחת ההגרלות הקלות שיכול היה לאחל לעצמו אלי כהן שאחז בתפקיד המאמן אבל, מסתבר שמה שכתוב "על הנייר" לא בהכרח מתקיים במציאות, שבמקרה הזה הייתה כואבת במיוחד עבור הצהובים מת"א.

מה שיכול היה להיות טיול מהנה לאנדורה, הממלכה הקטנה השוכנת בהרים שבין ספרד לצרפת, הפך עד מהרה לפיאסקו לא קטן. למרות שראשי הקבוצה ניסו להחליף ביתיות, המפגש הראשון בין הקבוצות התקיים באנדורה, שם הדהימו המקומיים את השחקנים של אלי כהן, כאשר בדקה ה- 56 הכניע ג'ולי פרננדס את ההגנה התל-אביבית ואת גיא סולומון שעמד בשער.

יצאו לחפש אתונות ומצאו ניצחון. שחקני סנטה קולומה

פרננדס קבע את תוצאת המשחק אך יותר מכך, הוא קבע גם את אחת מנקודות השפל עבור הצהובים. אומנם לא מדובר בתבוסה מוחצת, אך ללא ספק, עצם העובדה שמכבי הפסידה לקבוצה חצי מקצוענית שרוב שחקניה עוסקים בדייג, ספנות ושאר מקצועות שלא קשורים לכדור ולכדורגל הייתה כואבת במיוחד וסביר כי אוהדי הקבוצה לא יישכחו עוד שנים רבות את הבושה הגדולה.

את מפגש הגומלין בישראל מכבי סיימה כשהיא מוחצת 0:4 את הדייגים מאנדורה אך גם הניצחון הזה לא הצליח למחוק את הבושה אצל האוהדים מההפסד במשחק הראשון מעבר לים.

לא ישכח את אנדורה. אלי כהן

בנפיקה – בית"ר ירושלים 0:6
אליפות עונת 1997/8 זכורה היטב לא רק לאוהדי בית"ר ירושלים והפועל ת"א אלא לכל אוהדי הכדורגל בארץ בשל היותה אליפות שנויה במחלוקת, בעקבות "משחק השרוכים" של הצהובים-שחורים מול בית שאן, שהשאיר את האליפות בבירה לעונה נוספת.

אליפות זו הביאה את בית"ר של דדש ודרור קשטן למפגש עם בנפיקה ליסבון הפורטוגלית בשלב השני של מוקדמות ליגת האלופות בעונת 1998/9. כבר במחצית הבינו קורנפיין, שלח, דומב, אילן בכר, טלסניקוב, אבוקסיס, אוחנה, שאלווי והחברים שלצאת מה"סטאדיו דה-לוז" בצורה מכובדת יהיה להם קשה מאוד.

אחרי 45 דקות מול אצטדיון ביתי מלא ירדו הבית"רים לחדר ההלבשה כשהם בפיגור 2:0 מול הפורטוגלים אך עם אמונה כלשהי בלב. המשחק היה חד צדדי באופן מובהק, ועד מהרה הבינו הירושלמים שלאמונה כנראה אין שום קשר לכדורגל, בטח לא במשחק הספציפי הזה.

טלסניקוב מנסה להגיע לכדור מול בנפיקה (רויטרס)

אם לא די בכך שהפורטוגלים הצליחו לכבוש חמישה שערים בזכות עצמם, הם קיבלו עזרה נוספת מכיוון בלמה החדש של בית"ר, אמיר שלח. שלח השאיר חותם בהופעתו הראשונה בבית"ר עם שער עצמי לרשת של קורנפיין, שספר שישה כדורים מאחוריו. התבוסה הייתה קשה לעיכול ואפילו הניצחון של בית"ר 2:4 במשחק הגומלין בטדי, משערים של האמר, שאלוי, אבוקסיס ושיטרית, לא הצליח להמתיק את העלבון, ובית"ר נפרדה לשלום מאירופה. שוב.

נקודת אור בכל זאת היא העובדה שבית"ר רשמה את הניצחון הראשון של קבוצה ישראלית בשלב זה של ליגת האלופות. נו טוב.

א.א.ק אתונה – מכבי חיפה 0:4
הקיץ של עונת 2002/3 התחיל באופן מושלם. ריח של היסטוריה היה באוויר בעקבות מסע חלומי של מכבי חיפה באירופה, וההגעה לליגת האלופות. החבר'ה של יצחק שום לא האמינו בוודאי שמה שהתחיל בצורה מתוקה כל-כך, עתיד להסתיים בתבוסה קשה וכואבת למועדון הירוק.

עבר את קו השער או לא? איגביני יעקובו במדי חיפה (רויטרס)

הגרלת ליגת האלופות זימנה למכבי חיפה בית קשה במיוחד ומפגש עם מועדוני פאר של ממש: מנצ'סטר יונייטד, לברקוזן ואולימפיאקוס. יניב קטן ורפי כהן הצליחו להבקיע שני שערי זכות באולד טראפורד ושלושער של יעקובו מול אולימפיאקוס (במשחק שנערך בקפריסין בשל המצב הביטחוני בארץ), יחד עם ניצחון ענק 0:3 על האדומים של גיגס, הם שנטעו את התקווה לעונה אירופאית גדולה. מכבי חיפה הייתה זקוקה לנקודה אחת בלבד כדי להבטיח את המקום השלישי ואת גביע אופ"א ועמדה במשימה (אחרי תיקו 3:3 מול אולימפיאקוס).

חיפה בסיבוב השני של גביע אופ"א, ושוב היא פוגש קבוצה היוונים, הפעם זו א.א.ק אתונה. אחרי מאמץ אדיר בשלבים המוקדמים נדמה היה שלחיפה אזלו הכוחות. הקבוצה של שום הגיעה לשוקת וגילתה שהיא שבורה. החלטת שופט תמוהה (הכדור של יעקובו אכן עבר את קו השער במלואו) הובילה להתמוטטות של הירוקים.

כעבור דקה התחילו היוונים להפציץ, וסיימו רק אחרי שהרשיתו ארבע פעמים לשער של הירוקים. את הנחמה לא מצאו הירוקים גם במשחק הגומלין, שהסתיים בתוצאה דומה - 1:4 ליוונים, עם שער אחד של וואליד באדיר.