קרלוס ארויו: מפורטו-ריקו לתל אביב

מכבי ת"א עשתה אמש (ראשון) את אחת ההחתמות המעניינות ביותר של הקיץ, עם צירופו של הרכז הנהדר והמנהיג של נבחרת פורטו ריקו, קרלוס ארויו.

אחד הלוחמים הגדולים בכדורסל העולמי, עבר לא מעט טלטלות בקריירה המפוארת שלו והגעתו לארץ הקודש מסמנת את דרכה החדשה של התקפת מכבי ת"א.

קרלוס ארויו ברמודז (שמו המלא),נשוי לצ'יומארה ואב לגבריאלה, נולד ב-30 ליולי 1979 ביחד עם אחיו התאום, אלברטו, בפחארדו, עיר קטנה אך פופולרית השוכנת בצד המזרחי של קבוצת האיים הנשלטים ע"י ארה"ב.

להבדיל מג'ייסון וויליאמס, עליו סיפרנו לכם בשבוע שעבר, אצל ארויו אין שריטה ואת מספר הפעמים בהן היה מעורב בתקריות מחוץ למגרש אי אפשר לספור, כי הן פשוט לא קיימות.

יחסית לוויליאמס, ארויו הוא אימא ת'רזה. הרכש החדש של הצהובים הוא האדם הפופולרי ביותר שנולד וגדל בפאחרדו, ודמות חיקוי כמעט לכל זאטוט פורטו-ריקני, החולם להגיע יום אחד ל-NBA.

בקיץ 1997, לאחר שסיים את לימודיו בתיכון סנטיאגו בעיר הולדתו, נרשם ארויו למכללת פלורידה אינטרנשיונל, קולג' קטן ואלמוני שלא מזכיר במאומה את הגיייטורס, אלופת ה-NCAA של 2006 ו-2007.

במהלך ארבעת שנותיו בקולג' הקטן הספיק ארויו לא מעט. הוא מחזיק עד היום בתואר המוסר הטוב ביותר בתולדות המכללה הקטנה עם 459 אסיסטים, השחקן השני בלבד שקלע יותר מ-1600 נקודות והיחיד אי פעם שקלע יותר מ-600 נקודות בעונה אחת. בארבעת שנותיו בפלורידה רשם ממוצעים של 16 נקודות ו-4.6 אסיסטים למשחק.


בינואר 2007, שש שנים לאחר שסיים את לימודיו בקולג', נתלתה גופייתו על תקרת האולם הביתי של ה"גולדן פנת'רס" בטקס מיוחד, כיאה לרכז הטוב ביותר בתולדותיה.

למרות לימודיו האינטנסיביים בקולג', ארויו לא וויתר על ההזדמנות לשחק בחודשי הקיץ בליגה המקומית בפורטו ריקו. הרכז הצעיר הוליך ביחד עם כוכב הנבחרת הפורטוריקנית דאז, חוזה "פיקולין" אורטיז, את קבוצת סאנטורס ל-4 אליפויות רצופות בין השנים 98-01.

בערב הדראפט של ה-NBA ישב ארויו בביתו והתאכזב. העובדה שהגיע ממכללה לא מוכרת הרתיעה את הקבוצות, את שמו הוא לא זכה לשמוע מפי קולו של דייויד שטרן, אבל הוא ידע שמקומו אכן שם והוא צדק גם צדק.

טורונטו ראפטורס החתימה אותו לתפקיד הרכז השלישי של הקבוצה לעונת 2001-2002 ובכך הפך לשחקן הפורטו ריקני החמישי שחותם בליגה הטובה בעולם.

ההתחלה היתה קשה. ארויו מיעט לקבל הזדמנויות מאחורי כריס צ'יילדס ואלווין וויליאמס הבינוניים ובינואר 2001, לאחר 17 משחקים בהם הספיק לקלוע 1.8 נקודות ולמסור 1.2 אסיסטים ב-5 דקות בלבד בממוצע למשחק, קיבל ארויו את הודעת השיחרור.

טאו ויטוריה הספרדית מיהרה להחתים את הטאלנט הלטיני, אך לאחר חודש בלבד באחת הליגות הטובות באירופה חזר לארה"ב בעקבות התעניינותה של דנבר נאגטס שהחתימה אותו במרץ ל-10 ימים, התרשמה והשאירה אותו עד לסיום העונה.



ב-20 משחקים במדי הנאגטס קיבל ארויו 14 דקות בממוצע למשחק ומספריו השתפרו בהתאם (4 נקודות ו-2.5 אסיסטים). קיץ 2002 בישר טובות לארויו. עם פרישתו המתקרבת של ג'ון סטוקטון, הרכז האגדי של יוטה ג'ז, חיפש מאמנה, ג'רי סלואן, מחליף ראוי וצעיר שיוכל ללמוד מהאגדה ואחד המוסרים הטובים בתולדות המשחק, בתקווה שיום אחד ייכנס לנעליו. אתם אפילו לא צריכיפ לנחש מי היה האיש.

עונת 2003-2004 תיזכר אצל ארויו כעונת השיא בקריירה ולאו דווקא בשל הזימון שקיבל לבית הלבן למפגש עם הנשיא, ג'ורג' וו בוש, כחלק מחודש המוקדש לתרבות ההיספנית בארצות הברית, אלא שאחרי שנה שלמה בה תיפקד כמחליף השלישי בעמדת הרכז, הגיעה ההזדמנות האמיתית לה ייחל כל הקריירה - תפקיד הרכז הבכיר בקבוצת NBA.

סטוקטון פרש ומחליפו הקשיש, מארק ג'קסון, הועבר בטרייד. ארויו נקרא לדגל ולא פישל. הרכז האנרגטי לקח את המושכות והנהיג. 30 נקודות מול מינסוטה טימברוולבס וקווין גארנט שברו את שיא הנקודות של פורטו-ריקני ב-NBA ולא נראה שמישהו ישבור זאת בקרוב.



גם הממוצעים לא שיקרו. 12.6 נקודות, 5 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים ב-71 הופעות בחמישייה הפותחת, הוכיחו שמקומו של ארויו עם הגדולים באמת אבל דווקא ג'רי סלואן חשב אחרת. המאמן הוותיק, שנחשב לאחד הקשוחים בליגה, לא אהב את ההתנהלות של הרכז הצעיר על המגרש. לטענתו של סלואן, ארויו לקה במשחק ההגנה, עשה כרצונו על המגרש ולא מילא אחר הוראותיו.

עונת 2004-2005 החלה ואחרי 16 משחקים בחמישייה, ארויו שוב מצא את עצמו על הספסל. בינואר 2005 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס אותה אימן מאמן לא פחות קפדן, לארי בראון האגדי, שהפך את ארויו למחליפו של צ'ונסי בילאפס בקבוצה שהגיעה עד לגמר ה-NBA והפסידה 3:4 לסן אנטוניו.

למרות זאת, ארויו לא היה מרוצה בדטרויט, הסגנון ההגנתי של בראון הוא לא בדיוק הסגנון של הפורטו-ריקני שאוהב מאוד את המגרש הפתוח ואת חופש הפעולה בהתקפה.

בעונה הבאה, למרות חילופי המאמנים בפיסטונס, ארויו שוב מצא את עצמו מועבר בטרייד והפעם לאורלנדו מג'יק, ביחד עם עוד כישרון לא ממומש העונה לשם דארקו מיליצ'יץ'.

במג'יק בעלת הסגנון ההתקפי, ארויו חזר לשחק כדורסל. למרות עליות וירידות במעמדו (דבר שנבע בעיקר בשל פציעות תכופות של הרכז הראשון, ג'אמיר נלסון) הפורטוריקני נלחם על מקומו ובשנתיים וקצת באורלנדו (קבוצת פלייאוף לכל דבר ועניין) רשם 161 הופעות (25 מהן בחמישייה הפותחת), 8 נקודות ו-3.5 אסיסטים ב-20 דקות ממוצע למשחק.

את הפגרה שבין עונה לעונה מקפיד ארויו להעביר עם הנבחרת הלאומית של פורטו-ריקו, שלא מעט בזכותו, הפכה לאחת הנבחרות המלהיבות והמהנות לצפייה. את התבוסה שהנחיל במו ידיו לנבחרת ארצות הברית באולימפיאדת אתונה, לא ישכחו הרבה זמן וגם לא את ההעפלה לרבע הגמר באותו טורניר.

באליפות העולם 2006 שנערכה ביפן, ארויו השיג ממוצעים של 21.2 נקודות ,5.2 אסיסטים ו-4.6 ריבאונדים למשחק כשהוא מסיים במקום הרביעי בטבלת מלך הסלים מאחורי יאו מינג, דירק נוביצקי ופאו גאסול. בנוסף לכך מנהל ארויו בכל קיץ בחמש השנים האחרונות מחנה כדורסל על שמו למען ילדים חסרי יכולת כספית במולדתו.

את הקיץ הנוכחי התחיל במחנה וסיים עם אכזבה בטורניר ההזדמנות האחרונה לאולימפיאדה, כשפציעה בחצי הגמר מול המארחת, יוון, הרסה לו את החלום האולימפי. בתחילת הקיץ סיפר ארויו שיעדיף לעבור למיאמי היט או לניו יורק ניקס, אך ההצעה המפתה של מכבי משכה אותו לישראל שם יתחיל קרלוס פרק חדש בקריירה - מנהל המשחק של אחת הקבוצות התובעניות ביותר באירופה.



את הכתפיים החסונות, הניסיון והיכולת, יש לו וזה כבר הוכח ברמות הגבוהות ביותר. השאלה הגדולה לגביו,היא כמה מהר יצליח להסתגל אלינו והאם אפי בירנבוים, מאמן עם ניסיון עצום בבחירת זרים, יידע ללכת איתו באש ובמים, בדיוק כמו עם הרכז הקודם שלו. מה שבטוח, לא יהיה משעמם בנוקיה העונה.