שבעת החטאים - גירסת מילאן, כל הסיבות לנפילה

שבעת החטאים בנצרות הם החטאים החמורים ביותר שאדם יכול לעשות והעונש עליהם הוא מות הנפש. צורתם המודרנית נקבעה על ידי תומאס אקווינס במאה ה-13. הערכה היא שמקורם מתוך ספר משלי, פרק ו', אך מכיוון שאין עוד אזכורים לשבעת החטאים בתנ"ך, התיאורים וההגדרות לכל אחד מן החטאים התפתחו במהלך ההיסטוריה. 

אין ספק שבשנתיים האחרונות מילאן איבדה חלק ניכר מן הנפש שלה. הקבוצה שזללה תארים, השיגה תמיד את הניצחונות הדרושים וגילתה לעולם כוכבים חדשים לצד כשרונות איטלקים, הפכה לצלע שלישית בליגה האיטלקית, איבדה את מקומה בפסגת הכדורגל האירופי ואולי החשוב מכל, החלה להתנהג בצורה שונה. הנפילה של מילאן התחילה עוד בטרם העונה הנוכחית.

הזכיה בגמר ליגת האלופות ב-2007, כשהיא נוקמת בליברפול שגזלה ממנה את התואר שנתיים קודם, היא התואר המשמעותי האחרון של מילאן ומשם החלה ההידרדרות במעמדה של הקבוצה.

השנה, אפשר להגיד כבר בפה מלא, זוהי אחת העונות הכושלות ביותר של המועדון. בלי אירופה, בלי גביע וכנראה גם ללא אליפות. תארים שנראו ברי השגה רק לפני כחודש, נחרבו תוך מספר שבועות. מזכיר לכם מישהי? אולי את ההיא של שמעון מזרחי מהכדורסל.

מילאן חוגגת את הזכייה בליגת האלופות. מכאן החלה ההדרדרות (רויטרס)

גרגרנות - "התמכרות או צריכת יתר של מזון, שתיה או חומרים משכרים עד בזבוז. המושג מכיל גם את הציפייה האובססיבית לארוחות והצריכה הרציפה של מעדנים ומזונות יקרים במיוחד. מדובר בתאווה לאוכל. על פי הנצרות, בגיהינום הם יוכלו לאכול בוץ וזוהמה".

הוא היה אחד החלוצים הגדולים בתולדות המשחק, אך ההצלחה ותענוגות החיים משכו אותו יותר. רונאלדו צרך אוכל ושתיה עד בזבוז ממש כמו בהגדרה. לצד הפציעות הרבות, גופו תפח ולעיתים נראה היה כי אותו גאון כדורגל שכח את מחויבותו הספורטיבית.

החלוץ הגיע לרוסונרי בדיוק בעונת המפנה – 2007, כשהוא כבר רחוק משיאו ולאחר שהוכיח שנאמנות עבורו היא מילה גסה כשטייל בברצלונה, ריאל, אינטר ומילאן. הסתבכויות עם סמים, שתיה ובחורות שלא תמיד היו בדיוק בחורות. וכמו כל חוטא בהיסטוריה, שילם את המחיר.

רונאלדו. במילאן הוא כבר היה רחוק משיאו (רויטרס)

למרות שהשתייך לקבוצה שזכתה בליגת האלופות, הוא לא זכה בגביע עצמו מכיוון שלא יכול היה להשתתף במשחקי ליגת האלופות והקריירה שלו נותרה ללא התואר היוקרתי. הנצרות קבעה כי אותו חוטא, יאכל בוץ וזוהמה. נראה כי אחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה מוצא זאת, כעת, על המגרשים האפרוריים בליגה הברזילאית.

חמדנות ותאוות בצע – "תאוות בצע היא תשוקה עזה לכסף ולעושר. תאב בצע לעולם לא יסתפק בהונו הנתון, ותמיד ינסה להגדיל אותו בכל אפשרות. תאב בצע מסוגל לפעמים להפעיל אמצעים בלתי-כשרים על מנת להגדיל את הונו האישי. תאוות בצע יכולה לבוא לידי ביטוי בקבלת שוחד וטובות הנאה, למשל".

לנוכח ירידתה של יובנטוס לליגה השניה, נשכח במעט כי גם הרוסונרי היו מעורבים בפרשת השחיתות שכללה שיחות בין ראשי הקבוצה לשופטים וקביעת שיבוצים. למילאן הורדו 8 נקודות בפתיחת עונת 2006/2007 שקבעו סופית את שליטתה של אינטר בכדורגל האיטלקי ובמילאנו עצמה. בכלל, כשמדובר בתאוות בצע, הון ושלטון, נראה כי אי אפשר שלא להזכיר את הצמד גליאני וברלוסקוני.

גליאני וברלוסקוני. מסמלים את החיבור שבין כדורגל לבין הון ושלטון (רויטרס)

תצרפו לכך, את התאווה לכסף ויחסי ציבור שכרוכים במשחקי הידידות הרבים שמקיימת הקבוצה בכל רחבי העולם והרי לכם תאוות בצע לשמה. אם בית המשפט העניש את הקבוצה בהפחתת נקודות, נראה כי רוח המוסר הטילה עונש כבד עוד יותר, צפיה בהצלחתה של אינטר.

עצלנות – "התנהגות שלילית המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו ומעדיף את המנוחה על פני דרך העבודה".

החטא הזה כולל הן את השחקנים והן את ההנהלה. נתחיל דווקא בראשי הפירמידה. בעבר, מילאן התפרסמה כמועדון שמצליח להרים את השחקנים לפסגות שיא בקריירה ולא ככזה שרוכש שמות מפוצצים לאחר שאלו כבר הפכו לכוכבים במקומות אחרים. קאקה, גאטוזו ופירלו הגיעו לשיאם ברוסונרי לעומת היריבה העירונית, שניסתה לאורך שנים לרכוש כוכבים מוכחים בסכומים אסטרונומים ונכשלה.

מאלדיני לצד בקהאם וקאקה. שחקן הבית הכמעט היחיד במילאן (Gettyimages)

בתקופה האחרונה המגמה התחלפה. ראשי מילאן מנחיתים כוכבים מבוגרים שכנראה מעוררים רעש תקשורתי גדול ומנפחים את האגו המילאנזי על חשבון הנשמה הפנימית. רונאלדיניו לאחר השיא, זמברוטה בנסיגה, קאמבק של שבצ'נקו והנחתתו האחרונה של בקהאם. בלי חיפוש אחר כשרונות צעירים, ללא איתור שחקנים מקבוצות קטנות וללא דחיפה של שחקני בית. עצלנות כבר אמרנו...

ואז כשצריך שמישהו יעשה איזה גליץ' כאן, סגירה באגף פה, ספרינט להגנה, נראה שכולם נותרו ברחבת היריבה. על חטא העצלנות, העונש היה חד ומיידי - פציעתו של האיש הכי חרוץ על המגרש, הבולדוג ג'נארו גאטוסו, שהשפיעה על העונה כולה.

תאוות הבשרים - "מדובר ברצון עז, מופרז ולא מרוסן למין כאשר אדם אינו יכול להימנע מסיפוק היצר שלו, גם אם הדרך להשגת הסיפוק היא אלימה".

רונאלדיניו. חיי המין בעדיפות ראשונה אצלו (Gettyimages)

בקיץ חיפשו במילאנו דרך להגדיל את ההכנסות ולנסות לצרף שם גדול. למרות שדעך כבר בעונה שעברה, החליטו בעיר האופנה להמר על רונאלדיניו. אם חולשתו של מראדונה היא לסם, של אדריאנו לשתיה החריפה, אזי חולשתו של רוני היא לנשים. ללא מחשבה על חיים ספורטיביים, על שעות אימונים ועל דברים אחרים ששחקן כדורגל במעמדו צריך לעשות, הברזילאי שם בעדיפות ראשונה את חיי המין שלו.

אם אתם לא מאמינים, תשאלו את אלכסנדרה פרסנט, הצרפתיה שסיפרה על חיי מין סוערים ופעילים בתקופת המונדיאל: "הוא התגנב מהמחנה והוא שכב איתי כל לילה במהלך משחקי המונדיאל בגרמניה". איך זה הסתיים? אתם יודעים - הדחה כבר ברבע גמר.

"לפני משחקים, כשהיינו בבתי מלון, הוא היה יוצא לדיסקוטקים ומעלה בחורות לחדרים שלו, גם ערב המשחק", אמר עליו מי שהיה מאמנו בפאריס סן ז'רמן ומיודעינו, לואיס פרננדז. גם עיתוני קטלוניה תיארו לא פעם את אורח חייו הבלייני שכמובן הגיע לשיא בבילויים המשותפים עם לינדזי רייקארד, בתו של מאמנו. גם פה נראה שעונשו של החטא היה מיידי, רונאלדיניו איבד תוך זמן מועט את מעמדו העולמי ועכשיו רק נשאר לבדוק, מיהי בתו של אנצ'לוטי..?

קנאה בזולת – "רגש המתעורר אצל אנשים וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה. קנאה היא גם החשד בבגידה, שמתעורר במקרה שבו בן הזוג מביע סימני חיבה כלפי זרים".

שלוש אליפויות רצופות יש כבר לאינטר, אם מחשיבים גם את זאת שהועברה אליה עקב פסילתה של יובנטוס. אבל יותר מכל, מה שמרגיז את אנשי הרוסונרי היא בגידת הקהל העולמי - הפיכתם של הנראזורי לשם כה גדול ברחבי העולם. אינטר הפכה לקבוצה האיטלקית החזקה והמאיימת ביותר תוך שהיא זוכה לכבוד גדול יותר בעונות האחרונות מחוץ לאיטליה עצמה.

איברהימוביץ´ ואינטר לא נותנים לזמברוטה ומילאן לעבור (Gettyimages)

תחושות הקנאה הנחיתו את רונאלדיניו, פלאמיני, שבצ'נקו ומאוחר יותר את בקהאם. פתיחת העונה היתה נוראית עם שני הפסדים מביכים- הראשון, 2:1 לבולוניה, ושבוע מאוחר יותר, 2:0 לגנואה. הקבוצה החלה להשתפר ורשמה ניצחונות מרשימים על סמפדוריה, נאפולי, סיינה ואינטר כמובן. הצבע חזר לפניו של אנצ'לוטי ונראה היה שמילאן חוזרת לאיים על ההגמוניה של אינטר. אוהדי הכדורגל חשו כי לראשונה זה זמן רב נפתח קרב משולש בין יובנטוס, אינטר ומילאן.

ואז החלו לצוץ הבעיות. זה התחיל בהדחה מוקדמת של מילאן ברבע גמר הגביע לאחר הפסד 2:1 ללאציו, כאשר הרוסונרי הובילו עד לדקה ה-87. זה, כך הסתבר, היה רק הספתח לתקופה הרעה. לצד הופעות נהדרות של הקבוצה החל איבוד נקודות מתמשך, פה תיקו עם גנואה, שם תיקו עם רג'ינה ולבסוף העונש הכבד ביותר - הפסד 2:1 ליריבה העירונית שלווה בכאב חזק בחזה, היכן שמוטבע סמל הקבוצה.

גאווה – "תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועימה הוא מזדהה".

גליאני וברלוסקוני סובלים מהחטא הזה אולי יותר מכל נשיא כדורגל בעולם. הם ידרכו על כל דבר שזז, ינסו לחטוף כל כדורגלן שהם חפצים ביקרו, יפציצו בכותרות ותמיד יראו מדושנים. הם בטוחים שהם הטובים ביותר בתפקידם למרות שהתוצאות בשנים האחרונות מראות דווקא אחרת. ברלוסקוני כבר לא בעל תפקיד מוגדר במועדון לנוכח היותו ראש ממשלת איטליה, אך ידו בוחשת בכל דבר שזז בכדורגל האיטלקי וניתן לזהות אותו מוקף בדרך כלל במספר דוגמניות צעירות.

סילביו ברלוסקוני. ראש ממשלת איטליה לא ירים כוסית השנה לכבוד מילאן (רויטרס)

זעם - "הכעס הוא רגש עז שעיקרו לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ואסרטיבית. הכעס הוא תגובה פסיכולוגית ופיזיולוגית לכאב, סבל נתפס, לפגיעה, לאיום או לסכנה. חשוב להבחין בין חשש להינזק ולהפסיד, המוביל יותר לפחד מאשר לכעס, לעומת תפיסה של איום הכוללת בתוכה האשמה כלפי מי שעלול לפגוע בנו. הזעם הוא התחושה האלימה שמגיעה לאחר כל ששת החטאים הקודמים".

האמת היא שהכל החל עוד בשלהי העונה שעברה. חזרתה של יובנטוס לליגה הראשונה ועונה אדירה של רומא, דחקו את מילאן בסופו של דבר למקום החמישי שלווה באות קין – מקום מחוץ לליגת האלופות. כוכבים שרק שנה קודם לכן זכו לנצנץ בבמה הבינלאומית הגבוהה ביותר, זכיה במונדיאל בגרמניה, פתאום התגלגלו מטה מהאולימפוס, וכשמדובר באגו צפון איטלקי, ההתרסקות כאבה הרבה יותר. לכו תסבירו לפירלו, שבצ'נקו והחברים איך זה להתמודד פתאום עם בראגה והירנביין.

אבל שום דבר לא הכין אותם ל-26 בפברואר. בדקה ה-79, פיזארו התרומם מעל הגנת מילאן, כן אותה הגנת ברזל מפורסמת, ותקע את המסמר האחרון בארון האדום-שחור. מילאן הודחה כבר בסיבוב השלישי של גביע האופ"א.

שחקני ורדר ברמן חוגגים על חשבון מילאן (Gettyimages)

המועדון המפואר נשלח למפעל השני בחשיבותו כשהוא מגיע כפייבוריט ברור לזכיה בתואר. חניכיו של אנצ'לוטי אמורים היו לטייל ברחבי אירופה ולהגיע ללא קושי לשלבים המכריעים של גביע אופ"א, אבל אז הכל נהרס והעונה סומנה ככישלון גדול עוד יותר מהקודמת לה. ניצוצות ראשונים לזעם החלו מיידית- גליאני הודיע באינסטינקטיביות ובתוקפנות: "אם מילאן לא תהיה בין שלוש הראשונות בטבלה, אנצ'לוטי יפוטר".

אולם, זוהי רק ההתחלה של הזעם... צפויים לנו עוד ימים קשים בהם כל אוהבי הכדורגל האיטלקי ואוהדי מילאן ברחבי העולם יצטרכו לחכות ולראות, כפי שאומר הפתגם, "עד יעבור זעם!".