הגיע הרגע. נבחרת ישראל תארח הערב את נבחרת יוון לעוד "משחק גורלי" וגם הפעם מרבית הכתבים והפרשנים יוצרים את התחושה כי ניתן לעבור את היריב, חלקם אפילו הביע זלזלול ביכולתה של הנבחרת היוונית.
כמה מהאנשים שכתבו דברים נחרצים נגד יוון באמת מכירים את הנבחרת הזו ממעקב רצוף אחריה? מה בעצם אנו יודעים לעומק על יוון ועל היחס שלה לספורט?
מענין לדעת כי יוון מתייחסת לספורט ומשקיעה בו בצורה רצינית, הרבה יותר ממה שמתרחש בישראל. אצלנו, הסוד הגלוי הוא שאם אין את המועצה להסדר הימורים ואם אין כאן כמה משוגעים לענף כמו יעקב שחר, ג'קי בן זקן וחבריהם – אין לנו כדורגל.
ביוון, שהיא מדינה בסדר גודל דומה לישראל, ספורט הוא פרויקט ענק. לא מדובר בלבד בהסטוריית יוון - שהיא המייסדת והמפעילה של המשחקים האולימפיים בעת העתיקה.
מדובר במדינה עם משאבים מצומצמים אבל, עם שאוהב ספורט ומשקיע בספורט במגזר הפרטי והציבורי כאחד. בספטמבר 1997 נבחרה המדינה הקטנה לארח את אולימפיאדת 2004.
 |
| משלחת יוון באולימפיאדת בייג´ין (רויטרס) |
|
היא גברה על ארגנטינה, ברזיל, איטליה, שבדיה ודרום אפריקה. יוון תכננה לארח את משחקי 2000 כדי לסגור מעגל עם העת החדשה, אבל לא הצליחה לעמוד בפרויקט ואז סידני זכתה.
יוון היתה המדינה הקטנה ביותר שזכתה לארח אולימפיאדה בדור האחרון של העידן המודרני. אירוח המשחקים הכניס את המדינה לסוג של טירוף, לא בהכרח חיובי. במסגרת נוהל החיים במזרח התיכון, הבירוקרטיה ומדיניות הסמוך – ביוון החלו לעבוד רק ב-2000 על הפרויקט האולימפי בצורה רצינית.
קבלני העבודה עבדו בעצלתיים ובתקשורת החלו להישמע ביקורות ענק. אבל, זה היה הדמיון היחיד אלינו. לישראל אין אפשרות טכנית וכלכלית לארח משחקים אולימפיים, למרות שיש כאן כמה חולמים בענין הזה.
 |
| האצטדיון האולימפי באתונה (רויטרס) |
|
חשוב לציין כי מחקרים אולימפיים מוכיחים כי ככל שהתוצר הלאומי של מדינה גבוה יותר היא תזכה ביותר מדליות באולימפיאדה.
יוון הפיקה אולימפיאדה מסודרת, הפכה את התשתיות באתונה, בנתה מתקנים וזכתה בסופו של דבר לגל מחמאות.
מעל 10,000 ספורטאים השתתפו באולימפיאדת אתונה וכ-5.5 מיליון צופים היו ביציעים - מעל התחזית.
חברת NBC שילמה סכום ענק של 793 מיליון דולר זכויות שידור והפיקה 1200 שעות דיווח.
חברות ישראליות רבות בעיקר בתחומי היי טק, תקשורת ובטחון ייצאו עבודה ליוונים וסגרו חוזים נאים בתקופה הזו - דבר שלא התאפשר לאחר מכן עם ההכנות לאולימפדת בייג'ין.
האולימפיאדה היתה רק חלק מתכנית העשור של היוונים. היא העלתה את הרמת החיים במדינה - שיעור הצמיחה ב-2004 עמד על 4 אחוזים – גבוה ביחס למדינות האיחוד האירופי.
ב-2006 צורפה יוון רשמית לגוש היורו. מחירי הבתים ורמת החיים המשיכו לעלות ב-10 אחוזים מדי שנה. לאורך שנות ה-2000 גדל הייצוא. ב-2007 עמד שיעור הצמיחה על 3.7%.
חוקי המס הקלו על המשקיעים. אלה חגגו עם שיעורי מס מופחתים, אפשרות לקזז הפסדים וחלוקת דיוידינדים פטורים ממס. בעלי המספנות עשו רווחי ענק בין השאר בזכות ההתעוררות של סין והמזרח והביקוש לסחורות.
 |
| הרצים מתכוננים למרתון אתונה. ריצת המרתון הראשונה - אצלנו במקורות (רויטרס) |
|
למי שלא זוכר - ליוון מיוחסת ריצת המרתון: הרץ פידיפדס עשה את המרחק ממרתון לאתונה, 35 ק"מ, כדי לדווח על הנצחון המדהים של היוונים נגד הצבא הפרסי העצום (היום רצים מרתון 42.1 ק"מ).
ולמי שלא יודע - הרבה לפני יוון היתה אצלנו במקורות ריצת מרתון רק שאיש לא טרח לשווק אותה כמו שצריך. היה זה הרץ שהגיע מקרב אבן העזר (אזור ראש העין היום) עד לעלי הכהן בשילה בשומרון, לבשר לו על תבוסת ישראל, נפילת בניו ולקיחת ארון הברית על ידי פלישתים. כשעלי שמע על נפילת הארון הוא נופל ומת. מרחק הריצה היה 35 ק"מ.
 |
| האקרופוליס באתונה. אירחה את גמר הצ`מפיונס ב-2007 (Gettyimages) |
|
כל הרווחה הכלכלית הזו שמה את יוון במימד אחר מבחינת הספורט. באתונה האצטדיון האולימפי - ספירידון מכיל 71,000 מקומות ונבנה בהשקעה של 260 מיליון יורו. הוא חלק מקומפלקס אולימפי מצפון לאתונה הכולל ארינה מקורה, אצטדיון כדורסל, התעמלות ועוד.
השקעות הספורט כללו בניית מתקנים ברחבי המדינה, שדרוג התנאים לדור הצעיר ושיפור תנאים למאמנים ולשופטים. רוב העיסוק בכדורגל מתרכז בשתי הגדולות מאתונה: פנאתינייקוס ואולימפיקוס.
 |
| שחקני אולימפיאקוס ופנאתינאיקוס בר"ג בשליחות יוון (גיא בן זיו) |
|
היריבות ביניהן ענקית, ושתיהן גם יחד שנואות על ידי שאר אזור יוון בעיקר בחלק הצפוני של סלוניקי. ההשקעה הגדולה של יוון נעשית מאחורי הקלעים. הדור הצעיר בכדורגל מקבל תנאים מצוינים והיחס לנבחרות הלאומיות של יוון הוא מקצועי, מסודר ומושקע.
יוון לדוגמא, היתה אורחת קבועה במפעלי טורניר החורף שארגנה ההתאחדות ונבחרות הנוער והנערים שלה היו מגיעות בקביעות ולעיתים אף זוכות בטורניר – הכל במסגרת מחנות האימון והגיבוש של השחקנים. חלק משחקני הסגל היווני שישחק מול ישראל היה כאן בטורנירים האלה.
יוון היא דוגמא מצוינת לאיך בונים דור צעיר. כאן מדובר רק בענין של השקעה וראייה לטווח רחוק. למרות שיוון מדינה גדולה במקצת מישראל, חיים בה קצת פחות מ-11 מיליון איש, אחוז הצעירים בה נמוך מישראל.
 |
| תיאו פפאלוקאס מניף את גביע אירופה (Gettyimages) |
|
1.5 מיליון צעירים עד גיל 14 חיים ביוון לעומת כ-2 מיליון צעירים עד גיל 14 שחיים בישראל מתוך אוכלוסיה של 7 ורבע מיליון איש.
על פני בישראל קיים פוטנציאל ענק של צעירים אפילו יותר מיוון, רק שאף אחד לא חושב על השקעה של 10 שנים קדימה כדי לבנות, לקדם ולהיות כח דומיננטי ברמה הבינונית באירופה.
שחר צוברי, למשל, צריך לבנות את עצמו לבד כדי להגיע למדליה בבייג'ין ולהציל את כבודם של העסקנים שמנהלים כאן את הספורט.
כוכבים כמו יוסי בניון או שחר פאר -אם לא היו להם אבות שדחפו להצלחה, ספק אם היו מגיעים לאן שהגיעו. תהליך ההשקעה ביוון הוביל לזכייה היסטורית ביורו 2004 עם נצחון 0:1 על המארחת פורטוגל.
פורטוגל היתה באבל לאומי, יוון קיבלה ביקורות על משחק הבונקר שלה בטורניר אבל היא חזרה הביתה עם הגביע.
שנה לאחר מכן זכתה נבחרת הכדורסל היוונית באליפות אירופה 2005 (קודם לכן זכתה בתואר גם ב-1987). ב-2006 הגיעה יוון לגמר הכדורסל האירופי והפסידה לספרד 70:47.
ב-2007 אירחה אתונה את הפיינל פור של היורוליג (גם תל אביב עשתה זאת בהצלחה), בו ניצחה פנאתינאיקוס את צסק"א 91:93. אם תרצו להוסיף עוד נצחון בינלאומי: במאי 2006 יוון לקחה גם את האירויזיון. בואו נקווה שהערב לא תהיה ליוונים סיבה לשיר.
 |
| ינאקיס באוויר אחרי הזכייה באליפות אירופה (Gettyimages) |
|