משחק הבייסבול: מדריך ידידותי למשתמש

הנה מגיע עוד ערב ללא שינה ואתה, כמתוך הרגל, מזפזפ בין ערוצי הספורט השונים שלפתע אתה נתפס על משחק בייסבול בשידור ישיר. “אם רק הייתי מבין משהו בבייסבול", אתה אומר לעצמך ומעביר לערוץ האופנה רק כדי להבין ש"מידנייט הוט" זה לא באמת בחצות.

אם מוכרת לך הסיטואציה ואתה מכור לשידורי ספורט ישירים, אז הגיע הזמן שתבין מה קורה בשעות המשחק הארוכות בהן האמריקנים נוהגים להכניס: ריגוש, שמחה, בוטנים, בירה, ואיך לא - פרסומות לריגוש, שמחה, בוטנים ובירה.

ONE גאה להציג את המדריך הידידותי לבייסבול (אין צ'אנס שנקרא לזה כדור-בסיס), המדריך שיקרב אותך עוד צעד אחד אל עבר החלום האמריקני שאתה חושב שתשיג כאשר תעבוד בעגלות.

מבנה המשחק – בעיטות הכרעה מ-11 מטרים, ממש ממש ארוכות
אם עד עכשיו חשבתם במונחים של מחציות או רבעים תחלקו מעכשיו את החיים שלכם ל-9 'אינינגז' או בעברית, סיבובים. כל אינינג מתחלק לחצאים כאשר כל קבוצה משחקת פעם אחת כקבוצת התקפה ופעם אחת כקבוצת הגנה. אנחנו יודעים שהכאב ראש שלכם כבר התחיל לכן נשווה את זה, ברשותכם, לפנדלים בכדורגל.

דמיינו שיש 9 בעיטות לכל קבוצה במקום 5, ושאפשר להבקיע יותר מגול אחד עד שהשוער עוצר 3 פעמים את הכדור ואז מתחלפים. השוער במקרה הזה מייצג את קבוצת ההגנה שיכולה רק לעצור והבועט מייצג את קבוצת ההתקפה שיכולה לייצר נקודות. חצי אינינג נגמר שקבוצת ההגנה פוסלת 3 שחקנים מקבוצת ההתקפה. בסה"כ 18 חצאים לא כולל מצב של הארכה, אם צריך, 'אקסטרה אינינגז' או בעצם - אקסטרה קלוריות.

ניק להם מסן-דייגו מדגים את תפקיד הפיצ´ר (GettyImages)

פסילות וניקוד – חיי שרה, מסירות, שבויים או תופסת
אז את המסגרת כבר הבנתם ועכשיו קצת פרקטיקה ותכלס. במגרש יש ארבעה בסיסים שמשמשים כנקודות ציון ופחות או יותר באמצע שטח מוגבה עליו עומד ה-'פיצ'ר' ששייך לקבוצה ההגנה. התפקיד של הפיצ'ר הוא למסור את הכדור ל-'קאטצ'ר', ששייך גם הוא לאותה קבוצה כאשר כמטר מהקאטצ'ר עומד שחקן התקפה עם מבט מפחיד ואלת בייסבול שרצונו לחבוט בכדור באמצע המעוף מהמוסר לתופס. זהו השימוש המקורי של האלה המדוברת אם אי פעם שאלתם את עצמכם.

מרגע שהכדור יוצא מהיד של הפיצ'ר יכול להיות אחד מ-3 מצבים: 'בול', 'סטרייק' או 'פאול'. בול נספר ברגע שהמסירה, לדעת השופט שעומד מאחורי הקאטצ'ר, לא הייתה בתחום בו היה אפשרי לחבוט בנוחות את הכדור והחובט גם לא ניסה להכות בו. סטרייק נספר במצב בו הזריקה הייתה בתחום האפשרי או שהחובט ניסה לחבוט אבל לא הצליח. פאול נספר כסטרייק, אך לא כסטרייק שלישי כדי למנוע מצב שהחובט נפסל בגלל פאול.

כן, המון מידע זה נכון, אבל זה פשוט: 3 פעמים סטרייק? החובט בחוץ ('סטרייק -אאוט'). 4 פעמים בול? החובט מתקדם לבסיס הראשון ('ווק'). פאוול, כאמור, לא יכול להוציא את השחקן החוצה אלה לזקוף לו שני סטרייקים ראשוניים בלבד.

גארי שפילד מהמטס. פסילה שלישית ואתה בחוץ (GettyImages)

אם החובט אכן הצליח לחבוט בכדור זה לא מבטיח לו כלום והוא יכול בקלות להפסל במקרים הבאים: שחקן מההגנה תפס את הכדור מהאוויר כמו במחניים? החובט בחוץ ('פליי-אאוט')! הכדור הגיע לשחקן הגנה שנמצא בבסיס מסוים כאשר שחקן ההתקפה היה בדרך לבסיס, שחקן ההתקפה פסול ('גראונד-אאוט'). תופסת מכירים? שחקן ההגנה (עם הכדור ביד) נוגע בשחקן ההתקפה ושחקן ההתקפה, שוב, פסול ('טאג-אאוט'). כמו שצוין מקודם, 3 פסילות מכל סוג יסיימו את חצי האינינג והתפקידים (התקפה/הגנה) יוחלפו.

אז איך לעזאזל עושים נקודה? כל מה שצריך זה לחזור לבסיס הבית אחרי שאתה עובר בשלושת הבסיסים שבדרך ('ראן'). אם החובט הצליח להעיף את הכדור לבית של השכנה הזקנה מחוץ לאצטדיון (הום-ראן) אז, כל השחקנים שהיו בשדה באותו רגע כולל אותו יכולים ללכת ברוגע ובשקט אל עבר בסיס הבית ש-4 נקודות הן המקסימום שאפשר להשיג בחבטה אחת ('גראנד-סלאם').

הום ראנ'ז הם הדרך המהירה לעשות נקודות, אבל אפשר לעשות את זה גם בהתקדמות איטית עם חבטות שמעבירות אותך בסיס אחד, שניים ושלושה (סינגל, דאבל וטריפל). כל פעם שהכדור בשדה מותר לשחקן ההתקפה שכבר נמצא על אחד הבסיסים לרוץ אל עבר הבסיס הבא. אסור לשני שחקנים לעמוד על בסיס אחד, לכן אם שחקן מבסיס מסוים מתחיל לרוץ אז גם השחקן מהבסיס הבא מחויב להתחיל לרוץ. שחקן בסיס ראשון שחבט מחויב לנסות להגיע לבסיס הראשון בכל מקרה.

לכל המתחכמים שבינינו יש אפשרות גם לגנוב בסיסים, ובדרך כלל זה יעשה בין הבסיס הראשון לשני או השני לשלישי. מהרגע שהכדור יוצא מידי הפיצ'ר שחקנים מהירים יכולים להספיק להגיע לבסיס השני, שמרוחק 27.4 מטרים, לפני שהשחקן בבסיס שהם מנסים לגנוב יקבל את הכדור מהקאטצ'ר כדי לפסול אותם.

קאטצ´ר היאנקיז, חוזה מולינה, מתכונן לתפיסה נוספת (GettyImages)

כמה עובדות מצחיקות על בייסבול למשקיענים
אין ספק שעד עכשיו ספגתם המון מידע ולא בטוח שקל לכם לעכל את הכל. כדי לא להכביד עליכם יותר מידי כל מי שהשקיע והגיע עד החלק הזה של הכתבה מקבל מתנה: קצת עובדות טריוויה חביבות על בייסבול שיעזרו לכם להישמע מומחים למשחק שעמלתם רבות כדי להבינו ואתם עדיין לא ממש בטוחים שהצלחתם.

הפיצ'ר האגדי, בייב רות', ששיחק 14 שנים במדי הניו-יורק ינקיס ומת מסרטן כגיבור אמריקני בגיל 53, היה נוהג לשחק עם עלה בתוך הכובע שלו. אם זה לא מספיק, השחקן שחבט 714 הום ראנז (מקום 3 בהיסטוריה) היה נוהג להחליף את העלה באופן קבוע אחרי שני אינינגז.

כדורי הבייסבול הלבנים עם התפר האדום שהם כגודל של אגרוף לא שורדים יותר מידי. זמן חיים ממוצע של כדור בייסבול רגיל הוא כ-7 מסירות של הפיצ'ר אל הקאטצ'ר. כמובן שאם הצלחתם לתפוס כדור כזה שעף אל עבר הקהל במשחק חשוב כדי שתדעו לנצל את אתרי המכירות הפומביות באינטרנט. אגב, המקום הכי טוב כדי לתפוס כדור במשחק הוא באזורי הפאול מאחורי החובט.

פסל לזכרו של בייב רות´ מחוץ לאיצטדיון היאנקיז (GettyImages)

השחקן בעל הקריירה הכי ארוכה בתולדות הבייסבול נקרא נולאן ראיין. ראיין שיחק ב-4 קבוצות בסה"כ בין השנים 1966 ל-1993. סה"כ 27 שנים ו-5714 שחקנים שניפסלו בזכותו. אפילו ניסים כהן התרשם.

מיקי צ'ארלס מנטל ששיחק 17 שנים במדי הניו יורק יאנקיז חתום על ההום הראן הרחוק ביותר. מנטל שמחזיק גם ב-7 אליפוית הגיע למגרש של הדטרויט בריגז בשנת 1960 והעיף את הכדור 643 פוט שהם כ-196 מטר ארוכים בדרך להום ראן הענק של כל הזמנים.

קן גריפי סיניור וקן גריפי ג'וניור, ששמם יותר ממרמז שהם אבא ובן, שיחקו יחדיו בסיאטל מרינרז בשנת 89. אם זה לא הספיק להם הם הוכיחו שמשחקי המסירות השתלמו סופית שבשנת 1990 האבא חבט הום ראן רק כדי שהבן יעלה מיד אחריו ויראה שהתפוח לא נופל רחוק מהאצטדיון.

´סאפקו פילד´ בסיאטל. עכשיו גם אתם חלק מהחגיגה (GettyImages)

איך ממשיכים מכאן?
אז לא היה קל, זה נכון, אבל תודו שאתם מרגישים שאתם כבר יודעים הרבה יותר. יש עוד כל כך הרבה דברים שעדיף להסביר אחרי שראיתם משחק או שניים. אז תעשו לעצמכם טובה. אמנם פיספסתם קצת אבל יש עוד כ-150 מחזורים בעונה הסדירה שתימשך עד ה-4 לאוקטובר. תתפסו לכם בירה נוראית מפחית ותתיישבו מול משחק. ועוד דבר אחד, כולם חושבים שהם יכולים להיות ממש טובים בספורט הזה, זה לא רק אתם.