קרובים למדליה: אסתר רוט שחמורוב

אולימפיאדת מונטריאול 1976: האצנית הישראלית הגדולה בכל הזמנים העפילה לגמר 100 מ' משוכות וסיימה שישית. במינכן 72' פרשה בגלל רצח הי"א

עוז כרמל | 01/07/2008 00:19

אסתר רוט שחמורוב נולדה ב-1952. בגיל 14 התחילה להתאמן באתלטיקה קלה בת"א, ונרשמה במועדון הפועל ת"א. כבר מראשית דרכה אימן אותה עמיצור שפירא, שנרצח מאוחר יותר באולימפיאדת מינכן 1972.

בתחילה התחרתה רוט-שחמורוב במספר מקצועות, כולל מגוון ריצות, קפיצה לרוחק וקרב חמש. כשהיתה בכיתה ט' שברה שחמורוב את השיא הישראלי בריצת משוכות.

במשחקי אסיה 1970 זכתה בשלוש מדליות, כשהיא בת 18 בלבד: שתי מדליות זהב (קרב חמש ו-100 מ' משוכות) ומדלית כסף בקפיצה לרוחק.

בשנת 1971 היא הוכתרה כספורטאית השנה של ישראל וזכתה בתואר ספורטאית השנה ביבשת אסיה כולה. עיניה היו נשואות למטרה אחת בלבד: אולימפיאדת מינכן 1972.

לקראת האולימפיאדה החליטו שפירא ורוט-שחמורוב כי היא תתמקד בשני מקצועות בלבד: ריצת המאה מטר, וריצת המאה מטר משוכות. במינכן העפילה שחמורוב לגמר מאה מטר משוכות, אך בעקבות טבח הספורטאים הישראלים, בו נרצח גם מאמנה האישי עמיצור שפירא, פרשה מהתחרות.

רוט-שחמורוב. מקום שישי בגמר המשוכות

קודם לכן עלתה לחצי הגמר בריצת 100 מטר וסיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה שעלתה לגמר מהמקום הרביעי.

בעקבות האירועים הקשים במינכן ביקשה שחמורוב לפרוש מספורט מקצועני, אך בן זוגה פטר רוט, שהפך למאמנה האישי, שכנע אותה להמשיך. אסתר התחתנה עם רוט וילדה את בנה ירון.

זמן קצר אחרי הלידה היא זכתה ב-3 מדליות זהב במשחקי אסיה בטהראן (1974), בריצות 100 מטר, 200 מטר ו-100 מטר משוכות.

להישגה הגדול ביותר הגיעה שחמורוב באולימפיאדת מונטריאול (1976). האצנית נשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים, והיתה הספורטאית היחידה שהשתתפה גם במשלחת למינכן.

28 ספורטאים ישראלים הרכיבו את המשלחת למונטריאול, אך ההישג הבולט ביותר היה שייך לשחמורוב. היא העפילה לגמר בריצת מאה מטר משוכות, והגיעה במקום השישי.

בכך הפכה לספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי, והישגה היה הטוב ביותר של אתלט ישראלי במשחקים האולימפיים עד אולימפיאדת סידני (2000).

שיאה הישראלי של שחמורוב מאולימפיאדת מינכן בריצת 100 מטרים (11.45 שנ') עדיין לא נשבר. בשנת 1999 זכתה רוט-שחמורוב בפרס ישראל ואף נבחרה להיכל התהילה של הוועד האולימפי.

הוספת תגובה

טוען תגובות...